תא (כ"ס) 6360/00 צ'ק ביטחון על סחורה שטרם נמסרה א. עובדות התובע בנה ביתו ברח' נחמיה 14 בחולון. בעת בניה הבית נזקק התובע לדלתות והוא פנה לנתבעים שנהלו עסק של יבוא דלתות תחת שם מסחרי באטן. ביום 01/09/98 חתמו הצדדים על הזמנה לאספקת 13 דלתות (להלן בקיצור: "ההזמנה"). סכום ההזמנה הכולל 29,788 ₪ . התובע התעכב בבנית הבית ,ועל כן משהיו הדלתות מוכנות, הוא בקש וקבל הסכמת התובעים לאחסן את הדלתות במחסנם. הואיל והתובע שילם מלוא התמורה, אך הסחורה נשארה בחזקת הנתבעים, הוא ביקש וקיבל שיק לבטחון נושא חתימת אחד השותפים (שיק מס' 1078 משוך על בל"ל סניף היקב ראשל"צ). מאוחר יותר מסרו הנתבעים לתובע שיק לבטחון בסכום של 28,000 ₪ (שיק 3127 משוך על אותו סניף) נושא חתימת שני השותפים - הנתבעים. במרוצת חודש מאי 1999 הוזמן התובע למחסנם של הנתבעים על מנת לקבל את פרטי ההזמנה, הואיל והעסק נקלע לקשיים והיה חשש לשימת יד של נושים על הסחורה. התובע הוא זה שהוביל את הסחורה על חשבונו ושלם למתקין על חשבונו. התובע הציג חוות דעת שמאי לפיה הנזקים הישירים שנגרמו לו עולים כדי 14,923 ₪ . התובע הגיש את השיק השני לבצוע ונתנה לנתבעים רשות להגן. מכאן התביעה שלפנינו. הדיון התובע טוען כי: ההזמנה במקור מדברת - בסעיף 2 - על כך שהמחיר אינו כולל התקנה. משנמחק הסעיף על ידי המוכרים - הנתבעים- משמע התקנה נכללת במחיר כיוון שהנתבעים לא בצעו את עבודות ההתקנה ולא הובילו את הסחורה הוא נאלץ לשלם 3,500 ₪. זכאי להשבת הסכום. על פי ההזמנה היה אמור לקבל משקופים מעץ מלא בעוד המשקופים שקבל בפועל היו עשויים NDF ולא עץ. חלק מהמנעולים שנמסרו לו פגומים וחלקם כלל לא סופק. הנזקים הישירים לתובע עולים כדי 14,923 ₪ הכל במפורט בדו"ח מומחה מר ישעיהו וינשטוק. הנתבעים טוענים כי: מחיקתו של סעיף 2 אינה מלמדת כי המחיר כולל התקנה. אם כך היו פני הדברים, היו הצדדים מוחקים רק את המלה "אינו" שבסעיף 2 הנ"ל. התובע לא הוכיח עלות הובלה והתקנה. מתוך ההזמנה עולה בברור כי המשקופים לא יהיו מעץ מלא משום שבאותו מקום שהיה עץ מלא נגבה מחיר גבוה יותר. התובע חתם על תעודת משלוח, בה אשר כי קבל כל הסחורה לשביעות רצונו ומה לו כי ילין עכשיו. יש לדחות את חוות הדעת ואת התביעה כולה. הנתבע 2 נחקר נגדית על גרסתו ביחס לסעיף 2 להזמנה וההסבר שספק לא היה משכנע. אמנם שני הצדדים אינם משפטנים אך טופס ההזמנה נוסח על ידי הנתבעים. לטעמי, משנמחק סעיף 2 יש רגלים לטענת התובע כי משנמחקה הפסקה האומרת כי המחיר אינו כולל התקנה, משמע לפנינו מחיר הכולל התקנה ובענין זה אני מקבל את גרסת התובע. באשר למחלוקת בדבר טיבם של משקופים, טוען התובע כי דובר במפורש על משקופים מעץ מלא. בתמיכה לגרסתו הוא הזמין כעד מטעמו את מר אריה אדגר, אשר נכח בשעה שהצדדים התקשרו בהזמנת הדלתות. העד חזר על האמור בתצהירו כי הנתבעים הבטיחו והתחייבו בפני התובע שהמשקופים יהיו עשויים עץ מלא. עדותו של מר אדגר לא התמוטטה בחקירתו הנגדית. יש לציין כי גם אז וגם כיום אין למר אדגר ענין בתוצאות התביעה. עבודת הבניה נסתיימה והוא לא תלוי כך או אחרת בתובע. מול עדותו של מר אדגר עומדת עדותו של מר בצרי שלא נתמכת בכל עדות או ראיה חיצונית אחרת. הפרשנות אותה הוא נותן לשנויים במחירי הדלתות שמופיעים בהזמנה יכולים להסביר כי הדלתות הן השונות במחיר ובמילוי בעוד המשקופים היו צריכים להיות עשויים עץ מלא. הנתבע מפנה למפרט שצורף להזמנה אך גם ממנו אין להסיק בצורה ברורה את שמבקש הנתבע להסיק ממנו. אין חולק כי המסמך נוסח על ידי הנתבע ועל כן אם קיימת אי בהירות היא רובצת לפתחו של הנתבע והתובע שתמך גרסתו בעדותו של מר אדגר מקובלת עץ תוך שאני דוחה את גרסתו של הנתבע. באשר לשאלת גובה הנזק סמך התובע את טיעונו על חוות הדעת של מר וינשטוק. האחרון אינו נגר אלא מעריך נזקים. ב"כ הנתבעים טען כי התובע עשה ועושה שמוש במשקופים שסופקו לו ולכן לא ברור לו מנין שאב המומחה את הסכום של 9,013 ₪. לענין זה שאלתי ישירות את העד והוא השיב לי בעמ' 30 שורה 20 כי התקנה לחוד. בשאלה חוזרת מתקבלת תשובה לא ברורה בשורה 25 המחיר כולל התקנה. אציין ואומר כי העד לא עשה עלי רושם שהוא מבין בנושא כיוון שתחום הנגרות אינו תחום עסוקו ולכן הסכומים שהוא נוקב מבוססים על אמירות של אחרים ולא מתוקף ידיעתו הישירה. לאחר שקראתי שוב ושוב את חוות הדעת, התצהירים ועדויות הצדדים, אני בא למסקנה כי ההצעה שהצעתי לצדדים בתום ישיבת יום 25/12/01 אכן משקפת את הנזק הממשי שיש לפסוק לתובע ולא מעבר לכך. אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בליוית ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין עד ליום התשלום בפועל. באשר להוצאות המשפט מעיון בפרוטוקול עולה כי התובע הסכים תחילה לחסוך בדיון ולפסוק על פי סעיף 79 א', מאוחר יותר הוצעה הצעת פשרה על ידי חברתי השופטת קוצר. הסכום אינו ידוע לי, אך גם אז התובע הסכים והנתבעים התנגדו. לפיכך נגרר התובע להוצאות לקיום ישיבת הוכחות. מאידך, ההצעה שהצעתי לצדדים בתום ישיבת ההוכחות היתה מקובלת על הנתבע אך לא על התובע וככל הנראה ההוצאות שנכנס אליהן הן שמנעו הסכמתו. הואיל והתובע השחית מזמנה של המערכת בצורך לכתוב פסק דין זה ולהדפיסו ישא כל צד בהוצאותיו. סחורהשיקים