קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזילות מהשכנים בגלל צנרת לקויה: 1. תביעה בגין נזקי רטיבות אשר לטענת התובעת נגרמו לדירתה, כתוצאה מנזילות צנרת דירת נתבעת מס' 1, המצויה מעל דירת התובעת; אין זה ההליך הראשון המתנהל בין הצדדים; קדמו לו הליכים אצל המפקח על רישום המקרקעין ותביעה בבית משפט לתביעות קטנות, כמו כן מתנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט לעניינים מקומיים בקשר לבניה והשימוש בדירת התובעת. סבור אני כי ההליכים הקודמים אשר התקיימו בין הצדדים חוסמים את דרכה של התובעת בהליך זה שבפני, שלא היה כל מקום להגישו; למרות זאת, על מנת להפיס דעת התובעת ולשם שלמות הפסק אבחן תחילה את התביעה והראיות שבפני כאילו לא התקיימו בין הצדדים כל הליכים קודמים. 2. כדרכי בתביעות מסוג זה, שעניינן מחלוקת בין שכנים המתגוררים באותו בית, עשיתי מאמצים להביא את הצדדים לידי הסכמה - שכן ברור בעיני ששום פסק דין איננו יכול להסדיר יחסי שכנות משובשים ולא יועיל להקלת חיי הדיירים אשר גם לאחר תום ההליכים המשפטיים מצווים להמשיך ולהתגורר באותו בית, כאשר החיים בשכנות מעצם טיבם מביאים לנקודות חיכוך מרובות, קרקע פוריה למאבקים ומערכות משפטיות בלי קץ. לדאבון הלב, לא עלה חפצי בידי - בעיקר בשל התנגדותה הנחרצת של התובעת. 3. טענת התובעת היא שהנזקים אשר נגרמו לדירתה נגרמו ע"י הצנרת הלקויה בדירתה של נתבעת 1. הוצאות תיקונם עפ"י הערכת מומחה 2,100.- ש"ח ואף גרמו לסבל ועגמת נפש אותם מעריכה היא בסך 5,000.- ש"ח - בנוסף על כך תובעת היא 600.- ש"ח, שהן הוצאות ההתדיינות שהתקיימה בפני המפקח על רישום מקרקעין ! לצורך הוכחת עילת התביעה צירפה התובעת חוות דעת המומחה המהנדס מר עמירם גוטמן. דא עקא, שעיון בחוות דעת זו מלמד שהמומחה לא הגיע למסקנה חד-משמעית שמקור הרטיבות בדירת התובעת הוא בנזילות מצנרת דירתה של נתבעת 1 - אף שהמומחה ציין אפשרות זו כאחת מכמה אפשרויות. פרט לחוות דעת זו לא הציגה התובעת בפני כל ראיה קבילה ובעלת משקל שממנה ניתן ללמוד כי אכן הנזק נגרם ע"י צנרת שבאחריות נתבעת 1. כבר מטעם זה - ובהיות התובעת מי שעליה מוטל להרים את נטל הוכחת תביעתה - דין התביעה להידחות. 4. אולם לא די בכך: הוכח בפני כי לאחר שנציגות הבית המשותף - אשר קיבלה על עצמה אחריות לתיקון הצנרת - ביצעה עבודות תיקון בצנרת ההסקה פסקו הנזילות בדירת התובעת. מעובדה זו יש להסיק כי הליקויים היו באותה צנרת אשר תוקנה ע"י הנציגות ולא בצנרת "פרטית" של נתבעת 1, המשרתת רק את דירתה של זו. הנה כי כן, לא רק שלא עלה בידי התובעת להרים את נטל הוכחת תביעתה, אלא הוכח במידה רבה של סבירות כי הנזילה לא נגרמה כתוצאה מצנרת של נתבעת 1. 5. מכאן, לסקירת ההליכים הקודמים: מסתבר כי התובעת כבר פנתה בעבר בתביעה לבית משפט זה - ת.ק. 97/730, שאף בה נדונה שאלת האחריות לנזקים בתוך דירתה. תביעה זו נדונה בתאריך 97/04/01 בפני חברי הנכבד, כב' השופט רומנוב. כבר שם הוצהר כי בוצע ע"י הנציגות תיקון לפתרון בעית הרטיבות, ועל כן נמחקה אותה תביעה (אף שלא נחסמה דרכה של התובעת, שם, להגיש תביעה חדשה לאחר שתברר "מהו הפורום המתאים לברר את תביעתה ולהעניק לה את הסעדים אותם היא מבקשת". ימים מספר לאחר מכן, בתאריך 97/04/17, הגישה התובעת לכב' המפקח על רישום מקרקעין תביעה כנגד הנתבעות ודיירות נוספות באותו בית, כמו גם כנגד נציגות הבית המשותף. בתביעתה זו עתרה, בין היתר, לחייב את הנציגות לתקן את הנזילה שגרמה לרטיבות בדירתה וכן לחייב את הנתבעים (כולל הנתבעות שבפני) לשאת בכל ההוצאות עפ"י חוות הדעת של המומחה. הסכום הנתבע שם הינו אותו הסכום בדיוק כבתביעה שבפני (להוציא 600.- ש"ח הוצאות ההתדיינות בפני המפקח שהתווספו לתביעה שבפני); גם חוות הדעת שצורפה שם אל נכון הינה אותה חוות דעת המשמשת את התובעת כבסיס לתביעתה שבפני. בתאריך 97/06/25, התקיים דיון באותה תביעה בפני כב' המפקח, בדיון זה הצהירה התובעת כי "הרטיבות בדירתי שבגינה הגשתי את התביעה פסקה" עוד הצהירה כי התברר לה שהרטיבות בדירתה נגרמה "מהדירה השייכת ללילי זוהר שדירתה מצויה מעלי" לפיכך ביקשה התובעת למחוק את כל יתר הנתבעים שם ולחייב את הנתבעת הנ"ל (היא נתבעת 1 בפני) לתקן את כל הטעון תיקון בדירתה שלה ולפצות אותה על כל הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לה בגין הרטיבות. לאחר שכב' המפקח הבהיר לתובעת כי לדעתו איננו מוסמך לדון ולפסוק בענין הפיצויים, ביקשה התובעת לאפשר לה לפצל את תביעתה באופן שבפני המפקח יידון תיקון הנזקים בדירתה (היינו אותם 2,100.- ש"ח) ואילו הפיצוי ייתבע בערכאה אחרת. כב' המפקח הורה על פיצול הסעדים כמבוקש והדיון נקבע להמשך בתאריך 97/11/30. בעת שהתקיים הדיון בפני המפקח ב97-/11/30 כבר הוגשה התביעה הנדונה בפני; התובעת ביקשה איפוא לבטל את התביעה בפני המפקח. נציגת ועד הבית התנגדה לבקשה והצהירה כי האחריות לתיקון מוטלת על נציגות הבית המשותף, הגם התיקון בוצע בפועל ואין כל יסוד "לגלגל את האחריות על בעלים של דירה שאין לו שום קשר או אחריות לענין זה". לאחר זאת ניתנה החלטת המפקח על פיה נדחתה התובענה שם. משלא התקבלה בקשת התובעת "לבטל" אותו הליך ונדחתה תביעתה אשר כללה בין היתר חיוב נציגות הבית וכן הנתבעת לתקן את הנזקים שבתוך דירת התובעת - אותו ענין עצמו שהוא (לפחות בחלקו) עילת התביעה בפני - אין התובעת יכולה לשוב ולהעלות טענותיה בדיון שבפני. 6. הרושם העולה מכל האמור לעיל, כי התובעת מתעקשת לנהל "מלחמותיה" דווקא כנגד הנתבעת - ולמרות שנציגות הבית המשותף מקבלת על עצמה את האחריות לתיקון הצנרת, ואף טיפלה בענין זה מתעקשת היא שלא הנציגות תהיה מי שישא בנזקיה אלא הנתבעת דווקא. גם לכך יש הסבר די ברור: מסתבר שהתובעת איננה משלמת מיסי ועד הבית ועוד מסתבר כי עפ"י החלטה של דיירי הבית המשותף משתתפים כל הדיירים בהוצאות תיקון הליקויים בצנרת המשותפת אך כל אחד מהם נושא בעצמו בתיקון נזקים שנגרמו כתוצאה מאותם ליקויים בתוך דירתו. ברור כי החלטה זו אינה נוחה לתובעת, ולפיכך מנסה היא לעשות כל "תרגיל" כדי להטיל דווקא על בעלת אחת הדירות - היא הנתבעת 1 - את חובת פיצויה. (יצויין עוד כי מדובר, ככל הנראה, בבית שצנרתו בלויה ורקובה וסביר להניח שתיקונים נוספים עוד נכונו לו). 7. אם לא די בכל האמור לעיל, הנה מתברר עוד כי שימושה של התובעת בדירה כלל איננו כדין; מה שמשמש כדירתה איננו אלא מחסן אשר התובעת, או מי שקדם לה, הפכו לדירה ע"י פתיחת פתחים והתקנת מערכות צנרת וכל כיוצ"ב, כל זאת בלא היתר ובלא הסכמת הדיירים. כתוצאה מכך ננקטו ע"י עירית ירושלים הליכים כנגד הנתבעת בבית המשפט לעניינים מקומיים וניתן צו לאיסור השימוש בדירה. התובעת הציגה בפני אמנם החלטה של ועדת בנין ערים על פיה התקבלה בקשתה להתיר לה את השימוש בדירה ואולם אין מחלוקת כי החלטה זו עדיין לא התממשה לכדי היתר בניה ומכל מקום במועדים הרלוונטיים לתביעה זו עמד בתוקפו, ועדיין עומד היום, צו איסור השימוש בדירה. מצב זה מעורר קושיה משפטית לא פשוטה האם בכלל יכולה התובעת לתבוע פיצוי בגין אי נוחות שנגרמה לה בדירה בעת שאסור היה לה עפ"י דין להשתמש באותה דירה ולגור בה (שלא לדבר על כי גם היתר שינתן ע"י רשויות תכנון הבניה איננו מכשיר כשלעצמו שימוש אסור שאינו מוסכם על דיירי הבית המשותף). בנסיבות אלו לא ראיתי צורך להמשיך ולדון בטענות הנתבעת ונציגת הבית המשותף (אשר אף היא נוכחה בדיון שבפני) כי הנזקים בצנרת הבית, לפחות בחלקם, נגרמו כתוצאה מאותן עבודות בלתי חוקיות אשר נעשו בעת הפיכת אותו מחסן למה שהוא היום דירת התובעת. 8. מכל הטעמים הללו, דין התביעה להידחות. יצוין עוד כי לא התחוור לי עד סוף הדיון על יסוד מה הוגשה תביעה זו גם כנגד הנתבעת מס' 2, אמה המבוגרת של הנתבעת מס' 1, שאיש לא טען שהיא בעלת זכות כלשהי בדירת הנתבעת 1 ואף איננה מתגוררת באותה דירה, ונראה כי מטרת הגשת התביעה כנגדה לא היתה אלא הטרדה ותו לא. לפיכך אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לכל אחת מהנתבעות, בעבור ביטול זמנן בהליך זה (יצויין כי הנתבעת 1 מתגוררת בטבעון ונאלצה לבוא במיוחד לצורך הדיון לירושלים) 400.- ש"ח. נזקי מיםנזילה