קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוב למוסך על תיקון רכב:  בפני תביעה שעניינה טענתו של המוסך התובע כי ביצע תיקון עבור הנתבע מס' 2, תיקון שעלותו לא שולמה במלואה, ובנסיבות אלה, הוגשה תביעה על הסכום בגין התיקון אשר הינו - סך של 8,509 ₪, נכון לתאריך 16.3.98 (התביעה הוגשה על סך 10,607 ₪ שהינו סכום קרן החוב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נכון ליום הגשת התביעה). יש לציין כי התביעה הוגשה בתחילה כנגד חברת אישי ישיר בלבד שהיה מוסך הסדר אשר מכוחו בוצעו התיקונים ואולם בהמשך ולאחר שהסתבר כי למעשה חברת אישי ישיר פיצתה את התובע ישירות והדבר למעשה לא נסתר גם בישיבת ההוכחות מיום 8.1.03, וכי למעשה אותו סכום אשר קיבל התובע היה צריך להיות משולם למוסך התובעת, התווסף הנתבע מס' 2 שהינו הגורם אשר למעשה נהנה מהתיקון וגם נהנה מאותם כספים אשר שולמו לו על ידי חברת הביטוח הנתבעת מס' 1.   בסוף ישיבת ביהמ"ש מיום 8.1.03, הוברר למעשה כי דין התביעה להתקבל, ובנסיבות אלה הגישה התובעת את סיכומיה בעל-פה. סיכומים שאני קיבלתי אותם במעמד הישיבה ואשר מכוחם למד ביהמ"ש כי יש לפסוק לתובעת את מלוא תביעתה, כאשר בסעיף 7 לסיכומים, עתרה התובעת להוצאות גבוהות מצידה של הנתבעת מס' 1 ומצידו של הנתבע מס' 2.   מאחר וכל נסיון לסיים את התיק בהסדר כזה או אחר כשל, קבע ביהמ"ש את סיום התיק באמצעות סיכומים ועם קבלת סיכומי הצדדים ניתן בזה פסק הדין.   על פי סיכומי הנתבעת מס' 1, יש לחייב את הנתבע מס' 2 בכל סכום התביעה, לרבות בהוצאות המשפט וכן בהוצאות הנתבעת מס' 1, הן בהליך העיקרי והן בהודעת צד ג' אשר הוגשה כנגדו, תוך דחיית התביעה כנגד הנתבעת מס' 1. הנתבעת מס' 1 מבהירה את המסכת העובדתית בתיק זה תוך ציון כי הגם שהנתבע מס' 2 הציג עצמו בפני מוסך התובעת כמבוטח אשר הגיע לתיקון במסגרת הסכם "הסדר מוסכים" משום מה באותו מועד לא דאג המוסך למלא את אותם טפסים ולהפנות אותם אל הנתבעת 1 וכי אי קבלת טפסים אלה אינו מאפשר הגדרת התיקון כתיקון המבוצע במוסך הסדר, והדבר נחשב כתיקון המבוצע במישרין על ידי המבוטח ומכאן שהפיצוי ניתן לו ישירות. העובדה שטפסים אלה נשלחו 3 חודשים אחרי הארוע, צויינה על ידי התובעת עצמה.   הנתבעת שילמה את כל חיוביה על פי הפוליסה במישרין למבוטח שהוא הנתבע מס' 2, כאשר הנתבע מס' 2 לקח לכיסו את הכספים וסירב בחוסר תום לב להחזיר את הכספים לתובע למרות שכספים אלה הועברו אליו במטרה שיעבירם למוסך המתקן וכעת מבקש כי כספים אלה ישולמו בשנית ע"י הנתבעת מס' 1. לטענתה, אין לקבל כל הסבר של הנתבע מס' 2 בהקשר זה. היא מבהירה כי רק לאחר שנדרש להחזיר את הכספים, החל לפתע לדרוש דרישות בלתי מוסברות כגון דרישה לרכב חלופי (דרישה שלא הופנתה בעבר וגם אינה מעוגנת בפוליסת הביטוח), דרישה להוצאות גרירה שגם היא לא הופנתה בעבר לנתבעת ואשר הופנתה לחב' מנופים ולא לחב' הגרירה וכן טענות מטענות שונות לגבי גובה ההשתתפות העצמית. משכך, טוענת הנתבעת מס' 1 כי יש לדחות את התביעה נגדה ולחייב את הנתבע מס' 2 בכל ההוצאות לרבות ההודעה לצד ג'.   הנתבע מס' 2 וצד ג' לעומת זאת מבהיר כדלקמן: הנתבע שילם לתובעת עפ"י הסדר המוסכים סך של 935 ₪ כדמי השתתפות עצמית המשולמים מראש, תוך ידיעה ברורה לטענתו כי הנתבעת היא שתשלם במשירין לתובעת את סך יתרת הנזק ובכך ייחסך ממנו הדאגה לתשלום בגין התיקונים הדרושים לרכבו הפגוע. הנתבע מס' 2 מבהיר כי מלבד הנזקים שנגרמו לו, נגרמו לו נזקים נוספים הכוללים בין השאר הזמנת מחלץ מיוחד לחילוץ הרכב לצורך גרירתו בסך 500 ₪ והכל בהפנייה מצד הנתבעת. כן הוא מבהיר כי הנתבעת מס' 1 העבירה לו את התשלום ואולם הפחיתה לו ו/או לא קיבלה את טענתו להשבתת רכבו למשך תקופה של חודש ימים כאשר היה עליה להעמיד לרשותו רכב חליפי ו/או לתת לו פיצוי בהקשר זה וכן מנעה ממנו את הפיצוי בגין ירידת הערך העומד ע"ס של 4,000 ₪ לכל הפחות. משכך מבקש הנתבע מס' 2 לטעון הרי סבר בתום לב כי המדובר בפיצוי על נזקיו העקיפים (הסכום ששולם מחב' הביטוח בסך של 8,389 ₪) שכן היה כאן פיצוי על חילוץ רכב חלופי וירידת ערך ומכאן שסבר שהסכום שולם לו במתכוון ולא מתוך טעות. כן טוען הנתבע מס' 2 כי היה על הנתבעת מס' 1 לפצותו על כל הנזקים הללו וכן קוזזו לו סכומים הגבוהים מהסכומים הנקובים בפוליסה (קיזוז הסכום אשר שילם במסגרת ההסדר למוסך התובעת). סיכום טענותיו מלמד איפוא כי סך הפיצוי המגיע לו עולה על סכום ההמחאה שהועברה אליו ע"י הנתבעת ומשכך, יש לדחות את התביעה נגדו לרבות בהודעה לצד ג'.   משבחנתי את טענות הצדדים, אני פוסק כדלקמן: אני פוסק כי הנתבע מס' 2 מר יוריסוב זוהר הוא זה אשר אחראי בתיק זה והוא גם הגורם אשר ישלם בתיק זה את סכום התביעה וגם את ההוצאות שנגרמו לצדדים בתיק זה. יכולתי להתרשם כי הנתבע מס' 2 הוא זה אשר קיבל בטעות, טעות שהיתה בתום לב ומקורה היתה במסכת של טעויות שהיו בין התובעת ובין הנתבעת מס' 1 ואולם, משהובררה הטעות ושהנתבעת מס' 1 פנתה אל הנתבע מס' 2, הבהירה לו את הטעות וביקשה כי הסכומים יוחזרו, היה עליו בכל הכבוד לנהוג כך ולא להתחמק מחובותיו להחזיר את אותו סכום אשר שולם לו בטעות ואשר היה צריך להיות משולם למוסך התובעת בגין ביצוע העבודות במוסך. הנתבע מס' 2 טען טענות מטענות שונות ואולם טענות אלה לא שכנעו אותי כלל ועיקר, הוא לא שכנע אותי בחיובים מכח הפוליסה ויש לזכור שאנו מדברים על תביעה מכח חוק חוזה ביטוח (ביטוח מקיף) ביחס לרכב חליפי ו/או כל התחייבות אחרת אשר התקיימה על ידי הנתבעת מס' 1. הנסיון לטעון כי נזקיו העקיפים לרבות עוגמת נפש היו גלומים בסכום הפיצוי אשר נתקבל מאת הנתבעת מס' 1 היא היתממות אשר לא מתקבלת על דעתי ואשר גם הרושם שקיבלתי מעדותו בצורה בלתי אמצעית בביהמ"ש לימדה אותי כי אין כל ממש בטענות אלה ואלה טענות בעלמא אשר נוצרו לקראת וכחלק מהדיון המשפטי ואשר נדחות על ידי. הטענה היחידה אשר שקלתי ברצינות היתה נושא של גרירת הרכב ואולם בסופו של יום אני מחליט כי גם טענה זו דינה להידחות.   עלי לציין כי למרות שאני מחליט כי דין התביעה להתקבל אך ורק כנגד הנתבע מס' 2, אני סבור כי מערכת היחסים שבין התובעת והנתבע 1 מחייבת שינויים אשר מכוחם יועברו טפסים בצורה טובה יותר בין מוסך ההסדר ובין חברת הביטוח שכן להערכתי נתגלו כשלים וקשיים עד כדי רשלנות ביחס למערכת היחסים בין הצדדים ואולם אין בכך כדי להביא לחבויות משפטיות.   הנתבע מס' 2 ישלם איפה לתובעת סך של 8,509 ₪ כשסכום זה צמוד ונושא ריבית מיום 16.3.98 ובתוספת אגרות ביהמ"ש אשר שולמו משוערכות ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ + מע"מ. כן ישלם הנתבע מס' 2 לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט בגין התביעה שהוגשה ובגין ההודעה לצד ג' הכוללות אגרות ביהמ"ש ששולמו וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 1,200 ₪ + מע"מ.   ההודעה לצד ג' הלכה למעשה נמחקת שכן החיובים כאמור הם ביחס לנתבע מס' 2 בלבד.   סכומים אלה יש לשלם על פי פסק הדין תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.מוסךרכבתיקון רכבחוב