תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי הינה הגנה על הציבור מפניהם של מושכי שיקים ללא כיסוי ולא הגנה על הבנקים המסחריים. תכלית זו דורשת הקפדה יתרה על הדרישות שקובעים החוק והתקנות מבעלי חשבון מוגבל החפצים לערער על ההגבלה. פרשנות תכליתית של ההוראות הנ"ל תביא אכן לתוצאה כי צירוף העתק מסמך או ראיה עליהם מסתמך המבקש הינה הכרחית ומהווה תנאי סף להגשת בקשה לפי סעיף 10 לחוק. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי: 1. ההליך והמחלוקת בתמצית זהו ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א1981-, (להלן יקרא: "החוק") על הגבלת חשבון הבנק של המבקש על ידי הבנק המשיב. לקוח מוגבל רשאי לבקש מבית המשפט שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מן החלופות המנויות בסעיף. לטענת המבקש הגבלת החשבון על ידי הבנק נעשתה שלא כדין, כשהוא מתבסס בטענתו על הודעות שקיבל מאת בנק ישראל בדבר הכרזתו כמוגבל בנסיבות מחמירות וביטולה של הגבלה זו. לחילופין, טוען המבקש כי את השיקים מס' 1 עד 8 לרשימת השיקים שסורבו יש למחוק מן הרשימה כשעילתו המרכזית הינה כי למבקש היה יסוד סביר להניח כי היתה על המשיב חובה לפרוע את השיקים הנ"ל מכח הסכם בין המבקש לבין פקידי המשיב. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות על הסף היות והמבקש לא צירף לבקשה את פירוט השיקים שסורבו על ידי המשיב, נשוא ההודעה על הטלת ההגבלה על חשבון המשיב. לגופו של ענין טוען ב"כ המשיב כי ההכרזה על המבקש כלקוח מוגבל נעשתה כדין, כמו כן, לענין שיקים 1-8 טוען ב"כ המשיב כי נמנע מלכבדם היות וחשבונו של המבקש נמצא ביתרת חובה החורגת מכל מסגרת אשראי קבועה או זמנית אשר הוקצתה לו על ידי המשיב. 2. הטענה המקדמית המבקש לא צירף לבקשתו את פירוט השיקים אשר סורבו על ידי המשיב ואשר בעטים הוטלה על המבקש ההגבלה הנוכחית. המבקש צירף אך ורק את ההודעה מבנק ישראל בדבר ההגבלה בנסיבות מחמירות אשר באה למעשה בעקבות ההגבלה שהוטלה על ידי המשיב, ואין בה כל פירוט של השיקים אלא אך פירוט של ההגבלות השונות שהוטלו על המבקש ואשר בעקבותיהן הוטלה ההגבלה החמורה על ידי בנק ישראל . לטענת ב"כ המשיב יש לדחות את הערעור על הסף עקב מחדלו זה של המבקש. תקנה 4(2) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב1981-, קובעת כי לבקשה לפי סעיף 10 יצורפו, בין היתר, "העתק של מסמך או של כל ראיה אחרת שעליהם מסתמך המבקש". רשימת השיקים שסורבו שהביאו להטלת ההגבלה על המבקש הינה מסמך עליו מסתמך המבקש. אמנם בגוף הבקשה עצמה פירט המבקש את השיקים שסורבו, אך על פי התקנה הנ"ל היה עליו לצרף את המסמך עליו הסתמך אשר מפרט את השיקים שסורבו. זאת כדי שיוכל בית המשפט לדון בטענות הנטענות על ידי המבקש לגבי שיקים ספציפיים מתוך הרשימה. אין די בציון פרטי השיקים בגוף הבקשה עצמה. תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי הינה הגנה על הציבור מפניהם של מושכי שיקים ללא כיסוי ולא הגנה על הבנקים המסחריים. תכלית זו דורשת הקפדה יתרה על הדרישות שקובעים החוק והתקנות מבעלי חשבון מוגבל החפצים לערער על ההגבלה. פרשנות תכליתית של ההוראות הנ"ל תביא אכן לתוצאה כי צירוף העתק מסמך או ראיה עליהם מסתמך המבקש הינה הכרחית ומהווה תנאי סף להגשת בקשה לפי סעיף 10 לחוק. הימנעותו של המבקש מלצרף את המסמך אשר נשלח אליו על ידי הבנק המפרט את השיקים אשר סורבו ואשר מקימים את הבסיס להטלת ההגבלה הנוכחית, מהווה אי קיום של תנאי הסף להגשת בקשת הערעור, ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות על הסף. למרות זאת, בנסיבות הענין, ולאור העובדה שאף הבנק המשיב לא טרח לצרף לתשובתו את המסמך המפרט את השיקים שסורבו, מצאתי לנכון לדון בבקשה לגופה. 3. עילות הערעור א. טענתו הראשונה של המבקש הינה כי ההגבלה הנוכחית הוטלה שלא כדין. לטענתו ביום 98/6/13 קיבל הודעה מבנק ישראל לפיה מוטלת עליו הגבלה בנסיבות מחמירות, על פי התנאים הקבועים בחוק שיקים ללא כיסוי. לאחר הודעה זו פנה המבקש לבנק המשיב, ולטענתו, העמיד אותו על טעותו. ביום 98/6/25 נשלחה למבקש הודעה מבנק ישראל המבטלת את ההגבלה בנסיבות מחמירות אשר הוטלה עליו, וזאת לאור ההודעה שנתקבלה בבנק ישראל מאת הבנק המשיב בדבר ביטול ההגבלה אשר הוטלה על המבקש. מהודעת ביטול זו מבקש המבקש להסיק כי כל עשרת השיקים אשר עמדו בבסיס ההגבלה הנ"ל בוטלו מן הרשימה. ועל כן ביום ההגבלה הנוכחית לא הגיע מספר השיקים שסורבו לעשרה וההגבלה הוטלה שלא כדין. לטענת הבנק המשיב לאחר ההבהרה שנערכה בין המבקש לבנק לא הובאו במנין השיקים ארבעה שיקים מתוך השיקים שהביאו להגבלה הקודמת. אין כל מקום להסיק מההודעה של בנק ישראל למבקש כי כל השיקים שסורבו הוסרו ממנין השיקים לצורך הגבלה. מספיק כי שיק אחד בלבד לא יובא במנין השיקים כדי שתוסר ההגבלה, ואין כל ראיה לכך שהמשיב הסיר מהרשימה את כל השיקים שהביאו להטלת ההגבלה הקודמת או לכך שגרם למבקש להבין כאמור. בהתאם, אין לטענה זו על מה שתסמוך ודינה להידחות. ההגבלה הוטלה בהתאם לאמור בחוק. ב. טענתו השניה של המבקש הינה כי אין להביא את השיקים מס' 1-8 ברשימה במנין השיקים שסורבו. לטענתו, למרות שהשיקים סורבו כשחשבונו של המבקש נמצא בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת היתה על הבנק חובה לפרוע את השיקים הנ"ל מכוח הסכם בינו לבין המשיב. על פי תנאי ניהול החשבון וכן על פי ההלכה, במסגרת היחסים בנק-לקוח חובתו של הבנק הינה לפרוע שיקים שנמשכו על ידי הלקוח כל עוד נמצא החשבון ביתרת זכות, לגבי חשבון ביתרת חובה מחוייב הבנק לפרוע שיקים רק אם קיים הסכם בינו לבין הלקוח בנושא זה. באין הסכם כאמור או בחריגה מהסכם קיים אין הבנק מחוייב לפרוע שיק בחשבון הנמצא ביתרת חובה. וזאת אף אם מעת לעת כיבד הבנק שיקים אף אם החשבון נמצא ביתרת חובה או חריגה ממסגרת האשראי המאושרת. ראה: ר. בן-אוליאל דיני בנקאות (1996) 298-297. לטענת המבקש אשר אושרה על ידי הבנק, הועמדו למבקש מסגרות אשראי זמניות, הגבוהות מהמסגרת הקבועה שהוקצתה לו, וזאת על פי בקשתו מעת לעת. המבקש צירף לבקשתו מסמך של הבנק המפרט את חיוב המבקש בריביות וזאת על פי מסגרות אשראי זמניות המפורטות במסמך. אך ממסמך זה ומדפי החשבון שצורפו עולה כי יתרת החשבון בזמן סירובו של כל שיק ושיק חרגה מכל מסגרת אשראי קבועה או זמנית שאושרה למבקש. בהתאם, לא היתה כל חובה על הבנק לכבד את השיקים האמורים, והענין היה נתון לשיקול דעתו. המבקש לא המציא כל ראיה בדבר הסכם בינו לבין הבנק לפיו הורשה המבקש לחרוג ממסגרות האשראי שהוקצו לו, וכאמור, אין בעובדה שהבנק כיבד מעת לעת שיקים גם כאשר חרגו ממסגרת האשראי המאושרת כדי להקים הסכם או חובה כלשהי על הבנק לפרוע שיקים החורגים ממסגרת האשראי המאושרת. לסיכום, היות והשיקים 1-8, אשר לגביהם טוען המבקש כי אין להביאם במנין השיקים שסורבו, נמשכו כשחשבונו של המשיב נמצא ביתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי המאושרת לו באותה עת, לא היתה חובה על הבנק לכבד אותם שיקים. משלא הביא המבקש כל ראיה לביסוס חובתו של הבנק לפרוע את השיקים האמורים, בנסיבות אלו לא היה למבקש כל יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים הנ"ל. ובהתאם, דינה של טענה זו להידחות. 4. סיכום וסעדים בסיכומו של דבר, לאור הטעמים שפורטו לעיל, דינה של הבקשה להידחות. המבקש יישא בהוצאות המבקש ובשכ"ט עו"ד בצרוף מע"מ בסכום כולל של 1,500 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. שיקיםשיקים ללא כיסוי