קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל: 1. המערער, שהוא תושב דחיית אל-בריד - שהיא שכונה מחוץ לירושלים ונמצאת בתחום אזור B - הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בה עתר שהמוסד לביטוח לאומי ימשיך לספק למערער את הביטוח הרפואי שהוא זקוק לו. 2. ביום 13.9.98 ניתן פסק-דין בבית הדין האזורי לעבודה בו נקבע כי המערער אכן סובל מבעיות נפשיות ומבעיות נוירולוגיות (מחלת הנפילה), וכי מצבו מעורר רחמים, אולם ככל שבית הדין ניסה לעזור למערער שהביטוח הרפואי יחודש לו - אין בידי בית הדין לסייע לו, שכן המערער איננו תושב ירושלים. 3. המערער ביקש לערער על החלטה זו בפני בית הדין הארצי לעבודה (באיחור) וביקש סיוע מלשכת הסיוע המשפטי במחוז ירושלים. 4. המשיב הודיע למערער כי לא יוכל לייצגו מן הטעם שאיננו תושב ישראל, וכן מחוסר סיכוי משפטי (וזאת מן הטעם שחוק הביטוח הלאומי אינו חל על מי שאינו תושב ישראל, והמערער עצמו הודה בפני בית הדין כי איננו תושב ישראל). 5. המערער הגיש ערעור זה בו הוא מערער על החלטת הלשכה לסיוע משפטי שלא לסייע לו משפטית בהגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. 6. המערער שטח בפני בית המשפט את מר ליבו על כך שמצבו הבריאותי חמור, הוא זקוק לסיוע הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי מסרב לסייע לו משום שאיננו תושב ישראל, והלשכה לסיוע משפטי מסרבת לסייע לו לערער לבית הדין הארצי לעבודה מאותו טעם שהוא איננו תושב ישראל. 7. המערער תוהה מה השתנה בין היום לבין לפני 10 שנים כאשר אז קיבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי וכן קיבל סיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי. 8. נראה כי המערער שכח או התעלם מן השינויים המדיניים שחלו בשטח. 9. המערער עבר ממזרח ירושלים לשכונת דחיית אל-בריד שהיא מחוץ לירושלים, ובכך הביא עצמו למצב שבו פסק להיות תושב ישראל, בניגוד לסטטוס הקודם שלו. 10. המערער טוען כי דמי שכירות בדחיית אל-בריד זולים יותר מאשר בירושלים, ואין באפשרותו הכספית לממן דמי שכירות בתחומי ירושלים. 11. המערער אף טוען כי המוסד לביטוח לאומי והמשיב דוחים את בקשותיו אך מן הטעם שהוא ערבי. בעניין זה נתפס המערער לטעות, שכן על פי דיני ישראל - גם יהודי שאיננו תושב ישראל איננו זכאי לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי או מהמשיב, ואין אפליה בין יהודי לערבי בתחומים אלה. 12. בית משפט זה מצטרף לדעת בית הדין האזורי לעבודה בו נקבע כי מצבו של המערער מעורר רחמים, וכי הוא אכן חולה וזקוק לעזרה. מטעם זה ביקש בית המשפט מב"כ המשיב לסייע למערער סיוע משפטי בערעור לבית הדין הארצי לעבודה ובבקשת ארכה להגשת אותו ערעור - לפנים משורת הדין, אם כי בית המשפט הביע דעתו כי נוכח העובדה שהמערער איננו תושב ישראל, סיכוייו בבית הדין הארצי לעבודה - אינם גבוהים בלשון המעטה. 13. ב"כ המשיב סירב לנהוג במשיב לפנים משורת הדין, ובכך לא הותיר לבית המשפט כל אפשרות אלא לדחות את הערעור. 14. לא זו בלבד שסיכויי המערער בערעור לבית הדין הארצי לעבודה קלושים - אלא שאיננו זכאי אף לסיוע משפטי מאותו טעם עצמו שאיננו תושב ישראל, שכן סיוע משפטי על חשבון המדינה ניתן אך לתושבי ישראל, ולא לאנשים שאינם תושבי ישראל, יהיה מצבם הבריאותי והסוציולוגי עגום ככל שיהיה. 15. נוכח האמור אין לי אלא לדחות את הערעור, שכן בית המשפט כבול בחוקים הקיימים במדינת ישראל, ואיננו חופשי לסטות מהם בפסקי דין אפילו היה רוצה לעשות כן.רפואהביטוח רפואי