ניסיון קודם של משתתף במכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניסיון קודם של משתתף במכרז: העתירה 1. לפניי עתירה מינהלית נגד החלטתה של משיבה 1, ועדת המכרזים במשרד החינוך, לפסול את הצעת העותרת, חברת אף.סי (פליינג קרגו) שירותים לוגיסטיים בע"מ, במכרז שפרסם משיב 2, אגף רכש מכרזים והתקשרויות במשרד החינוך; זאת, מחמת אי-עמידתה של הצעת העותרת בתנאי סף במכרז, בדבר ניסיון קודם במתן שירותי קבלת קהל. העותרת טוענת, כי היא עומדת בדרישת הניסיון האמורה, אולם לא ציינה זאת במפורש בהצעה, הואיל ולא נדרשה לעשות כן בתנאי המכרז. לדידה, תנאי הסף הנ"ל מחייב את המציעים לעמוד בדרישות הניסיון המפורטות בו, לרבות מתן שירותי קבלת קהל, וכן להציג רשימת פרויקטים שביצעו ואשר בהם רכשו את הניסיון הנדרש; אולם לא הופיעה במכרז כל דרישה לציין במפורש כי למציע ניסיון במתן שירותי קבלת קהל. לשיטת העותרת, משהציגה בהצעתה פרויקטים שביצעה בעבר לשם הוכחת רכישת הניסיון הנדרש במכרז, ומשהובהר כי במסגרת זו אכן רכשה היא את כלל הניסיון הנדרש, הרי שבהיעדר דרישה מפורשת לציון הניסיון במתן שירותי קבלת קהל לצד כל פרויקט ופרויקט שביצעה, לא נפל פגם בהצעתה. לדידה, פסילת הצעתה נעשתה על-סמך דרישה צורנית לעניין ניסוח ההצעה, שלא נכללה בתנאי המכרז ונולדה מאוחר לפרסומו; ומבחינה מהותית אין חולק כי היא עומדת בדרישות הניסיון. 2. יצוין, כי במקביל להגשת העתירה, הגישה העותרת בקשה לצו ביניים, אשר יורה למשיבים להימנע מלהמשיך בהליכי המכרז, וכן מלהתקשר או לנהל משא ומתן ביחס למכרז. לימים ביקשה העותרת לצמצם את בקשתה, כך שצו הביניים יאסור אך על התקשרות עם הזוכה במכרז - אשר טרם נבחר, נכון למועד הגשת העתירה והדיון בה. לאור האמור, ולנוכח הודעת המדינה, לפיה ההחלטה בדבר הזוכה במכרז תינתן בפרק זמן של כחודש עד חודשיים ממועד הדיון המוקדם שהתקיים בעתירה, וההתקשרות עם הזוכה תיעשה כשלושה שבועות לאחר מכן - התייתר הצורך במתן צו ביניים. רקע עובדתי 3. ביום 31.10.11 פרסם מכרז החינוך את מכרז 29/10.2011 לארגון והפעלה של מרכז בחינות (מרב"ד) וניהול מאגר מעריכים ובוחנים (להלן - המכרז). מטרת המכרז הִנה בחירת קבלן, אשר ינהל את מרכז בדיקת הבחינות הארצי של משרד החינוך (להלן גם - מרב"ד), שאליו מועברות כל מחברות בחינות הבגרות שנערכות בישראל, ובו מבוצעות הערכת הבחינות וניקודן. כמו-כן, יהא הקבלן הזוכה אחראי על ניהול מאגר המעריכים והבוחנים במרב"ד. בכלל אלו, יופקד הקבלן הזוכה במכרז על המערך הלוגיסטי של איסוף וקבלת המחברות במרב"ד, על ביצוע תהליך הערכת הבחינות, על הפעלה ותחזוקה של מערכת המחשוב, על ניהול מאגר המעריכים והבוחנים וכן על תשלום שכרם. לאחר הגשת ההצעות במכרז, ובכללן הצעתה של העותרת, החל הליך בחינתן, בהתאם לתנאי המכרז אשר הוגדרו בסעיף 18. בכלל זה נקבע, כי תחילה תיבדק עמידת ההצעות בתנאי הסף, אשר הוגדרו בסעיפים 2.3.1-2.3.11 במכרז, ולאחר מכן יינתן לכל הצעה ניקוד - זאת הן על-פי סעיפי האיכות, בדבר ניסיון קודם, חוות דעת של לקוחות קודמים, חוסן כלכלי ועוד (40% ממשקל הניקוד להצעה); והן בהתאם להצעת המחיר (60% מסך הציון). העתירה מופנית נגד החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת בשלב בחינת עמידתה בתנאי הסף במכרז, בשעה שבחינת הצעותיהם של יתר המציעים במכרז - נמשכה. 4. תנאי הסף אשר מצוי במוקד עתירה זו, הוגדר בסעיף 2.3.6 במכרז, ולפיו "על המציע להיות בעל ניסיון של 5 השנים האחרונות לפחות בארגון ותפעול של פרויקטים לוגיסטיים המנוהלים באופן ממוחשב הכרוכים בהפעלת 6 מוקדים/סניפים לפחות ברחבי הארץ, וזאת לפחות ב-3 ממחוזות משרד החינוך הפועלים מול מרכז תפעולי אחד, קבלת קהל, טיפול במידע/חומר מסווג ורגיש, כל זאת באחד מההיקפים הבאים: 1) 3 פרויקטים בהיקף כספי מינימלי שנתי של 5 מליון ₪ לכל פרויקט, או 2) 2 פרויקטים בהיקף מינימלי שנתי של 7 מליון ₪ לכל פרויקט, או 3) פרויקט אחד בהיקף כספי מינימלי שנתי של 12 מליון ש"ח" (ההדגשה אינה במקור). המחלוקת בין הצדדים נעוצה באופן שבו נדרשו המציעים לציין בהצעותיהם את עמידתם בדרישת הניסיון בדבר מתן שירותי קבלת קהל בפרויקטים קודמים שביצעו. יובהר, כי בסעיפים שונים במכרז הוגדר האופן שבו נדרשו המציעים להוכיח את עמידתם בדרישות המפורטות בתנאי סף זה. כך למשל, צוין בסעיף 17.2, כי "המציע יפרט את ניסיונו בביצוע הפעילות הנדרשת בסעיפים 2.3.6..."; ובסעיף 27.1.10 נאמר, כי "הניסיון הנדרש בסעיף 2.3.6 יפורט ברשימה כרונולוגית מלאה של העבודות שבוצעו במהלך שנות הניסיון... ושל הלקוחות שקיבלו שירות זה או דומה לו מהמציע, תוך ציון שם הלקוח, שם איש הקשר, מספר הטלפון הקווי והטלפון הסלולרי שלו". כמו-כן, בסעיף 27.1.1 הובהר, כי "יש לענות על כל הסעיפים המפורטים בטופס ההצעה ואין להשאיר סעיפים ללא מענה". כאן המקום להדגיש, כי למסמכי המכרז צורף נוסח אחיד להגשת ההצעה (להלן גם - חוברת ההצעה או טופס ההצעה), שאותו נדרשו המציעים למלא, בהתאם לדרישות המפורטות בו (נספח 9 למכרז). בסעיף 9 לטופס ההצעה, שכותרתו "הוכחת עמידה בדרישות סף" צוין, כי "על המציע להוכיח את המפורט מטה במסמכים, אישורים, כתבי המלצה ובתיאור עבודות דומות כמפורט בסעיף 10 בהמשך". תחת סעיף זה הופיעו, בין-היתר, דרישות הניסיון המפורטות בסעיף 2.3.6 במכרז, וביניהן - דרישת הניסיון בדבר מתן שירותי קבלת קהל. בהצעת העותרת צוין לצד סעיף זה, כי לעותרת "ניסיון נצבר המפורט בסעיף 10.1 עמ' 16-21" להצעה, וכן "תצהיר בנספח א' עמ' 16". בסעיף 10 לחוברת ההצעה נתבקשו המציעים לפרט אודות "ניסיון המציע בעבודות דומות". סעיף 10.1 כלל מספר טבלאות, שאותן נדרשו המציעים למלא, כאשר כל טבלה יועדה לפרויקט אחר שביצע המציע, ושאותו הציג לצורך הוכחת הניסיון הנדרש בסעיף 2.3.6 במכרז; ובלשון סעיף 10.1 הנ"ל לחוברת הצעה: "ניסיון של 5 השנים האחרונות לפחות בארגון ותפעול של פרויקטים לוגיסטיים המנוהלים באופן ממוחשב הכרוכים בהפעלת 6 מוקדים/סניפים לפחות ברחבי הארץ, וזאת לפחות ב-3 ממחוזות משרד החינוך הפועלים מול מרכז תפעולי אחד, קבלת קהל, טיפול במידע/חומר מסווג ורגיש, כל זאת באחד מההיקפים כנדרש בסעיף 2.3.6 במכרז". בכל אחת מהטבלאות האמורות הופיעו מספר עמודות, שיועדו למילוי שם הלקוח/החברה שעבורה בוצע הפרויקט, איש הקשר בחברה ותפקידו, פרטי התקשרות עִמו, ההיקף הכספי של הפרויקט, מספר מוקדים או סניפים שהופעלו בגדרו, מועדי ההפעלה והמחוזות שבהם בוצע הפרויקט; ובנוסף יועדה עמודה ל"תיאור הפעילות" בפרויקט. יושם אל לב, כי בטבלאות הנ"ל תחת סעיף 10.1 בטופס ההצעה לא נכללת עמודה שבה נדרשו המציעים לפרט במפורש אודות שירותי קבל קהל שניתנו בגדר הפרויקט. להשלמת התמונה יובהר, כי תחת סעיפים 10.4-10.2 בחוברת ההצעה יועדו טבלאות דומות לצורך הוכחת העמידה בתנאי הסף הנוספים במכרז, אשר אינם חלק מעתירה זו, ומפורטים בסעיפים 2.3.11-2.3.1 במכרז. 5. העותרת מילאה את הטבלאות האמורות תחת סעיף 10.1 בהצעתה, ביחס לששה פרויקטים שאותם הציגה לצורך הוכחת דרישות הניסיון לפי סעיף 2.3.6 במכרז; לרבות פירוט אודות "תיאור הפעילות" שבוצעה בכל פרויקט. למעלה מזאת הוסיפה העותרת ביוזמתה עמודה נוספת בכל טבלה, שמולאה ביחס לכל פרויקט שהציגה, תחת הכותרת "סיכום עמידה בדרישות סף", ובה פרטה אודות עמידתה בתנאי הסף שבסעיף 2.3.6 במכרז, במסגרת ביצוע הפרויקטים הנ"ל, ובכלל זה - דרישות לוגיסטיות, הפעלת מוקדים, היקפים כספיים, טיפול במידע רגיש ופריסת עבודה במחוזות שונים של משרד החינוך. ואולם, באף אחת מהעמודות כאמור, אף לא בעמודה בדבר "סיכום העמידה בדרישות הסף" שהוסיפה העותרת באופן וולונטארי, לא ציינה היא כי העניקה - במי מהפרויקטים שהוצגו על-ידה - שירותי קבלת קהל. בנוסף, בעמוד 16 לנספח א' להצעה, צרפה העותרת תצהיר מאושר על-ידי עו"ד, כנדרש במכרז, ולפיו "כמות הפרויקטים שבוצעו וההיקפים הכספיים הינם כפי שנדרש בסעיף 2.3.6 למכרז וכמפורט בסעיף 10.1". 6. לצורך הליך בחינת ההצעות ועמידתן בתנאי המכרז, מונתה ועדת משנה לוועדת המכרזים (להלן - ועדת המשנה). כחלק מהליך בדיקת עמידת ההצעות בתנאי הסף, יצרה ועדת המשנה מסמך עבודה בצורת טבלה, שבו פרטה, ביחס לכל פרויקט שציין כל אחד מהמציעים לשם הוכחת הדרישות המופיעות בתנאי הסף שבסעיף 2.3.6, האם הוא עומד בדרישות המופיעות בסעיף זה, אם לאו; לרבות הדרישה בדבר הוכחת ניסיון במתן שירותי קבלת קהל. ביחס לששת הפרויקטים שהציגה העותרת בהצעתה, ציינה ועדת המשנה, כי אין בהם כל התייחסות למתן שירותי קבלת קהל; ולאור האמור, בהחלטה מיום 19.4.12, המליצה ועדת המשנה לוועדת המכרזים לפסול את הצעתה של העותרת (וכן הצעה נוספת), מחמת אי-עמידתה בתנאי סף במכרז. בהקשר זה ציינה ועדת המשנה בהמלצתה, כי "בכל הפעילות אצל הלקוחות הנ"ל לא הייתה כל התייחסות למרכיב (6) בדרישה - "קיום קבלת קהל בפרויקט"". על-יסוד המלצת ועדת המשנה, החליטה ועדת המכרזים ביום 25.4.12 לפסול את הצעת העותרת, ובהחלטה צוין כדלהלן: "הוועדה עיינה ובדקה באופן מעמיק את המלצות ועדת המשנה, כולל בדיקתן ביחס להצעות שהוגשו ולהלן החלטותיה:... הצעה מס' 4 של אף. סי (פליינג קרגו) שירותים לוגיסטיים בע"מ - הינה פסולה על הסף בשל אי עמידה בדרישה של קיום קבלת קהל בפרוייקט לגבי כלל הפרויקטים שהוצגו בהצעה כמפורט בהמלצות ועדת המשנה מיום 19.4.12". הודעה על כך נשלחה לעותרת ביום 6.5.12. 7. בעקבות האמור, פנתה העותרת למשרד החינוך, בבקשה לקבל לעיונה את המסמכים הקשורים בקבלת ההחלטה, וכן להורות על עיכוב הליכי המכרז ועל ביטול ההחלטה בדבר פסילת הצעתה. בתשובה נמסרו לעותרת הפרוטוקולים של ישיבות ועדת המשנה וועדת המכרזים, והודע לה כי השגותיה תובאנה לדיון בוועדה. ביום 16.5.12 נתכנסה ועדת המכרזים לדון בטענות שהעלו העותרת וכן מציעה נוספת, שאף הצעתה נפסלה מחמת אי-עמידה בתנאי סף במכרז. בסופו של יום, החליטה ועדת המכרזים לדחות את טענות העותרת, כדלהלן: "הוועדה חזרה ובדקה את הצעת המציע 4 [העותרת] ומצאה כי אין מקום לשנות את החלטתה מיום 25.4.12 לפיה כלל הפרויקטים שהוצגו בהצעה לצורך עמידה בתנאי הסף שבסעיף 2.3.6 למכרז אינם עומדים בדרישת "קיום קבלת קהל" ומשכך אינם עומדים במלוא הדרישות הכלולות בסעיף זה וההצעה פסולה אם כן על הסף. כך אין באף אחד מ-6 הפרויקטים שהוצגו בהצעה... שום ציון לעניין קבלת הקהל. לא זו בלבד שאין לכך ולו רמז בתיאור הפעילות שצוין לכל אחד מהפרויקטים, אלא שלגבי כל אחד מהפרויקטים נכתב גם "סיכום עמידה בדרישות הסף". בסיכום זה קיימת התייחסות לדרישות שונות הכלולות בסעיף 2.3.6 כגון פרויקט לוגיסטי, מספר מוקדים מכל מכרז תפעולי, מחוזות, היקף כספי, טיפול בחומר מסווג ורגיש, אולם לא מציין דבר לגבי דרישת קבלת קהל שהינו חלק מדרישות הסף. אשר על כן, הצעת המציע מס' 4 פסולה על הסף באשר אינה עומדת בדרישת הסף שבסעיף 2.3.6... לאור כל האמור לעיל נשארת החלטת הוועדה לפסילת הצעת המציע 4 על הסף בשל אי עמידה בדרישת סעיף 2.36 למכרז והליכי המכרז ימשכו כסדרם". מכאן העתירה. טענות הצדדים 8. העותרת טוענת, כי עמדה בתנאי הסף במכרז בדבר ניסיון במתן שירותי קבלת קהל במסגרת פרויקטים קודמים שביצעה ושצוינה בהצעתה, כנדרש בסעיף 2.3.6 במכרז; וכן עמדה בתנאי המכרז לעניין ניסוח ההצעה, אשר לא דרשו מהמציעים לציין במפורש כי העניקו במסגרת הפרויקטים הנ"ל שירותי קבלת קהל. לדידה, כל שדרשו תנאי המכרז, לעניין הוכחת עמידת המציעים בתנאי הסף, היה הצגה של רשימת הפרויקטים שבהם רכשו המציעים את הניסיון הנדרש, תוך מילוי העמודות הספציפיות שפורטו בטופס ההצעה; מבלי שנדרשו המציעים לציין במפורש כי ניתנו בפרויקטים אלו גם שירותי קבלת קהל. לשיטת העותרת, די בכך שרשימת הפרויקטים צוינה תחת סעיף 10.1 בטופס ההצעה, אשר הבהיר כי יצוינו בו אך פרויקטים שבהם הוענקו השירותים הנדרשים להוכחת הניסיון לפי סעיף 2.3.6 במכרז, ובכלל זה - מתן שירותי קבלת קהל, כדי לעמוד בדרישות המכרז. ממילא, לעמדתה, לא יועד בהצעה מקום ייחודי לציון מתן שירותי קבלת קהל, זאת בניגוד לרכיבים אחרים בסעיף 2.3.6 במכרז; וכל פירוט נוסף בהצעתה ביחס לתנאי הסף, ניתן על-ידה באופן וולונטארי, ואין לצפות כי תפרט שם את מה שלא נדרש במפורש במכרז; מה-גם, שניסוח הפרויקטים בהצעתה מלמד, כשלעצמו, כי העניקה בגדרם שירותי קבלת קהל. לאור האמור גורסת העותרת, כי שגתה ועדת המשנה משבחנה את ההצעות שהוגשו במכרז לפי הטבלה שיצרה, זאת הן הואיל ובמסגרת הטבלה יצרה הוועדה יש מאין את הדרישה הצורנית לציון המילים "מתן שירותי קבלת קהל", מבלי שדרישה זו הופיעה במכרז; והן היות שממילא נעדרו מהטבלה פרטים שהיה על הוועדה לבדוק לפי תנאי המכרז, כמו החובה המפורשת שהוטלה על המציעים לציין את שם הלקוח בכל פרויקט שהוצג בהצעות. בנוסף ולחלופין טוענת העותרת, כי ככל שסברה ועדת המשנה שהיה על העותרת לציין בהצעתה את עמידתה בתנאי הסף בדבר הענקת שירותי קבלת קהל, הרי שלכל היותר מדובר בהשמטה מקרית ובתום-לב, אשר יש לאפשר את השלמתה; או בטעות סופר, אשר אינה עולה כדי פגם המצדיק את פסילת ההצעה. לדידה, אם יוכרע כי נפל פגם בניסוח ההצעה, הרי שלאור האמור מדובר בנתון שניתן להשלימו לנוכח פרטי ההצעה, ללא צורך בראייה חיצונית; ומכל מקום יכולה הייתה ועדת המשנה, בנקל, לוודא כי העותרת עומדת בתנאי הסף האמור - בין על-ידי בקשת הבהרה, לפי תקנה 20(ה) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים), או בהתאם לסעיף 21.3 במכרז המאפשר זאת, ובין באמצעות פנייה לאנשי הקשר בפרויקטים שציינה העותרת בהצעתה. כן גורסת העותרת, כי בהחלטה נושא העתירה נפלו פגמים נוספים, ובכללם - הסתמכות ועדת המכרזים על ממצאי יועץ חיצוני, אשר אינם בהכרח משקפים את עבודתה של ועדת המשנה; והיעדר דיון ענייני של ועדת המכרזים בממצאי ועדת המשנה. 9. המדינה טוענת, כי סעיף 2.3.6 במכרז דרש מהמציעים, כחלק מתנאי הסף, לציין בהצעותיהם, בין-היתר, כי העניקו שירותי קבלת קהל במסגרת הפרויקטים שהציגו, זאת בניגוד לעמדת העותרת. לדידה, הפרשנות שמציעה העותרת לתנאי המכרז מרוקנת את דרישות הניסיון מתוכן, שכן לפיה כל שיתבקשו המציעים להגיש תהא הצעה ערטילאית ובלתי מפורטת, וזאת בניגוד לדיני המכרזים ולתנאי המכרז; בפרט, כשבתנאי המכרז חזרה והודגשה הדרישה לפרט את ניסיונם של המציעים, כאמור בסעיף 2.3.6, על מלוא הפרטים המופיעים בו. המדינה מבהירה, כי כל יתר המציעים במכרז ציינו בהצעותיהם כי העניקו שירותי קבלת קהל במסגרת הפרויקטים שהציגו; וכי העותרת טרחה לפרט בהצעתה את כל יתר הרכיבים הנדרשים בסעיף 2.3.6, אך מסיבות השמורות עִמה נמנעה רק מציון העמידה בדרישת הניסיון במתן שירותי קבלת קהל. כן גורסת המדינה, כי לא נפל פגם בטבלה שבה נעזרה ועדת המשנה, אשר למעשה מכילה אך את רשימת התנאים המופיעים בסעיף 2.3.6 במכרז, ולא מוסיפה עליו דבר. לשיטתה, משלא עמדה העותרת בתנאי הסף בדבר ציון עמידתה בדרישות הניסיון במתן שירותי קבלת קהל, הרי שההחלטה לפסול את הצעתה באה בגדר מתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה; בפרט לאור הפסיקה המורה על הקפדה יתרה עם קיום תנאי המכרז, ועל הימנעות מהשלמת פרטים לאחר הגשת ההצעות. המדינה מבהירה, כי אין זה מתפקידה של ועדת המכרזים לאסוף מידע שהעותרת לא טרחה לציין בהצעתה, שכן יהא בכך כדי לאפשר לעותרת "מקצה שיפורים", תוך פגיעה ברורה בעיקרון השוויון - הן בין המתמודדים במכרז והן ביחס למציעים פוטנציאליים. דיון והכרעה 10. העתירה מתמקדת בשתי סוגיות: הראשונה - נסבה על פרשנות תנאי הסף במכרז, בדבר האופן שבו יש לציין בהצעה את ניסיון המציעים במתן שירותי קבלת קהל במסגרת פרויקטים קודמים שביצעו; והשנייה - בהנחה שהעותרת לא ציינה בהצעתה, כנדרש, כי עמדה בתנאי הסף הנ"ל - עוסקת בשאלה האם יש לראות בכך משום פגם טכני ולאפשר לעותרת לתקן את הצעתה. אדון בסוגיות אלו לפי סדרן. 11. אפנה תחילה לשאלה בדבר פרשנות תנאי הסף הנדון. בעניין זה נפסק, כי כאשר תנאי במכרז יכול להתפרש בכמה משמעויות, יש להעדיף פרשנות רחבה, המקבלת את ההצעות במכרז, על-פני פרשנות הדוחה אותן. ואולם, אין די בשגיאה סובייקטיבית של מציע במכרז בדבר פרשנותו של תנאי, אלא שיש להראות כי מבחינה אובייקטיבית ניתן לפרש את התנאי בכמה אופנים שונים, אשר עולים כולם עם לשון המכרז ותכליתו (ראו: ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 10-9 (1999); ועע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.11), בפִסקה 24 לפסק-דינו של כב' השופט פוגלמן). לעמדת המדינה, תנאי הסף שבסעיף 2.3.6 במכרז הבהיר, כי על המציעים לעמוד בדרישות הניסיון המפורטות בו, לרבות ניסיון במתן שירותי קבלת קהל, וכן כי עליהם לציין זאת במפורש בהצעותיהם; ולאור זאת פסלה ועדת המכרזים את הצעת העותרת, משהפרט האמור לא צוין בה במפורש. מנגד, לעמדת העותרת, די היה בציון הפרויקטים שבהם רכשה את הניסיון הנדרש, כדי להוכיח את העמידה בדרישות הניסיון, מבלי לציין במפורש כי העניקה בגדרם שירותי קבלת קהל. דין טענות העותרת בסוגיה זו - להידחות. תנאי הסף בדבר ניסיון קודם, שהוגדר בסעיף 2.3.6 במכרז, ואשר צוטט לעיל, דרש מהמציעים ניסיון בחמש השנים האחרונות בארגון ותפעול של פרויקטים לוגיסטיים, שבהם עמדו בשורה של דרישות שנמנו בסעיף, ובכללן - מתן שירותי קבלת קהל. על המציעים היה לציין במפורש בהצעותיהם את הניסיון שצברו בכל אחד מהפרויקטים בזיקה לכל אחת מהדרישות הספציפיות שפורטו בסעיף הנ"ל. מסקנה זו מתבקשת מנוסח הסעיף עצמו, על-רקע מכלול הוראות המכרז. בהקשר זה יצוין, כי בסעיפים שונים במכרז הוגדר האופן שבו נדרשו המציעים להוכיח את עמידתם בדרישות המפורטות בתנאי סף זה. כך למשל, כפי שכבר צוין, בסעיף 17.2 למכרז, נקבע כי "המציע יפרט את ניסיונו בביצוע הפעילות הנדרשת בסעיפים 2.3.6..."; בסעיף 27.1.10 נאמר, כי "הניסיון הנדרש בסעיף 2.3.6 יפורט ברשימה כרונולוגית מלאה של העבודות שבוצעו במהלך שנות הניסיון... ושל הלקוחות שקיבלו שירות זה או דומה לו מהמציע, תוך ציון שם הלקוח, שם איש בקשר, מספר הטלפון הקווי והטלפון הסלולרי שלו"; ובסעיף 27.1.1 הובהר, כי "יש לענות על כל הסעיפים המפורטים בטופס ההצעה ואין להשאיר סעיפים ללא מענה". מקריאה כוללת של תנאי המכרז, אשר דורשים, אפוא, פירוט באשר לכל רכיב מדרישות הניסיון, עולה כי היה על המציעים לפרט בהצעתם במכרז אודות כל הדרישות המופיעות בסעיף 2.3.6, ובפרט כאשר היה מקום לציין זאת, בין-השאר, בעמודת "תיאור הפעילות" בעניינו של כל פרויקט קודם. זאת ועוד, מסקנה זו מתחייבת גם מהגיונם של דברים. כאשר מכרז קובע קיומו של תנאי סף בדבר ניסיון קודם, על המציע לציין בהצעתו כי הוא עומד בתנאי הסף, ולמסור פירוט בעניין זה בהתאם לדרישות הניסיון הספציפיות. קבלת פרשנותה של העותרת, בהקשר זה, לתנאי הסף במכרז, כך שאינם מחייבים פירוט אודות עמידתם של המציעים בדרישות הניסיון בכל אחד מהנושאים שנמנו בסעיף 2.3.6, ובכלל זה - בנושא קבלת קהל - משמעותה היא, כי ועדת המכרזים תהא מחויבת לנצל את סמכות הרשות המוקנית לה, ולפנות למציעים או ללקוחותיהם בעבר, בכדי לברר האם עומדים המציעים בכל תנאי הסף הנוגעים לניסיון המקצועי. לא זו אף זו, על הגיונם של דברים אף ניתן ללמוד מהעובדה, כי העותרת הייתה היחידה מבין כל המציעים במכרז, אשר לא ציינה במפורש בהצעתה שהעניקה שירותי קבלת קהל בגדר הפרויקטים שהציגה לצורך הוכחת עמידתה בדרישות הניסיון. יתרה מכך, מסקנה זו אף נלמדת מניסוח הצעתה של העותרת עצמה. כאמור לעיל, העותרת הוסיפה בהצעתה, ביחס לכל פרויקט שהציגה, עמודה המסכמת את עמידתה בדרישות הסף במכרז זה; ובה מסרה פירוט אודות השירותים הלוגיסטיים שהעניקה, היקף המוקדים שהפעילה, ההיקף הכספי של הפרויקט, העיסוק במסגרת הפרויקט במידע רגיש ומסווג, וכן פריסת הפעילות בפרויקט במחוזות השונים של משרד החינוך. יוצא, אפוא, כי העותרת פרטה במסגרת זו את הניסיון שרכשה בכל אחת מדרישות הניסיון הנכללות בתנאי הסף שבסעיף 2.3.6 - פרט למתן שירותי קבלת קהל; וזאת על-אף שלא לכל הרכיבים הללו יועדה עמודה מוגדרת בטבלה שהופיעה בטופס ההצעה. מתחוור, לפי נוסח הצעתה של העותרת, כי אף היא ראתה את תנאי הסף במכרז כמחייבים פירוט מפורש בהצעה ביחס לכל דרישות הניסיון שבסעיף 2.3.6, אך מסיבות השמורות עִמה לא עשתה כן בנוגע לדרישת הניסיון בדבר מתן שירותי קבלת קהל. סיכומם של דברים עד כאן: הפרשנות הראויה שיש להעניק לתנאי המכרז דנן הִנה, כי המציעים נדרשו לעמוד בדרישות הניסיון המפורטות בסעיף 2.3.6; לציין את הפרויקטים שביצעו ושבהם רכשו את הניסיון הנדרש; ולפרט אודות עמידתם בכל אחת מהדרישות המופיעות בסעיף הנ"ל, לרבות דרישת הניסיון במתן שירותי קבלת קהל. 12. לאור האמור, לא עמדה העותרת בתנאי הסף בכל הנוגע לקיום דרישת הניסיון המתייחסת למתן שירותי קבלת קהל. נהיר, כי אין בהצהרה הכוללנית שצרפה העותרת להצעתה, בהתאם לתנאי המכרז, ולפיה "כמות הפרויקטים שבוצעו וההיקפים הכספיים הינם כפי שנדרש בסעיף 2.3.6 למכרז וכמפורט בסעיף 10.1", כדי לענות על תנאי הסף, אשר דרשו, כאמור, ציון מפורש לגבי עמידת המציע בכל אחת ואחת מדרישות הניסיון שבסעיף 2.3.6. יוער, כי הימנעות העותרת מציון פרט זה דווקא תמוהה, לנוכח העובדה כי היא טרחה לערוך בהצעתה, ביחס לכל פרויקט שהציגה, סיכום עמידה בדרישות הסף, שבגדרו פרטה אודות כל אחת ואחת מדרישות הניסיון המופיעות בסעיף 2.3.6, פרט לזו שעניינה מתן שירותי קבלת קהל; וזאת אף שלא יועדה לרכיבים אלו, בדומה לרכיב בדבר ניסיון במתן שירותי קבלת קהל, עמודה ייחודית. מכאן, שלא נפל פגם בכך שוועדת המשנה, ומאוחר יותר גם ועדת המכרזים, ראו בהצעת העותרת כהצעה חסרה, אשר אינה עומדת בתנאי הסף במכרז, בשעה שהעותרת ציינה את עמידתה בכל תנאי הסף במכרז, אך לא את עמידתה בדרישת הניסיון במתן שירותי קבלת קהל. 13. ומכאן לשאלה, האם לנוכח האמור, היה על ועדת המכרזים להתיר את תיקון ההצעה תוך מתן אפשרות לעותרת להוכיח את עמידתה בתנאי הסף האמור, כך שאי-ציון פרט הניסיון בנוגע לשירותי קבלת הקהל, יהא משום פגם טכני, שתסכים ועדת המכרזים לתקנו. הלכה היא, מקדמת דנא, כי אי-עמידה בתנאי סף, שהִנו תנאי חיוני להשתתפות במכרז, מהווה בדרך כלל פגם מהותי שיוביל לפסילת ההצעה על הסף, מבלי שזו תידון על-ידי ועדת המכרזים (ראו: עע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עיריית רמלה (27.12.11), בפסקה י"ז לפסק-הדין; והאסמכתאות שם). בהקשר זה יודגש, כי בית-המשפט העליון עמד, לא אחת, על החשיבות שבהקפדה יתירה על עמידת הצעה בתנאֵי הסף שנקבעו במכרז, בקבעו כי יש לנקוט בעניין זה גישה קפדנית ודקדקנית, ובציינו כי גישה זו "מגבירה את הוודאות המשפטית, מקדמת את יעילותם של הליכי המכרז, ומצמצמת את פוטנציאל ההתדיינות לגביהם" (עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (6.4.10), בפִסקה 16 לפסק-הדין). בית-המשפט העליון חזר על הדברים לאחרונה בעע"מ 6203/11, בעניין הסעות המוביל הארצי, לעיל, בציינו, כי "לתורת המכרזים יפה גישת בית שמאי, וכי יש להקפיד בקלה כבחמורה" (בפִסקה כ"א לפסק-הדין). זאת ועוד, הפסיקה אף חזרה והדגישה, כי "על המגישים הצעות במכרז להפנים ולשנן כי יש לבדוק 'בשבע עיניים'... את ההצעה בטרם הוגשה" (עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.10), בפִסקה ב' לפסק-דינו של כב' השופט רובינשטיין; וכן ראו: עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל - הרשות הממשלתית למים ולביוב (1.1.12), בפִסקה 21 לפסק-דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) נאור, והאסמכתאות שם; וכן בפסק-דינו של כב' השופט רובינשטיין). יחד-עם-זאת, הכירה הפסיקה באפשרות להתיר תיקונם של פגמים שנפלו בהצעות במכרז בעניין תנאֵי סף, זאת כאשר הפגם הוא טכני בלבד, כך שהכשרתו לא פוגעת בעקרון השוויון, בהתאם למבחנים שגובשו בפסיקה בהקשר זה (עע"מ 1811/09, בעניין אסום, לעיל, בפסקה 17לפסק-הדין); זאת על-אף שככלל, על-פי עקרונות היסוד של דיני מכרזים, ובכלל זה - עיקרון סופיות ההצעה במכרז, אין לשנות או לתקן הצעה, לאחר שחלף המועד להגשתה, ויש לקבל או לדחות כל הצעה על-פי תוכנה המקורי, כפי שהוגשה לוועדת המכרזים, מבלי שיעשו בה שינויים מהותיים (בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו (4) 85, 93 (1982), והאסמכתאות המובאות שם). תיקון הצעה במכרז עשוי להתאפשר מכוח אחד משני מקורות; וכאמור, רק כל עוד מדובר בתיקון של פגם טכני בלבד, קרי - פגם שתיקונו אינו פוגע בעקרון השוויון והתחרות ההוגנת. המקור הראשון מצוי בתקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, אשר נוגעת להצעה חלקית או חסרה, ולפיה יש לפסול הצעות חסרות או מוטעות, אולם לוועדת המכרזים מסור שיקול דעת לשנות מכלל זה במקרים מיוחדים ויוצאי דופן (דקל, מכרזים, כרך ראשון, עמ' 599 (2004)). המקור השני הוא תקנה 20(ה) לתקנות חובת המכרזים, שעניינה הצעות בלתי-ברורות, ולפיה רשאית ועדת המכרזים לבקש הבהרות ממציע ביחס להצעתו, ובלבד שהדבר ייעשה באורח שוויוני והוגן (עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1), 590, 600 (2003)); זאת, בשים לב לכך, שלוועדת המכרזים מסור שיקול דעת רחב האם לפנות למציע לשם קבלת הבהרות לעניין עמימות הצעתו, אם לאו (עת"מ (י-ם) 47334-12-10 חברת סופר אנ.ג'י דרום חברה לחלוקת גז טבעי בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות (27.12.11); וכן ראו: דקל, שם, 617; עע"מ 3190/02, בעניין קל בנין, לעיל; ועע"מ 303/12 מטיילי קריית שמונה בע"מ נ' עיריית צפת (3.7.12)). יתרה מזאת, ההחלטה האם לסווג פגם בהצעה כטכני או כמהותי, נתונה אף היא לשיקול דעתה של ועדת המכרזים (עת"מ (י-ם) 506/06 סי.פי.אם ניהול בניה בע"מ נ' מדינת ישראל (9.7.06)); וכך גם באשר להחלטה, ככל שמדובר בפגם טכני, אם לאפשר את תיקונו, אם לאו. ודוק: ככל שנפלו בהצעה פגמים טכניים, "רשאית ועדת המכרזים להכשירם, בהתאם לשיקול דעתה" (עע"מ 1811/09 בעניין אסום, לעיל, בפִסקה 23 לפסק-דינה של כב' השופטת חיות; ההדגשה אינה במקור); קרי - רשאית, אך אינה חייבת, בהתאם לשיקול דעתה. כידוע, בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין כ"וועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02, בעניין קל בנין, לעיל; עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (19.6.06) בפִסקה 14; ועע"מ 6203/11, בעניין הסעות המוביל הארצי, לעיל). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת המכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל, תקינות פעילותו וחיסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 בעניין אבו שינדי, לעיל; עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח (3) 293, 302 (2004); ועע"מ 6733/07 פסגת השינה בע"מ נ' משרד האוצר (10.12.08)). הדברים נכונים אף בנוגע להחלטותיה של ועדת המכרזים אם לסווג פגם כטכני או כמהותי; ואם לאפשר תיקונו של פגם טכני, אם לאו. 14. ומן הכלל אל הפרט: כאמור, העותרת נמנעה מלציין בהצעתה' כי העניקה שירותי קבלת קהל במסגרת פרויקטים קודמים שביצעה; וועדת המכרזים ראתה זאת כאי-עמידה בתנאי סף, המחייב את פסילת ההצעה. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, ניתן, על-פניו, לסווג את אי-עמידתה של העותרת בתנאי הסף כאמור, כפגם טכני. כך, ניתן להניח, לצורך הדיון, כי לעותרת ניסיון קודם כנדרש בתנאי המכרז, גם בשירותי קבלת קהל, כנטען בכתב העתירה, ומכאן שאי-ציון עובדה זו במסגרת הצעתה במכרז - כמוהו כאי-צירוף מסמך הנמצא בוודאות בידי המציע במועד הגשת ההצעה, אשר עשוי להוות, ככלל, פגם טכני שתיקונו לא יפגע בעיקרון השוויון (עת"מ (י-ם) 506/06, בעניין סי.פי.אם, לעיל). יחד-עם-זאת, כאמור בסקירה הנורמטיבית לעיל, ההחלטה אם לסווג את הפגם האמור כטכני, וכן ההחלטה אם לאפשר תיקונו של הפגם הטכני, אם לאו - נתונה לשיקול דעתה של ועדת המכרזים. מכאן, גם אם הפגם שנפל בהצעת העותרת - בכך שלא עמדה בתנאי הסף הנדון - היה פגם טכני, הרי שוועדת המכרזים רשאית הייתה להחליט שלא לאפשר את תיקונו, בהתאם לשיקול דעתה. בנסיבות העניין, החלטתה של ועדת המכרזים שלא לאפשר את תיקון הפגם שנפל בהצעת העותרת, בכך שלא עמדה בתנאי הסף הנדון, אף שניתן לראות בו כפגם טכני, באה בגדר מתחם הסבירות, והעותרת לא הצביעה על פגם שנפל בהחלטה זו, אשר יורד לשורשו של שיקול הדעת המינהלי ומצדיק את התערבותו של בית-משפט זה. הדברים אף מקבלים משנה תוקף לנוכח המגמה החוזרת בפסיקתו של בית-המשפט העליון, בדבר האחריות המוטלת על המציע בניסוח הצעתו, וכן בעניין ההקפדה היתרה שיש לבצע בבדיקת עמידת המציעים בתנאי המכרז, כאמור בהרחבה לעיל. אשר-על-כן, דין טענות העותרת לעניין זה - להידחות. 15. כמו-כן, לא מצאתי ממש בטענות העותרת בדבר הפגמים הנוספים שנפלו בהליך קבלת ההחלטות על-ידי ועדת המכרזים. בפרט, אין מקום להתערב באופן פעולתה של ועדת המשנה, אשר לצורך עבודתה ערכה טבלה לבדיקת ההצעות, שמהווה check list ("רשימת בדיקה") לעמידת ההצעות בתנאי הסף שבסעיף 2.3.6 במכרז. מדובר במסמך עבודה, בבחינת "כלי עזר" לצוות הבדיקה, אשר מכיל את כל תנאי הסף המופיעים בסעיף 2.3.6 במכרז, ולאורו בחנה ועדת המשנה את עמידתן של ההצעות בדרישות אלו. הואיל וכבר נקבע, כי כחלק מדרישות הסף נדרשו המציעים לציין בהצעותיהם במפורש כי סיפקו שירותי קבלת קהל בפרויקטים שהוצגו בהצעות לצורך הוכחת העמידה בדרישות הניסיון במכרז - הרי שאין כל פסול בכך שוועדת המשנה כללה קריטריון זה במסמך העבודה שיצרה (ראו והשוו: פסק-דינו של כב' השופט רובינשטיין בעע"מ 2628/11, בעניין אפקון, לעיל). בדומה, לא מצאתי כי נפל פגם בפרוטוקול שערכה ועדת המכרזים או בדיון שהשתקף ממנו לעניין ממצאי ועדת המשנה. ניכר, כי ועדת המכרזים קיבלה את ממצאי ועדת המשנה, שוכנעה כי הצעת העותרת אינה עומדת בתנאי הסף, ואף חזרה ועשתה כן כשדנה בטענות העותרת לאחר שנפסלה הצעתה. התוצאה 16. אשר על כל האמור לעיל, העתירה נדחית. העותרת תשלם למדינה הוצאות בסך כולל של 50,000 ₪. מכרז