קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובות של חקלאי במושב: .1 ניתנת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום .1.9.92 הבקשה תידון כערעור עצמו. המשיבים הם חקלאים לפי עיסוקם וחברים במושב עובדים עין יהב, שנפתחו נגדם הליכי הוצאה לפועל על ידי המושב (המבקש בענייננו). המשיבים פנו אל ראש ההוצאה לפועל בהודעה לפי סעיף 7לחוק ההסדרים למגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב- 1992וביקשו להפסיק את כל ההליכים המתנהלים נגדם. ראש ההוצאה לפועל החליטה לקבל את הבקשה והורתה על הפסקת הליכי ההוצאה לפועל ועל העברתם אל המשקם כאשר יתמנה. .2 בא כוח המושב-המבקש הגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, והוא עותר לביטול ההחלטה ולהקפאת ההליכים. הצדדים סירבלו ,למרבה הצער, את הטיעונים ולא צימצמו אותם לנקודות הצריכות לעניין. הם פרסו מחדש ,ללא כל צורך, את הפלוגתאות כאילו הביאו אותן שוב בפני בית משפט השלום שדן בסכסוך ביניהם, ובא כוח המבקש הגדיל לעשות וצרף לבקשתו אגד רב של מסמכים שבחלקו לא היה דרוש כל עיקר לצורך ההחלטה בבקשתו. עיקר טענתו של בא כוח המבקש היא שהחוב שמימושו מתבקש בהוצאה לפועל איננו "חוב בסיסי", ועל פני הדברים ראוייה טענה זו להתייחסות יסודית על ידי בעלי הדין, שכן היא הטענה המרכזית שעל פיה יקום או יפול תיק ההוצאה לפועל. טענה זו צריכה להידון על ידי ראש ההוצאה לפועל ועליה המלאכה לגמור ולהחליט בה. .3 אעיר הערות אחדות לעניין דרך טיפולם של ראשי ההוצאה לפועל בבקשות המוגשות להם לפי סעיף 7לחוק ההסדרים. הוראתו של סעיף 7(א) לחוק ההסדרים קובעת - "אין להמשיך בהליך לגבי חוב בסיסי או ערבות לחוב בסיסי, אלא בהתאם להוראות חוק זה". "חוב בסיסי" הוא חוב שנוצר בתקופה שנסתיימה ביום הקובע שהוא יום 31.12.87, או חוב שנוצר לשם פרעון חוב כאמור, או חוב שנקבע בפסק דין גם אם ניתן לאחר היום הקובע, והוא אחד מאלה: (1) חוב של אגודה חקלאית; (2) חוב של ארגון חקלאי; (3) חוב של גורם חקלאי, למעט אגודה חקלאית וארגון חקלאי, הנובע מעיסוקו כחקלאי. "גורם חקלאי" הוא אגודה חקלאית, ארגון חקלאי, תאגיד חקלאי, חקלאי, חבר באגודה חקלאית, ובן זוגו (סעיף 1לחוק). "חקלאי" הוא יחיד העוסק בייצור תוצרת חקלאית, שהוא בעל זכויות בקרקע, לרבות זכות שימוש, שהוקצתה לו מיכסת מים למטרת חקלאות, או שהוא בעל זכות מהמדינה לאדמות מירעה, למעט יחיד שהוא חבר או שותף או בעל אמצעי שליטה בתאגיד מאלה המפורטים ברשימה שבחלק ב' של התוספת השניה לחוק ההסדרים (סעיף 1לחוק ההסדרים). ברור מדברים אלה כי ההסדרים לפי החוק אינם חלים באופן כולל וגורף על כל חובותיהם של אנשי המיגזר החקלאי, אלא רק על אותם חובות שגובשו לפני יום 31.12.87והם נובעים מעיסוקם כחקלאים כלומר: במהלך ייצור תוצרת חקלאית. חובות שנוצרים למשל כתוצאה מרכישת רהיטים לביתו של חקלאי או כתוצאה מבילוי חופשה בבית מלון - חובות אלה אינם באים בגידרו של חוק זה, והחייב לא יוכל לחסות בצל הוראותיו ולהינות מהיתרונות שהוא מעניק לגורם חקלאי. .4 ברור גם זאת כי חובות שעילתם קמה לפני היום הקובע, והם נובעים מעיסוקו של החייב כחקלאי, וניתן בעניינם פסק דין לאחר אותו יום, או שהחובות נוצרו לאחר היום הקובע, לשם פרעון חוב שגובש לפני אותו יום - גם חובות אלה יחסו בגידרו של החוק, והחייב ייהנה מהגנותיו. למשל: שיק שניתן לאחר היום הקובע ,בעד כלים חקלאיים, לפי "חוב פתוח" שהלך ונוצר לפני היום הקובע - גם שיק כזה יבוא בגידרו של החוק, והחייב יהנה מהגנותיו ויתרונותיו. .5הוראתו של סעיף 7(ב) לחוק קובעת כי נושה או חייב, בהליך לגביית חוב בסיסי או ערבות לחוב בסיסי, רשאים להודיע למי שבפניו מתנהל הליך כי חלות עליו (על מי שבפניו מתנהל אותו הליך) הוראות חוק זה. ואם הודיעו כאמור יורה מי שבפניו מתנהל ההליך על הפסקתו ועל העברתו למשקם, אם נוכח כי התקיימו התנאים להפסקת ההליכים כאמור בסעיף 7(א). המונח "הליך" לפי חוק ההסדרים - משמעותו שונה מהמשמעות הנודעת לו בדיני ההוצאה לפועל. בסעיף 1לחוק ההוצאה לפועל מוגדר "הליך": כ"פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין", ואילו על פי סעיף 1לחוק ההסדרים משמעותו של "הליך" היא: "כל הליך בפני בית משפט, הוצאה לפועל, הרשם או בורר". הרשם הוא רשם האגודות השיתופיות. הווה אומר: חייב או נושה רשאים לפנות ,לפי העניין, אל בית משפט או אל בורר או אל רשם האגודות השיתופיות - אשר דנים בתביעה נגד "גורם חקלאי" לתשלום "חוב בסיסי", או אל ראש הוצאה לפועל העוסק בביצועו של פסק דין שעניינו "חוב בסיסי" - ולהודיע להם כי חלות עליהם הוראות החוק. בעקבות הודעה זו יורו אותן ערכאות על הפסקת ההליך (כמשמעותו הרחבה בחוק) ועל העברתו למשקם. הוראת החוק מדברת בלשון ציווי שאיננה משאירה לערכאות הללו שיקול דעת לעניין הפסקת ההליך והעברתו אל המשקם; אולם, כל זה כפוף לתנאי בסיסי לפיו שוכנעו אותן ערכאות כי נתקיימו התנאים להפסקת ההליכים כמפורט בסעיף 7(א). כלומר: מי שהוגשה בפניו בקשה להפסיק הליך ולהעבירו אל המשקם חייב לברר ,קודם כל, אם התקיימו התנאים להפסקת ההליך כפי שנקבעו בסעיף 7(א) לחוק, ועליו לערוך ,במהלך הבירור, בדיקה יסודית של הנתונים העובדתיים שמובאים בפניו. .6 נטל השכנוע לקיומם של התנאים הפוטרים ,לפי חוק ההסדרים, את החייב מעולו של ההליך המתנהל נגדו, מוטל על שכמו של החייב כפי שכל בעל דין במשפט אזרחי, הטוען טענה חשובה לעמדתו המשפטית, נושא בנטל השכנוע להוכחת העובדות הנחוצות לביסוס טענתו (ע"א 357/72פד"י כ"ז (1) 147). כלומר: חייב שהוא חקלאי ,שמתנהלים נגדו הליכים לאכיפת פסק דין, מוטלת עליו חובה לבוא ולהצביע על כל הנתונים המהווים בסיס להעברת "ההליך" אל המשקם ולהפסקת הליכי ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל איננו רשאי להחליט על הפסקת ההליך ,ועל העברתו אל המשקם, לפני ששקל ובחן את כל הנתונים הרלבנטיים וקבע אם הם מהווים בסיס ראוי להחלטתו האמורה. הייתי מוסיף ואומר כי על ראש ההוצאה לפועל מוטלת חובה לבחון ולבדוק את הנתונים המהווים בסיס להפסקת הליך, לפי החוק, גם אם הזוכה איננו מגיב על בקשתו של החייב. בכל מקרה שמוגשת אל ראש ההוצאה לפועל הודעה לפי סעיף 7(א) לחוק ההסדרים עליו להורות ,בשלב הראשון, על המצאת ההודעה לצד שכנגד ולהתיר תגובה מצידו (תקנה 3לתקנות ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הפסקת הליכי והעברתם למשקם) התשנ"ב-1992); ולאחר מכן עליו לבחון אם גובשו הנתונים המוכרים על ידי החוק לשם העברת העניין אל המשקם. ואלה הנתונים שעליו לבחון: (א) האם החייב בא בגידרו של "גורם חקלאי" כאמור בסעיף 1לחוק; (ב) האם החוב הוא "חוב בסיסי" כמשמעותו בסעיף 1לחוק, ואם כן מהו מועד גיבושו; (ג) האם החוב נובע מעיסוקו של החייב כחקלאי, או שהוא חוב אחר שאיננו נובע מעיסוק זה. .7 לפי הוראתו המפורשת של סעיף 7(ב)(1) לחוק, חייב ראש ההוצאה לפועל להיווכח כי נתקיימו התנאים להפסקת ההליכים ,כאמור בסעיף 7(א), ואין הוא רשאי להחליט על הפסקת הליך על דרך השיגרה רק מכיוון שנתבקש לכך על ידי החייב, ובלא שהחייב הצביע על נתונים הפוטרים אותו מן ההליך. עיקרו של דבר הוא כי כל מקרה צריך להיבחן לפי נתוניו המיוחדים, וייתכן בהחלט שלעניין חוב אחד יוגדר החוב כחוב בסיסי הנובע מעיסוקו של החייב בייצור תוצרת חקלאית (ועל כן יחסה החייב בצל הוראות חוק ההסדרים), בעוד שחוב אחר לא יהיה חוב בסיסי, ובאשר אליו יימשכו ההליכים כסדרם. .8 בענייננו חייבים המשיבים להצביע על כך שהחוב הכספי נשוא הדיון - (א) נוצר לפני היום הקובע (31.12.87); (ב) שהוא "חוב בסיסי", כהגדרתו בסעיף 1לחוק הנ"ל; (ג) שהחוב הבסיסי נובע מעיסוקם של המשיבים כחקלאית, ומתוך עיסוק בייצור תוצרת חקלאית. קביעתי היא שהמשיבים יביאו את הראיות הללו בפני ראש ההוצאה לפועל ויחדשו את בקשתם בפניו אם ירצו בכך. אני מדגיש, כי הדיון בפני ראש ההוצאה לפועל איננו חייב להערך בדרך של דיון בעל פה וניתן לנהלו גם על דרך של חילופי תצהירים ומסמכים בכתב. .9 סיכומו של דבר: החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 1.9.92בטלה בזה. המשיבים רשאים לחדש את הבקשה להפסקת ההליכים לפי חוק ההסדרים, בפני ראש ההוצאה לפועל, אולם הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם גם בעת הדיון בבקשה זו, לשם גביית החוב הפסוק אם יזכו ,בסופו של דבר, וההליכים יופסקו יוכלו להתקזז עם המושב המבקש ולהחזיר לעצמם את מה שישלמו. שכר טרחת עו"ד בערעור זה בסך 000, 2ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפרעון בפועל, יוטל לפי התוצאות בדיון שייערך בפני ראש ההוצאה לפועל. חקלאותמושבים נחלות ומשקיםחוב