תא 4104/01 תביעה בגין קניית חלקת קבר 1. המדובר בשתי תביעות, שאוחדו, ועניינן רכישת חלקת קבר.   התובעת מס' 1 בת.א 4104/01 ( להלן "התובעת" ), התאלמנה בצעירותה בגיל 23 במרוקו, וכל קרוביה בישראל, לאחר עלייתה ארצה, הסתכמו בהוריה.   תובעות 2 ו-3 הינן בנותיה של התובעת.   נתבעת מס' 1, המועצה הדתית עכו הינה גוף שהוקם מטעם נתבע מס' 2, ואשר היה מוסמך, בין היתר, לטפל באספקת שירותי קבורה ורכישת חלקות קבר באזור עכו ( להלן "הנתבעת" ).   נתבע מס' 2 , המשרד לענייני דתות, נמחק, במהלך הדיון, מכתב התביעה בהסכמת הצדדים. 2. ביום 16.1.89 חתמה התובעת, על פי הנטען, על בקשה לרכישת אחוזת קבר הסמוכה למקום קבורתם של הוריה ( להלן "החלקה" ), ושילמה לנתבעת תמורתה סך של 2,700 ₪ ( נספחים א' ו-ב' לכתב התביעה ). ביום 17.5.89 הונפקה לה על ידי הנתבעת תעודה מס' 319 המאשרת את בעלותה של התובעת בחלקה.   3. בשנת 1997, ולאחר שעברה אירוע מוחי, הודיעה התובעת לבנותיה על רכישת החלקה. מביקור שנעשה על ידי תובעת מס' 3 בחלקה, התברר כי בחלקה נקבר אדם אחר.   הנתבעת התנצלה על הטעות והבטיחה חלקה חלופית הסמוכה אף היא לקברם של הורי התובעת ( להלן "החלקה השניה" ). נציג הנתבעת רשם על התעודה המקורית, את פרטי החלקה השנייה.   4. כעבור שלושה חודשים, נחרדו בנות התובעת לגלות כי בחלקה השנייה קיימת מסגרת של קבר זוגי. לאחר שהנתבעת הועמדה על הטעות, הבטיחה לתת לתובעת חלקה אחרת סמוכה ( להלן "החלקה השלישית" ). בכדי להימנע מהישנות מקרים דומים, ביקשה הנתבעת מבנות התובעת להציב במקום מצבה.   ביום 4.7.00, שילמו בנות התובעת לנתבעת, עבור המצבה, סך של 5,000 ₪. ( נספח ד' לכתב התביעה ).   5. במהלך שנת 2000 הופתעה התובעת לקבל תביעה משפטית בשם גב' סגל דורה, ובה נטען כי גב' סגל רכשה את החלקה השלישית עוד בשנת 1993, והתובעת נתבקשה להסיר את הקבר ולהעביר את המצבה שהוקמה על ידה בחלקה הנ"ל. בעקבות הסדר שהושג בין הצדדים בבית המשפט השלום בעכו, הועברה המצבה לחלקה חדשה ( להלן "החלקה הרביעית" ), תוך שמירה על זכותה של התובעת להגיש נגד הנתבעת תביעה בגין הנזקים שנגרמו לה והנובעות מהפרת ההסכמים בינה לבין הנתבעת, על פי הנטען.   6. התובעת מימשה את זכותה הנ"ל באמצעות הגשת התביעה הנוכחית, והיא טוענת כי הנתבעת הפרה את ההסכמים איתה, וכי כל תכלית קניית חלקת הקבר לא מומשה הואיל והחלקה הרביעית אינה קרובה כלל לקברם של הורי התובעת, דבר שגרם לה זעזוע נפשי קשה. כן טענו התובעות כי השתלשלות העניינים כמתואר לעיל, גרמה להן נזק נפשי כבד בנוסף לנזק הכספי בגין שכירת שירותי עורכי דין.   התובעות העמידו את תביעתן על סך של 100,000 ₪.   7. הנתבעת לעומתן טענה כי חלקת הקבר שנמכרה לתובעת, לא היתה בסמיכות לקברם של הוריה, ולא היתה מיועדת מלכתחילה, לפי המיקום שלה, להיות בסמיכות כאמור. לטענתה, כל שרשרת האירועים נגרמה בשל סברותיה המוטעות של התובעת כי חלקת הקבר המקורית שרכשה מצויה בסמיכות לחלקתם של הוריה.   הנתבעת טענה כי לא מסרה לתובעת כל מידע מוטעה בדבר מיקומה של חלקת הקבר, וכי החלפת הקבר נעשה מתוך מחווה של רצון טוב ולפנים משורת הדין. עוד טענה הנתבעת כי תכלית קנית חלקת הקבר מומשה, ובידי התובעת חלקת קבר אשר נמצאת בסמיכות דומה לחלקת הקבר אשר נרכשה על ידי התובעת מלכתחילה. 8.                   הנתבעת הגישה תביעה נפרדת, בת.א 5775/01, ובה טענה כי בשלהי שנת 2000, נערכה פגישה בין נציגי הנתבעת לבין תובעת מס' 3 ובעלה, שבה סוכם בלחיצת יד, כי הנתבעת תעביר על חשבונה את חלקת הקבר של התובעת לחלקה אחרת, ותפצה את התובעת בהענקת ספרי קודש, בסך של 1,000 ש"ח, למען עילוי נשמתו של אביה המנוח של התובעת.   התובעות חזרו בהן מהסכמתן הנ"ל, על פי הנטען, על כן עתרה הנתבעת בתביעה זו, לאכיפת ההסכם הנ"ל על התובעות. 9. הצדדים הסמיכו בית משפט זה לדון בתביעה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב ) התשמ"ד-1984, תוך תיחום גובה הפיצוי המקובל עליהם במסגרת ההסכמה הדיונית הנ"ל, בין 0 ₪ עד 50,000 ₪.   10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על נספחיהם, בתצהירים, ובסיכומי טענותיהם, ובמסגרת תיחום גובה הפיצוי כאמור לעיל, הנני מחליטה לקבל את התביעה בת.א 4104/01, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת מס' 1 פיצוי בסך של 40,000 ₪, וכן אגרת בית המשפט ששולמה על ידה, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   כמו כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחת מהתובעות 2 ו- 3 פיצוי בסך של 5,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   בהתחשב בדרך בה בחרו הצדדים לניהול התביעה, הנני מעמידה את הוצאות שכ"ט עו"ד שעל הנתבעת לשלם לתובעות על סך של 5,000 + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.בתי עלמין / בתי קברות