בשא (ב"ש) 11645/00 הכחשת חתימה על שטרות בתיק הוצל''פ 1. התובעת הינה חברת מבנה תעשיה בע"מ, מבקשת לחייב את הנתבע לשלם לה 5 שטרות חוב אשר הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע במסגרת תיק מספר 14-06787-00-3 בסכום כולל (ערך קרן) בסך של 25,445 ₪ (להלן: "השטרות").   הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר.   2. הנתבע טוען כי היה בעל מניות במשך כ - 7 חודשים בחב' "גת קאר בע"מ" (להלן: "החברה"), אולם בפועל היה בחברה כחודשיים בלבד, וב - 15.06.99 ערך הסכם עם מר יששכר שרעבי (להלן: "שרעבי") בדבר העברת מניותיו אליו ופרש מהחברה.   הנתבע טוען כי לא חתם על השטרות נשוא תיק ההוצל"פ, וכי החתימות על השטרות אינן שלו.   הנתבע הוסיף וציין כי לא יתכן שיחתום על שטרות שקשורים לשנת 2000, כשלמעשה פרש מהחברה בפועל והעביר מניותיו לשרעבי ב - 15.06.99.   הנתבע טוען, כי לפי מיטב ידיעתו, המחזיק בפועל של הנכס הוא שרעבי, ולמעשה נפתח סניף חדש של החברה עם שותפים חדשים, וכי הוא לא חייב דבר לתובעת וכי לא קיבל ממנה כל תמורה.   3. ראשית - אפרט השתלשלות העניינים בתיק זה, שכן הנתבע גרם בבקשות הדחייה השונות לסירבול והארכת הדיון שלא לצורך, ואתייחס לענין זה בשלב פסיקת ההוצאות שתידרשנה.   בדיון שנתקיים בפני ביום 29.04.01, לא התייצב הנתבע לדיון, והיות ואישור המסירה לא היה מצוי בתיק ביהמ"ש - נדחה הדיון למועד נוסף.   בתחילת הדיון הנדחה (10.06.01), לא התייצב הנתבע, אולם עם מתן החלטה בעניינו של הנתבע, נכנס הוא לאולם ביהמ"ש והודיע שקם משבעה על מות אביו, כי הוא מטפל באימו, נתן הכתובת המדוייקת של מקום מגוריו וביקש לדחות הדיון לצורך ייצוג משפטי.   הנתבע ציין כי הוא עומד על הטענה כי לא חתם על השטרות ויכול ומישהו זייף חתימותיו עליהם, לאחר שהוצגו בפניו השטרות - טען כי החתימה - "דומה מאוד לחתימה שלי", וביקש שוב לדחות את הדיון.   ב"כ התובעת התנגדה לבקשת הדחייה, אך בהחלטה שנתתי, נעתרתי לפנים משורת הדין, לבקשת הדחיה, על מנת לאפשר לנתבע להיות מיוצג, וחייבתי את הנתבע בהוצאות הישיבה.   בדיון שנתקיים ביום 21.10.01, הופיע הנתבע עם בא כוחו, עו"ד פרץ, והודיע כי ההוצאות שנפסקו שולמו, וכי בקשת התובעת לא הוגשה כראוי, והציע לב"כ התובעת ליתן רשות להתגונן.         לאחר דין ודברים, הגיעו הצדדים להסדר לפיה הם מסכימים להעמיד את המחלוקת היחידה בתיק, בשאלה האם הנתבע חתם על השטרות אם לאו, ואם יתברר כי הנתבע חתם עליהם, ישלם את כל חובו בתיק ההוצל"פ בצירוף להוצאות שיקבעו על ידי ביהמ"ש.   עוד הוסכם כי אם יתברר שהנתבע לא חתם על השטרות, יסגר תיק ההוצל"פ והתובעת תשלם הוצאותיו של הנתבע.   במסגרת ההסכמות אליהם הגיעו ב"כ הצדדים - הסמיכו את ביהמ"ש לדון בתובענה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, והודיעו כי הסכמתם זו מותנית בכך שאם יוחלט לערער על פסק הדין שינתן, לא יהיו מנועים מכח הסכמתם לדון לפי סעיף 79 לחוק.   ב"כ הצדדים הסכימו למתן רשות להתגונן לנתבע, וכי תצהירו של הנתבע ישמש ככתב הגנה.   עוד הסכימו ב"כ בעלי הדין לאפשר לבעלי הדין להביא ראיותיהם בתצהירים ו/או על דרך של חות דעת מומחים בתוך 60 יום.   להסכמות אלה של ב"כ בעלי הדין - ניתן תוקף של החלטה, והוריתי לנתבע להמציא לב"כ התובעת בתוך 14 ימים ממועד הישיבה, לפחות חמישה מסמכים רשמיים (מקוריים) אשר נחתמו על ידו לפני המועד הנטען על החתימה על השטרות.   במועד שנקבע לשמיעת ראיות, התייצבו הצדדים, כאשר הנתבע לא הציג ראיותיו בתצהירים, ולפי דברי ב"כ התובעת, שוחחה עם עו"ד פרץ, מי שייצג בזמנו את הנתבע, והאחרון הודיע לה שאינו מייצגו עוד בשל חוסר שיתוף פעולה, וכי הגיש בקשה לשחרור מייצוג.   הנתבע טען כי לא ברור לו מדוע לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמו עד מועד הישיבה ע"י בא כוחו דאז, כי היה עסוק עם אימו החולה, כי ביקש החומר מעו"ד פרץ, וביקש לאפשר לו למסור כל החומר לעוה"ד אחר. ב"כ התובעת התנגדה לבקשת הדחייה, אך בהחלטה שניתנה עוד באותו היום, איפשרתי, שוב, לפנים משורת הדין, לנתבע להמציא ראיותיו בתצהירים בתוך 14 ימים, וקבעתי דיון נוסף.   רק ביום 11.04.02 הגיש הנתבע מסמך שנערך בכתב ידו (המועד האחרון להגשה חלף ב - 03.04.02), לפיו עקב חג הפסח לא היה סיפק בידו למצוא מי שייצגו, והגיש מעין "תצהיר", לא חתום על ידו, ולא מאומת ע"י עו"ד.   בדיון שנתקיים ביום 14.04.02 הודיע הנתבע כי לא ידע שעליו לאמת התצהיר ע"י עו"ד, ולשאלה מדוע התצהיר שהוגש לא חתום, השיב שלא ידע, לא נעזר בעו"ד, וביקש לראות מה שהוגש מטעמו כתצהיר עדות ראשית.   בדיון שהתקיים חקר הנתבע חקירה נגדית את העד מטעם התובעת, מר ניר כהן, שהגיש תצהיר עדות ראשית, וטען כי מי שחתם על שטרי החוב הוא הנתבע, כי לא קיבל מסמכים המצביעים על בעלי המניות בחברה, ועמד על גרסתו כי מי שחתם על שטר החוב הוא הנתבע ולא מר אבני ישראל, כטענת הנתבע.   4. הארכתי ולא בכדי והכל על מנת להציג את השתלשלות העניינים, על אופן ניהול הדיון ע"י הנתבע, ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו בידי הנתבע, שלא השכיל לקחתן, ועמד על טענותיו כי לא הוא חתם על שטרי החוב.   למותר לציין כי לא בכדי לא חתם הנתבע על "תצהיר" עדות ראשית מטעמו, שכן מעיון קל, ואפילו לא ע"י מומחה להשוואת כתבי יד, ניתן לראות כי החתימה על שטר החוב זהה כמעט במדוייק לחתימה על התצהיר שהוגש ע"י הנתבע באמצעות עו"ד פרץ, מי שייצג את הנתבע בתחילת ההליכים.   עדותו של עד התביעה, מר ניר כהן, לא נסתרה ע"י הנתבע, העד כהן העיד כי הוא זיהה באופן וודאי את הנתבע כמי שחתם בפניו על שטרי החוב.   הנתבע לא הכחיש כי היה שותף בחברה הנטענת, וכי היה בעל החתימה בה, יכול ואכן הגיע הנתבע ביחד עם שרעבי להסכם מסויים לגבי התחייבותו בחברה, אך עניין זה לא פותר את הנתבע מההתחייבות שניתן כלפי התובעת.   הנתבע לא הביא עדים מטעמו לסתור ו/או להפריך גירסת התובעת, ויכול היה הנתבע לזמן מי מבעלי המניות שהיו בחברה, ומשלא נשמעה עדות של מי שתתמוך בטענות הנתבע, הרי שככלל, אי העדת עד רלבנטי, אשר יש בעדותו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה כי דבריו היו עלולים לתרום לערעור גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן.   ויפים הדברים שנקבעו בעניין זה בע.א. 293/90 פיליפ גרינהולץ נ. יעקב מרמלשטיין, דינים עליון, כרך ל"ז 439, והאסמכתאות שם. מכל האמור לעיל, הרי שגירסת התובעת נותרה כפי שהיא - ואין הנתבע יכול להלין אלא על עצמו בעניין זה.   5. אשר על כן ומכל המקובץ, אני דוחה את טענות הנתבע בכל הקשור לחתימה על שטרי החוב, וקובע כי החתימה היא חתימתו של הנתבע, ומאפשר לתובעת להמשיך ולנקוט בהליכי הגבייה בהוצאה לפועל.   מזכירות ההוצאה לפועל תשפעל את ההליכים כנגד הנתבע, הוא החייב מס' 3.   6. לאור המחדלים בהם נקט הנתבע, בדרך ניהול ההליכים, דרך הגשת התצהיר, והדחיות שהיו - אני מחייב הנתבע לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪ בתוספת מע"מ. שטרהוכחת חתימהמסמכיםהוצאה לפועל