מהי שליחות ? סעיף 1(א) לחוק השליחות תשכ"ה - 1965 קובע כדלקמן: "שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי." סעיף 3(א) לחוק השליחות קובע כדלקמן: "השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם". סעיף 3 (א) לחוק השליחות קובע איפוא שתי דרכים חלופיות להקניית שליחות: א. הבעת רצונו של השולח כלפי השלוח; ב. הבעת רצונו של השולח כלפי צד שלישי. במקרה בו השולח יוצר בפני הצד השלישי מצג אובייקטיבי לפיו אדם מסוים משמש כשולחו, נוצרת שליחות אמיתית ומהותית שאינה רק שליחות נחזית. ראו בעניין זה דברי כב' השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"א 5765/02 אל על נתיבי אוויר לישראל נ' עיטל זילברשלג (מיום 26/8/09) בפסקה 20 לפיהם: "יוער, כי בעבר חיובו של השולח בגין מצג של הרשאה שיצר כלפי צד שלישי נשען על דיני המניעות, על פי דוקטרינת "השליחות הנחזית" שאומצה מן המשפט האנגלי. מאז חקיקתו של חוק השליחות, מצג של הרשאה כלפי צד שלישי יוצר שליחות "אמיתית" ולא רק מניעות דיונית". בנוסף לכך, סעיף 18 לחוק השליחות קובע כדלקמן: "לענין חוק זה רואים אדם כיודע דבר אם היה עליו כאדם סביר לדעתו או שקיבל עליו הודעה בדרך הרגילה.". עוד נקבע כי במקרה בו הצד השלישי יודע שהמצג שיצר השולח אינו משקף את המציאות הקיימת, אזי לא ניתן להסתמך על יחסי שליחות אלה. לעניין זה, יפים דבריו של כב' השופט א' מצא בדנ"א 1740/91 בנק ברקליס - דיסקונט בע"מ נ' שרגא פרוסט קוסטרמן, פ"ד מז (5) 31, בסעיף 3: "זכותו של הצד השלישי, להסתמך על השליחות כפי שזו הוצגה לפניו על-ידי השולח, מותנית בכך שלא ידע שהשליחות הסתיימה, או שהשלוח פועל תוך חריגה מהרשאתו. פשיטא, שאם ידע על הפגם שבפעולת השלוח, אין הוא זכאי להסתמך על השליחות. אך, על-פי החזקה הראייתית הקבועה בסעיף 18 לחוק השליחות, רואים את הצד השלישי כיודע על הפגם שבפעולת השלוח "אם היה עליו כאדם סביר לדעתו או שקיבל עליו הודעה בדרך הרגילה". לדברים אלה יש להוסיף מדבריו של כב' הנשיא (כתוארו אז) מ' שמגר בע"א 1286/90 בנק הפועלים נ' ורד הלבשה פ"ד מח' (5), 799, אשר קבע כי: "ככל שמערכת היחסים בין השולח לשלוח הינה מערכת הדוקה יותר, הרי שהמצג המועבר אל צדדים שלישיים הינו, על פניו, מצג של הרשאה (השווה פרשת בנק ברקליס-דיסקונט, בעמ' 83), הווי אומר, מצג שעל פיו כל אחד מהצדדים, לכאורה, פועל במסגרת הרשאת הצד האחר. זו הסיבה "שכוחו של כל שותף לחייב את השותפות" (סעיף 14 לפקודת השותפויות [נוסח חדש]), שהרי עצם ההתקשרות העסקית כשותפות יוצרת מצג הרשאה, אלא אם כן הצד השלישי יודע על היעדר ההרשאה." שליחותהגדרות משפטיות