פירוק שותפות בין עורכי דין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פירוק שותפות בין עורכי דין: זוהי בקשה שהוגשה על-ידי המבקש ב-11.1.1999 להורות על פירוק השותפות בין הצדדים במשרד עורכי-דין (להלן - השותפות) שמענה היה כיכר העצמאות 2, עפולה. כמו כן התבקש בית-המשפט ליתן צווים והוראות בדבר עריכת חשבונותיה של השותפות, חלוקת נכסיה, זכויותיה וחובותיה ובדבר אופן חיסולה. מדובר בעורכי-דין אשר הקימו שותפות קצרת ימים ביום 1.7.1997 על-פי הסכם שותפות שנחתם ביניהם ביום 21.6.1997. על-פי הסכם זה, היה אמור המבקש לנהל לבדו עבור השותפות משרד עורכי-דין בעפולה בכתובת הנ"ל, ואילו תרומתו של המשיב הייתה צריכה להיות בייעוץ, בהדרכה ובעבודות נוטריון. נטען שהשותפות לא הייתה רווחית. כתוצאה מכך נתגלעו סכסוכים בין הצדדים שאינם בני-גישור, וביום 26.4.1998 שיגר המשיב למבקש מכתב ובו הודיע לו על פירוק השותפות תוך 60 יום, אלא אם יבצע המבקש תשלומים מסוימים. בפועל המשיך משרד עורכי-הדין לפעול עד 31.12.1998. המבקש טוען כי פנה למשיב פעמים אין ספור בבקשה לפרק את השותפות ולחסל חובותיה בדרכי נועם ובאופן מכובד, אולם זה דחה פניותיו, כך שלא נותרה בידי המבקש הברירה זולת פנייה לבית-המשפט על-מנת שייתן סעד בעניינו. ב-13.5.1999 מיניתי את עורך-דין ריבק כבורר בסכסוך שבין הצדדים. הבוררות לא הסתיימה, והבורר התפטר מתפקידו ושלח לבית-המשפט ב-14.3.2001 הודעת התפטרות, ובה ציין את אי-שיתוף הפעולה מצד המבקש. בד בבד שלח המבקש הודעה לבית-המשפט ב-5.4.2001, ובה הודיע כי הבורר פתר את רובן המכריע של המחלוקות נושא בקשתו: "(א) השותפות פורקה הלכה למעשה. (ב) נסגרו התיקים במע"מ ובמס הכנסה. (ג) בוצע פירוק שיתוף בציוד המשרדי ע"י רכישת חלקו של המשיב על ידי המבקש. (ד) הועברו תיקים שיוחדו למבקש ו/או למשיב בהתאמה עפ"י בקשת הלקוחות. (ה) המבקש סילק את כל החובות הידועות לו אצל בנק דיסקונט - עפולה. (ו) המושכר בו נוהלו עסקי השותפות הוחזר לבעליו ולא נותרו בגינו חובות. (ז) המבקש סילק חובות בגין המחאות שחזרו עקב אי כיסוי". בנסיבות אלה חושב המבקש כי למעשה לא נותר עוד צורך בהמשך ניהול ההתדיינות, ובכך ניתן לסיים את המחלוקות, ואיש איש ילך לדרכו. אלא שהמשיב העלה טענה במסגרת הבקשה לפירוק השותפות שהבורר טרם הכריע בה. טענה זו היא כי השותפות הסתיימה לא חודשיים לאחר מכתבו של המשיב מ-26.4.1998 על פירוק השותפות, אלא בסוף שנת העבודה - 31.12.1998, וזאת על-פי הסכמת הצדדים בעל-פה ובמעשה. ממשיך המשיב וטוען כי אם יוחלט שהשותפות פורקה ב-31.12.1998, מגיעים לו על-פי הסכם השותפות 50% מרווחי השותפות לתקופה זו. בישיבה שהתקיימה בבית-המשפט ב-13.9.2001 הוחלט כדלקמן:"מוסכם שבתיק יוחלט בדרך של 79 א', הצדדים רשאים להמציא מסמכים ואשמע את עורך-דין מחמוד סאלח ללא חקירות". נשמעה עדותם של עורך-הדין מזרחי, של סאלח ושל המבקש. מהמסמכים שהומצאו לי על-ידי הצדדים עולה כי בתקופה שבין תחילת השותפות, 1.7.1997, ל-31.12.1998, טיפל המבקש בכ-641 תיקים במשפט ההוצאה לפועל, לעומת רשימה של 12 תיקי הוצל"פ פתוחים שצירף המבקש לבקשתו בהמרצת הפתיחה לפירוק השיתוף. 217 מתוך התיקים הללו נפתחו לפני 26.6.1998, והיתר מתייחסים לששת החודשים האחרונים בשנת 1998. עורך-הדין מ' סאלח העיד כי החל מחודש יולי 1998 ואילך העביר לטיפולו האישי של המבקש תיקי הוצל"פ לאחר ששמע שהמבקש והמשיב עומדים לסיים את השותפות שביניהם. מדובר ב-20-30 לקוחות, 20-50 תיקים לכל אחד, כלומר בין 400 תיקים ל-1500. לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש לי, כולל העדויות, הגעתי למסקנות האלה: 1. השותפות התנהלה תוך ידיעה שהיא עומדת להסתיים עד 31.12.1998. (א) יעיד על כך מכתב רואה-חשבון משה מזרחי מיום 24.9.2001, ובו הוא מאשר כי ניהל ספרי חשבונות של השותפות לפי מסמכים שנתקבלו מתאריך 1.7.1997 ועד 31.12.1998, התאריך שבו הופסקה השותפות. כמו כן הוגשו לשני השותפים דוחות על הכנסות והוצאות השותפות עד 31.12.1998. (ב) עיון בנספחי הבקשה - "רשימת לקוחות תיקים סגורים" מראה כי נפתחו תיקים אחרי 24.6.1998 (ראה תיקים מס' 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 49, 57, 58, 59, 65, 74, 76, 81, 83, 84, 94, 95, 96, 97, 98, 99, 100, 101, 102, 119, 120, 137, 138), וכן עיון ב"רשימת לקוחות תיקים פתוחים" (ראה תיקים מס' 5, 6, 7, 8, 9, 13, 14, 15, 19, 22, 23, 30, 31, 32, 34, 37, 38, 39, 40, 42, 43, 47, 48, 49, 51, 54, 57, 58). ראה גם ב"רשימת לקוחות תיקי הוצל"פ" (תיקים מס' 1, 2, 3, 9). (ג) המבקש המשיך לתת שירותים משפטיים ללקוחות השותפות, ישנים וחדשים, במשרד ששימש את השותפות. הוא הפסיק את השכירות רק ב-31.12.1998. גם המזכירה עבדה עד 9.12.1998, ושכרה שולם מקופת השותפות. כמו כן שולמו אגרות משפט, נרכשה ספרות מקצועית, ובוצעו הוצאות - הכול בשם השותפות. 2. אפילו אם החל תהליך הפירוק ב-26.6.1998, אבל השותפות המשיכה בביצוע עסקיה השוטפים לפני שהושלם הפירוק וחוסלה השותפות ב-31.12.1998, יחול סעיף 38 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 (להלן - פקודת השותפויות) שזה לשונו: 38. (א) כל שותף יהיה אחראי בפני השותפות על כל טובת הנאה שהפיק בלי הסכמת שאר השותפים מכל עסקה הנוגעת לשותפות או מכל שימוש שלו בנכסי השותפות, בשמה או בקשריה העסקיים. (ב) הוראת סעיף זה חלה גם על עסקאות שנעשו אחרי שנתפרקה השותפות בשל מות אחד השותפים ולפני שהושלם פירוק עסקיה, בין שנעשו בידי שותף שאיר ובין שנעשו בידי באי כוחו של השותף המת". "אחריות בשל רווחים פרטיים 3. מה דינו של שכר הטרחה בתיקים שנפתחו על-ידי המבקש או הועברו לטיפולו בתקופה שבין 26.6.1998 ל-31.12.1998? טוען המבקש: (א) הוא היה זכאי להקים תשתית תעסוקתית נפרדת לחלוטין מהמשיב תוך ידיעה שהשותפות ביניהם מתפרקת ועומדת להתחסל סופית בקרוב מאוד. לצורך זה החל לקשור קשרים עם לקוחות ועורכי-דין אחרים שהעבירו לו תיקים, בעיקר תיקי הוצל"פ, שעל בסיסם החל להקים בסיס במשרד עצמאי משלו. כמו כן נוצר מצב שלפיו לקוחות השותפות פנו אליו בדרישה כי ימשיך לטפל בעניינם, והוא אכן עשה זאת על-מנת לחסוך מהצדדים תביעות רשלנות. (ב) על-פי הסכם השותפות, אין כל סעיף המגביל את זכותו מלבצע עבודות שלא במסגרת השותפות, ולכן תיקי ההוצל"פ אינם יכולים להימנות כחלק ממסת נכסי השותפות. (ג) במהלך הליך הבוררות נקבע כי השותפות ייצגה 20 תיקי הוצל"פ בלבד, הואיל ורק הם הופיעו במחשב השותפות, וכל יתר התיקים הועברו רק בראשית שנת 1999. (ד) לא נעשתה הפרדה בתיקי הוצל"פ בין תיקים שבהם המבקש מייצג חייבים לבין תיקים שבהם הוא מייצג זוכים; לא נעשתה חלוקה בין שכר טרחה עבור עבודה שנעשתה לבין עבודה שתיעשה; למעלה מ-80% מהתיקים עדיין פתוחים, וטרם נקבע במסגרתם שכר טרחת עורך-דין, וטרם נוכו הוצאות שהיו למבקש. (ה) 90% מהתיקים נפתחו על שם עורך-הדין מחמיד סאלח, אשר העביר אותם לטיפול המבקש רק במחצית השנייה של שנת 1998 ובראשית שנת 1999, אחרי שנפסקו במסגרתם שכר טרחת עורך-דין א' ו-ב' השייכים לעורך-דין מחמיד סאלח. חלק מתיקים אלה נפתחו לפני תחילת השותפות על-ידי עורך-דין סאלח אף שבמחשב ההוצל"פ מופיע המבקש כאילו הוא אשר פתח את התיקים עקב היותו המייצג החדש. (ו) הוא התחיל לעבוד בתיקים הללו רק בינואר 1999 אף שקיבל את ייפויי-הכוח קודם לכן. הוא לא דיווח על התיקים שקיבל מעורך-הדין סאלח כי אינם שייכים לשותפות, והוא היה רשאי להקים לעצמו תשתית מקצועית לקראת סיום השותפות. 4. לא מצאתי בהסכם השותפות שבין הצדדים סעיף המתיר לאחד השותפים לפתח פרקטיקה פרטית במסגרת השותפות. הכלל הוא הפוך: סעיף 39 לפקודת השותפויות אוסר על שותף לקיים עסק דומה במהותו לעסק השותפות ומתחרה בו, ואם עשה כן, הוא חייב ליתן לשותפות דין וחשבון על כל הרווחים שעשה ולשלמם לשותפות. 5. שאלה אחרת היא אם רשאי שותף בתקופה שלקראת סיום השותפות וטרם חיסולה לבנות לעצמו פרקטיקה פרטית בלי להתחלק ברווחיה עם השותף הנשאר. 6. נראה לי כי כל כסף שקיבל המבקש בתקופה שעד 31.12.1998 בגין תיקי ההוצל"פ שהועברו לו מעורך-דין סאלח או ממקורות אחרים או בגין תיקים אחרים - שייכים לשותפות. כמו כן שייכים לשותפות כספים שיגיעו אחרי 31.12.1998 בגין עבודה שנעשתה על-ידי המבקש עד מועד זה. 7. בנסיבות של קבלת תיקים חדשים נוכח סיומה הקרוב של השותפות הזכות היחידה הקיימת, אולי, למשיב היא זכותו לקחת את התיקים עמו, אולם כל הכנסה שנתקבלה בגין עבודה שנעשתה טרם סיום השותפות שייכת לשותפות. סעיף 39 לפקודת השותפויות אומר זאת במפורש: "שותף המקיים בלי הסכמת השותפים עסק הדומה במהותו לעסק השותפות ומתחרה בו, חייב ליתן לשותפות דין וחשבון על כל הרווחים שעשה באותו עסק, ולשלמם לשותפות". וכך אומרות גם הוראות סעיף 38 לפקודת השותפויות, שצוטט לעיל והמתייחס במפורש לתקופת הדמדומים שבין פירוק השותפות לחיסולה הגמור. 8. המבקש טען כי טרם ביצע עבודה עבור תיקי הוצל"פ שקיבל מעורך-הדין סאלח לפני ינואר 1999, וכי חלק גדול משכר הטרחה יגיע לעורך-דין סאלח. עם זאת העובדה שהמבקש סירב להמציא את רשימת תיקי ההוצל"פ הללו איננה מדברת בעדו. כמו כן אין התייחסות לשכר הטרחה שהגיע או יגיע עבור 217 תיקי הוצל"פ שנפתחו לפני 26.6.1998. זהו מועד שהיה לכל הדעות בתקופת השותפות, ואף-על-פי-כן כל מה שדיווח המבקש היה 12 תיקי הוצל"פ, כמצוין בהמרצת-הפתיחה, שגדלו ל-20 לאחר הבדיקה אצל הבורר. רק בפנייה להנהלת בתי-המשפט התברר כי רשימת תיקי ההוצל"פ לכל תקופת השותפות כוללת כ-641 תיקים. כלומר, 217 תיקי הוצל"פ לפני 26.6.1998 ו-424 תיקים בין 26.6.1998 ל-31.12.1998 (קיימים תיקים אחדים משנת 1999). 9. אני קובעת אפוא, מכוח סמכות הפשרה שהוענקה לי על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, כי לצורך חיסול החשבונות הסופי של השותפות על המבקש לשלם למשיב בגין הפרקטיקה הפרטית שקיבל ו/או פיתח בתקופת השותפות את הסכום דלהלן: 10. כדי להביא קץ לתביעות המרובות והמיותרות שבין הצדדים שמקורן בתקופה כל כך קצרה של שותפות, בקושי שנה ללא החלטת פירוק, ומכוח סמכותי על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], אני מורה כי יש לראות בשותפות בין הצדדים כמחוסלת לכל דבר ועניין בכפוף לכך שהמבקש יחזיר למשיב את הסכום של 23,500 ש"ח. אינני פוסקת הצמדה וריבית אלא מיום מתן פסק-הדין, הואיל וב-31.12.1998 טרם קיבל המבקש לטענתו את שכר הטרחה בתיקי ההוצל"פ שניהל. המשיב יהיה רשאי לקבל על חשבון הסכום הנ"ל את כספי הפיקדון בתיק הוצל"פ שמספרו 4-97-0624-10 דראושה עבדאלמג'יד נ' יחיא האשם, הנמצא בתיק הוצל"פ פק"מ לקוחות (לרבות הריבית שהצטברה בפק"מ). עורך דיןדיני חברותפירוק שותפותשותפות