במסגרת ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב פ"ד נג (4) 199 דן בית המשפט העליון בשאלת מרוץ הזכויות בין זכות אובליגטורית אשר לא נרשמה בדרך כשלהי בלשכת רישום המקרקעין, לבין עיקול רשום (להלן: "הלכת אהרונוב"). כבוד נשיא בית המשפט העליון (כתוארו דאז) פרופסור אהרן ברק קבע במסגרת הלכת אהרונוב, בין היתר, כדלהלן : " הפרופוזיציה שאותה אבקש לבסס היא זו: כאשר מוכר מתחייב להקנות בעלות במקרקעין או במיטלטלין לקונה, משתכללת אצל הקונה זכות שביושר . זוהי זכות "מעין קניינית". היא פועלת כלפי צדדים שלישיים. מכוחה של זכות זו, ניתן לומר כי יש לקונה "זכויות מהותיות בנכס מסוים". כתוצאה מכך, נשלל מנושה - בין נושה מכוח עסקה נוגדת ובין נושה מכוח נשייה שאינה קשורה כלל לנכס- הכוח לממש את זכותו כלפי החייב, המוכר, באמצעות הנכס הנמכר. על כן מתגבר הקונה על נושא של המוכר, המטיל עיקול על הנכס. לעניין זה, אין כל נפקות לרישום העיקול במרשם המקרקעין. פרופוזיציה זו אינה מוגבלת אך להקנייתה של זכות הבעלות. היא חלה על הקניה של כל זכות אחרת במקרקעין או במיטלטלין". הוסיף כבוד הנשיא (כתוארו דאז) פרופ' אהרון ברק וקבע, כי אין באי רישומה של הערת האזהרה על ידי קונה של זכויות במקרקעין, כדי הפרת חובת תום הלב כלפי מעקל שהטיל עיקול לאחר היווצרות זכויות הקונה, וזאת במסגרת ע"א 790/97 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' גדי אברהם פ"ד נט(3) 697 (להלן: "פסק דין אברהם"). באותו פסק דין נקבע כי יש כאשר עסקינן בהסכם מכר שלא נרשם, מדובר בזכות "מעין קניינית", שהיא בבחינת "זכות שביושר נוסח ישראל". (בעניין זה ראה גם ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי פ"ד נה(4) 730, וכן ע"א 3911/01 כספי נ' נס רו"ח, פ"ד נו(6) 752 ). במסגרת ת.א. 3245/03 בניאשוילי אפרים ואח' נ' בנק הפועלים ואח' (טרם פורסם), , נדון בבית משפט השלום בפתח תקווה, מקרה דומה למקרה המונח בפני, ושם מצא כבוד השופט מקובר להורות : " ואולם יש לשקול תמיד ולאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים. גם לברי רשות ישנן זכויות שלא ניתן להתעלם מהן. כל מקרה ומקרה יצטרך להיבדק לגופו, וכל רשות ורשות תבחן על פי נסיבותיה ותנאיה. בית המשפט יצטרך לקבוע בכל מקרה אם אכן ניתנת רשות, מה טיבה של הרשות שנתנה, אם הרשות נתנה בתמורה או שלא בתמורה, אם הרשות היא הדירה או בלתי הדירה, אם ישנם שיקולים כמו שיקולי צדק המונעים את ביטול הרשות וכיוצא באלו. " בפסק הדין בעניין בניאשוילי, מצא בית המשפט להורות כי זכותם של ההורים, כמי שהעבירו את הזכויות בנכס לילדיהם, תוך שהוקנתה להם זכות מגורים במקום, גוברת על זכותו של הבנק להיפרע בגין הנכס. באופן דומה, מקרים בהם הושכר נכס מקרקעין לפלוני, הרי שנושה מאוחר, יכול לרדת לנכסי החייב, בכפוף לזכויותיו של השוכר- צד שלישי, בכפוף לכך, שיוכח כי הצד השלישי, היה תם לב בהתקשרותו החוזית. (בעניין זה ראה גם סעיף 21 לחוק השכירות והשאילה התשל"א 1971). עסקאות נוגדותהלכות משפטיות