הצפה בחנות רהיטים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הצפה בחנות רהיטים: 1. בפני תביעה כספית בגין נזק אשר נגרם לחנות למכירת רהיטים בבעלות התובעים, במבנה המיועד למסחר ולמגורים. לטענת התובעים, בלילה שבין 24.1.95 ו-25.1.95 חדרו מים לחנותם אשר מקורם מחנותו של הנתבע, המצויה מעל לחנותם וכתוצאה מכך טענו כי חנותם הוצפה. הנתבע הכחיש את האחריות וכן את הקשר הסיבתי שבין הנזק הנטען לבין אחריותו. 2. טענות וראיות התובעים: לטענת התובעים, בתקופה הרלוונטית לתביעה היה התובע 1 בעליה של החנות אשר כללה מחסן לאיחסון רהיטים ושטחי תצוגה. לטענתו, שם הבעלים ברשיון העסק היה בעבר על שם אחיו, הנתבע 2 ורישום זה לא שונה. לטענת התובע, חדרו לחנותו מים רבים אשר יצאו מחנותו של הנתבע והחנות הוצפה בגובה של כ-5 -7 ס"מ. לטענתם, ההצפה התגלתה על ידי עובד של התובע אשר הגיע לחנות ביום 25.1.95 וראה מים זורמים מתקרת חנות התובע, דהיינו מרצפת החנות של הנתבע. לטענתו, נגרמה ההצפה עקב ליקוי בצנרת המים בבעלות הנתבע. לצורך כך הפנו התובעים את בית המשפט לעדותו של מר אלון הרשקוביץ, שמאי מטעם חברת הביטוח שביטחה את החנות בעמוד 6 לפרוטוקול. התובע טען כי קודם להצפה התריע בפני הנתבע על רטיבות ודליפות מתקרת החנות ודרש מהנתבע כי יטפל בצנרת, אולם האחרון לא נעתר לבקשותיו. ב"כ התובע טען כי הנתבע הודה בחקירתו הנגדית בעמוד 24 לפרוטוקול כי הזמין שרברב שיתקן את הנזילה ובכך הודה כי גרם לנזק התובע: "התובע התלונן כל הזמן וטען שהמים מגיעים מהצינור שלי… אני לא זוכר אם התובע סגר את הברז, או אני אולי. אני התקשרתי לסוכן הביטוח שלי ואמרתי לו שיבוא אם (צריך להיות עם- תוספת שלי- ח.כ.) שרברב… אז הם אמרו שאפשר לעקוף… זה הגיוני ואני לא צריך צנרת מתחת לרצפה, אמרתי לו לעשות את זה, שכך אני אפתור את הבעיה, היו מספיק סכסוכים ביני לבין התובע". כמו כן, הפנו התובעים לחקירתו הנגדית של התובע בעמוד 26 לפרוטוקול וטענו כי בכך הודה באחריותו למעשה: "נכון שבאותו יום כאשר ראיתי את המצב, עשיתי הערכת מצב והגעתי למסקנה שיש אפשרות גדולה שזה מהחנות שלי". 3. טענות וראיות הנתבע: לטענת הנתבע, לא הכיחו התובעים כי המים אשר הציפו את חנותו של התובע מקורם מחנותו של הנתבע. לטענתו, עדותו של מר הרשקוביץ אינה מוכיחה דבר וחצי דבר הואיל ולא הפעיל מהנדס בנין, הידרולוג ולא שלח את המים לבדיקה ואף הודה בעמוד 9 לפרוטוקול כי אינו יודע אם נשפכו 35 קוב מים בלילה אחד. לטענת הנתבע, המים חדרו לחנותו של התובע כתוצאה מהתבקעות צינור בפסז' בו קיימים שיברים של כל החנויות. ב"כ הנתבע הציג בפני בית המשפט תמונות המעידות על התפר בין שני הבניינים (סומן נ/1). ב"כ הנתבע טען כי התובע תיקן את התפר שבין שני הבניינים על ידי כך שהזמין זפת משום שבעבר היו נזילות. (ראה עמוד 14 לפרוטוקול). לצורך כך צירף הנתבע תמונות בהן נראה התובע מתקן הצינור (סומן נ/2). עוד טען ב"כ הנתבע כי התובע לא הוכיח כי ראה את הצינור המפוצץ שממנו פרצו המים שכן הצינור מונח מתחת לרצפה. לצורך כך הפנה לעמוד 16 לפרוטוקול: "אני לא ראיתי את הצינור מפוצץ שיורדים ממנו מים, כי הרי הוא מונח מתחת לרצפה". בעדותו, בעמוד 25 טען הנתבע כי ביום הארוע ראה כי חדרו מים לחנות התובע מחנויות אחרות ולא מחנותו. לטענתו, החליט להחליף את כל הצנרת בחנותו לצנרת פלסטיק עילית על מנת -למנוע סכסוכים עם התובע בעתיד. לטענת הנתבע, לא התרשל ולא יכל לצפות הנזק הנטען. כמו כן, טען כי התובע הסתכן מרצונו ועל כן יש לחייבו בגין הנזקים. 4. היקף הנזק לריהוט: בתצהירו בסעיף 11 טען התובע כי עקב ההצפה ניזוקו חלקי המבנה ונגרם אובדן מלא למלאי הרהיטים שעמדו בתצוגה ובמחסן בשווי של 164,100 ש"ח. לצורך הוכחת הנזק הנטען העידה התביעה את מר אלון הרשקוביץ, שמאי מטעם חברת הביטוח שביטחה את החנות אשר ערך מסמך ביום 16.2.95 ובו פירוט הנזקים. לטענתו, עלות תיקון המבנה ופינוי הסחורה הפגועה הסתכם בסך של 8,500 ש"ח. התובע טען כי קיבל תגמולי ביטוח בסך של 93,500 ש"ח אשר כיסו חלק מהנזק אשר נגרם לו מכיוון שחברת הביטוח טענה כי ניתן לשפץ ולמכור רהיטים מסויימים. לטענת התובע, לא ניתן היה לתקן הרהיטים הללו ולמוכרם ועל כן, טען כי נאלץ לסלקם, על כן טען כי יש לפצותו בסך של 79,100 ש"ח. לטענת הנתבע, לא הביאו התובעים חוות דעת התומכת בנזק הנטען. לטענתם, לא הוצגו המסמכים שעל בסיסם ניתנה הערכת חוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח. לטענת הנתבע, לא הוכיח התובע את טענתו לפיה לא ניתן היה לתקן הרהיטים שבגינם לא שילמה לו חברת הביטוח ועל כן, נאלץ להשליכם למזבלה. לצורך כך הפנה ב"כ הנתבע לתשובתו של התובע לשאלון (סומן נ/3) בו ענה התבוע כי "כמעט לא ניתן היה לתקן הרהיטים". מכאן הסיק הנתבע כי את חלק מהרהיטים ניתן היה לתקן בניגוד לעדותו של התובע כי כלל לא ניתן היה לתקן הרהיטים. 5. היקף השבתת החנות ואובדן הרווח: התובע טען כי עקב ההצפה נאלץ לסגור את החנות למשך 14 ימי עבודה לצורך ביצוע עבודות פינוי, שאיבה, ניקוז, ייבוש וכי בגין תקופה זו הפסיד סך של 20,000 ₪. לטענתו, בימים אלה הפסיד 25% מהרווח ממכירת הסחורה הפגומה. לצורך כך צירף התובע לתצהירו דו"ח רווח והפסד לשנת 1995 וציין כי בשנה זו נרכשה סחורה בשווי של 363,089 ש"ח. סך הכל טען כי יש לפצותו בסך של 41,000 ש"ח בגין אובדן רווחים ממכירת הרהיטים. לטענת הנתבע, יש לקשור את הרווח שאבד, לרווח הנקי לאחר הפחתת הוצאות. לטענתו, יש לחשב את הנזק על פי מחירי עלות ללא מע"מ. לצורך כך הציג הנתבע את חוות דעתו של רו"ח וינשטוק, בעמוד 3, על פיו אובדן הרווחים ל-14 יום בגין הוצאות קבועות מסתכם ב-245 ₪ ליום,דהיינו מסתכם בסך של 3,430 ₪ לימי ההשבתה. הואיל והתובע קיבל פיצוי מטעם חברת הביטוח בגין עלות הרהיטים, אין לפצותו בגין אובדן רווחים. באשר לאובדן ההכנסות בגין ימי ההשבתה, טען הנתבע כי הנזק הנטען על ידי התובע בשיעור של 20,000 ₪ כולל את ההוצאות בסך של כ-1,000 ₪ ליום. לצורך כך הפנה את בית המשפט לעדותו של התובע בעמוד 20 לפרוטוקול: "ש. אז כמה בחודש הפסדת. ת. 20,000 ₪ זה רווח שכולל הוצאות, לרבות תשלום לעובדים. בכל עסק יש עלות לפתוח אותו, הוצאות קבועות, זה עירית נתניה, ארנונה, חשמל, עובדים". על כן טען כי ההפסד בגין ימי ההשבתה עומד על 6,000 ₪ בלבד. התובע טען כי יש לפצותו בסך של 10,000 ש"ח בגין הנזק למבנה. הנתבע טען כי התובע זנח טענתו זו בחקירתו הנגדית בעמוד 21 לפרוטוקול וכן בסיכומיו וכן לא הוכיח את טענתו זו. על כן, טען כי יש לדחות הטענה. 6. לאחר שבחנתי את טענות וראיות הצדדים מצאתי כי חנותו של התובע מצויה מתחת לחנותו של הנתבע. הוכח בפני כי ביום הארוע, לאחר שחדרו מים לחנותו של התובע, פנה התובע לנתבע בטענה כי המים חדרו לחנותו כתוצאה מפיצוץ צינור בצנרת השייכת לחנותו של הנתבע. בעקבות כך , סגר הנתבע את השיבר והזמין שרברב להחליף את הצנרת לצנרת מפלסטיק. כמו כן, הנתבע הודה בחקירתו הנגדית בעמוד 26 לפרוטוקול כי לאחר הערכת המצב, הגיע למסקנה שיש אפשרות גדולה שהנזילה מקורה מחנותו. כמו כן, העיד התובע בעמוד 23 לפרוטוקול כי שעון המים של הנתבע המשיך לעבוד למרות שהברז שלו היה סגור: "ש. ... איך אתה יודע שהנזילה של המים היא מהצינור של החנות של הנתבע. ת. בדקנו בכל החנויות, כולל החנות של הנתבעים, שהברזים סגורים, ואז פנינו לשעונים לראות איזה שעון מריץ מים, והשעון של הנתבע, למרות שסגורים המים, המשיך לעבוד. סגרנו את השיבר שלו והוא הזמין את השמאי ותיקנו. ברגע שהשעון שלו המשיך לעבוד, אפילו שהברזים אצלו היו סגורים הבנתי שהנזילה ממנו. ש. אחרי שתיקנו מה קרה ת. כמובן שהנזילה הפסיקה, אך זה המשיך לטפטף מס' ימים עד שזה יתייבש, ונפסק". מצאתי לדחות את טענת הנתבע כי הואיל והתובע לא ראה במו עיניו את הצינור מפוצץ הרי שלא הוכיח כי צינור הנתבע התפוצץ וגרם לנזק שכן, תיקון הצנרת והחלפתה הינה מעשה המעיד על נטילת אחריותו של הנתבע לנזקים אשר נגרמו לתובע כתוצאה מהצנרת הלקויה שבחזקתו. ובנוסף, סגירת השיבר של הנתבע ותיקון הצנרת מנעו את המשך ההצפה. הלכה היא כי מוטלת אחריות בנזיקין על המחזיקים ו/או הבעלים במקרקעין. לצורך כך ראה ע"א 780/76, עזרא מועלם נ' רשות הפיתוח, פד"י לא(2) 630: "... עם ביטול סעיף 37 בנוסחו הקודם הושוותה אחריות המחזיק לאחריות הבעל ועל שניהם חלה חובה שלא להתרשל, לפי סעיף 35 של הפקודה...". בשל כל האמור לעיל, מצאתי כי האחריות בגין הנזקים שנגרמו לתובע מוטלת על הנתבע. 7. גובה הנזק: התובע טען כי יש לחייב את הנתבע לשלם לו בגין רהיטים אשר בגינם חברת הביטוח לא פיצתה אותו אשר לגביהם טענה חברת הביטוח כי הם ניתנים לתיקון. התובע טען כי לא ניתן היה לתקן הרהיטים וכי נאלץ להשליכם למזבלה העירונית. לאחר שבחנתי את טענתו זו של התובע מצאתי כי היא לא נתמכה בכל עדות או ראיה אובייקטיבית כל שהיא פרט לעדותו של התובע. יתרה מכך, בשאלה 22 לשאלון (סומן נ/3), כשנשאל התובע אם תיקן הרהיטים השיב כי "כמעט ולא ניתן היה לתקן". אילו היה התובע נוקט בלשון חד משמעית כי לא ניתן היה לתקן כלל את הרהיטים הרי שיתכן שהייתי מסיק כי חברת הביטוח טעתה כשלא פיצתה את התובע עבור חלק מהרהיטים, אולם תשובתו הבלתי חד משמעית של התובע מעידה כי ניתן היה לתקן חלק מהרהיטים ולו גם חלק קטן מהרהיטים. כמו כן, לא העיד התובע את עובד העיריה, אשר לטענתו, פינה את הרהיטים. הלכה פסוקה היא כי כאשר בעל דין נמנע מלהעיד עדים מטעמו שיכולים לתמוך בגירסתו, הדבר יפעל לרעתו. לצורך כך ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רודנברג פד"י מז(2) 605, 614: "... כך דין אף במקום שצד למשפט נמנע מלהעיד עד פלוני, שעה שבנסיבות העניין היה מקום להעידו. ובדברי השופט גולדברג בע"א 465/88...: 'אי הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד'... כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה". בבוחני את חוות הדעת אשר הוגשה על ידי התובע מטעם חברת הביטוח מצאתי כי חברת הביטוח לצטט מספר קטעים ממימצאי חברת הביטוח, בעמוד 8 לחוות הדעת: "בדקנו את שיעורי הנזק ונוכחנו כי מרבית הפריטים הצבועים בצבע שליף והעשויים M.D.F. וסיבית, התנפחו ואינם ראויים למכירים במצבם... במהלך בדיקתנו קבענו אחוזי נזק לכלל הריהוט שהוצג בפנינו, לאחר בדיקה דקדקנית לרהיטים הניזוקים. הערכתנו ניתנה לאחר קביעת אומדן לנזקים בשיעור משתנה בהתאם לרמת הפגיעה כל זה ממחירי העלות למבוטח וללא מע"מ. בהערכתנו כללנו את הוצאות המכירה לפריטים, טיפול ותיקון הרהיטים הניזוקים". אין מחלוקת בין הצדדים שיש רהיטים שניזוקו, אותם השמאי טען שניתן לתקנם ובגינם שילמה חברת הביטוח הוצאות מכירה וטיפול בשיעור של 20%, דהיינו פיצתה התובע בסך של 13,000 ₪. לגבי הרהיטים הללו טען התובע כי לא ניתן היה לתקנם. הואיל וקביעתה של חברת הביטוח הינה קביעה על דרך האומדנא, ולמען הזהירות בלבד, מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪, מתוך הנחה שלא קיבל התובע פיצוי מלא מחברת הביטוח (כך טען התובע בפני- אם כי לא הוכיח טענתו לגבי גובה הנזק בראש נזק זה). מדובר בהסתמכותו של התובע על חוות דעת השמאי משם עולה כי קיבל פיצוי מלא. כאמור, למען הזהירות, מצאתי לקבוע לתובע פיצוי בסך של 5,000 ₪, וזאת גם משום טענת התובע כי נאשץ לקבל את הפיצוי שהוצע לו על ידי חברת הביטוח, כדי להקטין את נזקיו. אך מבלי להסכים לגובה הפיצוי ותוך שמירה על זכותו לתבוע יתרת נזקיו מהמזיק. 8. אובדן רווחים וימי השבתה: לאחר שבחנתי את טענות וראיות הצדדים, מצאתי לדחות טענת התובע בגין אובדן הרווחים ממכירת הרהיטים, שכן לא הוכח בפני הנזק הנטען. בעדותו בעמוד 19 הסביר התובע את אופן חישוב רווחי המכירה: "ש. אבל אם המשכת לעבוד ולמכור רהיטים, אז איך נגרם לך אובדן רווח. ת. שאני קונה מוצר הוא לא חוזר אלי, אלא אם מכרתי אותו והרווחתי ואז אני קונה מוצר אחר ואני מצפה למכור אותו. ש. אז אם יש לך כיסא אחד, והכיסא הזה ניזוק לך ואתה מקבל כסף לקנות את אותו כיסא, אז למעשה לא נגרם לך הפסד של רווח. ת. כן נגרם נזק, אותו כיסא התקקל, אני כל קניה וכל הובלה של רהיטים, הרווח מבוסס גם על ההובלות שאני מביא את הסחורה, והמחיר של הקניה הוא לא זה שאני קונה אותו ב-10 ₪. הרווח המינימלי שלי הוא 25%, אני גם מרוויח 40%". לאור ההסבר שניתן על ידי התובע, לא מובן מדוע הרווח בגין ההובלה נמנע מהתובע שכן גם במכירת הרהיטים החדשים עתיד הוא להרוויח בגין ההובלה. מצאתי כי התובע עתיד להרוויח במכירת הרהיטים החדשים את הרווחים שנמנעו ממנו במכירת הרהיטים הפגומים. על כן, מצאתי כי אין במקרה דנן הפסד רווחים בגין אי מכירת הרהיטים הישנים (וממילא נזק זה נבלע בתוך נזקיו בגין השבתת עיסק לפרק זמן של 14 ימים, שאליו אתייחס בהמשך). לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי לקבל את טענת הנתבע בנוגע לנזק בגין 14 ימי ההשבתה. טענתו של התובע כי הפסיד 20,000 ₪ הינו סכום מגלם בתוכו גם את ההוצאות השוטפות של פתיחת החנות. משנמנע התובע מלפתוח חנותו במשך 14 ימי עבודה, אף נמנע ממנו תשלום ההוצאות השוטפות ועל כן, יש לקזז מסכום הרווחים את ההוצאות השוטפות. על פי עדותו של התובע בעמוד 21 לפרוטוקול, הוצאותיו השוטפות בגין יום עבודה הם בסך של כ- 1,000 ₪. על כן, מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 11,000 ₪ משוערכים להיום. 9. באשר לטענת התובע כי נגרם לו נזק למבנה בסך של 10,000 ₪, מצאתי כי התובע לא הוכיח את נזקיו. לצורך כך אני מפנה לעדותו בעמוד 20 לפרוטוקול: "ש. יש לך חשבוניות על תיקונים שעשית במבנה בעקבות הנזקים הנטענים שאתה טוען להם. ת. לא זכור לי, אך יכול להיות, 99% החב' ביטוח שלי הביאה אנשים ששם ניקו ושילמתי להם, חלק תיקנו וחלק לא מתוקן עד היום, וחלק בעצמי תיקנתי ועשיתי גם הרבה דברים...". בנוסף, מחוות הדעת אשר צורפה לכתב תביעתו של התובע עולה כי התובע קיבל פיצוי מלא עבור נזקי המבנה. על כן, מצאתי לדחות את טענתו זו של התובע. 10. מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,360 ₪ משוערכים להיום בגין השתתפותו העצמית של התובע לחברת הביטוח שביטחה את חנותו. 11. סופו של דבר, מצאתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 18,360 ₪. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. כמו כן, מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ +מע"מ. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. נזקי מיםרהיטים (תביעות)הצפה