קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 8 לפקודת הקרקעות: 1. בהחלטה מיום 10.8.97 קבעתי כי ניתן לשמוע טענות כנגד מעשה הפקעה גם במסגרת תקיפה עקיפה, כדוגמת הדיון בבקשה לסילוק יד שעל פי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943. כאמור באותה החלטה, מטרת הסעיף אינה לאפשר פתח לעיכוב הליכי ההפקעה או הכשלתם אלא להבטיח שהרשות לא תיכנס בכוח לנכס המופקע אלא תפעל על פי צו בית המשפט , לאחר שהוכיחה זכאות לקרקע. 2. זו הוראת סעיף 8 לפקודה: "אם בעלי הקרקע העומדת להירכש או המחזיקים בה מסרבים להרשות לשר האוצר לקנות חזקה בה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט, ואם נוכח בית המשפט כי שר האוצר זכאי לקנות חזקה בקרקע עפ"י סעיף 7, ייתן צו שבו יצווה למסור את החזקה בקרקע." המבקש מילא את כל התנאים הפורמליים המקנים לו זכאות לרכישת החזקה במקרקעין: בחודש ינואר 1968 פורסמה הודעה ללפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודה על כוונת ההפקעה. כעבור שמונה שנים נרשמו הערות אזהרה על ההפקעה של שתי החלקות נשוא הבקשה. בית המשפט כמפורט בהחלטה הקודמת, העליון דחה את מרבית הטענות שנטענו כנגד תוקף תכנית ההפקעה ובית משפט זה דחה את טענות המשיבים באשר לפגיעה בקניינם ובחופש העיסוק שלהם, בשל כך שלא הוכיחו את זכותם בשתי החלקות המופקעות. לפיכך, שוכנעתי כי התמלאו כל התנאים הדרושים למתן צו סילוק היד ומסירת החזקה המבוקש. 3. ב"כ המשיבים העלה מספר טענות כנגד מתן הצו המבוקש. ראשית, טען כי התשריט שצורף לבקשה הינו חלקי ובלתי רשמי ואינו חתום, ולפיכך, לטענת המשיבים, אינו כשר להוכחת עילתו של המבקש. טענה זו לא נטענה עד כה ואין לשמוע אותה בשלב זה, ולו בשל החשש הכבד כי כל מטרתה הוא עיכוב נוסף של ההליכים, שכן עד לשלב זה לא טענו המשיבים כי תכנית ההפקעה איננה חלה על חלקות אלה. לחילופין, טען ב"כ המשיבים כי מרשיו זכאים לסידור חלוף, בשל הפגיעה ביכולתם להפעיל את עסק הסיכה, הנמצא על החלקה השכנה. לטענתו, רצועת הקרקע המופקעת משמשת זה שנים רבות כדרך גישה יחידה לעסק הסיכה. למעשה, טוענים המשיבים לקיומה של זיקת הנאה, דהיינו זכות מעבר בחלקה להם, וללקוחותיהם. לא רק שהפקודה אינה מחייבת את הרשות לדאוג לסידור חלוף, ממילא, גם הוראות החוק האחרות, המתנות לעתים את ההפקעה בקיומו של סידור חלוף מתייחסות אך ורק לדיור חלוף ולא לסידור חלוף לזכות אחרת שהופקעה. משהוכחה זכאותו של המבקש לקבל את הצו למסירת המקרקעין (וכאמור, במסגרת ההליך ניתן לטעון טענות כנגד כשרות ההפקעה), אין הפקודה מקנה לבית המשפט סמכות להתנות את מתן הצו בסידור חלופי והמשיבים יכולים אולי לחפש מוצא במסגרת הוראות חוק המקרקעין לעניין זיקות הנאה. על כן אני דוחה את טענות המשיבים ומצווה עליהם לפנות את שטח חלקה מס' 10 וחלק מחלקה מס' 9 בגוש 30506, כמפורט בבקשת הפינוי, וזאת עד יום 31.1.98. כמו כן יישאו המשיבים בהוצאות המבקש בסך 2,500 ש"ח ומע"מ. קרקעותסילוק ידפקודת הקרקעותמקרקעיןהפקעה