רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ: המערערת הגישה ללשכת ההוצל"פ בקשה לביצוע שיק והמשיבה הגישה התנגדות והדיון הועבר לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. בשלב הזה ניתנה למשיבה הרשות להתגונן ומערערת ביקשה, כנראה על סמך טענות המשיבה, רשות לצרף צד נוסף. לאחר דיון בבקשה, דחה רשם בית-משפט זה את הבקשה וקבע כי מדובר בצד נוסף אשר המערערת טוענת כי קיימת כנגדו עילה נוספת, להבדיל מהעילה השטרית ואין צירוף הצד הנוסף תואמת את סדרי הדין שמקורם בביצוע שיק בהוצל"פ והמערערת תמצא את תרופתה על-ידי כך שתגיש תביעה נפרדת נגד הצד האחר ותוכל לעתור לאחר מכן לאחד את הדיון, בתביעה החדשה יחד עם ההתנגדות. על כך בא הערעור בפני. ראשית דבר, פותחת ההחלטה נשוא הערעור במילים כדלקמן:ו- "דנה אנכי בבקשה לתיקון הליך על פי ס' 81א(א) לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1967 לאחר העברת הענין לבית-המשפט ומתן רשות להתגונן". לדעת ביהמ"ש זה טמונה בסעיף הפתיחה של ההחלטה טעותו של כב' הרשם, אין לכב' רשם ביהמ"ש זה טמונה בסעיף הפתיחה של ההחלטה טעותו של כב' הרשם, אין לכב' רשם ביהמ"ש המחוזי כל סמכות בחוק לתקן הליכים על-פי חוק ההוצל"פ, תיקון הליכים על-פי חוק ההוצל"פ מסור בלעדית בידי ראש ההוצל"פ ובדרגת ערעור, בידי שופט של ביהמ"ש המחוזי, כך שעל-פי סדרי הדין לעולם אין תיקון הליך בהוצל"פ נכנס בגדר סמכותו של רשם ביהמ"ש המחוזי. המדובר בבקשה לפי תקנה 24לתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה הדנה במחיקת בעלי דין והוספתם. אמנם, מלכתחילה, החל ההליך על-ידי הגשת בקשת ביצוע להוצל"פ, אולם מרגע הגשת ההתנגדות, חייב ראש ההוצל"פ "להעביר את הענין לביהמ"ש" כמצוותו של סעיף 81א(ג) לחוק ההוצל"פ [4] ומן השלב הזה ואילך "רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963", בהתאם לסעיף זה. מכאן, שההתנגדות, מרגע עזיבתה את לשכת ההוצל"פ, נהפכת לבקשת רשות להתגונן, בעוד שבקשת הביצוע בהוצל"פ עוברת גם היא טרנספורמציה, דהיינו נהפכת לכתב תביעה בסד"מ, וחוק הוצל"פ, על תקנותיו, לא יחול עוד, כל עוד לא תם הדיון בביהמ"ש המוסמך. (ראה את פס"ד של כב' השופט לנדוי, המ' 797/81 אורי קלעי נ' סור ג'ון [1] בעמ' 572, וכן ע"א 835/75 אלי ברוך נ' גולדפיס [2] בעמ' 606, דברי כב' השופט עציוני מול האות ד'). אין מחלוקת בין ב"כ הצדדים, וכב' הרשם גם מסכים לכך, כי במידה והמערערת היתה מגישה תביעתה מלכתחילה בסד"מ, הרי לאחר מתן הרשות להתגונן פתוחה הדרך להגשת בקשה על פי תק' 24לתקנות סד"א. באשר לטענה של עילה חדשה, הקיימת כנראה כנגד צד ג', להבדיל מהמשיבה, הרי אין כל מניעה בתקנות סד"א לצרף נתבע נוסף בגין עילה חדשה והכל בתנאי שהראיות הצריכות לענין זהות (ראה בר"ע 282/80 "המגדר" נ' מדינת ישראל). לאור כל האמור לעיל, הרי נראה לביהמ"ש כי יש מקום לצרף את המשיבה 2בבקשה המקורית, משיבה אשר משום מה לא צורפה לערעור שבפני וזאת בניגוד לתקנה 424לתקנות סד"א [5], כנתבעת נוספת לתביעה. המערערת רשאית להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 15יום מהיום, והמשיבות רשאיות5להגיש כתב הגנה תוך 30יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן. הוצאות לחובת המשיבה בסך 1000ש"ח + מע"מ, צמוד להיום. הוצאה לפועל