סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט לשונו כדלקמן: "בית-המשפט או בית-הדין שאליו הועבר לדון כאמור, לא יעבירנו עוד". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא לא יעבירנו עוד: הערעור שלפני הינו על החלטת נשיא בית-משפט השלום בנצרת מיום 12.3.87, אשר הורה להעביר תביעה בת"א 2571/86 (שהוגשה בבימ"ש השלום בעכו והועברה לבימ"ש השלום בנצרת בתאריך 11.2.87) מבית-משפט השלום בנצרת לבימ"ש השלום טבריה ושם קיבלה מס' ת"א 331/.87 טענה אחת ויחידה עלתה לפני והיא, שמבחינה משפטית, כב' נשיא בימ"ש השלום בנצרת, לא היה מוסמך ליתן ההחלטה אשר נתן. ואכן, עו"ד ליכט, ב"כ המשיבים, מסכים עם עו"ד גוטרמן ב"כ המערערים, כי לכב' נשיא בימ"ש השלום בנצרת לא הייתה סמכות ליתן הוראה להעביר התביעה האזרחית הנ"ל מבימ"ש השלום נצרת לבימ"ש השלום בטבריה. סבורני, שב"כ הצדדים צודקים בטענתם, ואסביר עמדתי. התביעה האזרחית הנ"ל הוגשה מלכתחילה לבימ"ש השלום בעכו, כאשר לבימ"ש זה עוד היתה סמכות לדון בתביעות אזרחיות אשר הסמכות המקומית בהם היתה גם לבתי-משפט השלום בצפון [טבריה נצרת וכו']. בעקבות שינוי תקנות סדר הדין האזרחי, ששללו סמכותו המקומית של בימ"ש השלום בעכו לדון בתביעה האזרחית מן הסוג הנ"ל, הועבר הדיון בתביעה לבימ"ש השלום בנצרת אשר לו סמכות מקומית לדון בתביעה. בית-משפט השלום בעכו פעל עפ"י סמכות לפי סעיף 79לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, אשר סעיף 79(ב) שבו, לשונו כדלקמן: "בית-המשפט או בית-הדין שאליו הועבר לדון כאמור, לא יעבירנו עוד". אין ספק, שהצו להעברת הדיון בתביעה האזרחית הנ"ל מבית-משפט השלום בעכו לבית-משפט השלום בנצרת, מהווה מעשה בית דין, הקובע את סמכותו הבילעדית של בימ"ש השלום בנצרת לדון בתביעה (ראה ספרו של ד"ר זוסמן - סדר הדין האזרחי (מהדורה 4) עמוד 64). לעניות דעתי, סמכותו של נשיא בית-משפט השלום לפי סעיף 49לחוק בתי-המשפט איננה מבטלת מכללא את האיסור הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק בתי-המשפט "שבית-משפט שאליו הועבר עניין כאמור לא יעבירנו עוד". כאשר המחוקק חקק את סעיף 49הנ"ל לנגד עיניו היו הוראות סעיף 79(ב) הנ"ל וסביר להניח שאם רצה המחוקק להעניק סמכות לנשיא בית-משפט השלום להעביר תביעות אזרחיות שהועברו מבית-משפט אחד לבימ"ש שני בשל חוסר סמכות היה אומר זאת במפורש בסעיף 49הנ"ל, ועובדה היא כאמור שזאת לא נאמר. ולסיום נטען לפני, כטענה מישנית, כי כב' נשיא בית-משפט השלום בנצרת לא שמע את ב"כ הצדדים בטרם החליט להעביר הדיון בתביעה האזרחית מנצרת לטבריה - וגם בכך לדעתי טעה. דעתי כדעת ב"כ הצדדים. אני סבור שטוב יעשה כב' נשיא בימ"ש השלום בנצרת, אם בטרם יחליט על העברת הדיון בהתאם לסמכותו לפי סעיף 49הנ"ל יזמן את הצדדים ובאי-כוחם לשמוע את גרסתם ועמדתם. לפיכך, ולאור כל האמור, אני מקבל את הערעור ומחליט שהדיון בתביעה האזרחית 331/87ישמע בבית-משפט השלום בנצרת. אין צו להוצאות. העברת דיון