קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין: ביה"ד הרבני האזורי פסק ביום ח' שבט תשמ"ה (30.1.85) כי על הבעל (המשיב) לשלם למזונותיה של אשתו (המערערת) סך 000, 100שקל לחודש בתוספת להוצאות הבית והוצאות החזקתו. בפס"ד זה נאמר בהאי לישנא: "על הבעל לתת לאשתו למזונותיה ומזונותיו". (תיק מ"ה/ 1806+ 3463רבני אזורי ת"א). לא עברו ימים מרובים וביהמ"ש המחוזי בתיק מ"א 1760/84 רשם את הפשרה אליה הגיעו ילדי בני-הזוג והנתבע ובפשרה זו שניתן לה תוקף של פס"ד חוייב המשיב לשלם למזונות ילדיו מזונות חודשיים בסך 000, 200שקל. כן הוסכם בפשרה זו כדלקמן: "במקום החיוב בהוצאות הבית שהוטל על הבעל על-פי פס"ד ביה"ד הרבני - ישלם סכום של 000, 60שקל...". ב"כ המערערת האשה - פתח תיק הוצל"פ במשרד ההוצל"פ בת"א 1222/85 וביקש לחייב את המשיב לשלם המזונות אשר נפסקו בשני פס"ד אלו. ב"כ הבעל המשיב - עו"ד הוכמן הגיב במכתבו לראש ההוצל"פ וטען כי ביה"ד הרבני קבע את מזונות האשה ובעלה כאחד בסכום כולל של 000, 100שקלים ומאחר והבעל עזב את המעון המשותף בהסכמה כפי שנרשם בפרוטוקול ביהמ"ש המחוזי בגוף הפשרה, הרי שאין כל חובה לשלם את מלוא סכום המזונות אלא מחציתם בלבד, דהיינו במקום 000, 100שקל צמוד, ישלם הבעל רק 000, 50שקלים צמוד. הפיסקה הרלבנטית בהחלטת ראש ההוצל"פ היא כדלקמן: "אני מסכימה עם ב"כ החייב כי החל מעזיבת החייב את הבית ישלם אך את מחצית הסכום שהיה עליו לשלם עפ"י פסה"ד של ביה"ד מאחר ו- 000, 100השקל נקבעו אז למזונותיה ולמזונותיו, ומאחר והוצאות הבית משולמות בנפרד אין שום סיבה שלא לפסוק כנ"ל, זהו פועל יוצא מפסה"ד". על-כך בא הערעור בפני. ייאמר מיד כי אין דעת ביהמ"ש נוחה מקביעתו של ראש ההוצל"פ. גם אם הקביעה היא אולי סבירה או הגיונית. מתפקידו של ראש ההוצל"פ להוציא לפועל את האמור בפסה"ד ואפילו פסק ביהמ"ש בניגוד לדין גם אז יהיה פסה"ד סוף פסוק ויוצא כמות שהוא ואין לקרוא לתוכו מה שאין בו 429/71שושן נ' גורביץ). הוא הדין גם במידה ויש לראש ההוצל"פ השגות כלפי פסה"ד, אין לו אלא למלא אחרי פסה"ד, אין הוא רשאי לתקן את אשר עיוות ביהמ"ש בפסק דינו ואין הוא רשאי למלא החסר בפסה"ד, אם נשאר כזה לדעתו. בר"ע 128/69 זלנפרוינד נ' זלנפרוינד וכן ע"א 267/78, בלפור נ' בלפור, וכן בר-אופיר, הוצל"פ, הליכים והלכות. ב"כ המשיב טוען כי ראש ההוצל"פ פעל מכוח סמכותו לפי סעיף 19לחוק. לא נראה לביהמ"ש כי המשיב הגיש בקשה לפי סעיף 19לחוק ההוצל"פ ולכן בהעדר בקשה כזו אין כל מקום לפעול לפי סעיף זה. יתירה מזאת, גם במידה וב"כ המשיב היה מגיש בקשה כזו והיא היתה מונחת לפני ראש ההוצל"פ - הרי במקרה כזה חל ס"ק (ד) לס' 19- דהיינו ראש ההוצל"פ היה חייב לדון בבקשה זו כאילו היה בימ"ש הדן בבקשה בדרך המרצה ומשלא ניתנה לצדדים להשמיע דברם הרי ברור לכולי עלמא כי סעיף 19לא קויים. יתכן ובמידה וראש ההוצל"פ היה סבור כי לאור הנסיבות יש מקום לקבל הבהרה מביהמ"ש המחוזי או מביה"ד הרבני האזורי, מאחד מהם או משניהם כאחד ניתן היה לנקוט בהליך זה. לאור כל האמור לעיל הוחלט לבטל את החלטתו של ראש ההוצל"פ כמפורט בס' 2 המשיב ישא בהוצאות בסך 000, 1ש"ח + מע"מ צמוד להיום. הוצאה לפועל