הגבלה תנועתית בשורש היד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגבלה תנועתית בשורש היד: הועדה הרפואית העליונה, בהחלטתה מיום 9.7.96 אשרה את קביעת הועדה הרפואית, לפיה למערער 10% נכות לפי סעיף 41(1)ה' - הגבלה תנועתית בשורש היד הימנית, ועל החלטה זו מבקש המערער לערער. יצוין, שערעורו של המערער הוגש באיחור, שכן ע"פ סעיף 2(ב) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור) נקבע כדלקמן: "הערעור יוגש תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו הגיע אל המערער העתק ההחלטה ...". אין חולק שערעורו של המערער הוגש זמן רב לאחר שהגיעה אליו החלטת הועדה. המערער הסביר כי לא ידע אודות המועד להגשת הערעור. החלטתי במקרה זה לדון בערעור, הגם שהוגש שלא במועד. עיינתי בטופס אשר נשלח למערער ומודיעו על החלטת הועדה הרפואית העליונה, נראה לי כי מן הראוי להוסיף בטופס זה את העובדה שקיימת זכות ערעור בשאלה משפטית, תוך הפניה לסעיף 12א(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) וסעיף 2(ב) לתקנות דלעיל. עיינתי בנימוקי הערעור, בחוות הדעת של ד"ר רוסו ובפרטיכל הועדה הרפואית העליונה, ולא מצאתי כי קיימת שאלה משפטית בערעור זה. המדובר בהערכה רפואית של מגבלות כתוצאה מפגיעה, ובענין זה, אין להתערב בשיקוליה הרפואיים של הועדה הרפואית העליונה, כאשר בין חבריה היו מומחה בכירורגית יד, נוירולוג ואורטופד. עלי לציין, כי חברי הועדה בדקו את תלונת המערער, קראו את חוות הדעת שהגיש מטעמו, והסבירו מדוע אינם מקבלים את מסקנות חוות הדעת. אכן, לאחר שנקבעה נכותו של המערער, עבר ניתוח נוסף בשורש כף היד, עובדה זו היתה בפני הועדה הנכבדה, ששקלה ובדקה את המגבלות כתוצאה מניתוח זה. המערער ביקש כי יומלץ בפני קצין התגמולים לפצותו עבור תקופה ארוכה שבה לא תבע את משרד הבטחון, ואולם לא ראיתי כיצד ניתן במסגרת ערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה להמליץ המלצה מעין זו. תוצאת האמור לעיל שדין הערעור להידחות. בנסיבות, אין צו להוצאות. ידיים