תא (נת') 14728/00 מינוי גרפולוג לבדיקת זיוף חתימה בכתב תביעה בסדר דין מקוצר, נטען נגד הנתבע, ערב אתה ושלם תשלם, והטוען הוא הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. בבקשת הרשות להגן, מספר הנתבע סיפור מעשה ובפה מלא טוען, "מדובר בזיוף לא מוצלח של חתימותי" (סעיף 10(א) לתצהירו). עמדו וסכמו בפני כבוד הרשמת בדיון שהתקיים ביום 3/4/01, 1. תינתן רשות להתגונן לגבי טענה אחת בלבד, שהיא לגבי חתימתו של הנתבע......... 2. שאר הטענות נדחות. 3. ביהמ"ש ימנה גרפולוג, והעקר, "ואם הגרפולוג יגיע למסקנה שכל החתימות נחתמו על ידי הנתבע, ינתן פס"ד בהתאם לתביעה ואם יגיע למסקנה כי החתימות המופיעות בכתב הערבות הם לא נחתמו על ידי הנתבע, כולם או חלקם תדחה התביעה" הסכמות אלה, ואחרות המשלימות אותן, קבלו תוקף של החלטות ביהמ"ש. מה לעשות, וחוות הדעת של הגרפולוג, מר נפתלי, קובעת בסעיף 2 כי, "לאור האמור בסעיף 2 לעיל, קרוב לוודאי שחותם הדוגמאות לא חתם את חתימות המחלוקת ח-ט". טוען הנתבע, הוא אשר אמרתי מלכתחילה, ועתה קבלתי אישור בחוות דעת הגרפולוג ובהתאם למוסכם, במקרה זה, "תדחה התביעה". מי הבנק שיסכים ויניח לאזרח? מי הבנק שישמע לטענת האזרח, ראו, הרי בטפסי הערבות שצרפתם לכתב התביעה, במקום המיועד לכך, תחת הכותרת "אישור הפקיד המאמת", אין אישור ולא חתימה? לא נחה דעתה של עו,ד עשת, ב"כ הבנק, אלא, "למרות חוות הדעת של הגרפולוג אני דורשת לקיים הוכחות בתיק". לעומתה, עו"ד חנוכה, "חוות הדעת היא חד משמעית", ולכן מבקשת פס"ד "על סמך הסכמת הצדדים". ביהמ"ש קובע, יסכמו, והסיכומים בפניו. סיכום סיכומיו של הבנק התובע, משמעותו, מה לי "קרוב לוודאי" של המומחה, מה לי פס"ד על סמך חוות הדעת של המומחה וההסכם הדיוני, יאפשר לי ביהמ"ש לחזור מן ההסכם הדיוני- קרי וכתיב ככתוב בסעיף 14 לסיכומי עו"ד עשת. לכן ועוד לפני שהגיעה למסקנה זו, מבקשת עו"ד עשת את יומו של הבנק בביהמ"ש כדי לאפשר לו, "לקיים הוכחות בתיק ולאפשר לכל צד להביא את ראיותיו ולנסות להוכיח את טענותיו"(סעיף 6 לסיכומיה). לא תמצא בשום מקום בסיכומי הבנק כי מבקש הוא לחקור את המומחה עצמו על מסקנתו "קרוב לוודאי". כאן המקום לציין כי עו"ד עשת טועה בסעיף 7(א+ב) לסיכומיה כאילו קיים חוסר איזון בין ההסכמות שבהסדר הדיוני. ולא היא, הנתבע מלכתחילה טען, כבר במכתבו לעו"ד שפיגלר מיום 8/3/98, זמן רב לפני הגשת התביעה, כי, "למעט שתי החתימות הראשונות שאר החתימות בכתב הערבות לא נחתמו על ידי". כל זה מפני שהבחין שעומדים להחתים אותו על ערבות מתחדשת וחדל מיד כשהבחין וסרב ולא סיים לחתום! כאן הגיונו של ההסכם הדיוני, הבנק זוכה אם כל החתימות עד תומן נחתמו על ידי הנתבע, הנתבע זוכה אם חלקן של החתימות לא נחתמו ע"י הנתבע. החתימות ביחס אליהן קבע המומחה "קרוב לוודאי" הן החתימות האחרונות על הטופס! לכן זוכה הנתבע. המינוח "קרוב לוודאי", וודאי שהוא עולה על אותם 51% סיכויי הסתברות במשפט אזרחי שדי לו לבעל דין כדי שגירסתו היא תזכה. מה עוד שהבנק והנתבע עשו הסכם של ממש בביהמ"ש. קבלתי עמדת הנתבע, דחיתי התביעה. תמהני על הבנק שמאז 8/3/98, עת שלח הנתבע את מכתבו לעו"ד שפיגלר, "מזויפות", הדגיש ביחס לחתימות, הגיע עם כתב התביעה לביהמ"ש ב- 23/11/00. התובע ישלם לנתבע הוצאותיו ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5000 ₪ +מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק.גרפולוגיהמסמכיםזיוף חתימהזיוף