דמ (ת"א) 1355/02 תביעה למשכורת על עבודה של יומיים א. רקע כללי 1. בפני תביעה לתשלום שכר עבודה לתשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות לפיצויי הלנת שכר, דמי נסיעות וחלף הודעה מוקדמת. 2. תמצית העובדות אותן הריני קובעת על יסוד הראיות שהובאו בפני, היא כדלהלן: 2.1. התובע הועסק בנתבעת יומיים בלבד מיום 28.6.01 ועד ליום 30.6.01. 2.2. הנתבעת הינה חב' העוסקת במתן שירותי שמירה וניקיון. 2.3. התובע עבד במהלך היומיים הנ"ל 20 שעות מהן 16 שעות "רגילות" ו- 4 שעות נוספות. התובע הועסק באתר בו נותנת הנתבעת שירותי שמירה הנמצא בשיכון "צמרות" בהרצליה. 2.4. שכרו השעתי של התובע עמד על 18 ש"ח. 2.5. התובע נקלט לעבודה על ידי אחראי משמרת באתר בשיכון "צמרות", והוא אף פוטר על ידו - לאחר שני ימי עבודה בלבד. 2.6. הנתבעת העסיקה בתקופה הרלוונטית 80 עובדים. על פי נהליה - עובד המתחיל בעבודתו, נדרש למלא במשרדי הנתבעת ברח' קינג' ג'ורג' בת"א טופס 101 על מנת שניתן יהיה לדווח ולנכות משכרו מס כחוק. כמו כן הוא נדרש לקבל במשרדי הנתבעת מדים, למלא בקשה לרשיון לשמוש בנשק ולקבל טופס דווח על שעות עבודה. התובע הועסק בעבר על ידי הנתבעת והנהלים הללו היו מוכרים לו אולם, חרף האמור - הוא לא התייצב במשרדי הנתבעת בתחילת עבודתו, ואף לא חתם על טופס 101. משכך, הגורמים האחראים על תשלום השכר בנתבעת אף לא ידעו על תחילת העסקתו ושכרו לא שולם לו. יצויין, כי התובע לא ציין בפני בית הדין מלכתחילה ובעת שהעיד בעדות ראשית כי הוא עבד בעבר בנתבעת וכי הוא הכיר נהלים אלה, הדבר עלה רק בעקבות שאלת בית הדין שהופנתה אליו בעקבות שמיעת עדותו של נציג הנתבעת, אשר הסביר את מהות התקלה שבעטיה לא שולם לתובע שכרו. כמו כן יצויין, כי לשאלת בית הדין - מדוע לא מילא התובע את טופס 101 בתחילת עבודתו, על אף שידע על הנוהל, השיב התובע: "יש לי תשובה מוכנה." והתשובה "שהכין" התובע היתה - כי נאמר לו שהאחראי במקום עבודתו יטפל בכך. אפילו אתן אמון בגרסתו של התובע כאמור, הרי שאין בה כדי לסתור את גרסתו של הבעלים של הנתבעת אשר היא האמינה בעיני לפיה, לא דווח על עבודת התובע לגורמים המטפלים בביצוע תשלום לעובדים, מתוך טעות של אחראי המשמרת אשר קלט את התובע לעבודה. 3. לאחר שנודע לנתבעת על אי תשלום שכרו של התובע, עקב פנייתו של התובע בעניין זה, הציעה הנתבעת לתובע לשלם את שכרו, והוא הוזמן לשם כך אל משרדי הנתבעת על מנת לחתום על טופס 101 ולקבל את התשלום, אלא שהתובע סירב לעשות כן והוא התייצב במשרדיה של הנתבעת רק לאחר הגשת כתב התביעה על מנת למוסרו לנתבעת. באותו מעמד הוצע שוב לתובע לקבל את שכרו, אולם התובע סירב לקבלו ועמד על תשלום שכרו בתוספת פיצויי הלנה. בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה הפקידה הנתבעת בקופת בית הדין סכום של 350 ש"ח, הוא הסכום שהגיע לטענתה לתובע עבור שני ימי עבודה. 4. כפי שכבר נאמר - באשר לפן העובדתי, מקובלת עלי גירסתו של עד הנתבעת בכל הנוגע לסירובו של התובע לקבל את שכרו כל עת שהוצע לו הדבר ע"י הנתבעת. זאת אף לנוכח עדותו המגומגמת של התובע בעניין זה בעמ' 4 לפרוטוקול אשר עשתה רושם בלתי אמין. 5. לאור כל האמור לעיל, הריני קובעת כי התובע זכאי לשכר עבודה בגין שעות עבודתו הרגילות בסך של 288 ש"ח (16X18) ולתמורה עבור שעות נוספות בסך של 99 ש"ח (2X27 + 2X22.5) בסך הכל זכאי התובע לשכר עבודה בסך של 387 ש"ח. 6. לאור האמור, יועבר לזכות התובע הסכום שהופקד בקופת בית הדין ע"י הנתבעת בסך של 350 ש"ח ובנוסף על כך, תשלם הנתבעת לתובע סך של 37 ש"ח וכן הפרשי הצמדה וריבית על הסכום של 387 ש"ח וזאת החל מיום 1.7.01 ועד למועד התשלום בפועל. הסכום ישולם תוך 30 יום מהמועד שיומצא לנתבעת פסק דין זה. 7. לא נסתרה מעיני עתירתו של התובע אשר ביקש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה אולם, בנסיבות העניין, נחה דעתי כי שכר העבודה כאמור לא שולם בשל טעות כנה של הנתבעת אשר גם לתובע היה בה חלק. לאור זאת ובשים לב להתנהגותו של התובע אשר לא היתה חפה מחוסר מתום לב, עת שסירב לקבל את שכרו בהשליכו יהבו על פיצויי הלנה - נראה לי, כי אין לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה מעבר להפרשי הצמדה וריבית. 8. לנוכח העובדה, שהתובע עבד פחות מחודש ימים וליתר דיוק - יומיים בלבד, הרי שעל פי הדין אין הוא זכאי לחלף הודעה מוקדמת ומשכך הריני דוחה תביעתו זו. 9. אשר לתביעה לדמי נסיעות, הרי שהתובע לא הביא בפני בית הדין כל נתון ביחס לתביעה זו שכן, הוא לא ציין כי הוא נדרש להגיע למקום עבודתו בתחבורה ואף לא את מקום מגוריו ומשכך - הריני דוחה גם רכיב זה של התביעה. 10. בנסיבות העניין ולנוכח התנהגותו של התובע בבית הדין, אשר בית הדין אף התייחס אליה במהלך שני הדיונים שהיו בתיק זה - וכמופיע בפרוטוקול הדיונים - הרי שאין אני מוצאת מקום לפסוק לזכותו הוצאות משפט. 11. סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 387 ש"ח כמוצויין בסעיפים 5 ו- 6 לעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.7.01 ועד למועד התשלום בפועל. הסכום שהופקד ע"י הנתבעת בקופת בית הדין יועבר לתובע. 12. פסק דין זה ניתן על ידי כדן יחיד וזאת משום שנציגי הציבור שזומנו כדין לדיון בו נשמעו ההוכחות לא הופיעו אליו והוחלט לדון בהעדרם על מנת שלא לדחות את הדיון. משכורת