שכר טרחת עורך דין התובע בתביעות קטנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר טרחת תובע עורך דין בתביעות קטנות: 1. תביעה לתשלום "הפרשי שער" בגין המרת מט"ז, שהוגשה כנגד הבנק הנתבע, ע"י לקוחו. הסכום הנתבע הוא 5,750.- ש"ח ובנוסף על כך 2,800.- ש"ח שכ"ט עו"ד [שכן התובע הוא עו"ד במקצועו - ומסתמך על תקנה 516(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי המזכה עורך דין שהוא בעל דין וטוען לעצמו בשכ"ט עו"ד "כאילו העסיק עורך דין"]. 2. וזו תמצית סיפור המעשה: התובע ניהל, במשך שנים ארוכות חשבונות הבנק ועסקאותיו הבנקאיות בבנק הנתבע; בין היתר החזיק חשבון פקדון פלורינים הולנדיים. בבוקר האירוע פנה אל הנתבע וביקש למכור סכום נכבד של אותם פלורינים ולהכין שיק בנקאי, במטבע ישראלי, בגובה התמורה שתתקבל מן ההמרה. הימים היו ימים של תנודות ערות בשערי החליפין של המטבעות; שער החליפין של המטבע ההולנדית בבוקר אותו יום היה 2.27 ש"ח; הוראת המכירה ניתנה ע"י התובע בשעה 09:00 לערך. המטבע הומר בסמוך לשעה זו - כאשר השער היה 2.20 ש"ח בלבד. בערב אותו יום חזר השער וטיפס ל2.25- ש"ח. השיק הבנקאי שהוכן עבור התובע היה בסכום 264,400.- ש"ח. אין מחלוקת שהתובע ביקש להכין את השיק הבנקאי עד שעת הצהריים ובשעה 12:30 אף כבר בא לקבלו. 3. לטענת התובע נהג הבנק כלפיו ברשלנות וחוסר מקצועיות שכן היה עליו להעמידו על העובדה שהשער, בעת קבלת פקודת ההמרה, כה נמוך - שאז היה נמנע מביצוע ההמרה. או שהיה על הבנק לבצע את ההמרה לפי שער של סוף היום (או שער של הבוקר). לדבריו ביקש, עת נתן את הוראת המכירה, כי זו תעשה לפי שער החליפין של היום הקודם ומשנאמר לו כי הדבר איננו אפשרי הבין כי שער המכירה יהא זה של מוצאי אותו יום. הוא לא ידע כי הבנק יכול לקבוע את שער החליפין ("בלחיצת כפתור" - כלשונו) ברגע מתן הוראת המכירה. לטענת התובע - במכירת המט"ז דווקא בשער הנמוך נגרם לו נזק, משקיבל סכום נמוך בהרבה, ביחס לסכום שיכול היה לקבל לפי אחת מן האלטרנטיבות האחרות. 4. הבנק טוען לעומתו כי התובע ביקש את השיק הבנקאי בסכום מדוייק (בש"ח) ובעת מתן פקודת ההמרה הודע לו בדיוק מהו השער באותה שעה - ובהתאם לכך חושב סכום הפלורינים שיש להמיר כדי להכין שיק בנקאי באותו סכום (אין מחלוקת כי הסכום השיק הבנקאי הורכב לבד מתמורת המרת המט"ז גם מתמורת מכירת כספי קרן נאמנות). הבנק מוסיף וטוען כי במצב הנתון באותה עת - כאמור, תנודות חריפות בשערים תוך שעות ספורות, אין הוא יכול "להמר" על השער ולהבטיח ללקוח מכירת המט"ז במחיר מסויים. יתרה מזאת - באותן נסיבות, כאשר השער הספיק כבר לצנוח מאז שעות הבוקר מ2.27- ל2.20-, סביר היה לצפות לכך שימשיך במסלול הירידה; בודאי לא ניתן היה לשער שלקראת הערב ישוב ויטפס מעלה. גם מטעם זה לא היה כל דבר בלתי סביר במעשי הפקיד אשר קיבל את הוראת התובע וביצע את ההמרה לפי שער 2.20. 5. התובע שולל טענת הבנק כי ביקש להכין שיק בנקאי בסכום מוגדר מראש. לטענתו עמד בפני גירושין מאשתו וביקש להוציא את מלוא תמורת המט"ז מאותו חשבון. אינני רואה חשיבות רבה להכרעה בשאלה זו - אם כי אציין, למען שלמות הפסק, כי מתוך המסמכים כפי שהוצגו בפני יש רגליים לטענת הבנק שלא הומרה כל מלוא יתרת החשבון. 6. גם אם אקבל את גירסתו העובדתית של התובע במלואה מתקשה אני לראות את הבסיס לתביעה. מה מקור "זכותו" של התובע כי הבנק יבטיח לו את שער המכירה הגבוה דווקא ? ובאיזו עילה מבקש הוא לחייב את הבנק לשאת בסיכון ירידת ערך נוספת בשער החליפין ולספוג את ההפרש. אין חולקין, כאמור, שהתובע ביקש להכין עבורו שיק בנקאי בש"ח הכולל מלוא תמורת המכר עד לשעת הצהריים ובשעה 12:30 כבר בא לקבל את השיק (הוא עצמו מתאר את החפזון בו הוכן השיק משהתברר שטרם הוכן עד בואו). כיצד יכול היה הבנק לקבוע ולמסור לו את מלוא תמורת המכר, אם המכירה צריכה להעשות לפי שער הנעילה של מוצאי יום המסחר - שעדיין איננו ידוע בשעת הצהריים ? ומה אם היה השער ממשיך וצונח - האמנם, לדעת התובע, היה על הבנק "לספוג" את ההפרש במקרה כזה? הבנק מצביע על תנאי ביצוע "פעולה כספית במט"ח" כפי שהם מופיעים על גב מסמך ההוראה הניתנת ע"י הלקוח - שם נקבע מפורשות שאם אין הלקוח רושם בהוראתו שער חליפין (ומניח אני שפשר רישום הוראה כזו הוא שאם לא ניתן להשיג את השער הרשום אין לבצע הפעולה) כי אז תבוצע הפעולה לפי שער "שייקבע ע"י הבנק מיד לאחר קבלת ההוראה". תנאי זה אף הוא איננו מתיישב, בכל הכבוד, עם עמדתו של התובע. 7. לא מצאתי מחדל או חוסר סבירות במכירה המיידית בשים לב ל"קו הירידה" בשער החליפין, כפי שהסתמן מאז אותו בוקר ונתן מקום להנחה שהשער ימשיך לרדת. 8. בנסיבות אלו דינה של התביעה להידחות. שקלתי האם יש מקום לחייב את התובע בהוצאות משפטיות בשיעור הנתבע על ידיו בתביעתו, אך בחרתי להשאיר את החיוב במסגרת המקובל בערכאת התביעות הקטנות, ולפיכך אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאותיו בהליך זה בסך 500.- ש"ח. תביעות קטנותשכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין