כשעסקינן ב"ירידה" מרכב, יש לבחון מהי ירידה מרכב ל"מטרת תחבורה", ומתי היא מסתיימת, שכן רק "ירידה" כזו תוכר כ"שימוש ברכב מנועי" וממילא כ"תאונת דרכים" עפ"י חוק הפלת"ד. כך נהג משאית שבתום נסיעה שב ועלה על הקבינה ממנה ירד קודם, אך מטרת עלייתו וירידתו המחודשת, במהלכה נפל ונפגע ממדרגות הקבינה, לא היתה למטרה תחבורתית אלא על מנת להביא מצית שהשאיר בתא הנהג, פגיעתו לא הוכרה כ"תאונת דרכים" [רע"א 8548/96, פדידה נ' סהר]. כך גם מורה לנהיגה שירד מהרכב ללימוד נהיגה, ולאחר ירידתו, פתח את הדלת האחורית על מנת להוציא משם תיק, ובעת טריקת הדלת על ידו נפגע, לא הוכרה התאונה כ"תאונת דרכים", שכן ה"ירידה" כבר הסתיימה, ופתיחת הדלת האחורית על מנת להוציא ממנה תיק, לא נעשתה "למטרות תחבורה" [ת"א (חיפה) 21879-09-10, קליגר נ' מגדל חברה לביטוח]. כך גם לא תוכר כ"תאונת דרכים" ירידת נהג או נוסע מהרכב בתום הנסיעה, שלאחריה הם ניגשים להוציא חפצים אישיים מהספסל האחורי של הרכב או מתא המטען. לצורך כך הם פותחים את הדלת האחורית של הרכב או את דלת תא המטען, ובמסגרת זו הם נפגעים ע"י דלת הרכב או תא המטען. הטעם לכך הוא, שהוצאת חפצים אישיים המונחים בתא המטען או בספסל האחורי של הרכב, לאחר שתמה הנסיעה והרכב הגיע ליעדו, אינה בעלת זיקה לשימוש התחבורתי ברכב [ת"א (חדרה) 28356-05-10, קירשנר נ' ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ]. תחבורהיציאה מרכב / ירידה מרכב