גמלת ניידות עקב טיפולי הקרנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלת ניידות עקב טיפולי הקרנות: .1המערער לוקה בניידותו, מאז טיפולי הקרנות שעבר בגין גידול שנתגלה במוחו בשנת .1985 המערער פנה למשיב בבקשה לקבלת גימלה על פי ההסכם בדבר גימלת ניידות בין המשיב לבין ממשלת ישראל (שייקרא להלן: "הסכם הניידות"). .2ביום 27/12/94קבעה ועדה רפואית לעררים לענין ניידות כי מצבו של המערער אינו ניתן ליישום במסגרת רשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם הניידות (שתיקרא להלן: "רשימת הליקויים"). שניים מחברי אותה ועדה ישבו גם בישיבה קודמת של הועדה שדנה בעניינו של המערער, ביום .27/6/94 .3המערער הגיש ערעור על החלטתה של הועדה לעררים, וערעורו נדון בבית דין זה בתיק נה/106-.01 בדיון בבית הדין, עלה חשש כי ייתכן שכללי הצדק הטבעי לא נשמרו בעת שנדון עניינו של המערער, בועדה לעררים ביום 27/6/94, ועל כן הסכימו הצדדים להמלצתי להשיב את עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים בהרכב שונה, אשר לא יכלול אף לא אחד מהרופאים שדנו בעניינו של המערער ביום .27/6/94כן הסכימו הצדדים לכך שחברי הועדה אליה יובא עניינו של המערער, לא יקבלו לידיהם כל מסמך או פרוטוקול המזכיר את העניין שבגללו עלה החשש לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, לרבות פרוטוקול ישיבת בית הדין מיום .28/3/95הסכמתם של הצדדים קיבלה תוקך של פסק דין באותו יום (28/3/95). .4התוצאה שהיתה אמורה להיות מפסק הדין מיום 28/3/95, היתה שתכונס ועדה רפואית לעררים בהרכב שונה, אשר ידון מחדש בערר שהוגש על החלטת הועדה המחוזית. .5המערער אכן זומן לועדה רפואית לעררים, אלא שמפרוטוקול הדיון בה מתברר כי הועדה לא קיימה למעשה דיון בערר על החלטת הדרג הקודם. הועדה (החדשה) קיימה שתי ישיבות. בפרוטוקולים של שתי הישיבות היה מקום מיועד לרישום "קביעת הועדה המחוזית", אך בשני הפרוטוקולים לא נאמר דבר על קביעתה של הועדה המחוזית, אלא נרשם: "פס"ד מיום 28.3.95". אם הועדה לא ראתה את פסק הדין מיום 28/3/95- שאכן לא היתה אמורה לראותו כיצד ידעה על קיומו ? ואם תאמר שלועדה נמסר שהיה פסק דין, מבלי שנמסר לה תוכנו של פסק הדין, עדיין תעמוד במלוא חומרתה תמיהה נוספת - האם לאור העובדה שהועדה לא רשמה את תמצית קביעת הועדה המחוזית במקום המיועד לכך, היתה הועדה מודעת לכך שלמעשה היא אמורה לדון בערר שהוגש על החלטת הועדה המחוזית, ולא להתייחס אל הדיון כאל דיון בעקבות פסק דין הנותן הוראות ספציפיות לדיון ? מעל כל האמור לעיל בסעיף זה, ראוי לציין כי במכתב שנשלח למערער על החלטת הועדה (מכתבו של פרופ' בויקיס מיום 31/8/95) נאמר כי הועדה לעררים "מאשרת מסקנת ועדה לעררים מיום 27/12/94". אם הועדה אכן, כמצוות פסק הדין הקודם, לא ראתה את מסקנות הועדה לעררים מיום 27/12/94, כיצד הצליחה "לאשר" אותן, ואם היא לא אישרה אותן, מדוע נרשם כך על ידי פרופ' בויקיס ? המערער אמנם לא טען לגבי עניינים אלה, והמשיב - מטבע הדברים - לא השיב על כך, אך משהמערער אינו מיוצג, אני מוצא לנכון להעלות מיוזמתי את תמיהותי באשר לאמור לעיל. .6מכל מקום, הועדה (החדשה) החליטה ביום 31/8/95כי מאחר שממצאי ה-. C.tאינם מסבירים את הניידות המופגנת על ידי המערער "אי לכך הממצאים הנ"ל אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים". .7על החלטתה זו של הועדה - הגיש המערער את הערעור שבפני. .8תמצית טענות המערער א. המערער סובל מתופעות לוואי של ההקרנות המרובות שעבר. תופעות אלה הינן לכל החיים, כאמור במכתבו של פרופ' קוטן שצורף לכתב הערעור. ב. התופעות מהן סובל המערער לא באות לידי ביטוי בצילומי .c.tוחברי הועדה לא עיינו בספרות רפואית המסבירה זאת, אף שהמערער "הסביר להם את המצב". ג. הועדה סברה שהמערער הינו פחות מוגבל מאשר הינו באמת, שכן ראתה כי אשתו של המערער בהריון. .9תמצית טענות ב"כ המשיב א. הועדה היתה מודעת למספר הרב של ההקרנות, אך החליטה לעיין בממצאי ה-. C.tוראתה שיש פער בין הממצאים האובייקטיוויים לבין המוגבלות המופגנת על ידי המערער. ב. הועדה היא הגוף היחיד המוסמך להחליט על אילו בדיקות להסתמך וחזקה על הועדה שאם היתה סבורה שלהקרנות יש השפעה על ניידותו של המערער - היתה כותבת את זה. ג. אין פגם משפטי בהחלטת הועדה. .10לפי סעיף 10לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ניתן לערער על החלטת הועדה, בפני בית דין אזורי לעבודה בשאלות משפטיות בלבד. .11תמים דעים אני עם באת כחו המלומדת של המשיב בטענתה כי הועדה היא היא בעלת הסמכות להחליט על הבדיקות הרפואיות שיש לבצע והיא אף זו המוסמכת לקבוע אם יש להסתפק בממצאי , .c.tאם לאו. אולם, סמכות בלעדית זו, אינה שוללת את אפשרות הפיקוח השיפוטי על אופן הפעלתה של הסמכות. כזכור, לטענת המערער הוא טען בפני הועדה ("הסביר לה את המצב") כי בעיית ניידותו כתוצאה מההקרנות שעבר, אינה נצפית בצילומי . .c.t(המשיב לא הכחיש כי עלתה טענה מעין זו). מובן שהועדה אינה כפופה לטענת המערער, והיא זכאית להחליט להסתפק בצילומי .C.tלמרות שהטענה נטענה בפניה, אך שומה על הועדה להתייחס לטענה והסביר בפרוטוקול החלטתה את הסיבה לאי- קבלתה של הטענה. עיון בפרוטוקול הועדה אינו מעלה התייחסות כלשהי לטענתו זו של המערער. מחדלה של הועדה מלהתייחס לטענתו העיקרית של המערער, הינו טעות משפטית המצדיקה לדעתי את קבלת הערעור. .12אילו היה זה מקרה רגיל, הייתי מורה במצב כזה להשיב את עניינו של המערער אל הועדה, על מנת שתתייחס לטענתו, אלא, שלאור התמיהות המוזכרות בסעיף 5לעיל, אני מוצא לנכון לסטות מן הכלל ולהורות כי עניינו של המערער יובא להחלטת ועדה לעררים בהרכב שונה, על פי ההוראות שלהלן: א. הועדה אליה יובא עניינו של המערער (להלן: "הועדה החדשה"), לא תכלול רופא מן הרופאים שהיו בועדות שדנו בעניינו של המערער ביום 27/6/94, ביום 27/12/94, ביום 1/6/95וביום .31/8/95 ב. הועדה החדשה לא תקבל לידיה את הפרוטוקולים של הועדות לעררים הקודמות, ולא תקבל לידיה כל מסמך, פרוטוקול או מידע המזכיר את העילה לחשש לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, שעלה בבית הדין במסגרת הדיון בתיק נה/106- .01הועדה החדשה לא תקבל לידיה גם את פרוטוקול הדיון ופסק הדין בתיק נה/106- .01(אין מניעה מלהעביר לועדה החדשה את העתק פסק דין זה). ג. הועדה החדשה תדון בערר שהוגש על החלטת הועדה המחוזית. במסגרת הדיון בערר, תתייחס הועדה החדשה לטענתו של המערער בדבר חוסר האפשרות ללמוד על מצבו מצילומי , .c.tהועדה תאפשר למערער להגיש לה בענין זה כל מסמך רפואי שברצונו יהיה להגיש לה, ואם תדחה את טענתו - תנמק את הדחייה. .13בהתחשב גם בנסיבות המיוחדות האמורות בסעיף 5לעיל, אני מחייב את המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט בסך -. 500ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 96/11/15, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום / 96/11/16ועד התשלום בפועל. .14כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.ניידות