פיצויי הלנה בגין עיכובים בתשלום קצבה

עב (חי') 7150/00 פיצויי הלנה בגין עיכובים בתשלום קצבה זו תביעה לפיצויי הלנה בגין עיכובים בתשלום קצבה מחודש 12.98 ועד לחודש 9.00. היות ואין מחלוקת עובדתית בין הצדדים אלא מחלוקת משפטית ב"כ הצדדים הסתפקו בתצהירים שהוגשו לבית הדין וכן בסיכומים בכתב. התביעה צומצמה רק להלנת קצבה לאחר ששולם לתובע מענק חופשה. להלן עובדות המקרה! 1. התובע שימש כראש המועצה המקומית ירכא משנת - 1989 ועד 30.11.98, כאשר פינה מקומו למחליפו לאחר הבחירות למועצה החל מדצמבר 1998 התובע הינו גימלאי של הנתבעת. 2. התובע מקבל קצבה חודשית מהנתבע. 3. התובע הציג את מועדי תשלומי קצבתו בהשוואה למועדים בהם היתה הנתבעת אמורה לשלמם. להלן מועדי תשלום הקצבאות חודש 1/99 שולם ב- 19.3.99. חודש 2/99 שולם ב- 28.4.99. חודש 3/99 שולם ב- 13.5.99. חודש 4/99 שולם ב- 15.6.99. חודש 5/99 שולם ב- 15.7.99. חודש 6/99 שולם ב- 12.8.99. חודש 7/99 שולם ב- 17.11.99. חודש 8/99 שולם ב- 17.11.99. חודש 9/99 שולם ב- 17.11.99. חודש 10/99 שולם ב- 29.11.99. חודש 11/99 שולם ב- 26.12.99. חודש 12/99 שולם ב- 15.2.00. חודש 1/00 שולם ב- 2.3.00. חודש 2/00 שולם ב- 9.3.00. חודש 3/00 שולם ב- 21.4.00. חודש 4/00 שולם ב- 18.5.00. חודש 5/00 שולם ב- 15.6.00. חודש 6/00 שולם ב- 6.8.00. חודש 7/00 שולם ב- 28.8.00. חודש 8/00 שולם ב- 15.10.00. חודש 9/00 שולם ב- 12.11.00. חודש 10/00 שולם ב- 13.12.00. להלן טענות התובע: 4. הנתבעת מלינה את תשלום קצבתו של התובע כעניין שבשגרה. טענותיה בדבר קשיים כלכליים, הנובעים מעיכובים בהעברת כספים מהמדינה וחוסר יכולת לגבות מיסים ותשלומים שונים מציבור התושבים, אין להן על מה להסתמך וגם לא נעשה נסיון להוכיחן. 5. "הקשיים הכלכליים" בהן נתונה הנתבעת בתקופה הרלוונטית, שגרמו לה, לכאורה, אפילו לעכב תשלומי שכר לעובדיה וגמלאות לגמלאיה לא מנעו ממנה לגייס עובדים חדשים ומיותרים ולשלם לקבלנים שהועסקו על ידה. 6. הלנת הקצבה גורמת לתובע נזק אישי ומשפחתי כבד בגלל התשלומים באיחור, במיוחד כאשר הגימלה משמשת מקור פרנסה יחיד. 7. הסעיפים העוסקים בהלנת שכר או קיצבה בחוק הגנת השכר עדיין ברי תוקף ולא הוצאו מספר החוקים, והפסיקה לא יכולה לשלול את תקפותם. המחוקק אכן נתן לביהמ"ש שיקול דעת אבל לא הסמיכו להישען על טענות כלליות וסתמיות, כפי שהוצגו ע"י הנתבעת. 8. אם יחליט ביה"ד להפעיל שיקול דעת באשר לשיעור פיצויי ההלנה, מתבקש הוא למצוא נוסחה המאזנת את האינטרס של הצדדים ולפסוק לתובע פיצוי כספי הולם והרתעתי, שאם לכן כן ייהפך תשלום שכר וגימלה באיחור לעובדים ולגמלאים דבר שבשיגרה בניגוד לכוונת המחוקק. להלן טענות הנתבעת: 9. התובע שימש במשך כעשור בתפקיד ראש המועצה המקומית ואלמלא הוחלף בבחירות ב - 1998 היה הוא עומד במקומו של מחליפו היום כדי להשיב על תביעתו שלו ותביעות דומות אחרות. 10. האיחור בתשלומים לתובע נבע מקשיים כספיים שנוצרו על רק נסיבות שלנתבעת לא היתה שליטה עליהן. המצב הכלכלי הקשה במדינה מונע מהנתבעת את היכולת לגבות מהתושבים את תשלומי החובה וגורם בכך גם לצמצום התשלומים המתקבלים מהמדינה. 11. כשבודקים איזון אינטרסים יש להעמיד מן הצד האחד את כוונת המחוקק להבטיח תשלומי שכר לעובד וגימלה לגמלאי במועד, ובתוך כך לקצוב ריבית עונשים בשל עיכובים בתשלום. מן העבר השני יש להעמיד את זכות הקניין של הרשות המקומית הנמצאת במצב כלכלי קשה, ואת תושביה שעלולים להיפגע באופן חמור מפסיקה של פיצויי הלנה לתובע, במיוחד כשמדובר בתקופת מיתון, שיעורי אבטלה גבוהים, פשיטות רגל, התפרקות חברות ולכל אלו יש השפעה גם על מצבן הקשה של הרשויות המקומיות, ובתוכן הנתבעת. 12. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: אין מחלוקת בין הצדדים בעניין העובדות ואכן הגמלאות שולמו לתובע באיחור לא במועד שהיתה הנתבעת אמורה לשלמן, אלא באיחור של פרקי זמן משתנים מאז פרישתו לגמלאות בדצמבר 1998 ועד סוף חודש ספטמבר 2000. 13. גם ללא הצורך להיתלות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולסעיף 3 בו, שעניינו זכות הקניין, כפי שניסה בא כוח הנתבעת לעשות, די לנו בצורך לאזן בין הצרכים והאינטרסים של כל צד העולים מהמקרה שלפנינו. 14. התובע אכן זכאי לקבל את גמלתו מאת הנתבעת במועד, כי כך החוק מחייב, ומשום שהגימלה היה מקור היחיד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו. 15. נכונה גם טענתו של התובע, כי הנתבעת לא עשתה נסיון של ממש כדי להוכיח לביה"ד, שנסיבות קשות ומיוחדות, גרמו לה לנהוג כפי שנהגה בעוכבה את תשלומי הקצבאות, עליהם לא הייתה מחלוקת. 16. הנתבעת לא טרחה להוכיח כמצופה ממנה את קיומם של קשים כספיים - כלכליים, שגרמו לה לנהוג כפי שנהגה, יחד עם זאת לא הוכח שזדון או רשלנות היו במעשיה. יתרה מכך אין בית הדין יכול להתעלם מהעובדה כי מצבן הכלכלי והכספי של רשויות מקומיות שונות, הינו בכי רע, ובית הדין מוצף בתביעות להלנת שכר של עובדי רשויות מקומיות ובתוכן הנתבעת. 17. כאשר הנחה ביה"ד הארצי לעבודה את בתי-הדין האזוריים לבחון בזהירות תביעות להלנת שכר ברשויות המקומיות לא היה בכוונתו להתעלם מחוק הגנת השכר ולאיין את תקפם של הסעיפים העוסקים בפיצויי הלנה. פסיקת פיצויי הלנה הייתה ונותרה אמצעי איום של ממש על המעסיק כדי שלא יקפח את זכויות עובדיו. אבל אין לראות בה אמצעי לרווח משני משמעותי מאד לעובד שקופח. מצופה מכל ערכאה משפטית הדנה בעניינים אלו, לקחת בחשבון גם את העובדה שהשתת פיצויי הלנה היא עונש חמור מאוד למעסיק, במקרה זה תושבי הרשות המקומית וקופת המדינה. 18. בנסיבות אלה, אנו דוחים את התביעה לפיצויי הלנה. הנתבעת תשלם לתובע הפרשי ריבית והצמדה בגין כל ארוע של עיכוב תשלום קצבתו של התובע וזאת החל מהראשון לחודש שלאחר החודש שבגינו היתה אמורה להיות משולמת הקצבה ועד יום תשלום הקצבה בפועל, וזאת עפ"י הפירוט בסעיף 3 דלעיל. הסכום שנצבר בגין הפרשי הצמדה ישא אף הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום שבו שולמה הקיצבה בפועל ועד התשלום המלא של הפרשי הריבית וההצמדה. יש לשלם את כל הסכומים הללו תוך 30 יום מהיום. 19. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הסך הנ"ל ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. פיצוייםהלנת קצבההלנת שכרעיכוב תשלום