בל (חי') 1065/02 דחייה פורמאלית מצד ביטוח לאומי / פגם טכני בטופס ביטוח לאומי 1 התובע, נהג משאית במקצועו, הגיש לנתבע ביום 26.12.99 טופס "הודעה על פגיעה בעבודה", בגין תאונת עבודה, שארעה לו, לטענתו, ביום 20.4.99 (להלן-"טופס התביעה"). טופס התביעה נשלח לנתבע על ידי ב"כ התובע, ביום 22.12.99, בצרוף מכתב (נספח א' לכתב התביעה), ונתקבל עלי ידי הנתבע ביום 26.12.99 (ראה הטופס, עם חותמת "נתקבל", נספח ב' לכתב התביעה).   2. בטופס התביעה ציין התובע, בין השאר, את תאריך ושעת התאונה, את מקום העבודה ואת תאור נסיבות הפגיעה, כדלקמן: ”נסעתי לפרוק סחורה ליד שדה בוקר ונפגעתי בתאונת דרכים".   התובע מילא גם פרטים נוספים בטופס התביעה: תאור האיברים שנפגעו בתאונה (צוואר, גב, פנים, יד ימין וירך), המקום שבו קיבל טיפול רפואי ראשון (בית חולים "סורוקה") תאריך הטיפול הראשון (20.4.99), קופת חולים שבה הוא חבר (כללית), פרטים על המעביד אשר קיבל הודעה על הפגיעה, עדים שנכחו בתאונה, חברת הביטוח שבה מבוטח הרכב, מספר תיק המשטרה, שם עורך הדין המטפל בתביעת הנזיקין, מספר חשבון הבנק שבו מבקש התובע לקבל את הכספים שישולמו לו, וכיוצ"ב פרטים שנדרש למלא בטופס התביעה, לרבות אישור של המעביד הכולל את פרטי שכרו של התובע וחתימת המעביד.   3. לאחר התכתבות עם ב"כ התובע, אשר נדרש להמציא תשלומים (עבור צילום מסמכים) ומסמכים נוספים, והמציא אותם, החליט הנתבע לדחות את התביעה, מהנימוקים שפירטה מנהלת מדור הגימלאות, במכתבה מיום 15.3.00, אשר נשלח אל התובע (נספח ו(1) לכתב התביעה): ”עלי להודיעך כי דחינו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה, שכן בהעדר הפרטים שנדרשו ממך, לא הוכח לנו, לצערי, שארעה לך פגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק. פניותינו מתאריכים 30.12.99 ו- 17.2.00 לא נענו". לא רק זאת שהמכתב נשלח אל התובע, ולא לבא כוחו, למרות שטופס התביעה הוגש באמצעות עורך דין וגם ההתכתבות הקודמת היתה עם עורך הדין, אלא אף זאת שלב"כ התובע לא נשלח עותק של המכתב, ולטענת התובע, גם הוא בעצמו לא קיבל את המכתב, כל שכן שלא קיבל את מכתבי הפניות המוזכרים במכתב.   4. לאחר התכתבות נוספת עם ב"כ התובע, אשר ביקש לחדש את הטיפול בתביעה - סירבה פקידת התביעות לחדש את את הטיפול בתביעה, בטענה ש"אין בסמכותנו לשנות הליך שנקבע בחוק לעניין הגשת תובענה לבית הדין... ומשלא הוגשה תובענה לבית הדין ותם המועד לכך, החלטתנו" (כך!) (נספח ט' לכתב התביעה).   5. התובע פנה, אפוא, לבית הדין, כנגד ההחלטה מיום 15.3.00 הדוחה את תביעתו מהנימוק הפורמלי של העדר פרטים מספיקים, וכנגד ההחלטה מיום 19.2.02הדוחה את בקשתו לחדש את הדיון בתביעה. 6. הנתבע לא הגיש כתב הגנה, הגם ששלח ביום 20.6.02 "הודעה במקום כתב הגנה", שזו לשונה: "במידה והתובע יגיש לנתבע טופס תביעה, בגין התאונה הנטענת מ- 20.4.99, חתום בחותמת המעביד, בתוך 30 יום - תיבדק התביעה לגופה. בכפוף לאמור לעיל, חוזר הנתבע על האמור במכתב הדחייה שלו, צירוף ט' לכתב התביעה".   יצויין כי ב"הודעה במקום כתב הגנה" - לא טען הנתבע הנתבע כי התביעה, כנגד ההחלטה מיום 15.3.00 התיישנה.   7. בדיון שהתקיים במסגרת הערכת המומחים, ביום 19.12.02 - הגיעו הצדדים להסכם, כדלקמן: "1. ב"כ הנתבע מסכימה לבדוק מחדש את התביעה, מבלי להתנותה בחתימת המעביד, וזאת תוך 60 ימים מהיום. 2. מוסכם כי פרוטוקול ישיבה זו יועבר לבית הדין למתן החלטה שיפוטית".   8. ביום 10.3.03 שלחה ב"כ הנתבע הודעה לבית הדין - לפיה פעל הנתבע, על פי ההסכם הנ"ל מיום 19.12.02, ומשביקש לבדוק את התביעה לגופה - פנה אל התובע בדרישה שימציא תעודה ראשונה לנפגע בעבודה - מקורית, וכן ביקש לקבל פרטים נוספים: מס' חשבון בנק וטופס נוסף שנדרש התובע למלא. לדברי ב"כ הנתבע, בהודעתה, "ללא היענות לדרישות הנתבע, הוא לא יוכל לבדוק התביעה לגופה".   9. ב"כ התובע הגיב להודעת הנתבע, הסביר כי לא הוצאה לתובע תעודה ראשונה לנפגע בעבודה, אלא תעודת מחלה רגילה, וביקש שהות להמציא את תעודת המחלה ואת המסמכים הנוספים, בשל קושי להפגש עם התובע, העובד כיום בדרום הארץ ומגיע לביתו רק בסופי שבוע. בתגובתו ביקש ב"כ התובע "להורות על אישור התובענה של התובע, באופן עקרוני, ולחלופין להאריך את המצאת המבוקש ב- 30 יום" (ראה גם בקשה נוספת, להארכת המועד, שהגיש ב"כ התובע ביום 18.5.03).   10. ביום 17.6.03, שלח ב"כ התובע הודעה נוספת, בצרוף המסמכים הרפואיים הרלבנטיים מתוך תיק בית חולים "סורוקה" ותיק בית חולים "בני ציון" - המעידים על כך שהתובע הגיע לבית חולים "סורוקה" ביום 20.4.99 , משנרשם באנמנזה, בין השאר: "לפני כשעה לדבריו נהג במשאית שהתהפכה...", צויינו הממצאים והאבחנות הרפואיות, בגין החבלות השונות, לרבות חתכים (קלים) בראש ובפנים, רגישות בחוליות עמוד השדרה הצווארי והגבי, פצעי שפשוף בידיים ורגישות מעל הירך משמאל. מסמך נוסף, "תעודת חדר מיון" מבית חולים "בני ציון" בחיפה, מיום 21.4.99, מתייחס לתאונת דרכים שארעה "אתמול", היינו התאונה הנ"ל מיום 20.4.99, שאז התלונן התובע גם על כאבי ראש, כאבים בידיים ותלונות נוספות. ב"כ התובע מבקש "ליתן צו המורה על הנתבע לאשר תביעתו של התובע, באופן עקרוני, וכן להכיר בפגיעתו נשוא התובענה כפגיעה בעבודה, וזאת בהסתמך על התיעוד הרפואי המצוי ברשות התובע ..." הגם שטרם עלה בידיו לקבל את כל כרטיסיו הרפואיים של התובע, ולקבל תעודה ראשונה לנפגע בעבודה.   11. בהתחשב בהשתלשלות הדברים, כפי שפורטו לעיל בהרחבה - אינני רואה עוד מקום לקבלת "הודעות" ו"תגובות" נוספות.   בשלב זה, לפני שפקיד התביעות בדק את התביעה, והחליט בה לגופה - אין מקום למתן צו של בית הדין, אשר משמעותו אישור התביעה, והכרה בתאונה כ"תאונת עבודה", גם לא "באופן עקרוני". יחד עם זאת - משהוגשה התביעה למוסד כבר בדצמבר 1999, ולכאורה כבר אז מולאו כל הפרטים הדרושים בטופס התביעה, לרבות אישור המעביד, ומשהצהירה ב"כ הנתבע כי היא "מסכימה לבדוק מחדש את התביעה מבלי להתנות בחתימת המעביד" (הגם שבטופס התביעה המקורי מולאו הפרטים הדרושים גם באישור המעביד ובחתימתו) - אין כל הצדקה לעכב עוד את הליך בדיקת התביעה לגופה, בהצבת תנאים ודרישות מוקדמות.   בנסיבות המקרה, משהגיע התובע לבית חולים כשעה לאחר התאונה, וקיים תיעוד רפואי סמוך לתאונה - העובדה שאין בידי התובע תעודה ראשונה לנפגע בעבודה - אינה מהווה, כשלעצמה, סיבה לדחיית התביעה.   12. אשר על כן - התביעה לביטול החלטות הדחייה הפורמליות מיום 15.3.00 ומיום 19.2.02, מתקבלת. הנתבע יבדוק את התביעה ויתן בה החלטה לגופה - ללא דיחוי נוסף. בהתחשב במועד בו הוגשה התביעה למוסד, לפני קרוב ל-4 שנים - יתן הנתבע עדיפות לבדיקת התביעה, ויעשה כל מאמץ להחליט, לגופו של עניין - תוך 60 יום. 13. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ע עו"ד, בסך 750 ₪.מסמכיםביטוח לאומי