פיטורי נכה צה''ל - נכה מלחמה

עב (חי') 1305/02 פיטורי נכה צה''ל - נכה מלחמה 1. התובע, שהינו נכה צה"ל, הועסק במועצה המקומית יאנוח-ג'ת (להלן: "המועצה"), בעבודה פקידותית, בהיקף של מחצית המשרה, החל מחודש ינואר 2001.   2. העסקת התובע במועצה, היתה מכוח הודעה של "הרשות המוסמכת לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה" (להלן: "הרשות המוסמכת"), מיום 2/4/2001. הודעת הרשות המומכת ניתנה בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א 1951- (להלן: "התקנות"), הקובעת:   "רשות מוסמכת רשאית: (א)... (ב) למסור לכל נותן עבודה, החייב בהעסקת נכי מלחמה לפי תקנות אלה, הודעה בכתב בדבר נכה המלחמה שמחובתו להעסיק ובדבר סוג העבודה שבה יועסק, ונותן העבודה חייב, תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה, לקבל לאותו סוג עבודה את נכה המלחמה ששמו נקוב בהודעה". 3. ביום 5/7/01, נמסר לתובע מכתב פיטורים בחתימת ראש המועצה, בו הודיעה לו המועצה על הפסקת עבודתו, החל מיום 20/7/01 .   4. תקנה 7 לתקנות, קובעת: "נכה מלחמה שנתקבל לעבודה לפי הוראת תקנה 6(ב), או שרשות מוסמכת מסרה לגביו הודעה על פי תקנה 4(ב1), לא יפוטר מעבודתו אלא על פי היתר בכתב מאת הרשות המוסמכת".   5. בכתב התביעה שהוגש לבית הדין ביום 30/4/02, טוען התובע כי הוא פוטר בניגוד להוראות הרשות המוסמכת, וכי כל פניותיו להחזירו לעבודה, נפלו על אוזניים ערלות. לפיכך, הוא עותר בתביעתו להורות על החזרתו לעבודה ולשלם לו שכרו מיום שהופסקה עבודתו ואילך, וזאת, בצירוף פיצוי הלנת שכר.   הנתבעת בכתב ההגנה, טוענת כי המועצה "נמצאת בשלב אישורים של תוכנית הבראה אשר החלה לממשה בתקופה האחרונה, וכי לתובע, ולעובדים אחרים נשלחה הודעת פיטורים מראש בהתאם לחוק ולמקובל" (סעיף 7 לכתב ההגנה).   6. בפני בית הדין התקיימו מספר דיונים במטרה להגיע לפתרון מוסכם , ואולם, הדבר לא צלח (ר' ההחלטה מיום 27/1/02, בעמ' 3 לפרוטוקול). הרשות המוסמכת לא נתנה היתר בכתב לפיטורי התובע, בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות.   ב"כ המועצה, בישיבה מיום 10/4/02, הצהיר כי בכוונת המועצה לפנות לרשות המוסמכת בבקשה מנומקת להתרת צו ההעסקה.   על פי החלטת בית הדין מיום 10/4/02, התבקשו הצדדים לפנות בבקשה משותפת למשרד הבטחון "על מנת שתינתן תשובה מזורזת לפניית המועצה להתרת צו תעסוקה, לכאן או לכאן.   התיק נקבע לתזכורת ליום 14/5/02.       7. ביום שנקבע לדיון, לא הופיע איש מטעם המועצה לדיון. ב"כ התובע הצהיר, כי שוחח טלפונית עם עו"ד אלי עבוד, ב"כ המועצה, ביום 13/5/02, והאחרון "אמר לי שהם לא יופיעו מכיון שהתיק קבוע היום לתזכורת, וגם אמר לי שהוא פנה לנתבעת, וביקש ממנה לזרז את הטיפול בעניינו של התובע...עו"ד עבוד אמר לי שאין לו בעיה שהתיק יעבור למותב" (עמ' 8 לפרוטוקול).   עוד הצהיר ב"כ התובע כי ביום 29/4/03 פנה בכתב למשרד הבטחון בעניינו של התובע, ובתשובה קיבל מכתב ממשרד הבטחון מיום 2/9/02, בו צוין כי "צו ההעסקה שהוצא עבור רמי זיאדה למועצה המקומית הופר, על אף שנתקבל על ידכם".   8. לא מקובל על בית הדין כי איש מטעם הנתבעת לא יופיע לדיון, מ"אחר והתיק קבוע לתזכורת". גם לתזכורת מחויבים הצדדים להתייצב לדיון, מה גם שלא מצאנו כל טעם שלא להעתר לבקשת התובע למתן פסק דין, כעתירתו בתביעה.   9. העובדות בתיק ברורות. התובע מועסק במועצה מכוח הוראת תקנה 6(ב) לתקנות. לא ניתן היתר הרשות המוסמכת לפיטוריו, כנדרש מכוח הוראות תקנה 7 לתקנות. אשר על כן המדובר בפיטורים בלתי חוקיים, ומשכך הם פני הדברים - הפיטורים בטלים.   10. התביעה מתקבלת. אשר על כן הננו מורים למועצה המקומית יאנוח-ג'ת להחזיר את התובע לעבודתו, באותו היקף משרה בה עבד עובר למכתב הפיטורים שקיבל מיום 5/7/01.   על המועצה לשלם לתובע הסכומים שהיה משתכר לו עבד, וזאת מיום פיטוריו עד החזרתו לעבודה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית על סכום השכר של כל חודש, עד לתשלום הסכומים בפועל.   התביעה לפיצוי הלנת שכר - נדחית. תשומת לב הצדדים מופנית בענין זה לדב"ע מז/10-2 סרטי דדש בע"מ - מורי אבנר, פד"ע י"ט, 85, שם דחה בית הדין הארצי תביעה לפיצוי הלנת שכר במקרה דומה.   11. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.  צבאנכותנכי צה"לפיטוריםצה"לניצולי שואה