תשלום חוב המזומן ללא קבלה - תביעה בסדר דין מקוצר

תא (נת') 10702/00 תשלום חוב המזומן ללא קבלה התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום הסך של 11,099 ₪. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן בה טען כי חובו לתובעת עמד בשעתו על הסך של 16,500 ₪, חוב זה שולם בדרך הבאה: סך של 2,500 ₪ במזומן. סך של 12,000 ₪ נוספים ב - 3 שיקים שנפרעו בבנק. אשר על כן טוען הנתבע כי חובו לתובעת עומד על הסך של 2,000 ₪ בלבד. ביום 22/4/01 הסכימו הצדדים כי המחלוקת תידון על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. מטעם התובעת העיד מנהלה, לדבריו בחודשים 9/96 - 31/12/96 ביצע הנתבע 3 הזמנות. האחת, ביום 30/9/96 ע"ס 1,500 ₪, השניה, ביום 31/10/96 ע"ס 434 ₪ והשלישית ביום 31/12/96 ע"ס 17,733 ₪. בגין הזמנות אלו שילם הנתבע 12,000 ₪ בלבד ביום 8/12/96 ועל כן נותרה יתרת החוב המופיעה בכתב התביעה. עיקר המחלוקת בין הצדדים סובב סביב חשבונית 1648 מיום 31/12/96 ותעודות המשלוח המצורפות לה. מנהל התובעת העיד באשר לסחורה נשוא החשבונית הנ"ל כי "באותו יום הוא משך 3 פעמים סחורה הוא הגיע באותו יום 3 פעמים". עיון בתעודות המשלוח מעלה כי אין כך הם פני הדברים באשר תעודות המשלוח מבטאות מספר עיסקאות שהתבצעו בחודש ספטמבר 1996, במועדים שונים. הנתבע הטיל ספק באשר לחתימתו על תעודות משלוח 7369 ו - 7241 והכחיש את ההזמנה נשוא תעודת משלוח מס' 7278 על סך 845 ₪ אשר איננה חתומה. מאידך, העיד הנתבע כי סכום העיסקה הכולל עמד על 16,500 ₪. קיים קושי ליישב בין 2 עניינים אלו. אם נפחית מחשבונית 1648 את כל אותן תעודות משלוח שהנתבע מטיל בהן ספק ונותיר רק תעודות המשלוח שהנתבע אישר אותן במפורש נגיע לסכום של 12,680 ₪. גם אם נוסיף לסכום זה את 2 הרכישות שבוצעו בחודשים 9/96 ו - 10/96 בסך כ - 2,000 ₪ (שאף חלק מהן מכחיש הנתבע) יעמוד סכום העסקה הכולל על 14,680 ₪ ולא 16,500 ₪ כטענת הנתבע. הנתבע הציג מטעמו פרוטוקול דיון שהתנהל בבית משפט לתביעות קטנות בפ"ת, מתברר כי מנהל התובעת הגיש בעבר בגין אותה מחלוקת תביעה קטנה וזו נמחקה לאור העובדה שאין המדובר בתביעת יחיד. בפרוטוקול זה מעיד הנתבע כי : "אני קניתי עוד סחורה אחרי ששלמתי 12,000 ₪ קניתי עוד סחורה בסך 4,500 ₪ מהם שילמתי 2,500 ₪, אני אומר ששילמתי כי לא קיבלתי קבלה. אני מודה שאני חייב 2,000 ₪ ואני לא שילמתי אותם כי התובע לא נתן לי חשבונית על סכום של 12,000 ₪. גרסה זו שונה במעט מן הגרסה שעלתה בפני מעדויות הצדדים. בתצהיר טען הנתבע כי שילם ב - 3 שיקים שזמן פרעונם 2/97 ואף צירף קבלה מ - 8/12/96. ברור מעדות מנהל התובעת שאחרי מועד מסירת השיקים 12/96, לא ביצע הנתבע כל הזמנת סחורה. לא נתתי אמון בגרסת הנתבע כי שילם סכום כלשהוא במזומן ללא קבלה. לאור כל האמור ולאור העובדה שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה, ישלם הנתבע לתובע את הסך של 4,400 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 31/12/1996 ועד לתשלום בפועל. אין צו להוצאות.סדר דין מקוצרחוב