קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניצול מעמד קצין משטרה להשגת מטרות אישיות: 1. התובע הוא בעל עסק של צילום; הנתבע קצין משטרה. הנתבע ורעייתו הגישו לבית משפט זה תביעה כנגד בנו של התובע, בגין נזקי תאונה שנגרמו לרכבם (ת"ק 2052/99); ככל הנראה התקשו בהמצאת כתב התביעה (שם) לנתבע ולפיכך ביקשו לבצע "מסירה אישית" לידי אבי הנתבע (שם) - הוא התובע בתביעה שבפני. "מסירה" זו היא שגררה את התביעה שבפני ! 2. אין מחלוקת שב25/05/99- הופיע הנתבע בחנותו של התובע כשהוא לבוש מדי קצין משטרה. לדברי התובע דרש הנתבע מלקוחותיו שהיו אותה שעה בחנות, לפנות את החנות - ואלו מיהרו, כמובן, לבצע את ההוראה. או אז שלף הנתבע את כתבי-בי-דן (באותה תביעה) ומסרם לידי התובע ההמום. 3. גירסת הנתבע, בעניין זה, שונה רק במעט וההבדל איננו משמעותי בעיני: לגירסתו לא הוא שהורה ללקוחות התובע לצאת את החנות אלא הוא פנה אל התובע ו"הציע לו" כי יבקש מהלקוחות לצאת , כך עשה, לדבריו (ס' 3ג של הגנתו) "מתוך רצון כן ואמיתי שלא להביך את התובע". 4. אין חולקין גם שכל מי שהיה בחנות - יצא אותה, עפ"י הדרישה. 5. התובע טוען כי בפעולתו זו ניצל הנתבע לרעה את מעמדו וגרם לו בכך נזק. הנתבע כופר בטעון זה מכל וכל - לדבריו ניצל שעה קלה שעמדה לרשותו בדרכו לכנס חשבים (שם היה עליו להתייצב במדים) כדי לבצע המסירה, ואת הוצאת הנמצאים בחנות יזם, כאמור, בתום לב. 6. האם היה בפעולתו של הנתבע משום ניצול לרעה של מעמדו כקצין משטרה ? סבורני כי יש להשיב על כך בחיוב. אינני מביע דעתי לעצם ביצוע מסירת כתב בי-דין, למטרותיו האישיות, כשהוא לבוש מדי קצין משטרה ואולם הדרישה (או ההמלצה) לסלק את הנוכחים יש בה בודאי "שימוש במדים" לצורך השגת התוצאה. שהרי רק מדי הקצין הם שנתנו תוקף לדרישה והביאו את התובע ולקוחותיו לציית לה. גם אם סבר הנתבע בכנות כי הוא פועל למניעת מבוכה מהתובע לוקה אמונתו זו בחוסר סבירות קיצוני. הגה בנפשך - מה מביך יותר: מסירת מעטפה סגורה ובקשה שקטה לחתום על אישור המסירה או המעמד המאיים שבו נדרשים כל הנוכחים לצאת את החנות (וכבר פועלים המוחות והמחשבות תוהות - במה הסתבך בעל חנות זו ? ...). ולא רק עצם המסירה בדרך זו פסולה אלא יש לפחות חשש שיש בדרך פעולה זו גם "רמז" למה שעלול לבוא על התובע (הנתבע באותו הליך) אם לא יפעל לרצון הנתבע. בכל אלו יש, לדעתי, כל יסודות ניצול מעמד קצין משטרה, להשגת מטרות אישיות שאין בינן לבין התפקיד ולא כלום, בדרך בלתי ראויה. 7. האם מקנה התנהגותו זו של הנתבע "סעד אזרחי" לתובע - קרי: זכות לפיצויים ? סעיף 63 של פק' הנזיקין (נוסח חדש) מגדיר כעוולה בנזיקין הפרת חובה חקוקה כאשר החיקוק המופר "לפי פירושו הנכון נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק". בין עבירות המשמעת של אנשי המשטרה מוגדרת - עפ"י סעיף 18 של התוספת השניה של פק' המשטרה (נוסח חדש) עבירת: "ניצול מעמד של שוטר שלא לצורך מילוי תפקידו". לא כאן היריעה המתאימה לפרוש את כל יסודות עילת "הפרת חובה חקוקה" . סבורני כי בענייננו נתקיימו יסודותיה, שכן החיקוק הנ"ל מטיל איסור שנועד להגן על נפגעים פוטנציאליים מפני התנהגות כדוגמת זו שתוארה בעניין זה שבפני. [ראיה לכך שמחוקק פק' המשטרה ראה אפשרות לפסיקת פיצויים לנפגע מביצוע עבירות משמעות מצוייה אף בסעיף 56א של הפקודה המקנה לערכאות השיפוט המשמעתי סמכות לחייב בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם, בנוסף על כל עונש]. 8. אני קובע איפוא שהתובע זכאי לפיצוי בגין התנהגותו של הנתבע כמתוארת לעיל. 9. שיעור הפיצוי: התובע טען בפני שאותם לקוחות אשר נמצאו בחנות והוצאו לפי דרישת הנתבע - ובהם לקוחה אשר עמדה להתקשר עמו בעסקת צילום חתונה - לא חזרו עוד. על כן תובע הוא הפסד הכנסותיו מלקוחות אלו בנוסף על פיצוי בגין הבושה והצער שנגרמו לו. התובע לא הוכיח כדבעי הפסד ההכנסות (כך, לא הוזמנה כעדה אותה לקוחה שלטענת התובע ביטלה הזמנתה). עם זאת אין לי ספק שנגרמו לתובע צער ובזיון וייתכן אף הפסד הכנסות כלשהו. אני אומד את כל אלו, לפי שיקול דעתי בסך 1,200.- ש"ח. 10. לפיכך אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 1,200.- ש"ח, בנוסף על הוצאות התביעה בסך כולל 300.- ש"ח. משטרהקצינים