תא (חד') 5857/00 צ'ק דחוי שחזר עבור עבודות נגרות התובע ביצע עבודות נגרות בבית אשר נבנה ע"י הנתבעת. עבור ביצוע כל העבודות היה על הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,500 ש"ח. הנתבעת מסרה בידי התובע, מראש, מספר שיקים דחויים, אשר האחרון שבהם הינו השיק נשוא תיק זה, על סך של 4,000 ש"ח, שזמן פרעונו הוא 30.4.98. לאחר שהשיק הנ"ל לא כובד, הגישו התובע לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחדרה, בתיק הוצל"פ 12-04068-99-1 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). הנתבעת הגישה התנגדות בטענה כי לאחר שהתובע לא השלים את ביצוע כל העבודות אשר התחייב לבצע, נאלצה, בסופו של דבר, לקחת נגר אחר אשר השלים את העבודות, ותמורת זאת שילמה לו הנתבעת סך של 8,230 ש"ח. התובע טען כי ביצע את כל העבודות, בשלמותן, וכי לאחר שהשיק חזר, לא מחמת הוראת ביטול אלא מחמת חסרון חותמת, פנה פעמים רבות למנהל הנתבעת אולם הדבר לא הועיל. ב"כ התובע טוען כי הנתבעת לא הוכיחה כשלון תמורה וכי ממילא, כשלון התמורה לו היא טוענת הינו כשלון חלקי בלתי קצוב, אשר אינו מהווה הגנה מפני תביעה שטרית. עוד טוען ב"כ התובע, תוך שהוא מפנה אל פרוטוקול הדיון בהתנגדות, כי השיק לא בוטל אלא חזר מחמת חסרון חותמת, וטוען כי קיימות סתירות רבות בדברי מנהל הנתבעת, מר ליבנה (להלן: "ליבנה") ובתצהירו. לא מצאתי סתירות בגרסאותיו של ליבנה. נהפוך הוא - גרסתו היתה עיקבית וזכתה לאמוני המלא. לענין טענת ב"כ התובע כי ליבנה טען לעיתים כי העבודות לא הושלמו ולעיתים כי העבודות לא בוצעו, אומר כי אין בכך כל סתירה; ברור מדברי ליבנה כי העבודות אשר נמסרו לנגר אחר לא בוצעו, והיה בכך אי השלמת כלל העבודות אשר התחייב התובע לבצע. ליבנה הסביר בעדותו, בעת הדיון בהתנגדות, כי חלק מהפריטים כלל לא בוצעו, וחלק מהם בוצע חלקית ולא הושלם. אין גם כל סתירה בין דבריו של ליבנה, בסעיף 14 לתצהירו, לפיהם הנתבעת ביטלה את השיק, והיתה זכאית לעשות זאת על פי עצה משפטית שקיבלה, מאחר שלא קיבלה תמורה עבור שיק זה, ובין דבריו כי הוא היה זה אשר ביטל את השיק. אין מחלוקת כי הוא מנהל הנתבעת, וכי הסיבה לאי ביטול השיק היה אי ביצוע העבודות. כל שהוסף בסעיף 14 לתצהירו הוא, שביטול השיק נעשה על ידו רק לאחר ייעוץ משפטי ובכך אין, כמובן, כל פסול. סיבת החזרת השיק לא הוכחה, ואף השיק עצמו לא הוגש, כך שאינני יכולה לקבוע אם חזר מחמת הוראת ביטול או מחמת חסרון החותמת, אולם גם אם הסיבה הרשומה עליו הינה חסרון חותמת אין הדבר שולל ביטולו ע"י הנתבעת. לתצהירו של ליבנה צורף הסכם אשר נעשה עם הנגר האחר אשר לקחה הנתבעת כדי שישלים את העבודות, והעבודות המפורטות בו הינן אותו חלק מהעבודות אשר היה על התובע לבצע. כן צורפה קבלה על תשלום מקדמה בסך של 500 ש"ח לנגר האחר ותצלום שיק ע"ס 3,730 ש"ח, אשר שולם לו. פרט לחשבונית אשר בגינה הוצא השיק ע"ס 3,730 ₪ לא אפשרתי לליבנה להגיש, במהלך הדיון, מסמכים נוספים אשר לא צורפו על ידו לתצהירו, אולם די בהסכם, בקבלה, בצילום השיק ובחשבונית אשר הוגשה, כדי לתמוך בעדותו של ליבנה בענין זה. צודק ב"כ התובע בטענתו כי היה על הנתבעת להביא, כעד מטעמה, גם את הנגר האחר אשר ביצע את העבודות, אולם, לאחר שנתתי אמון מלא בדברי ליבנה, ולאור המסמכים הנ"ל, אשר הוגשו על ידו, לא אוכל לקבל את התביעה רק משום כך שהנגר האחר לא הובא להעיד. בעדותו אמר התובע כי ייתכן שהנתבעת שכרה את הנגר האחר על מנת שיבצע עבודות נגרות אחרות בבית, עבודות אחרות מאלה אשר התחייב התובע לבצע, ובהסכם העבודה נרשמו עבודות אשר נכללו בהסכם עם התובע, למרות שלא אלה העבודות אשר בוצעו ע"י הנגר האחר. טענה זו הינה מרחיקת לכת, ולא אוכל לקבלה. מדברי התובע עצמו בעדותו נראה היה כי גם הוא יודע שאין לטענה זו כל בסיס. לענין מהותו של כשלון התמורה - על פי ההלכה, מאחר שמדובר בכשלון תמורה בין צדדים קרובים לשטר, הרי ניתן לטעון ולהוכיח גם כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. גובה כשלון התמורה אשר הוכיחה הנתבעת הינו בשיעור עלות עבודתו של הנגר האחר, דהיינו בסך של 8,230 ש"ח, שיעור העולה על סכום השיק, ולפיכך אין לחייב את הנתבעת לשלם את השיק. מעבר לאמור לעיל אציין, בשולי הדברים, כי השיק המקורי לא הוגש לביהמ"ש, במהלך הדיון, ועל פי תקנה 197(א) לתקנות סדה"ד האזרחי, תשמ"ד - 1984, לא ניתן לקבל תביעה שטרית ללא הגשת השיק המקורי לביהמ"ש. אני דוחה, איפוא, את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות המשפט בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. סכום זה כולל את ההוצאות אשר נפסקו בהליך ההתנגדות. שיקיםשיקים ללא כיסוינגרות