בכתב התביעה טענה התובעת כי היא אם לארבעה ילדים, בעלה נשפט ל- 5שנות מאסר והוא מרצה את עונשו, אין לה הכנסה והרכב המצויין במכתב הדחייה רשום על שם חמותה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבטחת הכנסה לאישה שבעלה בכלא: .1 ביום 6/6/94, הגישה התובעת לנתבע תביעה חוזרת להבטחת הבטחת הכנסה (נ/3). הנתבע הודיע לתובעת במכתבו מיום 15/8/94, כי הוא דוחה את תביעתה, מהסיבה שברשות התובעת רכב מנועי שמספרו 88-168-.12 .2 תובענה זו הוגשה כנגד קביעת הנתבע במכתבו מיום 8/15/94והיא עוסקת בגמלת הבטחת הכנסה לחודשים יוני עד אוגוסט .1994 בכתב התביעה טענה התובעת כי היא אם לארבעה ילדים, בעלה נשפט ל- 5שנות מאסר והוא מרצה את עונשו, אין לה הכנסה והרכב המצויין במכתב הדחייה רשום על שם חמותה. .3 בכתב הגנתו טען הנתבע כי הרכב שצויין במכתב הדחיה הינו ברשותה של התובעת וכי העברתו לחמותה של התובעת היתה פיקטיווית. .4 את הראיות בתיק שמעתי כ"דן יחיד" לבקשת ב"כ הנתבע ובהסכמת ב"כ התובעת. אלה עובדות המקרה .5 התובעת, אם ל- 6ילדים (למרות שבכתב התביעה נאמר 4ילדים ובנ/3 נרשמו 5ילדים), נשואה למר ראמי זרעיני. מר זרעיני מרצה עונש מאסר, מאז חודש ינואר 1994(על פי הודעת התובעת לחוקר הנתבע - נ/2), או מאז חודש ינואר 1993(על פי עדותה של התובעת). .6 בטרם נכלא בעלה של התובעת, הוא רכש מכונית מסוג ב.מ.וו. 318שמספר הרישוי שלה: 88-168- 12(ותיקרא להלן: "המכונית"). מסיבה שלא הובררה, נרשמה המכונית על שמה של התובעת. .7 לתובעת יש רשיון נהיגה והיא נהגה להשתמש במכונית לצרכיה השונים בתקופה שקדמה לתקופה השנויה במחלוקת בתיק זה (כלומר, עד לחודש מאי 1994). .8 ביום 30/5/94, הועבר באמצעות בנק הדואר שם בעל הרכב ברשיון הרכב של המכונית משמה של התובעת לשמה של חמותה, גב' חפידה זרעיני. לטענת התובעת, העברה זו נעשתה באמצעות גיסה (אחיו של בעלה), מר סלימאן זרעיני, אשר לקח ממנה את המכונית והחתים אותה על שטר העברת הבעלות, וזאת בגין טענתו על סכומי כסף שמשפחתו השקיעו למימון הוצאות עורך דינו של בעלה של התובעת במשפטו הפלילי. אין אני סבור שעלי להכריע, במסגרת פסק דין זה, בשאלה האם טענה זו נכונה, אך מכל מקום - הוברר כי לא שולם לתובעת סכום כסף ישיר כלשהו בגין העברת המכונית על שמה של חמותה. .9 השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בתיק זה היא, האם עשתה התובעת, בתקופה השנויה במחלוקת בתיק זה (חודשים יוני עד אוגוסט 1994), שימוש במכונית אשר יש בו כדי לשלול את זכאותה לגימלת הבטחת הכנסה לאותה תקופה. לאחר שקילת הראיות שבתיק, אני סבור שהנתבע הצליח להוכיח במידה מספקת, שהתובעת אכן השתמשה במכונית בתקופה השנויה במחלוקת, וכי שימוש זה לא היה אקראי או חד-פעמי, אלא שימוש סדיר ורצוף. קביעה זו נעשית על סמך המפורט להלן: א. עדותה המבולבלת של התובעת (אף שניתנה בערבית), בכל הנוגע לתקופה שבה השתמשה במכונית (שורות 8- 4בעמ' 7לפרוטוקול). ב. העובדה שבעת גביית הודעתה של התובעת (נ/2) על ידי חוקר הנתבע, ביום 3/8/94(כלומר למעלה מחודשיים לאחר העברת הבעלות במכונית), היו בידי התובעת הן שטר העברת הבעלות והן תעודת ביטוח חובה שהוצאה רק סמוך לפני כן, ביום 13/7/94(נ/1), אף שלפי עדותה לא היא היתה זו שחידשה את הביטוח. ג. העובדה שהמכונית המשיכה לחנות באופן קבוע מתחת לביתה של התובעת, ואי-הסבירות שבהסבר שנתנה התובעת לכך - החשש, כביכול, של גיסה שמא ילדיו ישחקו במכונית - בעוד שהתובעת עצמה היא, כאמור, אם ל- 6ילדים וכאשר ביתו של גיסה מצוי במרחק כמה מאות מטרים מביתה). גם בענין מקום חנייתה של המכונית מסרה התובעת, בעדותה, גירסה בלתי עקבית אשר בחלקה סתרה גם את האמור בהודעתה לחוקר נ/ 2(שורות 18- 13לעמ' 7 לפרוטוקול). ד. דבריה המפורשים של התובעת, כפי שנרשמו על ידי חוקר הנתבע: "אני וסלימאן זרעיני והאחים שלו כלנו נוהגים ומשתמשים ברכב הב.מ.וו הזה שחונה אצלי". אמנם בהמשך דבריה סייגה התובעת את דבריה ומסרה לחוקר כי היא משתמשת במכונית רק לביקורי בעלה בכלא, פעם אחת בחודש, אך גם גירסה זו אינה מתיישבת עם גירסתה, בעדותה, כי מאז שהמכונית נרשמה על שם חמותה היא הפסיקה את הקשר עם בני משפחתו של בעלה. אם אכן כך - כיצד הצליחה לקבל מהם את המכונית לשם הביקורים של בעלה בכלא? .10 לאור כל האמור בסעיף 9לעיל, הוכח למעשה שלא ניתן לקבל את גירסתה הבלתי עקבית של התובעת, וכי גם לאחר מועד העברת המכונית על שם חמותה, כלומר, גם בחודשים יוני, יולי ועד יום 3/8/94לפחות (מועד מסירת הודעתה לחוקר הנתבע), המשיכה התובעת להיות מי שהשתמשה באופן קבוע במכונית. .11 אף אם נכונה טענת התובעת כי העברת הבעלות במכונית לא נעשתה לצורך הצלחה בתביעה לגימלת הבטחת הכנסה, אלא נעשתה באמת בשל התחשבנות בין התובעת לבין בני משפחת בעלה בנוגע למימון שכ"ט עורך דינו של בעלה, הרי שלשם התחשבנות זו, די בהעברת רישום הבעלות במכונית, ואין צורך להפסיק את שימושה של התובעת במכונית, שימוש שאינו מסכל את ראיית המכונית כ"בטוחה" להחזר מימון שכר הטרחה ששולם לעוה"ד. גורל התביעה .12(א) סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1981(להלן: "החוק"), קובע את שיעור גימלת הבטחת ההכנסה, בהתאם למצב המשפחתי של הזכאי ובהתאם לסיבת זכאותו. (ב) סעיף 5(ב) לחוק קובע כי זכאי לגימלה שיש לו הכנסה, לא יקבל את מלוא שיעור הגימלה אלא רק את ההפרש בין הגימלה שהיה זכאי לה לפי סעיף 5(א) לחוק לבין הכנסתו. (ג) סעיף 9(א)(4) לחוק מורה כי במסגרת "הכנסה" יש לכלול גם סכומים הרואים אותם כהכנסה המופקת מנכס אף אם בפועל לא מופקת ממנו הכנסה וסעיף 9(ב)(1) לחוק מסמיך את שר העבודה והרווחה לקבוע כללים בדבר הסכומים שיראו אותם כהכנסה המופקת מנכס. "נכס" לענין זה, כולל, על פי סעיף 10(ג) לחוק, גם טובת הנאה. (ד) שר העבודה והרווחה אכן עשה שימוש בסמכות שהוקנתה לו מכח סעיף 9(ב)(1) לחוק והתקין, בין השאר, את תקנה 10(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, (שייקראו להלן: "התקנות"), שלפיה, אם הנכס הוא רכב מנועי, רואים אותו כאילו מופקת ממנו הכנסה שאינה נמוכה מסכום הגימלה שהיתה משתלמת לזכאי. .13 על סמך כל החיקוקים שצויינו בסעיף 12(א)-(ד) לעיל, נקבעה ההלכה הפסוקה שאדם המשתמש ברכב באופן שאינו אקראי או חד-פעמי, הרי הוא מקבל "טובת הנאה" משימוש זה, ורואים אותו כמי שיש לו הכנסה המגיעה לפחות לסכום גימלת הבטחת הכנסה שהיה יכול להיות זכאי לה, כך שבפועל - אין המוסד לביטוח לאומי חייב לשלם לו את הגימלה שהיה יכול להיות זכאי לה לולא תקנה 9(ב)(1) לתקנות. .14 אשר על כן, ומשהתובעת השתמשה במכונית בתקופה השנויה במחלוקת בתיק זה (מחודש יוני 1994עד חודש אוגוסט 1994), שימוש שאינו אקראי, בודד או חד-פעמי, הרי שיש לראותה כמי שהיתה לה הכנסה המגיעה לפחות לסכום גימלת הבטחת ההכנסה שהיתה יכולה להיות זכאית לה, ודין התביעה - להידחות. .15 מהראיות בתיק עולה כי התובעת אם ל- 6ילדים, נותרה בלא מקור פרנסה כלשהו, לה ולילדיה, וכי אביהם של ילדיה אינו מפרנסם מחמת העובדה שהוא מרצה עונש מאסר. הדעת מתקוממת כנגד מצב מעין זה. לפיכך, מומלץ לתובעת ולבא כחה לשקול אפשרות להגיש בשמה של התובעת ובעיקר - בשם ילדיה) תביעה למזונות כנגד בעלה - אבי ילדיה, בבית המשפט המחוזי בנצרת או בבית הדין הדתי המוסמך. אם יהיה פסק דין של ערכאה מוסמכת המחייב את מר זרעיני לשאת במזונות ילדיו (או אף במזונות התובעת), תוכל התובעת לפנות לנתבע בתביעה לגימלה להבטחת מזונות, גימלה שאינה תלויה באי-שימוש ברכב. .16 כאמור לעיל, התביעה נדחית. .17 אין צו להוצאות. .18 כל צד זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו. בית סוהר / כלאהבטחת הכנסהמאסר