קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוזה שכירות דרקוני: 1. תביעה על סך 8,000.- ש"ח שעיקרה פיצוי בשל עגמת נפש וסבל אשר נגרמו לתובעים, לטענתם, בגין "הטעיה, הפרת עניינים שסוכם עליהם בעל פה (בנוסף על החוזה), הפרת חוק השכירות והפרת החוזה, הפעלת לחץ וגרימת הוצאות מרובות ועגמת נפש" (סעיף י"ג של כתב התביעה). 2. צירה של התביעה חוזה שכירות על פיו שכרו התובעים מהנתבע דירה למגוריהם לתקופה שבין 96/08/24 ועד 97/07/15. בכתב תביעה ארוך ומפורט טוענים התובעים כי החוזה הינו "חוזה דרקוני, חד צדדי באופן מובהק ... לא מותיר לצד השוכר זכויות ..." (סעיף א' שם); כי חתמו על החוזה מתוך לחץ, משביקשו מהנתבע (הוא המשכיר) לדחות את מועד חתימת החוזה בשל כך שמיהרו להלוויה אך הנתבע סירב לבקשה, ועל כן "לא יכולנו לפעול בשיקול דעת ואף לא הספקנו לקרוא את החוזה ..." (סעיף ב' שם). עוד טוענים הם כי מפתח הדירה נמסר להם ע"י הדיירים הקודמים "מבלי שבעל הבית יהיה נוכח, מבלי לרשום פרוטוקול בעת קבלת הדירה". כתוצאה מכך קיבלו דירה מוזנחת ומלוכלכת עם ארונות מטבח רקובים, בהם נאלצו להשתמש במשך כל תקופת השכירות (סעיף ג'). במהלך השכירות התגלו תקלות במערכת חימום המים החמים (דוד השמש) ובעיות אינסטלציה נוספות אשר גרמו להם לעגמת נפש רבה ולא טופלו כהלכה בידי המשכיר - הנתבע. טענתם הקשה ביותר (כפי שעולה מכתב התביעה ולפי התרשמותי בעת הדיון בפני) היא כי הנתבע לא נאות להאריך את תקופת השכירות ועמד על כי התובעים יפנו את הדירה במועד. אין התובעים מתכחשים לעובדה שחוזה השכירות איננו כולל כל תנאי המעניק לשוכרים - או ממנו משתמעת - "אופציה" להארכת תקופת השכירות, אך לטענתם, הוסכם על כך עובר לחתימה על החוזה ואף "מקובל" להעניק לדייר אופציה כזו - ומששותק החוזה בענין זה יש לקרוא כאילו יש בו תנאי כזה. לטענת התובעים, לא היו מתקשרים בחוזה אילו ידעו כי השכירות ניתנת להם לתקופה מוגבלת בלבד ובתום אותה תקופה יאלצו לחפש לעצמם מקום מגורים אחר, דבר אשר מטבע הדברים כרוך בקשיים, טירדה והוצאות. לטענתם לוקה התנהגות השוכר כולה בחוסר תום לב והטעיה - ובשל כך תובעים הם פיצוייהם. גם בעת הדיון בפני חזרו התובעים על טרוניותיהם כפי שהן מפורטות בכתב התביעה, הרחיבו בתאור הנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מן הצורך לעקור למקום אחר בתום תקופת השכירות, הדגישו כי לא קראו את חוזה השכירות קודם חתימתם וכו'. 3. הנתבע, בכתב הגנה ארוך לא פחות, מכחיש טענות התובעים מכל וכל ורואה בתביעה מעשה קנטרנות ונסיון להטיל בו אשמה לשגיאותיהם שלהם. לטענתו, חוזה השכירות הינו חוזה "סטנדרטי" שאין בו כל תנאים דרקוניים; החוזה נחתם כחודשיים לפני תקופת השכירות ואיש לא "עמד עם שוט" על התובעים למהר ולחתום עליו; היו אלא דווקא התובעים אשר ביקשו "להבטיח לעצמם" את הדירה ועל כן ביקשו למהר ו"לסגור" את הענין בחתימה על החוזה. הנתבע מכחיש את הטענה כי התובעים לא קראו את החוזה קודם לחתימה, או כי היה חייב להאריך את תקופת השכירות למרות שאין בחוזה כל רמז לחובה כזו. חולק הוא על כך שנמצאו ליקויים בדירה: ניתן לתובעים זמן לראות את הדירה קודם שהתקשרו בחוזה ובפועל אכן סיירו בה וראו אותה, הגם לטענתו, אין יסוד לטענות אודות הפגמים הללו ומדובר בדברים פעוטי ערך שניתן להתגבר עליהם באמצעים ביתיים פשוטים; אשר לליקויי האינסטלציה, ככל שהיו, הרי שמילא את חובתו כאשר שלח בעל מקצוע, שרברב, שבדק מספר פעמים את מערכת חימום המים ואף תיקן את הדרוש תיקון. גם העובדה שהתובעים לא ערכו "דו"ח קבלת הדירה" בעת קבלת מפתחותיה מהדייר הקודם איננה, לדברי הנתבע, בעייתו שלו - איש לא מנע מהם לערוך דו"ח כזה. 4. אף שיכול אני להבין ללב התובעים, שנקלעו ככל הנראה למצוקה בשל שמחמת להיטותם לשכור את הדירה הזניחו מעט את הזהירות, ולא שקלו צעדיהם בכובד ראש קודם להתקשרות - נראה כי תביעתם זו "יוצאים הם כנגד" כמה וכמה עקרונות יסוד בדיני החוזים. עיקרון היסוד הנהוג במשפטנו הוא כי הצדדים חופשיים לקבוע את תנאי ההתקשרות שביניהם על פי רצונם החופשי, ומשהסכימו על התנאים וחתמו על חוזה, עליהם לכבד את התחיבויותיהם כלשונם וכרוחם; רק במקרים חריגים, עפ"י עילות מוגדרות בחוק, יותר להם להשתחרר מהתחייבותם. עמידה על זכויות המוקנות לצד עפ"י תנאי חוזה או עפ"י דין, איננה נחשבת, עפ"י ההלכה הפסוקה, לחוסר תום לב. חתימה על חוזה מתוך בהילות על מנת שלא "לאבד את ההזדמנות" - איננה "לחץ" - כמשמעו בחוק החוזים המשחרר צד לחוזה מהתחיבויותיו ואיננו מצדיק התעלמות מהוראותיו. צד אשר איננו קורא את החוזה עליו הוא חותם קודם לחתימתו לא יוכל להשמע בטענה שאיננו קשור בתנאים משום שלא הכיר ואילו היה קורא - לא היה חותם על החוזה. התרשמתי מהתובעים - על פי ניסוח כתב התביעה והופעתם בפני כי אנשים משכילים ומביני ענין הם. כתב התביעה מנוסח בצורה נאותה, דבר דבור על אפניו- תוך הסתמכות מרובה והפניה לסעיפי חוק שונים. מפיהם בודאי שלא תוכל להישמע טענה כי חתמו על החוזה בלא שקראוהו ועל כן פטורים הם מתנאיו. 5. עיינתי עיין היטב בחוזה נשוא הדיון ולא מצאתי בו הוראות "דרקוניות" כטענת התובעים. זהו חוזה שכירות שיגרתי שתנאיו או דומים להם, יימצאו ברבבות חוזים (ובמאמר מוסגר: חוזה שכירות עפ"י טיבו מרבית תנאיו נועדו להגן על המשכיר, שכן המשכיר הוא הנותן בידי השוכרים קנין רב ערך, את דירתו, ומרבית סעיפי חוזה השכירות נודעו להבטיח כי השוכרים לא יפגעו בנכס זה ויקיימו את התחיבויותיהם הכספיות בתמורה לקבלת הנכס לשימושם). 6. התובעים טוענים כאמור כי מחוזה השכירות הושמטו "הסכמות שונות" עליהם דובר והוסכם קודם לחתימת החוזה; כנגד טענות אלו ניצבת הלכה נוספת על פיה מבטא החוזה את כל אשר הוסכם בין הצדדים ובתנאיו "התגבשו" כוונותים; מה שלא נכלל בחוזה איננו יכול להחשב כמוסכם ואין צד לחוזה יכול להסתמך על דבר שדובר, נדון אולי גם הוסכם, קודם לחתימת החוזה - ולא בא לידי ביטוי בתנאי החוזה. אין גם כל יסוד לטענה שמתוך כך שהחוזה שותק ואיננו שולל אופציה להארכת תקופת השכירות יש ללמוד דווקא כי הצדדים הסכימו להעניק אופציה כזו. אינני מכיר מנהג או נוהג להעניק זכות כזו בחוזי שכירות, כדבר שבשיגרה. 7. אשר לליקויים אשר נטענו ע"י התובעים - גם לאלו לא הובאו ראיות של ממש; התובעים לא הכחישו כי בעת שהעלו במהלך תקופת השכירות טענות בענין דוד השמש שלא פעל כהלכה שלח הנתבע בעל מקצוע על מנת שיתקן זאת. כך גם לגבי תקלת אינסטלציה נוספת שהתגלתה בדירה. יש להזכיר בהקשר לכך שהתובעים לא הציגו בפני מסמך או ראיה אובייקטיבית כלשהי (לבד מעדותם שלהם עצמם) כי פנו אל הנתבע בדרישה לתקן ליקוי זה או אחר או בטענה כי אין הם נהנים מהמושכר קודם להגשת תביעתם זו אשר הוגשה רק לאחר תום תקופת השכירות. 8. סוף דבר: לא עלה בידי התובעים להוכיח תביעתם - אף לא להצביע על עילת תביעה של ממש, לפיכך אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים לשלם לנתבע בעבור ביטול זמנו בהליך זה סך 300.- ש"ח.חוזה שכירותחוזהחוזה דרקונישכירות