קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם החלפת רכבים: התובע תובע בתביעה זו תשלום בסך 7,000 ש"ח מהנתבע. לטענת התובע נערך הסכם ביום 3.12.98 בינו לבין הנתבע על החלפת הרכב של התובע ברכב של הנתבע, אשר הוסיף סכום של 1,440 ש"ח עבור ההחלפה. ההחלפה בוצעה, התובע מסר רכבו מסוג אוטובינקי שנת ייצור 1989 והנתבע מסר את רכבו מסוג וולבו שנת ייצור 1980 לתובע והוסיף 1,400 ש"ח. לדברי התובע התברר לו לאחר קבלת רכב הנתבע, הוולבו, כי המנוע של הרכב מזויף, אינו מתאים לרכב והוא נאלץ להשקיע סכום של 3,500 ש"ח להסדרת הענין. מנגד אומר הנתבע כי רכש את רכב הוולבו בינואר 1998 במצב תקין. הרכישה נעשה תקופה קצרה לפני סיום תוקף רשיון הרכב של הוולבו. ב- 28.1.98 עבר הרכב מבחן לרישוי רכב ואמנם ניתן רשיון רכב. בדצמבר 1998 החליף רכב הוולבו עם התובע נתן לו סכום של 1,440 ש"ח וקיבל מהנתבע רכב מסוג אוטובינקי. במעמד ההחלפה קיבל התובע ביטוח רכב ליום אחד ורשיון לרכב חתום עם מספר מנוע 498318-04538 חתום ומשולם. לדברי הנתבע התובע ביצע העברת בעלות למר זייתון עדנאן מספר שבועות לאחר מכן ב- 21.1.99. מאז ההחלפה ועד לתאריך 21.1.99 היה הרכב בבעלותו ואחריותו של התובע. עוד אומר הנתבע כי פנה למשרד הרישוי וקיבל מידע כי מיום 17.1.90 ועד 21.2.99 מופיע מס' מנוע הנ"ל 498318-04538 שזה מספר המנוע המופיע ברשיון אותו מסר לתובע ביום 3.12.98 ולאחר מכן כנראה, לדברי הנתבע, החליף התובע מנוע. בדיון אשר התנהל בתביעה דנן אמר התובע כי לאחר שהובהר לו כי מס' המנוע אינו מתאים לרכב הסתבר שהמנוע רשום כשל רכב אחר על שם אדם בשם שרלי כהן, ומתברר שאף המנוע ברכבו מזוייף. לדברי התובע ביקש עזרת הנתבע על מנת להסדיר את הענין, הנתבע ניסה לסייע התקשר לאנשים מהם קנה את הרכב אולם לא הצליח לפתור את הבעיה. התובע טוען שהשקיע סכום של 5,000 ש"ח כדי לסדר ענין הרכב. (יצויין כי בכתב התביעה ציין סכום של 3,500 ש"ח). הנתבע הוסיף בעת הדיון כי החלפת הרכבים נעשתה לאחר שבן דודו של הנתבע העובד עם התובע אצל סוחר רכב הציע את ההחלפה. לדברי התובע לא עבד אצל סוחר המכוניות - כי אם עזר לבן דוד של הנתבע בקניית חלפים של רכב ובעסקי רכב. על התובע להרים נטל הראיה לכיוון גרסתו ולהטיית מאזן הראיות לטובתו. התובע לא עשה כן בתביעה דנן. התובע מצא שמנוע הרכב אותו קיבל מהנתבע לאחר שהחליפו רכבים, הוא מנוע אשר איננו מתאים לרכב. ענין זה נתגלה לו לדבריו לאחר שמכר הרכב לאדם אחר. אולם יצויין כי המכירה נעשתה לכל המאוחר ביום 15.12.98 כך מצויין ברשיון הרכב וזאת שבועיים לאחר ההחלפה. עולה כי כן כי התובע רכש הרכב ככל הנראה במטרה למוכרו ואף מכרו וכחודש וחצי לאחר עיסקת ההחלפה נתגלה זיוף המנוע. מכאן שהרכב היה בחזקת התובע ומכל מקום לא בחזקת הנתבע תקופה של חודש ומחצה שאז יתכן שהוחלף מנוע הרכב. ויצויין כי התובע עוסק בחלפי רכב וככל הנראה בסחר ברכבים ואף את רכב הוולבו העביר סמוך לאחר קבלתו לאדם אחר. הנתבע הציג אישור מכון אוטו טסט לפיו הרכב עבר מבחן רישוי שנתי ב- 28.1.98. לדברי הנתבע בירר במשרד הרישוי וקיבל מידע מהפקיד שם שמיום 17.1.90 ועד 21.2.99 מופיע אותו מספר מנוע ברשיון לרכב שהוא המספר המקורי. אין נראה כל אינטרס ואין זה הגיוני שהוא ידאג לזיוף המנוע ברכבו. על כן הסבירות אומרת כי אותו המנוע שהיה ברכב ב- 28.1.98 וזאת עפ"י בדיקת מכון לרכב ב- 28.1.98 היה אותו מנוע אשר היה ברכב עת נמכר לתובע, ומכל מקום אין כל ראיה אחרת. ויצויין שוב כי הזיוף במנוע התגלה כחודש וחצי לאחר ההחלפה ולא מיד בסמוך להחלפה. מהנימוקים שלעיל, עולה כי התובע לא הרים את נטל הראיה להטיית מאזן ההסתברות לטובתו. אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובע ישא בהוצאות ובשכ"ט בגין תביעה זו בסך של 500 ש"ח.חוזהרכב