תא (י-ם) 16080/00 נפילה בגלל שרשרת על הרצפה 1. התובע, יליד 1966, טכנאי רשות השידור, נוהג להגיע במסגרת עבודתו למשכן הכנסת בתדירות של פעם פעמיים בחודש. ביום 13.5.98 נשלח לכנסת ובהגיעו למקום פנה לבדוק את המשדרים, בדרכו לשם נתקל בשרשרת שנמתחה לרוחב המעבר ברחבת הכנסת, נפל ונחבל (להלן: "התאונה"). לטענתו השרשרת הונחה במקום ברשלנות ולפיכך על הנתבעת לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב אותה חבלה. 2. בחצר הכנסת מצויים משדרים המשמשים לשידורי הטלויזיה והלויין, אלו מצויים מתחת למרפסת החיצונית של הכנסת, גרם מדרגות רחב מוליך מהמרפסת אל המשדרים. בשלב מסויים הוחלט למנוע מעבר של מבקרים בכנסת למקום ולפיכך הותקנה במקום שרשרת אשר עליה תלוי שלט "אין מעבר" אדום על רקע לבן (ויכול שלהפך, כיתוב לבן על רקע אדום). השרשרת נועדה למנוע מעבר מבקרים, היא לא נועדה למנוע מעבר מורשים, בהם טכנאים שצריכים להגיע למשדרים. השרשרת אינה נעולה, היא תלויה על ווים משני צידי המעבר וניתן להרימה בקלות, לעבור ולהחזירה למקומה. גובה הווים 70 ס"מ, אורך השרשרת כ-7 מ' ובמרכזה כאמור, שלט "אין מעבר", לטענת הנתבעת השלט בגובה כ-50 ס"מ, לטענת התובע ועדיו השלט בגובה כ-20 ס"מ. מסתבר שחלק מהאנשים (לפחות אלו שהעידו בפני) מדלגים מעל השרשרת, הם אינם מסירים אותה מהוו, פשוט כי כך יותר נוח (עדות מר ויקו טייב עמ' 6 לפרוטוקול ואילן יעקב עמ' 8 לפרוטוקול). אחרים, ככל הנראה, פותחים את השרשרת ע"י שמרימים את הוו ומחזירים אותה למקומה (עדות התובע בעמ' 11 לפרוטוקול). 3. הארוע התובע תיאר את הארוע בזו הלשון: "כפי שעשיתי מספר פעמים בעבר הלכתי לאורך מעבר הולכי רגל הצמוד לבנין וכאשר הגעתי לקטע המעבר שבו יש פניה חדה ימינה, פניתי ימינה ונתקלתי בשרשרת מתכת שהיתה מתוחה לרוחב המעבר בגובה של 20 ס"מ מהארץ נפלתי ונחבלתי". עדות התובע לא נתמכה בעדות אחרת, אך איני מוצאת סיבה שלא לקבלה, היינו לקבוע שהוא נתקל בשרשרת נפל ונחבל. 4. השאלה מה חטא חטאה הנתבעת בהניחה את השרשרת במקום. לטענת התובע התאונה ארעה בשל רשלנות הנתבעת שהתבטאה בכל אחד מאלו: - ששמה מכשול שאינו מסומן כראוי בפניהם של הולכי הרגל במקום. - בכך שנמנעה מלסמן את המפגע. - בכך שנמנעה מלהזהיר ולהדריך את התובע מפני המכשול בדרכו. - בכך שלא קיימה פיקוח נאות במקום. להלן נבחן את הטענות שלעיל. 4.1 בעדותו כשנתבקש התובע להבהיר כיצד נתקל בשרשרת שהרי ראה אותה פעמים רבות קודם למועד התאונה העיד : "לא ראיתי את השרשרת, לא ידעתי שהיא קיימת, עברתי את המעבר כמה פעמים ולא הייתי מודע שקיימת שרשרת". ובהמשך: "נכנסתי כמו שאדם נכנס לחצר, אם הייתי מחפש את השרשרת הייתי מוצא אותה, לא חיפשתי כי לא ידעתי" (עמ' 10 לפרוטוקול). מעדותו עולה לכאורה שהשרשרת הותקנה ממש בסמוך לתאונה ולפיכך הוא לא היה מודע לקיומה, ברם, מסתבר שלא היא. מר יאיר סלע, סגן מפקד משמר הכנסת העיד שהשרשרת הותקנה בראשית 97, בנסיונו להסביר כיצד זוכר עובדה זו העיד: "באוגוסט 97 נתמנתי למפקד משמר הכנסת ובבדיקות שערכנו אז, את השרשרת ראינו ואני מניח שהיא הותקנה הרבה לפני כי אני זוכר בזכרוני שהיא הותקנה הרבה לפני כן" (עמ' 2 לפרוטוקול). מר סלע העיד שאין רישום לגבי התקנה שכזו, עדותו מקובלת עלי ואיני סבורה שהיא איננה משקפת את המציאות, היינו שצריך להיות רישום לגבי התקנה שכזו. העדים שהובאו מטעם התובע הודו שניהם שאינם זוכרים מתי בדיוק הותקנה השרשרת, אך מר ויקו טייב בנסיונו להאחז בארוע מסויים כדי לנסות ולמקם את התאונה מבחינה כרונולוגית השיב: "אחרי רצח רבין זה היה פתוח אך מאוחר יותר שמו שרשרת" (עמ' 5 לפרוטוקול). עדות זו תומכת בעדות מר סלע, שהשרשרת הותקנה בראשית 97. בתצהיר עדותו הצהיר התובע: "בכל פעם שאני מוצב בכנסת אני מתחיל את היום בבדיקת המשדרים" (ס' 3 לתצהיר). מאחר והשרשרת הותקנה במקום כשנה וחצי לפני התאונה והתובע עפ"י עדותו מגיע לכנסת פעם פעמיים בחודש ובכל פעם עובר דרך המקום בו מוצבת השרשרת, משמע, הוא עבר בדרך זו מספר פעמים רב מאוד, על רקע עובדה זו הדברים שאמר כאילו לא ראה את השרשרת או לא היה מודע לקיומה - לא ברורים. 4.2 טוען התובע שעל הנתבעת היה להזהירו ולהדריכו כיצד לעבור במקום, איני מקבלת טיעון זה, זהירות מפני שרשרת שעליה שלט "אין מעבר", היא מסוג הדברים הברורים שאין מקום להזהיר מפניהם, או להדריך כיצד לנהוג בסביבתם. שרשרת באורך 7 מ' היא דבר בולט, במיוחד כשעליה שלט אזהרה באדום לבן. ביחס לטענה שעל הנתבעת היה לסמן את המפגע - שילוט ע"ג השרשרת שאין חולק שהיה קיים הוא סימון ראוי. 4.3 טוען ב"כ התובע שהשרשרת מוצבת מיד בפניה למרפסת הכנסת מאחורי עציץ גדול המסתיר את שדה הראיה ועוד טוען שהשלט הוא כמעט בגובה הריצפה כך שלא ניתן להבחין בו. "טוב מראה עיניים ממשמע אזניים" אלא שלא הוגשה ראיה שתאפשר לבית המשפט להתרשם באופן בלתי אמצעי, הנתבעת ביקשה להגיש תמונות אך ב"כ התובע התנגד להגישם שלא באמצעות האדם שצילם אותן ולפיכך אלו לא הוגשו. ב"כ התובע סבור שהעובדה שהחוקר שצילם את התמונות לא העיד ולא זומן על מנת להגיש את התמונות מדברות בעד עצמן. יכול וכך, אך מה מנע מהתובע שמגיע למקום פעם פעמיים בחודש עם צוות צלמים לצלם הוא עצמו את המקום ולשכנע את ביהמ"ש שאכן מדובר במכשול ! טוב היה לו היו מוצגות תמונות וניתן היה להיווכח אם טענתו טענה של ממש היא. 5. סיכומם של דברים הוא שברחבת הכנסת הוצבה שרשרת כפי שתוארה לעיל, קשה לקבוע במה היוותה שרשרת זו מכשול להולכים. מכל מקום התובע שעבר במקום פעמים רבות מודע היה להימצאותה וכפי שכל האחרים משגיחים בה ומדלגים מעליה או כפי שנוהג התובע למן התאונה, להסיר את השרשרת להיכנס ולהחזירה למקומה צריך היה לעשות גם אז, היינו לנקוט באחד משני הדרכים ומשלא עשה כן נהג הוא בחוסר זהירות. אין אני באה לאמר שאם היה מדובר באדם שזו לו פעם ראשונה במקום - המסקנה היתה הפוכה, אך לגבי התובע נראה לי שזו המסקנה המתבקשת. איני סבורה שהנתבעת חטאה בהניחה את השרשרת כפי שהניחה, איני סבורה שעל הנתבעת היה להדריך את התובע, הדבר הוא מסוג הדברים הברורים שאינם דורשים הדרכה ואיני סבורה שהנתבעת התרשלה התרשלות כלשהי כלפי התובע, ולפיכך דין תביעה זו להידחות, התובע ישלם לנתבעת הוצאות ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ. תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורירצפהנפילה