על פי תקנה 10(ג) לתקנות נשללת הגימלה כאשר הוכיח המוסד לביטוח לאומי כי המבוטח הינו בעל רכב. אין המוסד חייב להוכיח שהמבוטח מפיק הכנסה מהרכב. בעלות ברכב מעידה על רמת חיים גבוהה מרמת החיים המבוטחת על ידי החוק. בכך נקבעה פרזומפציה שלבעל רכב יש הכנסה כדי לשמור על רמת חיים מינימלית וחוק הביטוח הלאומי אינו קובע מהו שווי הכנסה של רכב בבעלות מבוטח. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעלות על מכונית הבטחת הכנסה: .1התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לגימלת הבטחת הכנסה. .2משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק: "תקנה 10(ג) (2) לתקנות הנ"ל קובעת כי לא יהיה זכאי לגימלה מי שברשותו רכב מנועי. ברשותך רכב מנועי שמספרו 4642001, 4419501, 4499601, 2341003" הגיש הוא תביעה לבית הדין. .3בעדותו בבית הדין צמצם הת' את הפלוגתא והפלוגתא היחידה בה יש להכריע הינה באם זכאי התובע להבטחת הכנסה לחודש יוני .1995(ר' עדות הת' בעמוד 12לפרוטוקול שורות 19-17). .4בתיק זה העיד התובע בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו. .5מעדות התובע עולות העובדות כלהלן: א. התביעה הראשונה שהגיש התובע להבטחת הכנסה נדחתה בטענה שהת' משתמש ברכב. ב. ביום 1.6.95הגיש התובע תביעה נוספת לגמלת הבטחת הכנסה לנתבע וקיבל, ביום 17.7.95, מכתב דחיה. "לכן, מהתקופה בין ה- 1.6ל- 17.7הצהרתי שלא היה בידי רכב" (עמוד 11לפרוטוקול שורות 6-5). .6א. בראשית חקירתו הנגדית אישר התובע שהגיש הוא לנתבע מסמך בחתימתו מחברת ההשכרה סאן טורס ממנו עולה שהתובע שכר רכב לתקופה של חודש ימים תמורת 000, 4ש"ח (נ/1) וכן אישר הוא שכערבון להשכרת הרכב נתן הוא את ויזה הזהב שלו. ולשאלה מדוע אין הרכב בשימושו הבהיר התובע "זוהי חב' של אבי" (עמוד 11לפרוטוקול שורה 30) והסיבה שהאב לא חתום על נ/ 1ולא נתן כערבון את הכרטיס שלו - "אני זה שמטפל כפי שטיפלתי בעוד דברים עד היום, לאבי" (עמוד 12לפרוטוקול שורה 5). ב. בהמשך חקירתו הנגדית, לאחר שהודה התובע שעשה הוא שימוש ברכב מנועי בחודש יולי 1995ונשאל - "אני אומר לך שגם לגבי חודשים קודמים ראו אותך נוהג בכלי רכב שונים" השיב הוא - "אני לא חושב. באו אלי חוקרים הביתה ואמרתי להם שאני משתמש ברכב והם דחו לי את התביעה לפי המכתב מ- .31.5.95מ- 1.6.95לא נהגתי ברכב עד ליולי .95נסעתי אז במוניות לכל מקום. ביולי שוב התחלתי לנהוג עד היום" (עמוד 12לפרוטוקול שורה 29-עמוד 13לפרוטוקול שורה 5). ג. כאשר הופנה התובע לאמור בהודעתו לחוקר הנתבע - נ //3- ונשאל "בהודעתך לחוקר מיום . 29.5אתה אומר לחוקר שאתה נוסע על כל מיני קטנועים ומפרט את מספרים. כמו כן אתה אומר לחוקר שלאביך יש טנדר סובארו ומציין את מספרו ואומר שאביך מעמיד את הרכב הזה לרשותך ומשתמש בו כל הזמן" (עמוד 13לפרוטוקול שורות 9-6) השיב העד בחיוב ובהמשך, כאשר נשאל הוא - "את זה אתה אומר ב- 29.5כשאתה לא יודע אם תביעתך נדחית או לא" הבהיר התובע - "בעקבות תשובת המל"ל הפסקתי להשתמש ברכב" (עמוד 13לפרוטוקול שורות 12-11) ומתי בדיוק הוא הפסיק להשתמש ברכב - "אחרי התשובה שקיבלתי מהמוסד לביטוח לאומי שנושא תאריך 31.5.95" (עמוד 13לפרוטוקול שורה 14). .7בחקירתו החוזרת הבהיר התובע "שמוניות אומנם עלו לי הרבה כסף אך לאור תשובת המל"ל שדחו לי את התביעה הפסקתי להשתמש ברכב" (עמוד 14לפרוטוקול שורות 6-5). .8א. מעיון בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע - נ2-/ עולה שהת' רשם שאין בבעלותו רכב וכי אין בשימושו רכב. ב. בהמשך נ/2, כאשר נתבקש התובע להבהיר את סיבת הגשת התביעה, כתב הוא, בין היתר - "... לחברה שלי יש אופנוע. אני לא משתמש באופנוע שלה. רק בעבר למטרות לבית החולים. עד היום השתמשתי לנסיעות לביה"ח ולבדיקות רפואיות ברכב של אבא שלי - טנדר שנגנב... היום הגעתי לבטוח לאומי ברכב של אמי. אם אני אתחיל להשתמש במוניות כדי לנסוע לטיפולים הרפואיים זה יעלה לי יותר מהבטחת הכנסה שאני אקבל..." ג. אמינה עלי עדות התובע לפיה מיום 1.6.95ובמשך חודש לא נהג הוא ברכב ונסע במוניות לכל מקום, על אף העלות הגבוהה וזאת לאור הדחיה שקיבל מהנתבע ביום .31.5.95 .9לאחר ששמעתי את עדות התובע והתרשמתי ממנו ומעדותו האמינה ולאור החומר שבתיק בית הדין, הנני קובעת עובדתית שבחודש יוני 1995לא היה בבעלות התובע ולא היה בשימושו של התובע רכב מנועי. .10א. הסעיפים הרלוונטיים לתביעה זו הינם סעיף 9לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980(להלן: "החוק") וכן תקנה 10(ג) לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב - 1982(להלן: "התקנות"). ב. סעיף 9לחוק קובע: " .9(א) בחוק זה, "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות(1) ... (2) ... (3) ... (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה". ג. בתקנות אלה קבע השר כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף 9(א) (4) לחוק הבטחת הכנסה. תקנה 10(ג) לתקנות קובעת: " 10(ג) על אף האמור בתקנה זו, היה הנכס רכב מנועי, יראו את הנכס כאילו מופקת ממנו הכנסה חודשית בסכום שאינו נמוך מסכום הגימלה שהיתה משתלמת לתובע לולא האמור בתקנת משנה זו. בתקנה זו, "רכב מנועי" - רכב המונע בכוח מיכני, לרבות סירה עם מנוע עזר למעט אופניים עם מנוע עזר ותלת אופן". .11בדב"ע נא/28- 04(פד"ע כ"ב 498) חזר בית הדין הארצי לעבודה על מטרת החוק כפי שנקבעה בדב"ע מח/135- 04בוטבול - המוסד לביטוח לאומי [לא פורסם] וקבע: "[החוק והתקנות מבטיחים] כזכות רמת קיום מינימלית, וזאת כדי למנוע מצוקה כלכלית מן המבוטחים. אפילו אם משתכר המבוטח, או יש לו הכנסה ממקור אחר, אך הכנסתו איננה מגיעה לסכום המינימלי שנקבע בחוק ובתקנות, מחייב החוק את [המוסד] להשלים את הכנסת המבוטח לסכום מינימלי זה. החוק מהווה חלק ממדיניות חברתית - כלכלית, כולל מערכת הביטחון הסוציאלי, וקשור לחוקים אחרים, ובהם: חוק הביטוח הלאומי, חוק שכר מינימום, חוק שירות התעסוקה, ואח'. החוק יוצא מההנחה, כי בעל רכוש איננו זקוק לקצבה צנועה כדי לשמור על רמת קיום מינימלי... [ולשם כך] החוק והתקנות מגדירים מהו 'נכס', שממנו ניתן להפיק הכנסה, וכמו כן נקבע גובה ההכנסה שהנכס מאפשר לצורך חישוב הגמלה. החוק קובע, בין היתר, כי הכנסה כוללת 'סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה'". .12על פי תקנה 10(ג) לתקנות נשללת הגימלה כאשר הוכיח המוסד לביטוח לאומי כי המבוטח הינו בעל רכב. אין המוסד חייב להוכיח שהמבוטח מפיק הכנסה מהרכב. בעלות ברכב מעידה על רמת חיים גבוהה מרמת החיים המבוטחת על ידי החוק. בכך נקבעה פרזומפציה שלבעל רכב יש הכנסה כדי לשמור על רמת חיים מינימלית וחוק הביטוח הלאומי אינו קובע מהו שווי הכנסה של רכב בבעלות מבוטח. (דב"ע מח/135- 04בוטבול - המוסד לביטוח לאומי [לא פורסם]). .13במקרה דנן, משהתובע איננו הבעלים של רכב הרי שלא חלה בענינינו החזקה כפי שמובאת בסעיף 12לפסק הדין. .14א. עלי לבחון, איפוא, אם בעובדה שהתובע איננו הבעלים של הרכב יש כדי לזכותו בגמלה המבוקשת. ב. במקרה דנן שוכנעתי שהתובע לא עשה שימוש ברכב באופן קבוע או חלקי במהלך חודש יוני 1995וזאת לאחר שהובהר לו בנתבע ששימוש ברכב שולל זכאות להבטחת הכנסה ולאחר שנדחתה תביעתו הראשונה לגמלת הבטחת הכנסה מן הטעם שבשימושו רכב מנועי. בדב"ע נב/170- 04המוסד לביטוח לאומי - משה דאדון (לא פורסם) נקבע: "המבחן העיקרי בסוגית השימוש ברכב הינו הפקת טובת הנאה מהשימוש ברכב. החזקה היא, כי מי שמשתמש ברכב באופן קבוע מפיק משימוש זה טובת הנאה. המוסד אינו חייב להוכיח את מהותה של טובת ההנאה של כל מבוטח". ג. משבמקרה דנן שוכנעתי שהתובע לא עשה שימוש כלשהו ברכב מנועי בחודש יוני 1995ועל כן לא הפיק הוא כל טובת הנאה משימוש ברכב - התוצאה, איפוא, שהתובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה לחודש יוני .1995 .15הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30יום מקבלת פסק הדין, הוצאות בסך 450ש"ח. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.הבטחת הכנסהבעלותבעלות רכברכב