קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הלוואה לחקלאים: .1המבקש בבקשה לרשות ערעור - בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן "המבקש") הגיש בבית-משפט השלום בטבריה, תובענה בסדר דין מקוצר כנגד מספר נתבעים ממושב מגדל, (להלן "המשיבים"). לטענת המבקש מדובר בהסכם שנחתם בינו למשיבים שבעקבותיו קיבלו המשיבים מס' 1- 2מהמבקש הלוואה בסך של -.000, 150שקל, בערבות המשיבים 3-.7 הואיל וההלוואה לא נפרעה במועדים שנקבעו, עתר המבקש לחייב המשיבים ביתרת החוב לרבות, ריבית והצמדה. בבקשה לרשות להתגונן שמטעם המשיבים נטען שהמשיבים מס' 1- 2הינם חקלאים במושב, כי ההסכם שנערך עם המשיבים לוקה בסתירות, וכי בעת הגשת התובענה (15.02.91) לא היה כל מקום להעמיד את מלוא יתרת החוב לפרעון מידי. .2בטרם הגיעה הבקשה לרשות להתגונן לשמיעה, הגיש ב"כ המשיבים הודעה לבית-המשפט לפי סעיף 7(ב)(1) לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התשנ"ב 1992(להלן "החוק הנ"ל) שבה נטען שהמשיבים העיקריים הינם "גורם חקלאי", כמשמעותו בסעיף 1לחוק הנ"ל, וכי עילת התובענה נעוצה בהלוואה שקיבלו בשנת 1983, הלוואה שנתקבלה לצורך שיקום ופיתוח המשק החקלאי, על כל מרכיביו. מדובר לכן "בחוב בסיסי" (כהגדרתו בסעיף 1לחוק הנ"ל) ויש, איפוא, להורות על הפסקת ההליך והעברתו למשקם. .3א) במהלך הדיון בסוגיה זו טען ב"כ המבקש שמדובר בהלוואה שנתקבלה ע"י המשיבים מס' 1ו- 2לצורך שיפוצים והרחבת בית המגורים ולא לצורך הרחבת המשק החקלאי ופיתוחו. לפיכך אין, לטענתו, כל מקום להיזקק לעתירה זו, מה גם וטרם מונה משקם, מכוח החוק הנ"ל. לפיכך, כל עוד לא הושלמו ההליכים הדרושים לביצוע החוק הנ"ל, לא ניתן להפעילו. זאת ועוד: חלק מהחוב נוצר למעשה לאחר המועד הקובע, שהינו 31/12/87, כך שחלק זה של החוב אין, בכל מקרה, להעביר לטיפולו של המשקם. ב) השופט המלומד החליט שמדובר בחוב שנוצר לפני היום הקובע, וכי הוכח שהמבקש הינו "גורם חקלאי". באשר למטרת ההלוואה הסתמך כב' השופט על הסכם ההלוואה שבו נאמר (בתחילתו) כי "הואיל והלווים רכשו מאת הרחבה עצמית (להלן "מוכר הנכס") על סמך הסכם רכישה מיום זכות בעלות/זכות חכירה, בדירה בת 5חדרים בבנין הנמצא בכתובת מגדל ... והואיל והבנק מסכים לתת ללווים והלווים מסכימים לקבל מאת הבנק לשם רכישת הנכס הלוואה בסך -. 000, 150שקל ..." השופט המלומד קבע, כי מכיון ומדובר בנחלה חקלאית ובהרחבת דירה שבנחלה, כאשר מנחלה זו מוציאים הלווים את פרנסתם, הרי מדובר, בחוב עקב עיסוקם בחקלאות. כב' השופט נעתר לבקשה והורה על הפסקת ההליכים בתובענה. המבקש עתר בפנינו לרשות ערעור, שנידונה כערעור, בהסכמת ב"כ הצדדים. אולם למעשה, לאור מהות ההחלטה ומשמעותה, יש לראותה כפסק דין ולפיכך הערעור הינו בזכות. .4בעת מתן החלטתו של השופט המלומד (ביום 23/7/92) לא ניתן היה להעתר לבקשה ולהורות על הפסקת ההליכים בתובענה והעברתם למשקם. באותה עת טרם הותקנו התקנות הצריכות לענין זה, מכח החוק הנ"ל, ואף לא מונו משקמים. לא ניתן היה לכן להעביר הענין למשקם, בשים לב לאי קיומו של זה. ראה לענין זה גם החלטתו של כב' השופט אור ר.ע.א 3855/92שילת מושב עובדים בע"מ נ. מיכאל לוי - תקציר סביר מ' עמ' 386). בינתיים הותקנו תקנות בענין זה, תקנות ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הפסקת הליכים והעברתם למשקם) התשנ"ג 1992ותקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מינוי משקמים) התשנ"ג 1992(ק.ת. 5479, כשתחולת תקנות אלה מיום 11/12/92- ק.ת. 5489), ואף מונו המשקמים, (י.פ. 4087). יש, איפוא, מקום, אפילו בשלב זה ובהליך הנוכחי, להתייחס לסוגיה זו. גם אם כשניתנה ההחלטה לא ניתן היה להורות על הפסקת ההליכים ועל העברתם למשקם, הרי אין כל מניעה להגיש בקשה שכזו מחדש בעתירה זהה. אין ספק, לכן, שיש להכריע בענין זה בהתחשב במצב המשפטי דהיום. .5האם המשיבים נכנסים למסגרת החוק הנ"ל? אין ספק שההליך בערכאה הראשונה לא התנהל כהלכה. גם אם הומצאה בקשת המשיבים להורות על העברת ההליך למשקם, ברי עתה, מכוח התקנות הנ"ל, רשאי המבקש דנן, תוך 15יום מיום ההמצאה של הבקשה, להודיע בכתב את עמדתו להליך זה. מי שההליך מתנהל בפניו רשאי גם לאפשר לטעון טענות נוספות על יסוד כתבי ההודעה והתגובה שבפניו [תקנה 3לתקנות ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הפסקת הליכים והעברתם למשקם) התשנ"ג - 1992]. זאת ועוד: רק אם הוכח שנתקיימו התנאים להפסקת ההליך יש להורות על הפסקת ההליך והעברתו למשקם, אלא אם החייב הודיע שאין ברצונו להחיל עליו את הוראות החוק הנ"ל (תקנה 4לתקנה הנ"ל). ניתן, אם כן, להיזקק לחוק הנ"ל, רק אם מדובר בנושה או בחייב, בהליך לגביית חוב בסיסי, או ערבות לחוב בסיסי, שביקשו להורות על הפסקת ההליך והעברתו למשקם. "חוב בסיסי" מוגדר, בין היתר, כחוב של גורם חקלאי בעוד שהמונח "חקלאי" אף הוא מוגדר בסעיף 1לחוק הנ"ל, כשהיום הקובע להיווצרות החוב הינו .31/12/87 .6אין חולק שאכן מדובר במקרה זה בחקלאי שקיבל הלוואה כשהמשיבים האחרים ערבים להלוואה זו. הואיל וההלוואה נתקבלה ביום 3/7/83הרי ברור שמדובר בחוב שניתן לראותו כחוב שהחוק הנ"ל חל לגביו, בשים לב להגדרת "חוב" כ"קרן הפרשי הצמדה, ריבית, ריבית דרבית, עמלה והוצאות". גם אם חלק מסכום החוב שבתובענה הינו בגין פיגורים שלאחר היום הקובע, נקודת המוצא הינה הקרן שבעקבותיה קם החיוב לתשלומים בצרוף ריבית הצמדה וכדומה. ההלוואה הנדונה הינה במסגרת החוק הנ"ל, הואיל ומדובר ב"חוב שנוצר בתקופה שנסתיימה ביום הקובע או חוב שנוצר לשם פרעון חוב כאמור..." (סעיף 1לחוק הנ"ל). .7 עדיין מן הראוי לבחון האם יש יסוד לטענת המבקש שלא מדובר ב"חוב בסיסי", הואיל ולטענתו המשיבים מס' 1- 2קיבלו ההלוואה לצורך שיפוץ בית המגורים, ותו לא, בעוד הגדרת ה"חוב הבסיסי" הינה, בין היתר, "חוב של גורם חקלאי, למעט אגודה חקלאית, וארגון חקלאי, הנובע מעיסוקו כחקלאי" (סעיף 1לחוק). לכן לטענתו אין לראות חוב זה כחוב הנובע מעיסוקם של המשיבים מס' 1 ו- 2כחקלאים. המשיבים טענו כאמור, שההלוואה ניתנה אמנם לצורך שיפוץ בית המגורים, אך כמו כן גם לצורך בניית מחסנים, גדרות וכדומה במשק החקלאי, מה גם והמשיבים מס' 1- 2מחזיקים בנחלה חקלאית, הכוללת את בית המגורים ושטח חקלאי הצמוד לבית, ולא ניתן לפצל הנחלה ולמכור את בית המגורים בנפרד. כן נטען שחלק מכספי ההלוואה שנתקבלו הוצאו לצורך עבודות במשק החקלאי, במסגרת עיסוקם של המשיבים מס' 1- 2כחקלאים. .8 מהעובדה שהמבקש הינו בנק למשכנתאות אין להסיק שהכספים נתקבלו רק לצורך שיפוץ בית המגורים. אפשר ויש ממש בטענה, שיש לראות את בית המגורים כחטיבה אחת וכחלק בלתי-נפרד מהנחלה. גם אם ההלוואה ניתנה אך ורק לצורך שיפוץ בית המגורים, ייתכן, אם כי בדוחק רב, שאפשר יהיה לראות החוב למבקש, כנובע מעיסוק המשיבים כחקלאים. בסוגיה זו לא הובאו בפני בית-המשפט דלמטה כל ראיות מטעם הצדדים. ספק אם ניתן ללמוד במקרה זה על מטרת הכספים מהוראות הסכם ההלוואה. אין מנוס לכן אלא לאפשר לצדדים להביא ראיות בענין זה, מכיוון שיש להורות על הפסקת ההליכים והעברתם למשקם רק אם מי שבפניו מתנהל ההליך ושבפניו הוגשה עתירה שכזו, "נוכח כי נתקיימו התנאים להפסקת ההליכים כאמור בסעיף קטן (א)" (סעיף 7(א) ו- (ב) לחוק הנ"ל). .9 לפיכך הננו מקבלים הערעור ומחזירים את המשך הדיון לבית-משפט השלום בטבריה. תוך 15יום מיום קבלת פסק דין זה ימציאו הצדדים את ראיותיהם בתצהיר בהקשר לסוגיה זו. לאחר שמיעת הראיות וטענות ב"כ הצדדים יכריע בית-משפט השלום אם אכן מדובר ב"חוב בסיסי" בכלל, אם לאו, או אם רק חלק מהחוב הנ"ל מהווה "חוב בסיסי". המשיבים ישאו בהוצאות המבקש בהליך זה בסך של -.500, 2ש"ח בצרוף מע"מ ובצרוף ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל. חקלאותהלוואה