להלן פסק דין בנושא פגיעה בכף היד בתאונת עבודה - ביטוח לאומי: 1. האם הפגיעה בכף ידו הימנית של התובע נגרמה כתוצאה מ"תאונת עבודה" עת שעבד אצל נתבעת 2, או שמא נגרמה לו בנסיבות אחרות שאינן קשורות לעבודתו - זו השאלה העומדת להכרעתנו.   2. התובע יליד 1974, תושב אבו סנאן (שבצפון) ובכל הזמנים הנוגעים לתביעתו עבד אצל נתבעת 2 בהקמת תחנת דלק באזור שנמצאת במרכז הארץ.   3. לנתבעת היו מספר עובדים מאבו סנאן שעבדו באזור תל אביב, ביניהם התובע ועובד נוסף בשם מג'דוב (להלן: "מג'דוב").   כל עובדי הנתבעת נהגו לנסוע מדי יום ראשון בבוקר לתל אביב, שם הם פוזרו בין אתרי עבודה שונים. משך ימי השבוע עבדו העובדים באזור תל אביב, במספר אתרים להקמת תחנות דלק ובלילות לנו כולם יחד בדירה בתל אביב. בסופי שבוע נהגו העובדים לשוב יחדיו לאבו סנאן וכך חוזר חלילה.   4. ביום 3/3/00, נגבתה מהתובע הודעה על ידי חוקר של הנתבע (מוצג ת/1) והוא ביקש לראות בהודעתו זו כתצהיר עדות ראשית.   בהודעתו לחוקר, סיפר התובע, כי במהלך עבודתו בהקמת תחנת דלק באזור, הוא עסק בריתוך וחבש מסכת ריתוך. יחד עמו עבדו אותה עת שני עובדים נוספים בשם חמודי ואמין (שניהם מאבו סנאן). התובע גרס, כי הרים את מסכת הריתוך מפניו והסתובב בכדי לראות היכן חמודי ואמין ואז קבל מכה בידו הימנית מברזל.   התובע הוסיף בהודעתו, כי:   "זה היה ביום חמישי בשעה 15:00 בערך ומשה בעל הבית היה ישן בתוך המשרד ובערך 10 דקות אחרי שקבלתי המכה הוא קם ובא אלי ואני אומר לו שקבלתי המכה ביד ואומר לו שיקח אותי לרופא כי יש לי הרבה כאבים והוא אמר לי לחכות קצת אבל אחרי זה הוא נסע הביתה ואני נשארתי בעבודה וישנתי שם.   שבא משה ביום שישי אמרתי לו שיקח אותי לרופא והוא אמר להשאיר את זה לשבת ונסענו הביתה ביום שישי והיה קופת חולים בכפר יאסיף סגורה ונסעתי לרופא שלי ד"ר יחיא מורשם ביום שבת למרפאה שלי ואמרתי לו שכבר קבלתי מכה והוא נתן לי מכתב ללכת למיון בנהריה..."   5. ביום 19/1/00, נגבתה ממג'דוב הודעה על ידי חוקר של הנתבע (מוצג נ/9), שם הוא סיפר, כי ביום 26/5/99, הוא עבד יחד עם התובע בהקמת תחנת דלק באזור, והיה זה יום עבודה רגיל ללא שום אירוע חריג מבלי שארעה לתובע תאונת עבודה כלשהי. עוד הוסיף מג'דוב בהודעתו לחוקר, כדלקמן:   "מה שאני יודע לגבי הבעיה שיש לכמאל ביד זה כך: כמאל סיפר לי שבעקבות מריבה בבית שלו - של אשתו עם אחיו בגלל שמי השטיפה של האח שגר למעלה מלכלכים למטה אז אשתו של כמאל רבה עם אחיו. במריבה שהיתה היו צעקות ואז האח שלו עפיף זרק עליו כסא מהקומה השניה והכסא פגע לכמאל ביד ואז כמאל נפגע ביד שלו כל זה היה אם אני לא טועה ביום שישי או שבת וכמאל סיפר לי את זה ביום ראשון.   כמאל הגיע לעבוד כרגיל והוא גם עבד בכל הדברים ולא התלונן שכואב לו ולא היה שינוי במה שהוא עבד לפני שנפגע ביד.   משה הבעל הבית לא היה מוכן שכמאל יעבוד שיש לו חופש מחלה ואז כמאל עזב את העבודה בכלל."   6. ביום 19/1/00, נגבתה ממר משה זמר הודעה על ידי חוקר של הנתבע (מוצג נ/10). משה זמר הינו בעלי הנתבעת, מעבידתו של התובע ואף הוא כמו מג'דוב סיפר כי לתובע מעולם לא אירעה תאונת עבודה כלשהי וכי באחד מימי הראשון הודיע לו התובע, כי הוא הולך לרופא משום שקבל מכה ולא היה זכור לו אם קבל את המכה בעבודה או בבית. באותו יום ראשון נעדר התובע מעבודתו ולמחרת הוא שב ועבד כל השבוע. ביום ראשון שלאחר מכן, הודיע התובע למר משה זמר, כי קבל ימי מחלה נוספים, אז סרב משה זמר לעבודתו של התובע במהלך ימי המחלה. מאותו מועד לא שב התובע יותר לעבודה.   7. ביום 2/8/99, הגיש התובע הודעה על פגיעה בעבודה לנתבע (מוצג נ/1) שם טען, כי ביום 26/5/99, ביום ה' בשבוע בשעה 13:30 אירעה לו תאונת עבודה עת שעסק בריתוך תעלות ניקוז והוא נפגע בידו מברזל.   8. ביום 13/3/2000, שלח הנתבע מכתב לתובע, לפיו הוא דוחה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 26/5/99, זאת משום שהתובע לא הוכיח שאכן נגרם לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.   9. מבדיקה פשוטה עולה, כי יום 26/5/99 לא היה יום חמישי (כגרסת התובע), אלא היה זה יום רביעי, אך זו לא הסיבה היחידה שדינה של התביעה להידחות.   10. התובע העיד לפנינו ותאר את הפגיעה בידו כדלקמן:   "כף היד היתה כחולה ועצם שורש כף היד יצאה ממקומה." (עמ' 4 שורה 24 פרוטוקול מיום 12/9/01)   "הלכתי לרופא שלי בשם יחיא מברשם בג'דידה, הוא נתן לי הפניה דחוף לבי"ח. הלכתי לרופא אולי ביום שבת. כל הזמן העצם היתה בחוץ. כשהוא ראה את היד שלי הוא שלח אותי דחוף לבי"ח." (עמ' 5 שורות 24-26 פרוטוקול מיום 12/9/01)   באשר לחומרת פגיעתו של התובע ניתן גם ללמוד מתקופת אי הכושר הארוכה שניתנה לו, עד ליום 4/8/99, כאמור בתעודות רפואיות לנפגע בעבודה שהוצגו בפנינו.   אין זה נראה בעינינו סביר, כי התובע ימתין 3 ימים עד הגעתו לבית חולים (מיום 26/5/99עד יום 29/5/99) עם פגיעה כה קשה בידו.   11. התובע הציג לפנינו תעודת חדר מיון מבית חולים נהריה לפיה עולה, כי הגיע לבית חולים ביום 29/5/99, בשעה 21:53.   גם אם שגה התובע בתום לב, ואין זה נראה כך, ותאונת העבודה ארעה לו ביום 27/5/99, ביום חמישי, ולא ביום 26/5/99, מדוע בחר הוא להגיע לחדר המיון דווקא ביום שבת בשעה 21:53?!   בהקשר זה יוער, כי מתיקו הרפואי של התובע עולה, כי אף לרופא המשפחה פנה הוא רק ביום 29/5/99.   פנייתו של התובע לחדר המיון דווקא ביום שבת בשעות הערב המאוחרות, מתיישבת עם דבריו של חברו לעבודה מג'דוב, כי התובע נפגע באותו יום שבת על ידי כסא שזרק אחיו במהלך מריבה בביתם.   12. התובע מסר, כי בעת קרות תאונת העבודה נכחו שני חבריו לעבודה - חמודי סופספי ואמין סובח, שמתגוררים עמו באבו סנאן. התובע נמנע מלהזמין את שני העובדים הללו להעיד בבית הדין.   הימנעותו של התובע מלזמן את שני חבריו לעבודה שגרים עמו באותו הכפר, יש בה להוסיף על התרשמותנו מחוסר מהימנותו.   13. בשונה מגרסתו רבת הסתירות והבלתי הגיונית של התובע, התרשמנו עמוקות ממהימנותם וכנותם של העדים: מר משה זמר ומר מוסטפא מג'דוב, אשר גרסתם, שהאירוע אירע לתובע בביתו ולא בעבודה, מתיישבת היטב עם עובדת פנייתו של התובע לבית החולים רק ביום שבת בערב בתאריך 29/5/99. כאן המקום לציין כי מר משה זמר לא זכר לאשורה את השתלשלות העניינים ובלבל בין הימים והשבועות, אך דבר זה לא פגע במהימנותו, שכן יש לייחס זאת לשנים שעברו ולכך שהוא העיד על הדברים מזכרונו בלבד, מבלי שהדברים נרשמו בזמנם והוא עצמו לא היה עד לכל הדברים, אלא ניזון מסיפורי העובדים. 14. מכל האמור לעיל, לא שוכנענו, כי ביום 26/5/99, או בסמוך לו, אירעה לתובע תאונת עבודה ועל כן דין התביעה להידחות, והיא נדחית בזאת.   משאין עדות התובע מהימנה עלינו, אך בדוחק לא נעשה צו להוצאות.   17. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. כף הידידייםתאונת עבודהביטוח לאומי