מזונות אלמנה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מזונות אלמנה / תביעת אלמנה למזונות מהעיזבון: בפני בקשה למזונות מהעיזבון של אלמנתו של המנוח X ז"ל. שנים קודם לפטירתו של המנוח ביום 17.12.89, חיו בני הזוג בנפרד. לבני הזוג שני ילדים. הבן שנשא אישה ויצא מהבית והבת עדי שחה עם המנוח. למבקשת נפסקו מזונות בתיק מ"א 1114/86 (מ/1). עד לפטירתו, המנוח שילם את המזונות על פי אותו פסק דין, כעולה מעדותה של X(ע' 30 שורה 5). צודק בא כוחה של X שבעצם הבקשה שבפני היא בקשה להגדלת מזונות. כדי להצליח בבקשה כזו, היה על המבקשת להצביע על שינוי נסיבות. נראה שפטירת המנוח היטיבה את מצבה הכלכלי של האלמנה, שכן היא מקבלת קצבה מקרן מקפת וכן קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי. לדבריה, בעדותה בפני, עולים שני סכומים אלה לסכום של כ- 2000 ש"ח. טענת המבקשת לשינוי שחל בנסיבות, המצדיק את הגדלת המזונות, מבוססת על ירידה שחלה בענף התיירות, שעליו פרנסתה, עקב האינתיפאדה. המבקשת לא הביאה שום ראיות לכך, אלא שסמכה כנראה על ידיעה שיפוטית בעניין זה. אם אכן ניתן היה לסמוך על כך, הרי ניתן גם לסמוך על ההתאוששות שחלה בתיירות בשנה האחרונה. על כל פנים המבקשת לא הביאה כל ראיות ממשיות על הירידה שחלה בהכנסותיה. כן לא הוצגו שומות מס או דו"חות למס הכנסה. להיפך המבקשת העידה (בע' 16) כי: "מהכנסות שאני מרווחיה אני נוסעת לחו"ל. מתלבשת בחו"ל כל הזמן. עושה ניתוח פלסטי." לכן הנני קובע שאין בפני כל ראיות שתצדקנה את הגדלת המזונות. יחד עם זאת זכאית המבקשת למזונות בשיעור שנפסק לה על ידי כבוד השופט זמיר בתיק מ"א 1114/86 בסך 93 ש"ח לחודש, כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן למרס 1986. העדכון למדד יהיה אחת לשלושה חודשים, מבלי שהעדכון יחול למפרע. מכיוון שאין מחלוקת בין בעלי הדין כי האלמנה לא קיבלה מזונות מאז פטירת המנוח, הרי המבקשת זכאית לקבל את המזונות החל מפטירת המנוח ביום 17.12.89. לסכום המזונות תיווסף ריבית צמודה ומצטברת אחת לשנה בשיעור של 4% לשנה וזאת החל מסוף כל חודש קלנדרי שבגינו משולמים המזונות. לא פסקתי ריבית בשיעור גבוה יותר כי בין בעלי הדין הייתה מחלוקת כנה ואיני רואה מקום לחייב בריבית בשיעור העולה במידה רבה על שיעור הריבית שניתן לקבל בהשקעות במשק. מדור - המבקשת טוענת לזכותה מדור. המבקשת גרה בדירה שבה גרה עם בעלה המנוח עד שעבר לגור עם X. המבקשת זכאית להמשיך ולגור באותה דירה, מכוחו של סעיף 115 לחוק הירושה תשכ"ה- 1965. במבקשת התקיימו תנאיו של סעיף זה לעניין זכותה להמשיך ולגור בדירה, באשר היא גרה בדירה ערב מותו של המוריש. כן לא הוכח כי יש למבקשת דירה אחרת למגורים. על סעיף 115 מוסמך בית המשפט לקבוע את דמי השכירות שתשלם המבקשת ליורשים. אין מקום לחייב את המבקשת בדמי שכירות, באשר, שעה שקבע כבוד השופט זמיר את זכותה למזונות, הוא עשה כן כשהמבקשת גרה באותה דירה, ועל דעת איש לא עלה, בחיי בעלה, לחייבה בדמי שכירות. כשם שלא מצאתי לנכון להתערב בשיעור המזונות שקבע כבוד השופט זמיר, איני רואה מקום לשנות לעניין המדור. לפיכך הנני קובע כי המבקשת זכאית להמשיך ולגור בדירה ללא תשלום דמי שכירות. אין צורך לומר כי היורשים יהיו רשאים לפנות לביתה משפט ולבקש לקצוב את תקופת זכותה של המבקשת למדור, או להעמיד לה מדור חלופי, כל זאת בהשתנות הנסיבות. הנני מחייב את מנהלת העיזבון לשלם למבקשת מתוך כספי העיזבון הוצאות בקשה זו וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ. אלמנות / אלמניםמזונות