סעיף 11(א) לחוק פיצויי-פיטורים

סעיף 11(א) לחוק פיצויי-פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), קובע כי:   "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים".   נטל ההוכחה להראות כי התקיימו בעובד התובע הנסיבות כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על העובד, ובענייננו על התובע.   באשר לרמת ההוכחה הנדרשת להרמת הנטל נקבע כי:   "השאלה, אימתי נקלע עובד למצב, שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית, דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלא עליו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ורק הוכחתה תביא את ההתפטרות להיחשב כפיטורים"   [ראה: דב"ע נא3-203/ הרשקו רובין נ' מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ, סעיף 6 לפסק הדין].   ביחס לטיב ההרעה בתנאי העבודה נקבע, שההרעה צריכה להיות מוחשית עד כדי כך שאין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו או שניתן לייחס למעביד את הרצון להתפטר מן העובד. [ראה: ע"א 496/67, שוקורי - מדינת ישראל, פ"ד כב(1) 395; ע"א 171/66, עירית פתח תקוה - שלמה בן צור, פ"ד כ(3) 262; ע"א 235/67 מרכז החינוך העצמאי של אגודת ישראל - מרגלית קרני, פ"ד כא(2) 255].   כמו כן, נקבע שכאשר מדובר בנסיבות שבידי המעביד לשנותן על העובד להעמיד את המעביד על כוונתו להתפטר עקב הרעה בתנאי עבודה או עקב נסיבות שביחסי עבודה בטרם יתפטר מעבודתו. [דב"ע נא/3-74, יצחק מנדלברג ואח' - אמנון אלוני, פד"ע כג' 197; דב"ע מח3-174/ טלסיס בע"מ - רוגל, פד"ע כ, 421].פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים