מחיקה מפנקס הקבלנים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקה מפנקס הקבלנים:

רשם הקבלנים החליט למחוק את המערערת מפנקס הקבלנים. החלטה זו התקבלה לאחר שהסתבר כי המערערת ביצעה עבודות בנייה בהיקפים החורגים משמעותית מעבודות הבנייה שהייתה רשאית לבצע בהתאם לסיווג שבו החזיקה באותה עת.

לפני ערעור על החלטת ועדת הערר, היושבת לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק רישום קבלנים") מיום 26.2.12, שבמסגרתה נדחה ערר שהגישה המערערת על החלטת רשם הקבלנים מיום 29.8.11 ונקבע כי החלטת רשם הקבלנים למחוק את המערערת מפנקס הקבלנים הינה החלטה סבירה.

1. הרקע הנדרש
המערערת, ליהקום בע"מ (להלן: "ליהקום"), הינה חברה קבלנית הרשומה בפנקס הקבלנים בענף הבנייה מאז שנת 1999. עם רישומה, קיבלה ליהקום את הסיווג הנמוך ביותר בענף אליו היא משתייכת, סיווג ג/1, זאת בהתאם להוראות תקנה 2 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), תשמ"ח – 1988 (להלן: "תקנות הסיווג").

ביום 1.8.00 ולבקשתה של ליהקום, הועלה סיווגה לסיווג הגבוה ביותר, מסוג ג/5, המאפשר לבצע עבודות ללא הגבלת סכום והיקף, וזאת מכוח תקנה 7(א)(2) לתקנות הסיווג, המאפשרת העלאת הסיווג מקום בו "למבקש יש, והייתה במשך השנתיים שקדמו ברציפות להגשת הבקשה, שליטה בתאגיד הרשום בסוג המיוחד המבוקש". העלאת הסיווג של ליהקום התאפשרה מאחר שבעלת השליטה בליהקום באותה עת, חברת רישן בניין והשקעות בע"מ, הייתה בעלת השליטה גם בחברה קבלנית עם הסיווג המבוקש, היא מ.א. נתנאל חברה לעבודות ציבוריות בע"מ (להלן: "נתנאל"). בהודעה שנשלחה לליהקום על העלאת הסיווג צוין, כי הסיווג יהיה בתוקף כל עוד לא הועברה השליטה לאחר וכל עוד מקבלת החברה שירותים מהמהנדס שעליו הצהירה. צוין, כי על ליהקום להודיע לרשם הקבלנים על כל שינוי שיחול במבנה החברות או בזהות המהנדס, כאשר אי הודעה תביא להורדת הסיווג (ראו נספח 3 לכתב התגובה לערעור).

ביום 6.2.06 בוטל רישומן של ליהקום ושל נתנאל בפנקס הקבלנים, לאחר שלא המציאו תצהירים המעידים על העסקת עובדים בעלי כישורים המתאימים לסיווג, בהתאם לנדרש בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי רישום), תשמ"ח – 1988 ואשר מוכיחים כי העובדים המקצועיים האחראיים, שעל בסיס כישוריהם וניסיונם ניתן הרישיון הקבלני, המשיכו לעבוד בחברות (ראו נספחים 4 ו-5 לכתב התגובה לערעור).

ביום 5.6.07 הוחלט לחדש את רישומה של ליהקום בפנקס הקבלנים לאחר שהושלמו החוסרים האמורים. רישומה של נתנאל בפנקס לא חודש באותה עת.

ביום 10.1.08 הודיע רשם הקבלנים לליהקום, כי הוא שוקל להוריד את סיווגה לסיווג ג/1, אלא אם כן תציג מסמכים שונים, שמהם ניתן יהיה להיווכח כי יש לה יכולת לשמור על הסיווג הגבוה ובין היתר "פירוט עבודות בצירוף חוזים שבוצעו משנת 2003 ואילך המצביעים על כך שביטול חברת מ.א נתנאל חברה לעבודות ציבוריות בע"מ לא פגעה בפעילות חברתכם ובהיקף עבודתכם ברמת הסיווגים בהם החברה רשומה" (ראו נספח 6 לכתב התגובה לערעור). מכתבי תזכורת נשלחו לליהקום ביום 26.2.08 וביום 19.3.08 (ראו נספח 7 לכתב התגובה לערעור).

ביום 31.3.08 נשלחה תגובת ליהקום.

ביום 20.5.08 נשלח לליהקום מכתב שבו התבקשה להמציא חוזים נוספים של עבודות בנייה שבוצעו על ידה וכן חשבונות סופיים בגין עבודות אלו (ראו נספח 8 לכתב התגובה לערעור). מכתבי תזכורת נשלחו ביום 24.6.08 וביום 31.7.08.

ביום 7.9.08 הודיע רשם הקבלנים לליהקום, כי נרשמה התראה בתיקה בשל אי מענה. כן הודע לליהקום כי באם לא תענה לפניותיו בתוך פרק זמן נוסף של 30 ימים יבוטל רישומה בפנקס הקבלנים. בגוף המכתב צוין, כי הביטול יכנס לתוקפו ביום 7.10.08, כי מתאריך הביטול ייאסר על ליהקום לבצע עבודות הנדסה בנאיות וכי בתוך 14 יום מתאריך הביטול על ליהקום להשיב את תעודת הקבלן ורישיון הקבלן לשנה השוטפת. עוד צוין בהחלטה, כי ליהקום רשאית לערור על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלתה (ראו נספח 9 לכתב התגובה לערעור).

ליהקום לא הגישה ערר על החלטה זו ומרישומי המשיב עולה, כי רישומה של ליהקום בפנקס הקבלנים בוטל ביום 3.11.08.

לאחר המועד האמור, פנתה ליהקום לרשם הקבלנים במכתב שאליו צורפו מסמכים שונים, שאותם נתבקשה להמציא להוכחת סיווגה.

ביום 4.12.08 הודע לליהקום, כי לאור ביטול הרישום לא ניתן לטפל במסמכים שהוגשו וכי על ליהקום לפנות בבקשה לחידוש רישומה בפנקס הקבלנים (ראו נספח 10 לכתב התגובה לערעור).

ביום 11.1.09 הגישה ליהקום בקשה לחידוש רישומה בפנקס הקבלנים. בקשתה של ליהקום נבדקה על ידי רשם הקבלנים ונמצא כי לא ניתן לאשרה, שכן מנהל העבודה אינו מתאים בהכשרתו לחברה המסווגת בסיווג ג/5. הודעה על כך נשלחה ביום 13.1.09 כאשר בשוליה צוין (ולשיטת המשיב מתוך טעות), כי "יש להמציא עובד אחר תוך 21 יום אחרת יבוטל הרישום". מכתבים נוספים נשלחו לליהקום ביום 4.2.09 וביום 30.4.09 ובהם פורטו האישורים הנדרשים לגבי מנהל העבודה (ראו נספחים 11-13 לכתב התגובה לערעור).

ביום 23.7.09, לאחר שליהקום המציאה מסמכים נוספים, התכנסה הועדה המייעצת לרשם הקבלנים על מנת לדון בעניין בקשת ליהקום לחידוש רישיונה. לאחר שבחנה את בקשתה של ליהקום ואת המסמכים שהוצגו לה לעניין ביצוע העבדות על ידי ליהקום ואת אנשי המקצוע שהוצעו לה על ידי ליהקום כבסיס לרישום ולסיווג, המליצה הועדה על החזרת רישומה של ליהקום לפנקס הקבלנים, אולם זאת בסיווג הבסיסי מסוג ג/1. הועדה קבעה, כי ליהקום איננה זכאית להחזיק עוד בסיווג ג/5 לאור ביטול רישומה של נתנאל בפנקס הקבלנים וכן לאור הכישורים העדכניים של בעלי הכישורים בה והיקף עבודותיה (ראו נספח 14 לכתב התגובה לערעור).

ביום 6.9.09 הודיע רשם הקבלנים לליהקום, כי החליט לקבל את המלצת הועדה ולחדש את הרישום בסיווג ג/1 בלבד מאחר שהחברה אינה עומדת עוד בתנאי הסיווג המיוחד. בהחלטה צוין, כי ליהקום רשאית לערור על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלתה (ראו נספח 15 לכתב התגובה לערעור).

ליהקום לא הגישה ערר על החלטה זו והסתפקה בפניית מנהלה, מר אריה נתנאל, לרשם הקבלנים מיום 13.9.09, שבמסגרתה הצר על ההחלטה האמורה (ראו נספח 16 לכתב התגובה לערעור).

במהלך חודש יוני 2010, הגיעה לידי רשם הקבלנים תלונה על התקנת מעליות פגומות בבניין בן 14 קומות ברחוב פנחס איילון 23 בחולון. המדובר בבניין שבבנייתו החלה ליהקום ביום 6.5.08 ואשר הצריכה סיווג ג/5. בעקבות התלונה, פנה רשם הקבלנים לליהקום בבקשה לקבלת פרטים. תשובת ליהקום הייתה, כי היא אכן בונה את הבניין האמור (ראו נספח 17 לכתב התגובה לערעור).

הודאתה של ליהקום, לפיה היא בונה בניין בן 14 קומות, העלתה חשד כי ליהקום בונה בהיקף ניכר, אשר אינו עולה בקנה אחד עם הסיווג הרשום שלה. על רקע זה, פנה רשם הקבלנים לליהקום ביום 28.10.10 בבקשה לקבלת התייחסותה לחשד שלפיו היא הפרה את הוראות הדין בכך שביצעה עבודות מעבר להיקף המורשה לה (ראו נספח 18 לכתב התגובה לערעור). מכתב תזכורת נשלח ביום 15.11.10 (ראו נספח 19 לכתב התגובה לערעור).

ביום 18.11.10 הודיעה ליהקום לרשם הקבלנים, כי הליקוי בבניין תוקן (ראו נספח 20 לכתב התגובה לערעור).

ביום 29.11.10 שב ודרש רשם הקבלנים מליהקום את התייחסותה העניינית לטענה כי הפרה את הוראות חוק רישום קבלנים (ראו נספח 21 לכתב התגובה לערעור).

בתשובתה מיום 19.12.10 אישרה ליהקום, כי סיווגה אמנם הורד מסיווג ג/1 לסיווג ג/5 במהלך חודש אוגוסט 2009. להיקום טענה במכתבה, כי חלק מהנסיבות שהובילו להורדת הסיווג קשורות בעורך הדין של החברה, אשר הנושא נמסר לטיפולו, אולם לא עלה בידו לטפל בנושא כיאות בעקבות אסון שפקד אותו. ליהקום טענה עוד, כי בניית הבניין החלה ביום 6.5.08, עת החזיקה בסיווג ג/5, וכי "בדיעבד ורק לאחרונה, הסתבר לחברה כי סיווגה הורד לסיווג ג-1". ליהקום הוסיפה וטענה, כי "מבלי להיכנס לבירור הנסיבות שהובילו להורדת הסיווג (מרביתן בשל סיבות טכניות), החברה עמדה ועומדת בכל התנאים המהותיים וכשירה לסיווג ג/5. כך שמבחינה מהותית החברה הייתה כשירה לבנות את הבניין האמור" (ראו נספח 22 לכתב התגובה לערעור).

תשובתה של ליהקום לא הניחה את דעתו של רשם הקבלנים והנושא הובא לפני הועדה המייעצת ביום 16.8.11, על מנת שתברר האם ליהקום הפרה את תקנות 2(6) ו-2(9) לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל), תשמ"ט – 1989 (להלן: "תקנות ערעור מהימנות"), כאשר בנתה בניין בהיקף החורג מסיווגה. לדיון זומן מנכ"ל ליהקום, מר אריה נתנאל, אשר טען לפני הועדה כי סיווגה של ליהקום הורד באופן שרירותי ועל כן הוא לא הפסיק לבנות. מר נתנאל טען עוד, כי רשם הקבלנים אינו עונה לפניותיו ואינו מוכן להיפגש עמו. מר נתנאל נשאל הכיצד לא ידע על הורדת הסיווג והשיב כי ידע אך לא התייחס לכך וכי סבר שהמדובר בעניין של מה בכך וכשם שהסיווג הורד, כך גם יעלה. בסופו של הדיון, ועל בסיס הצהרותיו של מר נתנאל, המליצה הועדה לבטל כליל את רישום ליהקום בפנקס הקבלנים, בציינה, כך (ראו נספח 24 לכתב התגובה לערעור):
"הקבלן הפר ביודעין ומתוך זלזול (על פי הצהרתו) את תקנה 2(9) מאחר והוא בונה בהיקפים החורגים באופן ניכר מתנאי הרישיון ובתקופה מסוימת אף ביצע עבודות מבלי שהיה רשום בפנקס. הועדה סבורה כי מתקיימים בקבלן התנאים הקבועים בסעיף 8(א)(3) לחוק ומומלץ לבטל את רישומו".

ביום 29.8.11 קיבל רשם הקבלנים את המלצת הועדה המייעצת והחליט לבטל את רישומה של ליהקום בפנקס הקבלנים. רשם הקבלנים הודיע לליהקום, כי הביטול יכנס לתוקפו ביום 30.8.12 וכי היא רשאית לערור על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלתה (ראו נספח 25 לכתב התגובה לערעור).

על החלטה זו הגישה ליהקום ערר לועדת הערר הפועלת מכוח חוק רישום קבלנים. לערר צורפה בקשה למתן סעד זמני שיאפשר לליהקום להמשיך לבצע פרויקטים שבביצועם החלה לפני שבוטל רישומה בפנקס הקבלנים.

בהחלטתה מיום 3.11.11 דחתה ועדת הערר את בקשת ליהקום למתן סעד זמני. על ההחלטה האמורה הגישה ליהקום ערעור לבית משפט זה. ביום 26.2.12 קיבלה כב' השופטת אביגיל כהן, באופן חלקי, את ערעור ליהקום וקבעה כי עד להכרעת ועדת הערר תוכל ליהקום להמשיך בביצוע שלושת הפרויקטים שבביצועם החלה.

ביום 26.2.12 החליטה ועדת הערר לדחות את הערר שהגישה ליהקום. ועדת הערר התייחסה בפתח הדברים לסיווג שבו החזיקה ליהקום בעת קבלת ההחלטה על מחיקתה מהפנקס (סעיף 2 להחלטה):
"לפני מחיקתה של העוררת מהפנקס, לפני ההחלטה האמורה של המשיב, הייתה העוררת רשומה במשך שנתיים בסיווג ג/1 בלבד. סווג נמוך זה אמור היה להכתיב לעוררת את מהלכיה המקצועיים בהיקף העבודות שהיא נטלה על עצמה. בא כוחה הנכבד של העוררת העלה בפנינו טיעונים הנוגעים להליכים קודמים שהתנהלו נגד מרשתו, ובהן החלטות שלא הוגשו עליהם עררים. אנו נמנעים מלדון בטיעונים אלו ודנים רק בטיעונים הכרוכים בהחלטה מיום 29.8.11. בין השאר טען בא כוחה כי מרשתו נושאת בסיווג ג/5. הדבר אינו נכון וכל היותר החזיקה העוררת בסוג 100 ג/1 עד שנמחקה מהפנקס."

הועדה סקרה את כל ההליכים שהתקיימו בעניינה של ליהקום החל מהיום בו נרשמה בפנקס הקבלנים לראשונה ועד להחלטת רשם הקבלנים מיום 29.8.11, לקבל את המלצת הועדה המייעצת ולבטל את רישומה של ליהקום בפנקס הקבלנים (סעיפים 2-7 להחלטה).

הועדה דחתה את טענת ליהקום, לפיה מחיקתה מהפנקס והורדת סיווגה קודם לכן יסודן בליקויים טכניים בפעילותה (סעיף 8 להחלטה):
"העוררת טענה כי מחיקתה מהפנקס, והורדת סיווגה קודם לכן, נבעו מ"ליקויים טכניים" בפעילותה. אנו קובעים כי לא מדובר בכל עיקר בליקויים טכניים אלא בליקויים מהותיים שעליהם נתנה העוררת את הדין. לנו נראה כי מנהלה הבין באיחור רב את חומרת התנהגותו שהסובלת ממנה היא כמובן העוררת, והביא לתוצאה איתה היא מתמודדת כעת. הוא עצמו אמר, כזכור, לפני הועדה המייעצת, כי סווגה של העוררת הורד באופן שרירותי, ולכן איננו מפסיק לבנות. ולשאלה כיצד הצהיר בתצהירו שלא ידע על הורדת הסיווג אלא לאחרונה (בתצהיר מיום 6.2.11) השיב כי ידע ולא התייחס. הוא ראה בהורדת הסיווג עניין של מה בכך, וחשב שכשם שהורד הסיווג כך יעלה.. מר נתנאל החליט על דעת עצמו כי הוא ממשיך לבנות, ובכך עשה שימוש לרעה ברישיונו כפי שהסברנו. אין צורך להכביר מילים על כך שאם החליט הרשם להוריד את סיווגה של העוררת, כי אז אין היא – באמצעות בעלי השליטה בה – רשאית להתעלם מהחלטה זו, רק מכיוון שהיא סבורה שהחלטה זו מוטעית. איש לא מנע ממנה לערור במועד על הורדת הסיווג והיא לא עשתה כך, וכעת עליה לשאת בתוצאה הנובעת מהתנהגותה."

הועדה קבעה, כי אילו ליהקום רצתה להשיג על הורדת סיווגה מ-ג/5 ל-ג/1, היה עליה לערור על החלטה זו במועד (סעיף 9 להחלטה):
"העוררות מוסיפה וטוענת כי הורדת הסיווג בהחלטה קודמת לא נערכה כדין על יסוד האמור בתקנה 10א(א) לתקנות הסיווג. התשובה היא שעל כך צריך היה לערעור במועד, ומשחלף מועד הגשת הערר הפכה ההחלטה לחלוטה."

הועדה מצאה, כי הסנקציה שהוטלה על ליהקום אכן תואמת את חומרת מעשיה. הועדה עמדה על כך, שאמצעי המשמעת שיכול הרשם להטיל הינם מגוונים וכי ההחלטה על אמצעי המשמעת שיש להטיל בנסיבות העניין מתקבלת תוך היוועצות עם הועדה המייעצת, שהינה ועדת מומחים שלה היכולת המקצועית להעריך את חומרתה של התנהלות קבלנית בלתי נורמטיבית ולקבוע את הסנקציה המתאימה (סעיף 10 להחלטה):
"עמדנו בעבר על אמצעי הענישה וקביעתם על ידי הרשם, לאחר שעברו את המלצתה של הועדה המייעצת. קבענו (בעניין קלוד נחמיאס) כי סולם אמצעי המשמעת, לפי סעיף 8א לחוק, מגוון למדי והוא פותח בהתראה ומסיים בהתליית תוקפו של הרישיון לתקופה שתיקבע. סעיף 8 דן בפסלות לרישום וביטול רישום. ההמלצה על מידתם של אמצעי המשמעת נתונה גם היא בידי הועדה המייעצת, שכן בהיותה ועדת מומחים סטטוטורית בתחום הבניין, יש לה יכולת מקצועית להעריך את חומרתה של התנהלות קבלנית בלתי נורמטיבית, ולתת לכך את התגובה המשמעתית המתאימה. הועדה המליצה על ביטול רישומה של העוררת מפנקס הקבלנים, ויש ליתן משקל להמלצה זו. מכל מקום נראה לנו כי גם הועדה המייעצת בחנה בדרך נכונה את הראיות המנהליות ונתנה את ההמלצה הנכונה. גם אנו היינו מגיעים לתוצאה זו לפי בחינה עניינית ועצמאית של ראיות אלה. מדובר כאן בחברה קבלנית שהסיווג המקצועי שלה נמוך, ולמרות זאת נטלה על עצמה חירות לבצע פעולות בנייה רחבות היקף בשני פרויקטים, בהיקף כספי העולה פי כמה וכמה על המותר לה לפי רישיונה. התנהלות כזו ראויה לאמצעי המשמעת החמור ביותר הקיים בחוק והוא ביטול רישומה מפנקס הקבלנים.
דברים אלה נאמרו בעניין נחמיאס אלא שהם ישימים וטובים במלואם גם בפרשה שאנו דנים בה. פרשנו כאן בהרחבה את העבודה היסודית שעשה המשיב כדי להגיע אל הממצאים שקבע ולדעתנו לא יכול היה להגיע למסקנה אחרת מזו שהגיע אליה, ואין מקום לבטל את החלטתו".


הועדה עמדה על כך שהסיווג בפנקס הקבלנים אמור לשקף בצורה הולמת ומדויקת ככל האפשר את כשירותם של הקבלנים ועל סמכותו וחובתו של הרשם בהקשר זה (סעיף 11 להחלטה):
"לרשם הקבלנים נתון מעמד מרכזי בבחינת איכותם של המועמדים לרישום בפנקס הרשמי, הפיקוח עליהם ומחיקתם מהפנקס במקרים מתאימים. רשם הקבלנים הוא נאמנו של הציבור ושומר הסף של מקצוע קבלנות הבניין על כל שלוחותיו ועליו להקפיד על כך שבשעריו יבואו רק בעלי מקצוע ראויים ומתאימים העומדים בדרישות החוק והתקנות. הבחינה חייבת להיות זהירה ומדוקדקת, ולהיעשות מתוך תחושת אחריות כלפי יחידי הציבור אשר מפקידים את מיטב כספם בידי קבלנים כדי לרכוש לעצמם בית. הרשם הוא הקובע אם נתמלאו התנאים החוקיים לרישום או למחיקה מבחינת ידע, ניסיון, היכולת הכספית והציוד. עניין זה שבפנינו מצביע עד כמה חשובה הביקורת שמפעיל המשיב בתוקף סמכותו החוקית שכן העוררת עשתה דין לעצמה בהשראת מנהלה, והציגה עצמה כקבלן בנייה ואף עסקה בבנייה בעת שנמחקה מהפנקס בעבר. ואילו בעת שהייתה רשומה, בצעה עבודות מעבר לסיווג שניתן לה, מתוך התעלמות מוחלטת מהחלטות המשיב. להחלטתו של המשיב נוסף משקל משמעותי לאחר שנועץ בועדה המייעצת, לפי סעיף 7(ב) לחוק רישום קבלנים, וזו המליצה בפניו על מחיקה מהפנקס הרשמי. זוהי ועדה סטטוטורית שהיא ועדה מובהקת של מומחים ראשונים במעלה בעבודות בניה הנדסיות, וכאשר הרשות המוסמכת (קרי: רשם הקבלנים) סומכת דעתה על חוות דעת של חברי הועדה, לא נתערב אלא בנסיבות מוצדקות, ובענייננו אין נסיבות להתערב בהחלטה."

לבסוף, התייחסה הועדה לטענת ליהקום לפגיעה בחופש העיסוק שלה (סעיף 12 להחלטה):
"עוד טענה העלתה העוררת כי נפגע חופש העיסוק שלה. אנו דוחים טענה זו. ההלכה הפסוקה מורה לנו כי הזכות החוקתית לחופש העיסוק היא זכות יחסית ולא מוחלטת, ויש לאזן בינה לבין אינטרסים אחרים באופן, שבנסיבות מסוימות, עליה לסגת מפני אותם אינטרסים.. דעתנו היא שהרשם לא פגע כאן בזכויות החוקתיות של העוררת במידה המחייבת את התערבותנו. הרשם פעל לפי חוק רישום קבלנים שתכליתו הראויה להגן על האינטרס הציבורי הכולל ובתחומיה של תכלית זו על הרשם להעניק סיווג מקצועי מתאים לכל קבלן לפי כישוריו המקצועיים והכספיים, ובנסיבות מתאימות גם למחוק את רישומו מפנקס הקבלנים. על הרשם לאזן בין זכותו החוקתית של הקבלן לחופש העיסוק לבין האינטרס הציבורי שבענפי הקבלנות, לסוגיהם השונים, ישתלבו רק קבלנים שומרי חוק הממלאים אחר הוראות החוק הכללי ודיני קבלנות בניין ויש ביכולתם לתת ללקוחות את השירות המקצועי הטוב ביותר. בוע' 1256/01 יוסי ישר נ' רשם הקבלנים נאמר, בין השאר, כי חוק יסוד: חופש העיסוק נחקק בשנת 1994 ואילו חוק רישום קבלנים נחקק בשנת 1969, כלומר: שנים רבות לפני חוק היסוד. סעיפים 4 ו-8 לחוק היסוד אינם משפיעים כלל על תחולת חוק הקבלנים משנת 1969, מה גם שרישום הקבלנים נעשה כדי לוודא שאכן יש לכל קבלן כשירות ראויה שעשויה למנוע פגיעה ונזק לזולת, וזו בהחלט תכלית ראויה."

הועדה סיכמה את החלטתה, כך (סעיף 13 להחלטה):
"עיקר הדברים: בדין החליט רשם הקבלנים למחוק את העוררת מפנקס הקבלנים ולא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו. העוררת, באמצעות מנהלה, המשיכה בבנייה למרות שידעה כי נמחקה מהפנקס הרשמי, ומנהלה אמר פני ועדה, בזלזול מופגן, כי ימשיך בבנייה למרות שידע היטב שאיננו רשאי להמשיך בעבודות אלה, מכיוון שהעוררת נמחקה כדין מהפנקס. ראוי להדגיש כי הטלת אמצעי משמעת של מחיקה מהפנקס היא ברירת המחדל לפי סעיף 8א לחוק. כלומר: על הרשם לשקול קודם כל אם להטיל אמצעי זה לאחר ששקל את הנסיבות הפרטיות של העניין והגיע למסקנה שדרגת חומרתן מצדיקה מחיקה ורק אם דרגת החומרה אינה מצדיקה את ביטול הרישום, כי אז יטיל אמצעי ענישה פחותים בחומרתם ממחיקה מהפנקס. הוא הפעיל שיקול דעת ראוי ואין להתערב בו."

על החלטת ועדת הערר הגישה ליהקום את הערעור שלפני ועמו בקשה לסעד זמני, שיאפשר לה להשלים את שלושת הפרויקטים שבביצועם החלה. כב' השופט ק' ורדי נעתר לבקשה ביום 23.4.12 וקבע כי ליהקום תוכל להמשיך לבצע את שלושת הפרויקטים האמורים עד להכרעה בערעור. רשם הקבלנים הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון וביום 28.5.12 קבע כב' השופט ע' פוגלמן, כי מאחר שהערעור עתיד להישמע בזמן הקרוב, הסעד הזמני יוותר על כנו עד להחלטת המותב הדן בערעור, ובלבד שהדיון יערך טרם פגרת הקיץ. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים לפני ביום 10.7.12 הורתי, כי הסעד הזמני יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין.

2. טענות הצדדים
ליהקום טוענת, כי המסד העובדתי שעל בסיסו נתקבלה ההחלטה האחרונה בעניינה הוא רעוע, שכן בניגוד לטענת רשם הקבלנים, רישומה לא נמחק מהפנקס בשנת 2008, אלא רק נרשמה התראה לפני מחיקה.

ליהקום טוענת עוד, כי ההחלטה מיום 6.9.09 בדבר הורדת סיווגה ל-ג/1 ניתנה בחוסר סמכות, משום שהיא התקבלה בהנחה שמדובר ב"חידוש" רישום, בעוד שכאמור – לטענת ליהקום – כלל לא היה צורך לחדש את רישומה בפנקס. מכל מקום, במסגרת ההחלטה האמורה יכול היה הרשם להוריד את סיווגה של ליהקום בדרגה אחת בלבד.

ליהקום מוסיפה וטוענת, כי הסנקציה שהטיל עליה רשם הקבלנים איננה מידתית ולא התחייבה מנסיבות העניין, שעה שסיווגה הורד מטעמים טכניים בלבד.

רשם הקבלנים טוען, כי פסק הדין של ועדת הערר הינו סביר וראוי בנסיבות העניין וכי ליהקום לא העמידה כל תשתית ראייתית לפיה נפל פגם בסבירות פסק הדין או אף בהחלטת רשם הקבלנים, הדורש את התערבותו של בית משפט זה. על פי הטענה, ליהקום מבקשת, למעשה, כי בית המשפט ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעת הרשות המינהלית ויקל עמה לפנים משורת הדין בשל טעויות עבר שנעשו לכאורה ושעליהן לא הוגש ערר.

רשם הקבלנים טוען עוד, כי ליהקום מתנהלת בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים. נטען, כי ליהקום יודעת כי סיווגה הורד לסיווג ג/1 כבר לפני שנתיים ימים. יתרה מכך, ליהקום יודעת כי סיווגה הורד על סמך בדיקה של יכולותיה ויכולת המהנדסים המהווים בסיס לרישומה וכי הוחלט על ידי הועדה המייעצת, שהיא ועדת מומחים, כי אין כישוריה מספיקים על מנת להמשיך ולהחזיק בסיווג ג/5. למרות זאת, בחרה ליהקום שלא להגיש ערר על החלטות הרשם בעניינה, אלא להמשיך להתנהל ולהציג מצג לפני גורמים שלישיים, לפיו הינה בעלת סיווג ג/5. על פי הטענה, גם לפני ועדת הערר ואף לפני בית משפט זה ממשיכה ליהקום ומבקשת לקבל לידיה סיווגים אשר אינם בידה מזה למעלה משנתיים ימים ואשר ועדה מקצועית קבעה כי אין לה יכולת להחזיק בהם, תוך שהיא טוענת בעזות מצח כי היא עומדת בכל התנאים למתן רישיון ג/5 וכי מדובר בליקויים טכניים גרידא. זאת, על אף החלטות הרשם וועדת הערר המנוגדות לטענה כאמור.

3. סבירות החלטת ועדת הערר
בטרם אדרש להחלטת ועדת הערר לגופה, אעמוד תחילה על המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לענייננו.

חוק רישום קבלנים נחקק בשנת 1969 על רקע הצורך בהסדרה שלטונית של תחום עבודות ההנדסה הבנאיות בישראל, לאור מצב הבטיחות הלקוי ששרר בתחום זה באותה תקופה (ראו דברי ההסבר להצעת חוק רישום קבלנים לעבודות קבלניות, תשכ"ט-1969, ה"ח 838, עמ' 254-255). על מנת להבטיח שעבודות הנדסה בנאיות יימסרו לקבלנים ראויים וכשירים, הורה המחוקק על הכנת פנקס, שבו יירשמו קבלנים המורשים לעסוק בעבודות הנדסה בנאיות (ראו סעיף 3 לחוק. כן ראו בר"ם 5706/09 ש. יוסף בע"מ נ' רשם הקבלנים, פסקאות 9-8 (ניתן ביום 1.2.10) (להלן: "עניין ש. יוסף"). מעמדו של הרישום בפנקס עוגן בסעיף 14(א) לחוק הקובע, כי רק קבלנים הרשומים בפנקס יהיו רשאים לבצע עבודות הנדסאיות בהיקף כספי ובמהות מקצועית, החורגים מתחום מסוים שנקבע בתקנות. בסעיף 16 לחוק נקבע, כי ביצוע עבודות הנדסה בנאיות בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית. ואכן, חוק רישום קבלנים מהווה חלק ממערך שלם אשר נועד להבטיח כי עבודות הנדסה בנאיות יבוצעו רק על ידי מי שראוי וכשיר לכך (ראו בג"ץ 5188/09 התאחדות קבלני השיפוצים לשיקום, שימור ושדרוג המבנים בישראל נ' מדינת ישראל, פיסקה 2 (ניתן ביום 14.3.11); ע"א 4522/07 וורצלמן נ' בי-עזר, פיסקה 16 (ניתן ביום 23.8.12); ע"א 10547/05 רשם הקבלנים נ' ש.י.א. רפאל פרויקטים בע"מ, פיסקה 8 (ניתן ביום 9.9.12)).

בהתאם לחוק רישום קבלנים, רישומו הראשוני של קבלן או של חברה קבלנית בפנקס מורכב משני שלבים עיקריים. בשלב הראשון, משויך הקבלן לאחד או יותר מענפי הבנייה הראשיים והמשניים שנקבעו בפנקס (ראו סעיף 7(א)(2) לחוק). בשלב השני של הרישום, קובע הרשם את דרגת הסיווג של הקבלן בכל אחד מן הענפים שאליהם שויך (ראו סעיף 7(א)(3) לחוק). הסמכות העיקרית הנתונה לרשם בחוק ובתקנות, היא זו המאפשרת לו לשנות את דרגת הסיווג שנקבעה לקבלן. סמכות הרשם מעוגנת בסעיף 7(א)(3) בחוק רישום קבלנים, הקובע כי הרשם מוסמך "לסווג את הקבלנים לפי הסוגים שנקבעו בתקנות, והכל לפי הכללים שנקבעו בתקנות".

תקנות הסיווג, אשר הותקנו מכוח חוק רישום קבלנים, מפרטות את העילות השונות המאפשרות לרשם לשנות דרגת סיווג שנקבעה לקבלן בענף בנייה מסוים. כך למשל, תקנה 3 לתקנות מאפשרת לקבלן הרשום בפנקס לפנות אל הרשם בבקשה להעלאת דרגת הסיווג. זאת, אם חלפו 12 חודשים מן המועד בו נקבעה דרגת הסיווג הקודמת. התקנה קובעת, כי הרשם יכול להיעתר לבקשה אם שוכנע שהקבלן ביצע עבודות בהיקף מסוים שנקבע בתקנות. תקנה 7 לתקנות הסיווג מוסיפה ומונה עילות נוספות המסמיכות את הרשם לקבוע לקבלן דרגת סיווג הגבוהה מן הדרגה 1, אפילו לא חלפו 12 חודשים מאז רישומה של דרגת הסיווג הקודמת. תקנה נוספת הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 10(א) לתקנות הסיווג. תקנה זו נבדלת מן התקנות האחרות שנזכרו, בכך שהיא מאפשרת לרשם לפעול מיוזמתו שלו לשינוי דרגת הסיווג. בתקנה זו נקבע, כי הרשם רשאי לשנות את דרגת הסיווג, אם מצא שלא מתקיימים עוד בקבלן התנאים שעל פיהם סווג לפי התקנות. יצוין, כי כאשר בוחן הרשם אם לא מתקיימים עוד בקבלן התנאים שעל פיהם סווג הוא מלכתחילה, עליו ליתן משקל מרכזי להיקף העבודות שמסוגל הקבלן לבצע. זאת, משום שמדובר בשיקול המרכזי המנחה את הרשם בבואו לקבוע את דרגת הסיווג הראשונית של הקבלן (ראו, עניין ש. יוסף, פיסקה 9). בהתאם לתקנה 10א לתקנות הסיווג, נדרש הרשם לערוך, אחת לשלוש שנים, בדיקת מעקב לקבלנים הרשומים בפנקס. במסגרת בדיקה זו, נדרש הקבלן להראות שביצע עבודות בהיקף מסוים הקבוע בתקנות, במהלך שש השנים שקדמו למועד הבדיקה (תקנה 10א(ב) לתקנות הסיווג). כמו כן, נדרש הקבלן להצהיר, כי הוא מקבל שירותים הנדסיים דרך קבע (תקנה 10א(ה)). תקנה 10א(ג) קובעת, כי לגבי קבלן שלא הציג נתונים העומדים בכללים שנקבעו בתקנות, רשאי הרשם להוריד את דרגת הסיווג שנקבעה לאותו קבלן בדרגה אחת.

לצד העילות המאפשרות לרשם לשנות את דרגת הסיווג של קבלן בענף בנייה מסוים, מוסמך הרשם, בנוסף, להטיל אמצעי משמעת על קבלן או על חברה קבלנית שנרשמו בפנקס. ההוראה המרכזית בהקשר זה היא זו הקבועה בסעיף 8(א) לחוק. בסעיף זה נכללה רשימה של עילות אשר בהתקיימן לא תהא זכות להירשם בפנקס, ואם כבר קיים רישום הוא יבוטל. העילה הראשונה הינה כאשר מדובר ב"פושט רגל, כל עוד לא שוחרר, ותאגיד הנמצא בפירוק, למעט פירוק מרצון" (ראו סעיף 8(א)(1) לחוק). בנוסף נקבע בסעיף 8(א)(2) לחוק, כי יבוטל רישומו של מי שנרשם בפנקס, אם הורשע באחת מן העבירות המפורטות בתקנה 1 לתקנות ערעור מהימנות, זאת, כל עוד לא חלפו שלוש שנים מיום שנשא את עונשו על אותה עבירה. סעיף 8(א)(3) לחוק מוסיף וקובע עילה נוספת לביטול הרישום בפנקס, החלה על מי שנהג דרך קבע "בניגוד לנוהל המקובל במקצועו" (רשימת העילות המהוות התנהלות "בניגוד לנוהל המקובל במקצוע", מפורטת, אף היא, בתקנות ערעור מהימנות). יצוין, כי בסעיפים 8(א)(4)-(5) לחוק נקבעו עילות נוספות המאפשרות את ביטול הרישום, הנוגעות להתנהלותו של מי שנשא בתפקיד מנהל תאגיד קבלני.

הנה כי כן, בהתקיים העילות האמורות, נתונה לרשם הסמכות לבטל את רישומם של קבלנים שנרשמו בפנקס. לצד זאת חשוב להדגיש, כי אם מצא הרשם שדרגת החומרה במעשיו של הקבלן אינה מצדיקה את ביטול הרישום, רשאי הוא לנקוט אמצעי משמעת חריפים פחות (סעיף 8א לחוק). אמצעי המשמעת שנמנו בסעיף הינם: התראה, נזיפה, קנס, התליית הרישום, או התלייה על תנאי (ראו, בהתאמה, סעיפים 8א(א)(1)-(4) ו-8א(ב)-(ט) לחוק).

ומכאן להחלטה נשוא הערעור שלפני.

בפתח הדיון אדגיש, כי מרבית טענותיה של ליהקום מופנות כנגד החלטת רשם הקבלנים ולא כנגד החלטת ועדת הערר. הלכה למעשה, ליהקום שבה ומעלה במסגרת ערעור זה את כל טענותיה אשר נדונו ונדחו על ידי ועדת הערר. אולם, מושכלות יסוד הן כי היקף הביקורת השיפוטית של בית משפט זה, היושב כערכאת ערעור על החלטת ועדת הערר, הינה מצומצמת. בית המשפט בוחן האם החלטת ועדת הערר הינה סבירה והאם היא התקבלה מטעמים ענייניים וללא שיקולים זרים ואין הוא מחליף את שיקול דעתה של הועדה בשיקול דעתו שלו. משכך, יש לבחון האם נפל פגם בהחלטת ועדת הערר שלא להתערב בהחלטת הרשם והאם החלטתה חורגת ממתחם הסבירות, תוך שהממצאים העובדתיים הנוגעים לעניין הם אלו שנקבעו על ידי ועדת הערר.

כפי שיובהר להלן, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר, הדורש את התערבותי.

טענתה המרכזית של ליהקום בערעור שלפני הינה, כי המסד העובדתי שעל בסיסו נתקבלה ההחלטה בעניינה הינו רעוע, שכן בניגוד לטענת רשם הקבלנים, רישומה לא נמחק מהפנקס בשנת 2008, אלא רק נרשמה התראה לפני מחיקה. לשיטת ליהקום, רשם הקבלנים אמנם רשם התראה בתיקה ביום 7.9.08 ואף הזהיר אותה כי תמחק מהפנקס אם לא תמציא מסמכים מסוימים, אולם הוא מעולם לא נתן החלטה שמימשה את אזהרתו ובשום שלב לא הורה על מחיקת ליהקום מהפנקס. ליהקום טוענת, כי עובדה זאת שומטת את הקרקע מתחת להחלטה מיום 29.8.11 ומחייבת את ביטולה.

אין ממש בטענה זו. ביום 7.9.08 הודיע רשם הקבלנים לליהקום, כי נרשמה התראה בתיקה בשל אי מענה. כן הודע לליהקום כי באם לא תענה לפניותיו בתוך פרק זמן נוסף של 30 ימים יבוטל רישומה בפנקס הקבלנים. בגוף המכתב צוין, מפורשות, כי הביטול יכנס לתוקפו ביום 7.10.08, כי מתאריך הביטול ייאסר על ליהקום לבצע עבודות הנדסה בנאיות וכי בתוך 14 יום מתאריך הביטול על ליהקום להשיב את תעודת הקבלן ורישיון הקבלן לשנה השוטפת. עוד צוין בהחלטה, כי ליהקום רשאית לערור על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלתה. בהתאם לרישומיו של רשם הקבלנים, בוטל רישומה של ליהקום ביום 3.11.08. טענת ליהקום גם איננה מתיישבת עם אופן התנהלותה בזמן אמת, שכן היא הגישה בקשה לחידוש הרישום לאחר שניסיונותיה להגיש מסמכים נוספים לאחר קבלת החלטת המחיקה לא צלחו.

ליהקום טוענת ארוכות, במסגרת הערעור שלפני, באשר להחלטה מיום 6.9.09 בדבר הורדת סיווגה ל-ג/1.

בפתח הדברים יובהר, כי לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר, לפיה אין להידרש לטענות ליהקום בכל הנוגע לשינוי סיווגה. ההחלטה על הורדת סיווגה של ליהקום נתקבלה כבר ביום 6.9.09 וליהקום לא ניצלה את זכותה לערור על ההחלטה האמורה. גם לא ניתן לקבל את הטענה לפיה ליהקום לא הייתה מודעת לתוכן ההחלטה האמורה, לאור מכתב מנהלה של ליהקום לרשם הקבלנים מיום 13.9.09, שבמסגרתו הוא כותב, ביחס להחלטת רשם הקבלנים מיום 6.9.09, כי: "צר לנו על החלטתכם ויתרה מכך ההחלטה מאד תמוהה" (ראו נספח 16 לכתב התגובה לערעור).

למעלה מן הדרוש אבהיר, כי גם אין בטענות שהעלתה ליהקום בהקשר זה כדי לסייע לה. ליהקום טוענת, כי רשם הקבלנים יכול היה, לכל היותר, להוריד את סיווגה בדרגה אחת וזאת לאור לשונה של תקנה 10א לתקנות הסיווג. אולם, הרשם לא פעל בעניינה של ליהקום מכוח תקנה 10א, אלא מכוח העילה הקבועה בסעיף 7(א)(3) לחוק ובתקנה 10(א) לתקנות הסיווג, המאפשרות לרשם לשנות את סיווגה הקבלני של החברה בהתחשב בהיקף העבודות שביצעה בעבר, היינו לפי כשירותה המקצועית. תקנה זו, בניגוד לתקנה 10א לתקנות הסיווג, שכותרתה "בדיקת מעקב", אינה מגבילה את רשם הקבלנים להוריד את הסיווג בדרגה אחת בלבד (ראו והשוו לעניין ש. יוסף).
אוסיף עוד, כי המדובר בהחלטתה שנתקבלה לאחר היוועצות עם ועדה מקצועית, אשר ממונה לאחר התייעצות במועצת הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות כאמור בסעיף 12 לחוק. ועדה זו קבעה, כאמור, כי למערערת אין את היכולת המקצועית לבצע עבודות בהיקף גבוה ובית משפט זה איננו נוהג להתערב בהחלטות המושתתות על בסיס חוות דעת מקצועית של גורמים מקצועיים, כל עוד המדובר בהחלטה סבירה (ראו והשוו בר"מ 3186/03 מדינית ישראל נ' שולמית עין דור, פ"ד נח(4) 754, 766 (2004)).

ליהקום טוענת עוד, כי מחיקתה מהפנקס והורדת סיווגה קודם לכן נבעו מליקויים טכניים בפעילותה. משכך, לשיטתה, הסנקציה שהוטלה עליה חורגת ממתחם הסבירות.

טענתה של ליהקום, כי המודבר בליקויים טכניים, נדחתה על ידי ועדת הערר ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתה. ועדת הערר קבעה, כי אין המדובר בליקויים טכניים כלל, כי אם בקביעת הועדה המייעצת, אשר בחנה את יכולתה המקצועית של ליהקום באותה עת ואת בעלי המקצוע עליהם ביקשה לבסס את רישומה וקבעה, כי כישוריה של ליהקום איננה מאפשרים לה להמשיך ולהחזיק בסיווג ג/5, כי אם בסיווג ג/1 בלבד (ראו והשוו לבר"מ 2329/12 אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' רשם הקבלנים, פסקה 10 (ניתן ביום 28.5.12)).

גם לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר, לפיה הסנקציה שהוטלה על ליהקום הינה סבירה ואף התחייבה מנסיבות העניין.

מהמסכת העובדתית שהייתה מצויה לפני ועדת הערר, אשר אף פורטה לעיל, עולה, כי ליהקום אכן נמחקה מפנקס הקבלנים ביום 3.11.08 ורישומה חודש ביום 6.9.09, אך זאת בדרגה נמוכה יותר, היא ג/1. היינו, כבר ממועד זה, או לכל המאוחר מיום 13.9.09, אז כתבה ליהקום לרשם הקבלנים כי היא מצרה על ההחלטה האמורה, ידעה ליהקום כי סיווגה בפנקס הוא ג/1 בלבד. על אף האמור, המשיכה ליהקום בבניית פרויקט בהיקף החורג מההיקף המותר לה, כאשר בחלק מתקופת הבנייה כלל לא הייתה רשומה בפנקס.
יש להדגיש כי מנהל המערערת אף הצהיר שידע על ההחלטה והמשיך לבנות כיוון שלדעתו לא התקבלה כדין. לא יתכן לאפשר לקבלן להחליט על דעת עצמו להמשיך ולבנות מקום ששונה סיווגו או נמחק הרישום, שכן מעשים כאלו חותרים תחת יסודות הסדרת רישום הקבלנים ובעיקרם בטיחות הציבור.

כפי שאף הודגש בהחלטתה של ועדת הערר, רשם הקבלנים הוא המופקד על הסדרת תחום עבודות ההנדסה הבנאיות בישראל. סמכויותיו מוגדרות בחוק רישום קבלנים ובתקנות שהותקנו מכוחו. על הרשם לנהל את פנקס הקבלנים ולרשום בו קבלנים העומדים בקריטריונים מסוימים. הוא אף מוסמך לבטל או להתלות את רישומו של קבלן שנרשם בפנקס. כן מוסמך הוא, לשנות את דרגת הסיווג שנקבעה לקבלן. החלטותיו של הרשם עשויות, כמובן, לפגוע ביכולתו של קבלן לפעול בתחום הבנייה. כך, למשל, כאשר מחליט הרשם להוריד את דרגת הסיווג של הקבלן, או לבטל את רישומו מהפנקס, כפי שאירע בענייננו.

סעיף 8(3) לחוק רישום קבלנים קובע, כי מי שנהג דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצוע, יבוטל רישומו בפנקס הקבלנים ואילו סעיף 8א מסמיך את הרשם להמיר סנקציה משמעתית של ביטול רישום בהתלייתו לתקופה ובקנס. החוק מעניק לרשם הקבלנים סמכות מפורשת להפעיל שיקול דעת בקביעת הסנקציה המשמעתית. בעניינו, החליט רשם הקבלנים על מחיקתה של ליהקום מהפנקס, לאחר שנועץ בועדה המייעצת. לא מצאתי כי חומרת הסנקציה מפלה את המבקשת לרעה או חורגת מגדר הסביר.


לפני סיום אציין, כי ליהקום עתרה, במסגרת הסעדים שהתבקשו על ידה בערעור, גם לקציבת פרק הזמן שבו תהיה מנועה מלחדש את רישומה בפנקס הקבלנים. אולם עניין זה הינו בתחום סמכותו של רשם הקבלנים.

4. סוף דבר
החלטת ועדת הערר בעניינה של ליהקום לא חרגה ממתחם הסבירות ולא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתה. אשר על כן, הערעור נדחה.


ליהקום תישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין עד למועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קבלן לא רשום

  2. ערר רשם הקבלנים

  3. העסקת קבלן עצמאי

  4. הסכם עם קבלן שלד

  5. חוב לקבלן בפירוק

  6. לשון הרע נגד קבלן

  7. רישיון קבלן שירות

  8. תשלום לקבלן פיתוח

  9. ביטול חוזה עם קבלן

  10. מחיקה מפנקס הקבלנים

  11. רטיבות בדירה מקבלן

  12. זכות עיכבון של קבלן

  13. הסכם לרישום קבלנים

  14. חוזה עם קבלן בפירוק

  15. החזר תשלום יתר לקבלן

  16. זכות התיקון של הקבלן

  17. השוואת תנאי עובדי קבלן

  18. העלמת מס של קבלן בניין

  19. פירוק שותפות בין קבלנים

  20. עורך דין רכישת דירה מקבלן

  21. תביעה של קונים נגד קבלן

  22. עובד שכיר או קבלן עצמאי

  23. איחור במסירת דירה מקבלן

  24. בקשה לרישיון קבלן שירות

  25. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  26. קבלן משנה יחסי עובד מעביד

  27. עובד מדינה או קבלן עצמאי

  28. עורך דין קניית דירה מקבלן

  29. תאונת עבודה של קבלן עצמאי

  30. הסכם עם קבלן כפוף למשכנתא

  31. תביעה לפי חוק חוזה קבלנות

  32. ערר על רישום בפנקס הקבלנים

  33. יחסי עובד מעביד קבלן עצמאי

  34. פיצוי מקבלן בגין אי נוחות

  35. התקנת תשתית גז ע''י הקבלן

  36. ליקויים בדירה מקבלן בחולון

  37. יחסי קבלן עצמאי מזמין עבודה

  38. תביעה נגד קבלן - דירה חדשה

  39. רישום קבלנים - עתירה לבג''צ

  40. בקשה לקבלת רישיון קבלן שירות

  41. סכסוך עם קבלן משנה - בוררות

  42. אישור מהבנק לקבלן למכירת דירה

  43. יחסי קבלן לקוח או עובד מעביד

  44. בעיות בריצוף בדירה חדשה מקבלן

  45. סתימה בצנרת בדירה חדשה מקבלן

  46. חשבוניות מס פיקטיביות של קבלן

  47. נטישת קבלן משנה באמצע העבודה

  48. טענת ביצוע עבודה רשלנית של קבלן

  49. תביעה של קבלן עבודות אלומיניום

  50. חשבוניות קבלן שיפוצים לא רשום

  51. הודעת מזמין לקבלן על פגם בעבודה

  52. גמלאות שירות המדינה לעובדי קבלן

  53. תאונת עבודה באתר בניה - רשלנות קבלנים

  54. סכסוך בין מזמין עבודה לבין קבלן

  55. ביטול זכרון דברים עם קבלן בניה

  56. רכישת מחסן מקבלן - שינויים בגודל

  57. דירה מקבלן שלא נרשמה על שם הקונים

  58. פיצוי מקבלן על אי התקנת קו טלפון

  59. זכויות קבלן עצמאי שעובד לפי עמלות

  60. מסירת דירה לא ראויה למגורים מקבלן

  61. הקשר בין בנק מלווה לבין קבלני משנה

  62. פיטורי עובד קבלן סמוך לפני 9 חודשים

  63. תביעה נגד קבלן במסגרת תביעות קטנות

  64. תביעה כספית לתשלום קבלן לקבלן משנה

  65. ביטול צ'ק לקבלן עקב אי השלמת העבודה

  66. קרבה משפחתית לקבלן בעסקת קומבינציה

  67. איחור במסירת דירה מקבלן של 5 חודשים

  68. קבלן פושט רגל - סכסוך על מקומות חניה

  69. אי תשלום שכר לקבלן ע''י מזמין העבודה

  70. קבלת דירה מקבלן ללא חיבור לחשמל ומים

  71. יחסי עובד מעביד קבלן עצמאי פועלי בניין

  72. תביעה נגד קבלן בגין אי אספקת מחסן בדירה

  73. איחור במסירת דירה מקבלן בעסקת קומבינציה

  74. פיצויי פיטורים לעובד קבלן בחילופי מעבידים

  75. תביעת רוכשי דירות נגד הקבלן בתביעות קטנות

  76. פיצוי בגין הפרת הסכם לביצוע עבודות קבלנות

  77. אחריות בנק מלווה עקב קשיים כלכליים של הקבלן

  78. כישלון עסקת קומבינציה בגלל קשיים כלכליים של הקבלן

  79. דחיית מועד תשלום חובות קבלנים עבור החזר הוצאות פיתוח

  80. הסכמה חוזית עם קבלן הכוללת הסכמה לביצוע דבר שהוא מעבר לנדרש

  81. תביעה בגין נזקי הוצאות מימון לחברה הקבלנית כתוצאה מעיכובים בתשלום

  82. תשלום לקבלן משנה כאשר לא נערך הסכם בכתב ואף לא הוצאה הזמנת עבודה

  83. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון