קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחידות דיור בקיבוץ למשפחות חד הוריות: 1. במהלך העשור האחרון בנה קיבוץ תל יוסף בשתי הזדמנויות יחידות דיור חדשות. לגבי הבנייה הראשונה הוחלט, ביום 85/1/11 (נספח ה' לתצהיר המשיבים) כי היחידות הנבנות "מיועדות ללינה משפחתית של חברי הקיבוץ לפי ותקם". בתחילת 1995 החל הקיבוץ בבניית 10 יחידות דיור חדשות. המחלוקת שבפניי היא האם זכאית המבקשת לאחת מיחידות דיור חדשות אלה. אין חולק, שאם ייראו המבקשת ובנה הקטין בגדר "משפחה", כי אז מבחינת ותק המבקשת בקיבוץ זכאית היא לאחת מאותן יחידות. 2. כל מוסדות הקיבוץ הכריעו נגד המבקשת. העניין הובא בשתי הזדמנויות למשאל בין חברי הקיבוץ ובשתיהן הצביעו רוב החברים נגד המבקשת. במשאל האחרון הובאו בפני חברי הקיבוץ שתי שאלות: א. האם הדירות החדשות תיועדנה למשפחות זוגיות עם ילדים לפי ויתקן; או - ב. האם הדירות החדשות תיועדנה גם למשפחות פרודות או חד-הוריות עם ילדים לפי ויתקן. תוצאות המשאל הובאו בנספח י"ג לתצהיר המבקשת. גם המצהיר מטעם המשיבים הסכים בחקירתו כאן, פט. עמ' 3, כי התקבלה החלטה במשאל לפי חלופה א', דהיינו שהדירות החדשות תיועדנה למשפחות זוגיות עם ילדים לפי ויתקן. מבחינה זו אפשר לומר שההחלטה במשאל מפרשת את ההחלטה הקודמת, שהתקבלה ב1985-, בכיוון זה ש"משפחה" אינה כוללת משפחה חד הורית דוגמת זו של המבקשת. 3. בא כוחו המלומד של הקיבוץ המשיב אומר, שהקריטריון שנקבע למעבר לדירות החדשות היה שילוב של ותק (ולגבי קריטריון זה אין מחלוקת בין בעלי הדין כאן) ומספר נפשות, ולא השאלה של משפחות זוגיות או חד הוריות. אינני סבור, שיש בדבריו אלה של בא כוחם המלומד של המשיבים משום פרשנות נאותה של השאלות, שהובאו בפני חברי הקיבוץ במשאל. השאלה שהוצגה במשאל התייחסה באופן ברור לאבחנה אפשרית בין משפחות זוגיות לבין משפחות חד הוריות. גם בדיווח שהועבר לחברים לפי נספח י"ג מצויין בהערה שנדון עניין הקשור באבחנה אפשרית בין משפחות זוגיות לחד הוריות וכן נאמר שם שעל המבקשת "לא מקובל עיקרון הזוגיות כקריטריון למעבר לדירה חדשה". הטענה מהיום, כאילו המשאל קבע קריטריון של מספר נפשות כולל במשפחה בין אם היא חד הורית ובין אם היא זוגית, אינה מעוגנת כלל במסמכים שהובאו בפני המשתתפים במשאל או בדיווח על תוצאות המשאל. זאת ועוד, גם המצהיר מטעם המשיבים בתצהיר התשובה לא הציג בצורה כזאת את החלטות מוסדות הקיבוץ. בסעיף 9 לתצהירו השתית המצהיר את דבריו על סיכום תוצאות המשאל, נספח ו' לתצהירו, כאשר סיכום זה אומר במפורש כי "הדירות החדשות תיועדנה למשפחות זוגיות עם ילדים לפי ויתקן". הטענה של המצהיר בסעיף 9 א' משפט שני לתצהירו ובסעיף 9 ב' שם התבררה כבלתי מבוססת לאור העובדה שחברת קיבוץ אחרת, גרושה עם מספר ילדים, לא נמצאה זכאית ליחידת דיור בבנייה החדשה, גם כן בהסתמך על ההחלטה במשאל מאוגוסט 1995. אני למד מכך, שלא רק הסיכום הכתוב של המשאל הבחין במפורש בין משפחות זוגיות לחד הוריות, אלא שגם ההתנהגות בפועל של הקיבוץ, לפחות במקרה נוסף לזה של המבקשת הראה, שגם הקיבוץ עצמו מפרש בדרך זו את ההחלטות שהתקבלו על ידי מוסדותיו, דהיינו שיחידות הדיור החדשות מתחלקות בין משפחות לפי ויתקן, כאשר בגדר משפחה רק משפחות זוגיות. השאלה איננה אם הקיבוץ יכול היה לקבוע קריטריונים אחרים לחלוקת יחידות הדיור החדשות ומה היה דינם של קריטריונים אלה. המצב הוא, שנקבע קריטריון - משפחה + ותק - כאשר לגבי משפחה נקבע שאינה כוללת משפחה חד הורית. השאלה בפני בית המשפט היא האם עומד קריטריון זה, הקריטריון שנקבע בפועל ולא זה לו טוען היום ב"כ המשיבים, בפני ביקורת שיפוטית. 4. האם יש באבחנה שנעשתה בין משפחות זוגיות לחד הוריות משום פגיעה בעיקרון השוויון? אני משיב, ללא היסוס, על השאלה האמורה בחיוב. בא כוחה המלומד של המבקשת הביא בפניי שורה של אסמכתאות המעגנות את עיקרון השוויון בדין המקומי, בג"צ 87/953, 88/1 פורז נ' ראש עיריית תל אביב יפו, פ"ד מב(2) 309, 331 א', 332 ד', 333 א'-ב'; בג"צ 94/721 אל-על נ' דנילוביץ, פ"ד מח(5) 749, 759 ב'-ה', 760 ד',ה',ו', 761 א'. בא כוחם המלומד של המשיבים לא חלק על הפרופוזיציה הכללית. לא הובא כל נימוק של ממש לאבחנה בין משפחה חד הורית למשפחה זוגית. יצויין, כי בגדר משפחות חד הוריות (לפי פרשנות המשיבים) גם בני זוג שהם גרושים, או שבן הזוג השני נפטר או כאלה שמסיבה כלשהי מגדלים את צאצאיהם לבד. כל אלה נחשבים לפי המינוח בדיון הנוכחי בגדר משפחות חד הוריות. אינני סבור שיש מקום להתייחסות שונה למשפחות כאלה. בע.א. 85/212 פלוני נ' פלוני פ"ד לט(4) 309, 314 ד'-ה', נאמר (הגם בהקשר אחר) ש"אין העובדה, כי התא המשפחתי הוא חד הורי, ממעיטה מן החובות כשם שאין היא מקפחת את הזכויות". 5. מסקנתי היא שכאשר הוציא הקיבוץ מגדר ה"משפחה" את המשפחות החד הוריות פגע בכך בעיקרון השוויון. אין צורך להכביר מילים, כדי להראות, שפגיעה בעיקרון השוויון מצדיקה התערבות בדרך של ביקורת שיפוטית, ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות דין ונוהל כרך א', סעיף 11 עמ' 330 ואילך, עמ' 76. אין מדובר בעניין של ניהול חיי היום יום בקיבוץ, בסידור עבודה כזה או אחר. הפרשנות, שניתנה למונח משפחה לא רק דוחה את זכותה של המבקשת ליחידת דיור חדשה למועד אחר, אלא שוללת ממנה למעשה בטווח הנראה לעין זכות כזאת. משפחתה של המבקשת הופכת, מכוח ההחלטות שהתקבלו למשפחה מסוג ב'. מצב מעין זה מחייב התערבות של בית המשפט. 6. בא כוחם המלומד של המשיבים טען גם טענות של שיהוי, ושל הסכמה מצד המבקשת להחלטות שתתקבלנה במשאל בין חברי הקיבוץ. אין צורך להרחיב בנושאים אלה. ספק בעיניי, אם יש בכלל מקום לטענת שיהוי במקום שנפגע עקרון השיוויון. האם עצם מעבר הזמן מרפא את הפגיעה? אפילו הייתי משיב על שאלה אחרונה זו בחיוב, הרי גם אז אינני רואה במה השתהתה המבקשת בפנייתה לבית המשפט, שנעשתה בתוך חודשים לאחר שהתקבלו ההחלטות בעניינה. ובטרם הגיעה הבנייה החדשה לשלב של התחשבות בדרישות פרטניות של הדיירים בכוח. גם טענת ההסכמה אין לה על מה לסמוך. המבקשת עשתה כל שביכולתה כדי לשכנע את חבריה לקיבוץ לתמוך בעניינה, עמדתה לגופו של עניין היתה ברורה לכל אורך הדרך. בשום שלב לא היתנה הקיבוץ את עריכת המשאל החוזר בעניינה בקבלה מראש של ההכרעה בו. בעצם העלאת הטענה יש יותר משמץ של ניסיון לחסום את הדרך בפני ביקורת שיפוטית. צר לי על הניסיון האמור, ואני דוחה את הטענה. 7. טענה נוספת, מאותו סוג, שהובאה בידי המשיבים, היתה שאין זה ראוי לתת סעד למבקשת, כי לא קיימה חובה אחרת, בעניין אחר המוטלת עליה כלפי הקיבוץ, דהיינו לדרוש מזונות מאבי בנה התינוק. על מידת החשיבות, שייחס הקיבוץ לעניין זה ניתן ללמוד מכך שעד להגשת התצהיר בתשובה לא נשלח כל מכתב בהקשר זה למבקשת. בחקירה של המבקשת היא הכחישה את הטענה כי לא קיימה חובה כלשהי המוטלת עליה כלפי הקיבוץ, עמ' 2. המצב הוא, שאין כל תשתית ראייתית לטענה, מה גם שהאסמכתא המשפטית, שהובאה בתמיכה לה, לא רק שלא הוצגה לי היום במלואה, אלא שאינה מחייבת את בית משפט זה. 8. על סמך כוחם המצטבר של השיקולים דלעיל, אני נעתר איפוא לבקשה במובן זה שניתן בזאת פסק דין המצהיר כי בחלוקת יחידות הדיור החדשות הנבנות על ידי המשיבים מכוח החלטת האסיפה הכללית מיום 95/2/15 דין משפחה חד הורית כדינה של משפחה. בשים לב לכך, שלא היתה מחלוקת, שלאור מעמדה של המבקשת בקיבוץ היא זכאית ליחידת דיור לשיכון קבע במסגרת 10 יחידות הדיור שבבנייה הנוכחית, אם תיראה משפחתה כמשפחה, אני מצהיר בזאת גם על זכאות זו. 9. אני מחייב את המשיבים לשלם למבקשת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000.- ש"ח + מע"מ, להיום.אם חד הורית / משפחה חד הוריתקיבוץיחידת דיור