בעיות נפשיות של חייל שנפצע מזריקת אבן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעיות נפשיות של חייל שנפצע מזריקת אבן: 1. המערער נפגע בראשו כחייל מאבן באינתיפאדה ומאז יש לו בעיות נפשיות. 2. תחילה נקבעה נכותו ל100%- - אולם הצדדים מסכימים כי קביעה זו הייתה מוגזמת. 3. לאחר שהמערער צולם בקלטת וידיאו - הופחתו אחוזי הנכות שלו ל30%-. 4. המערער טוען כי המטפלים בו קבעו שנכותו מתאימה ל60%- - 70%, ומבקש כי בית המשפט יפסוק כי נכותו היא 70% למפרע, יבטל את החלטות הוועדות הרפואיות מ8.1.97-, 29.5.97, ו10.1.99- למפרע, ולא יחזיר את עניינו לוועדה. 5. מיותר לציין כי בית המשפט איננו פסיכיאטר, ואינו מוסמך לקבוע נכות פסיכיאטרית למערער. 6. יתרה מזו - הערעור לבית המשפט על החלטת וועדה - היא בנקודה משפטית בלבד, וקביעת אחוזי נכות אינה עניין משפטי. 7. המערער קובל על כך שאותם רופאים דנו בשנית בעניינו, ודי בכך כדי לפסול אותם. 8. החוק אינו מחייב להחליף את הרופאים בכל וועדה הדנה בעניינו של נכה, והדבר גם בלתי אפשרי מעשית, שהרי אילו כך היה - לא היו נותרים רופאים שיוכלו לשבת בדיון בעניינו של נכה הפונה אליהם בכל פעם מחדש. 9. עם זאת, אין ספק כי רצוי שהרכב חברי הועדה ישתנה מדי פעם, עד כמה שהדבר אפשרי, שהרי רופא שכבר הביע דעתו על נכה - סביר כי יחזור על קביעתו הקודמת אם לא הוצג לפניו חומר חדש, ולא יהיה פתוח למחשבה חדשה, כמו רופא שטרם הביע דעתו על אותו נכה. 10. בדיון על נכותו של המערער ישבו 5 פסיכיאטרים שונים: ביום 8.1.97 ישבו בוועדה הפסיכיאטרים שלמה וולשטיין וחנה ינקו באום, וכן הנוירולוג אלכס לוסוס. ביום 29.5.97 ישבו בוועדה הפסיכיאטרים יעקב וויל ומשה קליאן, וכן פיליפ רוזנברג - נוירולוג, וצבי גימון - כירורג. ביום 10.1.99 ישבו בוועדה הפסיכיאטרים ברוך שפירא, משה קליאן, ויעקב וויל. 11. עיננו הרואות, איפוא, כי 5 פסיכיאטרים שונים (בצירוף שני נוירולוגים וכירורג) - קבעו למערער 30% נכות נפשית, בשלוש וועדות שונות, במרחקי זמן. 12. אין לראות בכך עילה להתערבות משפטית של בית המשפט. 13. יתרה מזו - ניתנה למערער הזדמנות להופיע בפני הוועדה, ולהביא בפניה עובדות ומסמכים רפואיים חדשים כדי לשכנעה שיש מקום לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו לו - אולם הוא לא עשה כן. וכי מה לו כי ילין על הוועדה שלא ראתה לשנות את קביעת הוועדות הקודמות - אם לא הציג בפניה עובדות חדשות ומסמכים חדשים, למרות שניתנה לו הזדמנות לעשות כן. 14. למערער יש תמיד אפשרות לחזור ולפנות לוועדה על פי הדין, ולהביא בפניה את טענותיו, עובדות חדשות ומסמכים חדשים. 15. כדי שהמערער לא יחוש כאילו לוועדה כבר יש דעה מוקדמת נגדו, יבקש בפנייתו הבאה להופיע בפני הוועדה, כי יישבו בה פסיכיאטרים שטרם הופיע בפניהם - ואם הדבר אפשרי, אני ממליצה כי אכן תורכב וועדה הכוללת פסיכיאטרים שטרם טיפלו בעניינו (למרות שאין חובה לעשות כן). 16. עם זאת אין להבין מדברי כי נכה יכול לבחור לעצמו חברי וועדה; או לשים וטו על חבר וועדה זה או אחר; או כי הרכב הוועדה לא יהיה תקין רק משום שמי מחבריה כבר ישב בוועדה קודמת שטיפלה בעניינו של אותו נכה. 17. לא התייחסתי לטענות הפרוצדורליות של המשיב, שכן די לי בדיון לגופו של עניין. 18. לאור כל האמור - אני דוחה את הערעור.צבאזריקת אבניםחיילים