להלן פסק דין בנושא נזקי רכוש עקב התנגשות בין שני כלי רכב: כללי:   בפני תביעה שרקעה התנגשות בין שני כלי רכב. התביעה הוגשה ביום 30/8/01 על סכום של 9,018 ₪. הצדדים הסכימו באדיבותם, כי פסק הדין יוכרע על פי סעיף 79 א', על יסוד שמיעת הנהגים. על גובה הנזק לא הייתה מחלוקת. המחלוקת התמקדה בשאלת האחריות בלבד.   עמדת התביעה:   התובעת הינה חברת ביטוח, אשר ביטחה את גב' שטיין מפני נזקים אשר עלולים להיגרם לרכבה. הפוליסה צורפה כנספח א' לכתב התביעה. במועד הרלוונטי לכתב התביעה, היה הרכב נהוג על ידי בן משפחתה של התובעת, מר שטיין. התובעת טוענת כי ביום 25/9/00, בשעה 09:00 בבוקר עת נסע רכב התובעת באור ירוק בצומת הרחובות בן יהודה - קינג ג'ורג' בירושלים, התפרץ רכב הנתבע לצומת מצד ימין פגע ברכב התובעת וגרם לו לנזקים.   התובעת טוענת, כי האחריות המלאה לתאונה רובצת על שכם הנתבע, אשר רכבו התפרץ לצומת לא פנויה, באור אדום או עקב אי ציות לתמרור עצור. מכאן גורסת התובעת, כי על הנתבע לשפות אותה במלוא סכום התביעה.   עמדת ההגנה:   הנתבע הכחיש את התביעה נגדו. לגרסתו, לא הוא זה שגרם לתאונה, אלא נהג רכב התובעת, מר יהודה שטיין, הוא זה שהתפרץ לצומת לא פנויה, והוא זה שגרם לתאונה. הנתבע גם טען, כי מר שטיין הנהג הפוגע, הוא נהג חדש, והמשטרה אף זימנה אותו לחקירה, מתוך מגמה לשלול את רשיונו פסילה מנהלית, עקב התאונה האמורה, דבר שיש בו כדי ליתן רושם ראשוני על אחריותו לתאונה.   הנתבע טוען, כי הוא נכנס לצומת באור ירוק, כאשר הצומת הייתה פנויה, ונהג בזהירות, תוך התאמת מהירות הנסיעה למצב הדרך. לגרסתו, צידו השמאלי של מכוניתו הוא זה שנפגע על ידי מר יהודה שטיין. מעוצמת הפגיעה, ניזוק הנתבע באופן פיזי, זאת מעבר לנזקים שנגרמו לרכבו.   מהלך הדיון:   נשמעו בפני שני הנהגים המעורבים. מר אבו מאדי, הנתבע נחקר ראשון, שכן הוא טרח והתייצב בישיבת יום 29/4/03. מר אבו מאדי תיאר את התאונה בעמ' 2 לפרוטוקול מיום 29/4/03 שורות 9-22. הוא אישר בחקירתו כי הייתה עמו נוסעת במונית. הוא המתין באור האדום עד שהתחלף לאור ירוק, ולפתע הגיח מבוטח התובעת, מר שטיין מצד שמאל, וכך קרתה התאונה. מר אבו מאדי עמד על גרסתו, כי הוא נסע בירוק, ואילו מר שטיין נכנס לצומת באור אדום מלא. הוא אף הביע השערה כי מר שטיין החל בנסיעה, כאשר האור היה ירוק, אך כאשר האור התחלף הוא לא טרח לעצור אלא "גנב את הרמזור" ובפועל נכנס לצומת כאשר האור היה כבר אדום. הוא הסביר בכל מקרה אסור היה למר שטיין להיכנס לצומת נוכח תוואי הדרכים. עמ' 3 לפרוטוקול שורות 20-24. יחד עם מר אבו מאדי ברכב הייתה נוסעת, אולם הנוסעת לא השאירה פרטים, אלא מיהרה לענייניה. ראה עמ' 3 לפרוטוקול מיום 29/4/03 שורה 24.   מר שטיין לא מיהר להעיד בבית המשפט. נקבעו שתי ישיבות עד שהתייצב והעיד היום. מר שטיין מסר גרסה שונה בתכלית. הוא טען כי נסע בזהירות, והסתכל בצדדים, כאשר בפתאומיות הופיע נהג הנתבע, ופגע בו בצד ימני קדמי. ראה עמ' 1 לפרוטוקול מיום 29/6/03 שורות 12-13. הוא טען עוד, שהמכונית היחידה שהתקדמה בצומת הייתה מכוניתו של הנתבע. דבר זה תומך לטענתו בגרסה שהנתבע נסע באדום, שעה שהוא נסע בירוק. עמ' 2 לפרוטוקול מיום 29/6/03 שורות 1-2 וכן שורות 9-10.   בחקירה הנגדית חזר בו מר שטיין במידה מסויימת ואישר כי לא ראה את רכבו של מר אבו מאדי נכנס לצומת באור אדום, אלא זוהי השערה בלבד. עמ' 3 לפרוטוקול מיום 29/6/03 שורה 1. הוא אישר גם כי בן דודו היה עמו ברכב. הוא תלה את הקולר להעדר התייצבותו של בן הדוד להעיד, במשרד הפרקליטים המייצג אותו. עמ' 3 לפרוטוקול שורות 10-12. הוא אישר כי רשיונו נפסל באופן מינהלי לאחר התאונה. עמ' 4 לפרוטוקול מיום 29/6/03 שורות 6-7. אישור זה לא בא בקלות ותחילה ניסה העד להתכחש לעובדה זו. עמ' 4 לפרוטוקול מיום 29/6/03 שורות 1-4.   הכרעה:   לאחר שאני שוקלת את עמדות הצדדים, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה. עדות העד מטעמה הייתה מהוססת ובלתי אמינה. עדותו הייתה רצופה סתירות פנימיות, לגבי מצב התאורה ברמזור. תחילה טען כי בוודאות הוא נסע באור ירוק מלא, ומר אבו מאדי נסע באדום, ורק לאחר מכן אישר כי מדובר בהשערה בלבד. גם טענתו כי נסע באופן איטי ובזהירות אינה מתיישבת עם העובדה שנגרמה תאונה, אשר בסיומה נלקח מר אבו מאדי לבית חולים. משטרת ישראל שנכחה במקום, ראתה לנכון לשלול באופן מינהלי את רשיונו של מר שטיין, דבר אותו גילה בחקירה, בחוסר רצון. תמונות הנזק כפי שהוגשו לעיוני מצביעות על נזק בפינה ימנית קדמית לרכב המבוטחת, דבר שיש בו לתמוך בטענה שרכב התובעת אשר נפגע בקידמתו הוא זה שגרם לתאונה ו לא להפך.   מדובר בגרסה מול גרסה. נטל הראיה רובץ על התובעת בהיותה "המוציא מחברו". הנטל לא הורם. מר שטיין, שבא להעיד לאחר כמה ישיבות, לא ראה לנכון להביא את בן דודו שיתמוך בגרסתו. בשונה מנוסעת המונית של מר אבו מאדי, שלא השאירה פרטים, בן דודו של מר שטיין בר איתור, והיה עליו להביאו. כל הנתונים הללו מצטרפים למסקנתי כי דין התביעה להידחות, וכך אני מורה. סיכום: מן המקובץ לעיל, התביעה נדחית בזה. אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪ בצרוף מע"מ ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.רכבהתנגשות