קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד: 1. התובע - הגיש תביעה שעניינה הודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 6/12/10, בדבר חוב שנוצר על שמו, ע"ס 9,170 ₪, עקב תשלומים ששולמו לו בגין אבטחת הכנסה ושאינם מגיעים לו עקב מגורים עם בת זוג. 2. במקביל, הוגשה תביעת התובעת בה עתרה לפסול את החלטת הנתבע מיום 7/12/10 לפיה נוצר לה חוב בסך 28,816 ₪ עקב תשלום הבטחת הכנסה בתקופה שבה התגוררה עם בן זוג. 3. על פי החלטת הנשיאה, התיקים אוחדו והתבררו בפניי. 4. לתיק הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע. על פי הודעת ב"כ התובעת, התצהירים שהוגשו, מהווים תצהירי עדות ראשית גם מטעמה. 5. העדים נחקרו על תצהיריהם בישיבת 9/9/12. לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב. 6. לאחר עיון בחומר הראיות ובסיכומים ושמיעת העדים, להלן פסק הדין. 7. כך נאמר בתצהיר התובע: "1. הנני יליד שנת 1964. בזמנים הרלבנטיים לתביעה ב"מאבית" מפעל לגומי. 2. את אילנית הכרתי מאז ילדינו (עדן ביתה ובני עדי) היו בכיתה א'. 3. בסוף כיתה ה', במסיבת יום המשפחה, שוחחנו ביננו תוך סיפור חיינו אחד לשני ונוצר ביננו קשר. 4. אילנית מתגוררת ברחוב דרך הטייסים 92 בתל אביב ואילו אני מתגורר ברחוב מעפילי אגוז 86 בתל אביב מרחק של כחמש דקות הליכה. 5. שתי הדירות הינן דירות עמידר. הדירה שלי בת 3 חודשים. בחדר אחד אני גר, שני בנים (בן 22, עדי בן 18) בחדר אחר ובחדר האחרון גרה בר בת ה- 20. 6. כאשר החלטנו להביא לעולם את רומי לא היתה בכוונתנו להקים משפחה או להיות בני זוג. אילנית הבטיחה לי שלא תתבע אותי לדמי מזונות לעולם וכך עמדה בהבטחתה. עו"ד אילן חלבגה אישר את תרומת הזרע שלי. קדם באה באופן טבעי. 7. למרות כל הנ"ל מעולם לא ניהלנו משק בית משותף. 8. אני לא ישן אצלי בבית ואילנית לא ישנה אצלי דרך קבע. 9. לעיין חשבון הבנק: לי יש חשבון בנק משלי. לאילנית יש חשבון משלה. אין לי כל זכות חתימה בחשבונה ולה אין כל זכות חתימה בחשבוני. נוכח מצוקתה הכלכלית, ביקשה ממני אילנית המחאות דחויות מחשבוני לשם מימון צרכי הבית השוטפים שלה ואז בכל חודש ב- 28 הייתה מוציאה כסף מהגמלה שמגיעה מביטוח לאומי ומחזירה לי לחשבון. הוראת הקבע של המעון היתה רשומה על שמי אולם מדי חודש אילנית החזירה לי את כספי המעון. בתה של אילנית, לי חי, ביקשה מאילנית וזו פנתה אלי בבקשה ליתן הוראת קבע לסלקום לחשבון הפלאפון שלה וסכמתי. מדי חודש הייתי מקבל בחזרה את עלות התשלום מאילנית בהפקדה לחשבוני. 10. לעניין רותם פרץ לוי: רותם ביקשה ממני להפקיד את משכורתה בחשבוני בשל עיקולים שטענה שרבצו לחובתה. לי היה אינטרס להפקדה כי הבנק אישר לי מסגרת של 3,000 ₪, שלא קיבלתי עד אז בשל קבלת ביטוח לאומי בלבד. 11. כל חשבונות הדירה שלי רשומים על שמי ו/או על שם גרושתי. 12. את כל החשבונות אינני משלם לבד מחשמל. 13. אינני עוזר בכלכלת הבית של אילנית בכלל שכן אין לי כל אמצעים ואילנית גם לא דורשת ממני עקב מצבי הכלכלי. 14. למעשה כל יחסי עם אילנית מבוססים על שיתוף של שתי בנותינו ותו לא. אינני מקיים איתה משק בית משותף (למעט יחסי מין) ואין לי כל אינטרס או אפשרות כספית לעשות כן". 8. התובע נחקר על ידי חוקר המל"ל ביום 2/8/10 (נ/1). כך אמר לחוקר: "יש לי 5 ילדים, שלושה מהגרושה שלי ליאורה. הגדול בן 21 הוא חייל בקבע, בר בת 18 היא חיילת ועדי בן 16 שהוא עצור במושב רינתיה אצל גרושתי. לשאלתך למה נמצא אצלה אני אומר שבית המשפט דרש מקום רחוק מת"א. היא לא גידלה אותו והייתה בקשר מינימלי עם הילדים. ואני ואילנית במשמורת על עדי מטעם בית המשפט. יש לי עוד 2 בנות מאילנית לוי. רומי בת 3 וקדם בת שנה וחצי. לשאלתך מה מהות הקשר ביני לבין אילנית אני אומר שאנחנו חברים לא יודע איך לקרוא לזה לכל אחד יש את הבית שלו והפינה שלו ויש לנו 2 ילדות משותפות. לשאלתך האם לאילנית יש זכות חתימה או יפוי כוח בחשבון הבנק שלי אני אומר שלא אבל אני נתתי לה ולמשפחה שלה להשתמש בחשבון שלי מבחינת ציקים וכו'. הדירה שלי במעפילי אגוז זו דירת עמידר. אני משלם מידי חודש 230 ₪. ערבים שלי שם הם דוד שלי צבי ואהוד מלכי שזה חבר ובן דוד. בדירה יש לי 2 חדרי שינה וסלון. נכון להיום אני גר בדירה עם 2 הילדים. הילד הגדול חוזר פעם בשבוע והילדה חוזרת כל יום. חשבונות הבית מגיעים על השם שלי. לשאלתך איך אני משלם את החשבונות אני אומר שאני לא משלם כלום למעט חשמל. כששילמתי זה היה במזומן. משפחה יש לי אחים ואחיות והם מכירים את אילנית והמשפחה שלה מכירים אותי זה ברור. אנחנו הולכים יחד לאירועים משפחתיים, כן בטח למה לא. אם את אומרת לי שמעסיק שלי ואנשים אחרים רואים אותנו כבני זוג אני אומר שמעסיק שלי יודע שיש לי מישהי שאני מתהולל איתה לא מעבר לזה. ... לשאלתך מה זה הוראת קבע שיש לי מחשבון הבנק לנעמת אני אומר שזה הגן של רומי. בגן מכירים אותי. אני מוציא אותה לפעמים מהגן. לשאלתך מהן אותם הפקדות מזומן בסכומים לא מבוטלים שאילנית הפקידה לי בחשבון הבנק אני אומר שאני לא יודע נתתי לה יד חופשית בחשבון. לשאלתך למה הכוונה חופשית אני אומר שהיא משכה ציקים קנתה מה שרצתה וצריכה. ... לשאלתך האם מחזיקה ציקים שלי אני אומר שכן הייתה מחזיקה ציקים שלי כדי לקנות. יש לה מפתחות לבית שלי. היא מגיעה הבית מנקה מכבסת ומבשלת הכל עושה אצלי בבית. ארוחות יום שישי היא מבשלת אצלי או אצלה או שאני מבשל ואוכלים ביחד. אנחנו כרגע בימי שישי נוסעים למושב לבקר הילד. אנחנו נוסעים יחד עם הילדים. ... אם את אומרת לי שזה נראה שאני לא יודע מה קורה בחשבון הבנק שלי ומי שמשתמש בו בפועל זה אילנית אני אומר שכן זה נכון אילנית משתמשת בו. ... לשאלתך מה מפריד ביני לבין אילנית כדי להיקרא בני זוג לכל דבר אני אומר שלא עשינו חתונה. חוץ מחתונה אנחנו מתנהלים כבני זוג לכל דבר ועניין". 9. העד הופנה למסמך נ/2, טופס הצהרה שמסר לביטוח הלאומי מיום 16/2/10. העד טען שאינו בטוח שהוא חתום על המסמך אך אישר שמה שכתוב בהצהרה, הוצהר על ידו. כך נאמר במסמך: "יש לי ידידה (שאיני גר איתה) אילנית לוי שהיא קרובת משפחה של רותם שהפקידה לי הפקדות לכיסוי חובות שחייבת לי. עלי לציין כי שתי הקרובות האלו עזרו לי במצב קשה שהייתי לאחר גירושי ואני מרגיש מחוייבות לעזור להן". 10. בעדותו נשאל לטיב היחסים בינו לבין אילנית לוי. לדבריו השניים הם חברים טובים ולא מעבר לזה. התובע אישר שהשניים הורים לשתי בנות משותפות, אחת ילידת 29/8/07 והשניה - שבאה "ממקום של יחסים, מתוך מערכת יחסים שנוצרה ביננו", ילידת 8/11/08. התובע נשאל והשיב: "לטענתך שחברים לא מנקים אחד אצל השני בבית, לא עושים פעולות בנקאיות, לא אוכלים כל שישי בערב, וגם לא עושים ילדים יחד, ולשאלתך מה מייחד את הקשר שלי עם אילנית אני משיב שגם מהבדידות והצורך שלי ליצור קשר חברי זה או אחר עם אישה גם לא לצורך יחסי מין, אז ישבנו ודיברנו...זה היה בבית ספר אם אני לא טועה ביום המשפחה, זה היה לפני לא מעט שנים, משהו כמו 5 שנים. נכון שאני לא ישן אצלה דרך קבע וגם היא לא אצלי. בגלל הקרבה של הבתים אין צורך שניתן אחד אצל השני. יש לי את הבית שלי, אני מבשל בבית שלי, הילדים האלה לא גדלו על זה שהם לא אכלו משהו, הרבה לפני אילנית הילדים הגיעו למשמרות שלי כשהילדה היה בן 10 חודשים, הילד היה בן 5, והם לא גדלו מהאוויר. לטענתך שאילנית אמרה בהודעה לחוקר שיש לה מפתחות... אני משיב שזה נכון ולא נכון. כשהילד היה במעצר בית טוטאלי מוחלט, היו כמה חודשים שהיה איזוק אלקטרוני, העברנו אותו חזרה אליי הביתה, הוא חזר ללימודים ואז תוך כדי הייתי צריך גם...גרושתי גרה בכלל באזור השרון שם, אז כל המסה נפלה עליי, וזה התחלק ביני לבין אילנית, כי היה נוח. אילנית היתה בסיטואציה שם. המעמד שלה והתפקיד שלה לעזור לי עם הילד. לשאלתך למה, אני משיב: למה לא? אין לי משפחה מורחבת. דווקא בגלל הקרבה, הקטע שהבאנו את הילדה הראשונה ואח"כ את השנייה, אז נוצר קשר, ואין בעיה לאפשר את זה וזה היה ברוך מאליו שאני אפנה אליה. ... לשאלתך למה לא עברנו לגור ביחד אני משיב שאף אחד לא חשב שזה...אולי היום הייתי חושב שאם היתה אפשרות לפנות לעמידר ולאחר לדירה אחת אבל אז זה לא היה מדובר. בגדול אין סיבה. לטענתך שהעניין היה יותר טכני ושאילנית אמרה לחוקר שאנחנו לא עוברים לגור ביחד כי מדובר בדירות קטנות, אני משיב שבין היתר זה נכון, ויש גם את הזכויות מול עמידר שאפשר לאבד אותם. לטענתך שהיינו יכולים להגיש תביעה ביחד ולקבל מביטוח לאומי גמלה גבוהה ממה שקיבלנו כל אחד בנפרד - לא היינו מגישים תביעה כזו. את יכולה באותה מידה לשאול למה לא חיברנו את הילדים יחד והגשנו תביעה לקצבת ילדים. עובדה שלא עשינו את זה. אני חי את החיים שלי. זה נכון שיש את הקטע של הזוגיות אבל יש לי עוד מעבר לזה, זה לא רק אילנית. לטענתך שאילנית ייחסה את אי המעבר לדירה משותפת לזה שאתם לא חיים ביחד לעניין הזה שלכל אחד מכם יש דירה קטנה ואתם לא יכולים להכיל את הכל ביחד, אני משיב שזה זכותה לחשוב כך. אני לא יכול לקבוע לה. זה מה שהיא חשה והרגישה באותו רגע. אם לשאלתך ניהלנו את עצמנו כזוג או כמשפחה אני משיב שממש לא. היו חוקרים שהיו באים אליי הביתה והיו באים אליה הביתה ואי אפשר היה להסתיר את זה, ראו דברים. לטענתך הם שמעו אותה אומרת שיש מפתח לבית שלי אני משיב שהמפתח הוא רק...לשאלתך איך יכול להיות שהיא רוצה את התמונה בצורה כ"כ ברורה אני משיב שלי אין מפתח של הבית שלה ואף פעם לא היה לי. לה יש את המפתח של הבית שלי בעקבות המצב עם הילד, בתקופה הרלוונטית, בגלל מה שקרה עם הילד. אני לא יודע מה היא אמרה בהודעה. ... נכון שיש לי חשבון בבנק הפועלים לשאלתך מי מבצע בו פעולות אני משיב שאני בלבד. לטענתך שאמרתי לחוקר שיש פעולות רבות בחשבון שאין לי מושג מה מקורן אני משיב שאני לא זוכר. אמנם אני מתקרב לגיל 50 אבל לא כל דבר ודבר אני אזכור. אני לא זוכר לגבי הפקדות. עזרתי גם לבחורה בשם רותם. יד חופשית בחשבון הבנק, זה לא בדיוק יד חופשית אלא שהיא באה ואמרה שהיא צריכה כסף ונתתי לה שיק שלי והיא קנתה מה שהיא רצתה והחזירה לי את הכסף. ... כאשר את מציגה לי תדפיסי חשבון בנק ומראה שיש הרבה מאוד הפקדות שמצויין בהם שמי שעשה את זה זאת אילנית שכתוב "הפקדה לעצמי" ולבקשתך שאסביר ... לטענתך שיש הפקדות שביצעה אילנית שאין כנגדם סכום זהה במשיכות אני משיב שברור כי לפעמים היא אמרה שהיא צריכה להפקיד לי כנגד שיק אז הייתי אומר לה שתשאיר לי 200 ₪. היא היתה הולכת לבנק להפקיד והייתי אומר לה שתשאיר לי כסף. היתה בינינו התחשבנות. אחרי ההריון של קדם המערכת התגבשה אבל לא מעבר לכך. לא לדברים של להיות משפחה נורמטיבית". 11. כך נאמר בתצהיר התובעת אילנית לוי: "1. הנני ילידת שנת 1971. 2. את טוביה הכרתי מאז ילדינו (עדן בתי ובנו עדי) היו בכיתה א'. 3. בסוף כיתה ה', במסיבת יום המשפחה, שוחחנו ביננו תוך סיפור חיינו אחד לשני ונוצר ביננו קשר. 4. אני מתגוררת ברחוב דרך הטייסים 92 בתל אביב ואילו טוביה מתגורר ברחוב מעפילי אגוז 86 בתל אביב מרחק של כחמש דקות הליכה. 5. שתי הדירות הינן דירות עמידר. הדירה שלי בת 2.5 חדרים. בחצי החדר גרה עדן ובחדר הגדול גרות אני רומי וקדם וישנות במיטה זוגית שלושתנו. ברור שאין מקום לאיש נוסף. 6. אני מתגוררת בדירה עם עדן שהיום בת 18, לפני גיוס, ועם רומי וקדם שהיום בנות 4 ו- 3 בהתאמה, בנותיו של טוביה. 7. כאן המקום לציין כי בנו של טוביה, עדי, הואשם באונס ולעולם לא השארתי את בנותיי לבד אלא בנוכחות טוביה. 8. כאשר החלטנו להביא לעולם את רומי לא היתה בכוונתנו להקים משפחה או להיות בני זוג. טוביה אמנם תרם את זרעו אולם הבטחתי לו שלא אתבע אותו לדמי מזונות לעולם וכך עמדתי בהבטחתי. קדם באה באופן טבעי לאחר שהתאהבתי בטוביה. 9. למרות כל הנ"ל מעולם לא ניהלנו משק בית משותף. 10. אכן היתה תקופה של חודשיים בה בנו עדי היה במשמורת אצל אמו במושב רינתיה ואחר כן עבר לביתו של טוביה ושם שוהה עד היום, נוכח החשדות כנגדו ואז נרתמתי לעזרה ככל שיכולתי אולם הדבר היה זמני ביותר וכל עוד היה במעצר בית (על כן גם בעדותי לחוקרת המ.ל.ל שניתנה בחודש אוגוסט 2010 מסרתי כי אני עושה ככל יכולתי לעזור, אם בכביסה ואם בבישולים). ברגיל אינני מכבסת, מבשלת או עושה כל דבר אחר למען ביתו של טוביה. לטוביה יש בת בת 20 והיא זו שדואגת לצורכי ביתו. 11. טוביה לא ישן אצלי בבית ואני לא ישנה אצלו דרך קבע. 12. לעניין חשבון הבנק: לי יש חשבון בנק משלי. לטוביה יש חשבון משלו. אין לי כל זכות חתימה בחשבונו ולו אין כל זכות חתימה בחשבוני. נוכח מצוקתי הכלכלית, ביקשתי מטוביה המחאות דחויות מחשבונו לשם מימון צרכי הבית השוטפים שלי ואז בכל חודש ב- 28 הייתי מוציאה כסף מהגמלה שמגיעה מביטוח לאומי ומחזירה לו לחשבון. לא יכולתי להוציא שיקים משלי שכן הייתי אותה העת בפשיטת רגל. הוראת הקבע של המעון היתה רשומה על שמו של טוביה אולם מדי חודש אני הייתי מחזירה לו את כספי המעון. אגודת אפרת נחלצה לעזרתי לשם מימון הוצאות על בתי קדם עד גיל שנה. בתי לי חי ביקשה ממני לבקש מטוביה לערוך הוראת קבע לחשבון הפלאפון שלה בחשבונו וטוביה הסכים. את כספי התשלום לסלקום הייתי מחזירה לטוביה מדי חודש בהפקדה לחשבון. 13. לענין רותם פרץ לוי: זו גיסתי (גרושתו של אחי): היו לה חובות ועיקולים רבים ולא יכולה היתה להפקיד את משכורתה בחשבון הבנק שלה, ועל כן ביקשה מטוביה להפקיד את משכורתה בחשבונו. 14. כל חשבונות הדירה שלי רשומים על שמי. 15. את כל החשבונות אני משלמת במזומן מכספי. 16. טוביה לא עוזר בכלכלת הבית בכלל שכן אין לו כל אמצעים ואני גם לא דורשת ממנו עקב מצבו". 12. בחקירתה תיארה את טיב היחסים בין השניים: "לשאלתך איך אני מגדירה את היחסים בתקופה עד 10/09 עם התובע אני משיבה שחוץ מלהביא את שני הילדים לא היו לנו יחסים של אהבה, ריגושים וכאלה. זה דברים שהתבשלו במשך הזמן. אפשר להגדיר אותנו מכרים, ידידים טובים. החלטנו להביא ילדים מתוך הידידות הטובה שהיתה בינינו. יש לנו שתי בנות משותפות. נכון שכאשר נולדה הבת השניה קדם, המערכת בינינו התחזקה. זה אומר קיום יחסי מין, מתראים בערבים, יוצאים ומבלים. לא מעבר לזה. קירבה של בני זוג. אשה שרוצה את הסיפוקים האישיים שלה וכמו שגבר רוצה את הסיפוקים האישיים שלו, אז מצאנו את זה אחד עם השני. ... לטענתך שבתצהיר אני אומרת שאנחנו לא ישנים אחד אצל השני אני משיבה שבתקופת מעצר הבית של הבן הייתי ישנה אצלו כי הוא עבד משלוש לפנות בוקר עד שמונה בבוקר והייתי חייבת לקחת אותי ואת הבנות ולהיות במשמרת מלאה אצלו בבית. ... לטענתך שאמרתי לחוקר שהסיבה היא שהדירות קטנות. לשאלתך למה לא אמרתי בהודעה לחוקר את מה שאני אומרת עכשיו אני משיבה שהחקירות הן תחת לחץ. זה שלא אמרתי בגלל הילדים אז זה לא נאמר אבל בכל מקרה הנושא של הגודל של הדירות הוא רלבנטי ואם היו דירות יותר גדולות אולי היינו מנסים. ... נכון שקיבלתי קצבה מביטוח לאומי כ- 3,000 ₪. נכון שהוצאתי אותה מהחשבון שלי והפקדתי אותה בחשבון של טוביה אבל לא את כולה כי בחלק הייתי קונה אוכל. לשאלתך למה הפקדתי את זה בחשבון שלו ולמה לא השתמשתי בכסף הזה לצרכים שלי אני משיבה שברגע שעושים פשיטת רגל יש סוג של חינוך שלא לצבור חובות ולא להיות במינוסים. מה שיכולתי כן לעשות זה לא להיות חייבת. אם אני לוקחת מחוייבות אז אני חייבת לעמוד בה. לכן אם לקחתי ממנו שיק הייתי חייבת להחזיר לו כי אחרת הכסף היה אצלי בכיס והיה מתבזבז מייד". 13. התובעת נחקרה על ידי חוקר המל"ל ביום 2.8.10. כך אמרה לחוקר: "לשאלתך מה הקשר שלי היום עם טוביה. ת.- הוא אבא של הבנות שלי. ש- האם אתם בני זוג? ת- אנחנו ביחד, מקיימים יחסים אינטימיים אבל גרים בבתים נפרדים. ש- למה אתם גרים בנפרד? ת- שני הדירות שלנו קטנות מאוד ואי אפשר לגור ביחד באף אחת מהן. גם לטוביה יש ילדים משלו יש לו 3 ילדים שגרים בבית. בן בן 21, בר בת 19 ועדי בן 17. את הדירה שלי אני קיבלתי מעמידר לבד אני רשומה על החוזה לבד. הערבים שלי על החוזה היו שרון בן דודי ועדית אחותי. חשבוניות הבית מופיעים על שמי. את החשמל אני במתמ זה כרטיס מילוי וארנונה אני משלמת במזומן, גם עמידר במזומן. אני משלמת מחשבון הבנק שלי גם עבור חברת בזק זה עבור אזיקון שיש לילד של טוביה כי הוא אסיר בשחרור. זה משולם מהחשבון שלי בגלל שכדי לשים אותו צריך חשבון בנק נקי בלי בעיות ולטוביה אין חשבון כזה אז זה יורד מהחשבון שלי. ש- איך את וטוביה מתנהלים ביניכם כלכלית? ת- כל אחד משלם את החשבונות שלו. הוא היה נותן לי ציקים שלו כדי לערוך קניות לבית שלי. הוא לא חייב במזונות ל- 2 הבנות שלי. ש- למה לא תבעת אותו למזונות? ת- אין לי כוונה לתבוע אותו כי הוא אבא נהדר. לשאלתך במה עוזר לי בכלכלת הבית אני אומרת שבכלום. לשאלתך איך בכלום אם אמרתי שנותן לי ציקים שלו לעשות קניות, אני אומרת שאני החזרתי לו את כל הסכומים לפי מה שהוצאתי בציק. חשבון בנק של טוביה נמצא בפועלים בסניף סנפיר 10. ש- האם יש לך זכות חתימה או יפוי כח בחשבון שלו? ת- לא. זה נכון שאני הייתי מפקידה לו סכומים במזומן לחשבון הבנק שלו. אם את אומרת לי שבתדפיס הבנק מופיעים סכומים גבוהים שהפקדתי לו לחשבון הבנק שלו במזומן ובאלו כספים מדובר? אני אומרת שהפקדתי לו גם משכורות שלו הוא מקבל משכורת במזומן. לשאלתך מה סכומי המשכורות שאני קיבלתי ממנו להפקיד לו בחשבון אני אומרת שזה לפעמים 1500 או 2000. זה כל המשכורת כי היה לוקח מפרעות על חשבון המשכורת. לשאלתך למה אני זו שמפקידה לו את הכסף לחשבון אני אומרת שהוא היה בעבודה אז הלכתי להפקיד לו. לשאלתך איך זה שהפקדות שאני מבצעת לו בחשבון נרשמות כהפקדה לעצמי, שזה אומר שיש לי שייכות לאותו חשבון אני אומרת שאני לא יודעת את זה תשאלי את הבנק עצמו. אני בטוחה שאין לי זכות חתימה בחשבון הבנק של טוביה. זה אף פעם לא היה חשבון בנק משותף שלנו. לשאלתך האם הוא תומך כלכלית באופן כלשהו בבנות שלנו אני אומרת שאפילו את מעון של הבנות אני משלמת. הגדולה שלי הולכת למעון נעמת בנוה חן. אני משלמת שם 560 ₪ בחודש. לשאלתך איך אני משלמת את זה אני אומרת שבהוראת קבע מחשבון הבנק של טוביה ואחרי שזה הפסיק אני משלמת כיום בשובר ישירות לחשבון הבנק של נעמת. לשאלתך אם אני משלמת איך זה יורד מחשבון של טוביה אני אומרת שטוביה היה משלם כל מיני דברים של המעון, ציקים של קניות וכו' ואני את הקיצבה שלי פשוט מעבירה לו לחשבון. אם את אומרת לי שזה נשמע שאני ניהלתי את ההוצאות שלי דרך חשבון בנק שלו ופשוט העברתי לו את הקצבה שלי כל חודש אני אומרת שכן. אני שילמתי כל מה שהייתי צריכה גם לסופר גם קניות וגם מעון וחוגים של הבנות וועד של הגן, כל הדברים האלה שילמתי דרך ציקים של טוביה ובסוף חודש העברתי לו את הקיצבה. זה נכון שהפקדות שעשיתי לו לא תואמים את סכומי הציקים במדוייק. לשאלתך מאיפה אני משלמת את חשבון הפלאפון שלי אני אומרת שזה מהחשבון של טוביה. ... יש לי מפתחות לבית של טוביה, בטח שיש, אני נכנסת לשם חופשי, אני עושה להם כביסה בבית, אני מבשלת בימי שישי לכולנו יחד. אנחנו יושבים כולנו יחד לאכול. אני עושה כביסות לחייל שמגיע מהצבא. את הבגדים שלי ושל הבנות אני מכבסת בבית שלי. אני גם מנקה את הבית של טוביה אני מנהלת למעשה את שני משקי הבית מבחינת נקיונות, בישול וכו'. רק חשבונות כל אחד משלם את שלו. לשאלתך אם אני משלמת לו את חשבונות הבית אני אומרת שהוא לא משלם אותם. אחים של טוביה מכירים אותי ומשפחה שלי כולם מכירים אותו כבר שנים. אנחנו הולכים יחד לאירועים משפחתיים. אני רוצה להוסיף שקשר שלי עם טוביה זה קשר של מכירים ולא של זוג. אנחנו מכירים מאז שהילדים עדי ועדן בכיתה א'. אם את שואלת אותי אם אנחנו אוכלים יחד, מנהלים ביחד את משקי הבית, הכסף שלנו הוא ביחד ואנחנו מקיימים יחסים אינטימיים מה פה לא זוג? אני אומרת שאנחנו עושים הכל אבל לא חיים ביחד במובן הזה שאנחנו ישנים במיטות נפרדות. אי אפשר פשוט כי הדירות נורא קטנות". 14. עוד הוצג מכתב שכתבה התובעת למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ביום 14.2.11 (נ/7): "הנני אם חד הורית ומגדלת שלוש בנות, 2, 3, 17, בתי הקטנה מלאו לה שנתיים ב- 8 לנובמבר, קיבלתי מכתב מביטוח לאומי שאני ידועה בציבור עם טוביה X מ.ז. X מרחוב מעפילי אגוז 86 תל אביב. אני לא מכחישה שהוא בן זוגי ויש לנו שתי בנות משותפות, אך אני מגדלת את בנותיי בביתי בכתובת המופיעה לעיל. טוביה מגדל את ילדיו לבד ונחשב אב חד הורי, לטוביה דירת עמידר, וכן גם לי יש דירת עמידר והוצאות נלוות לצרכי הבית. עד 01-12-2010 נתמכתי מקצבת הבטחת הכנסה והופסקה בעקבות שביתי מלאו לה שנתיים". 15. עוד העידה בפנינו גב' רותם פרץ לוי, אשר על פי חומר הראיות, משכורתה הופקדה בחשבון הבנק של התובע ולאחר ההפקדה היתה מקבלת ממנו כסף במזומן או בשיקים. בעדותה סיפרה שפנתה לתובע בבקשה עזרה, להעביר את משכורתה דרך חשבון הבנק שלו, לדבריה, התובע מסייע גם לאנשים נוספים. העדה הבהירה שאביה הוא חבר של התובע וכי היא גיסתה של התובעת. 16. בסיכומי התובע נטען כי הוא אינו מנהל משק בית משותף עם אילנית לוי. נטען כי לו היו פונים לקבלת קצבה כבני זוג, היתה הקצבה בשיעור גבוה יותר והעובדה שלא פעלו כך, מוכיחה שלא ראו עצמם כבני זוג. נטען כי כל אחד מהתובעים גר בדירה נפרדת, הרשומה על שמו בעמידר. נטען כי התובעים עומדים על טענתם לפיה היחסים ביניהם הם יחסי קירבה אך אין בכך משום חציית קו הגבול שבין התנהלות נפרדת של כל אחד מהם לבין ניהול משק בית משותף. לטענת התובע, בתקופה בה בנו היה במעצר בית, מחודש אפריל 2010 ועד אוגוסט 2012, היתה התובעת ערבה לבן והתחייבה להשגיח עליו במשך שעות מסויימות ביום. נטען כי חקירת החוקרים נערכה בדיוק בתקופת מעצר הבית וכי העובדות שמסרה התובעת לחוקר, הן עובדות זמניות ואינן משקפות את מהות היחסים בין הצדדים בתקופות שהבן לא היה במעצר בית. נטען כי לתובעת אין זכות חתימה בחשבון הבנק של הנתבע וכי הפקדת כספים על ידה לחשבונו, אינה מוכיחה שותפות בחשבון. נטען כי התובעים הסבירו שהפעולות בחשבון הבנק של התובע היו נקודתיות וכי אין מדובר בעירוב כספים. לטענת התובע, הנימוקים שמסרה התובעת לאי מגורים משותפים כגון צפיפות הדירות, הם נימוקים סובייקטיביים ואין בהם כדי לשנות מכך שעובדתית, השניים חיו וחיים בנפרד. נטען עוד כי מדובר בספק שדינו לפעול לטובת המבוטח. 17. בסיכומי התובעת נטען כי בין השניים קיימת מערכת יחסים שבמהלכה נולדו להם שני ילדים. יחד עם זאת, התובעת אינה מתגוררת עם התובע. נטען כי חקירת המל"ל התבצעה בתקופה בה בנו של התובע היה במעצר בית, שאז שהתה התובעת בבית התובע מספר שעות מידי יום. נטען כי התובעת אינה שותפה בחשבון הבנק של התובע ואינה מורשית חתימה בחשבונו. נטען כי הסתייעה בתובע עקב בעיות בחשבון הבנק שלה. נטען כי על אף שהחקירה היתה בחודש אוגוסט 2010, החליט הנתבע לשלול את הזכאות החל מחודש אוקטובר 2009 ולתובע - עד מרץ 2010. נטען כי בשנת 2008 נערכו ביקורי בית בבית התובעים ונמצא שאינם גרים ביחד. 18. בסיכומי הנתבע נטען כי לתובע שולמה גמלת הבטחת הכנסה מחודש יוני 2009 ולתובעת מחודש מאי 2007. נטען כי התקבלה החלטה לשלול מהתובעים את גמלת הבטחת הכנסה מחודש אוקטובר 2009, בגין קיום משק בית משותף. לטענת הנתבע, הוכח שהתובעים מנהלים מערכת יחסים זוגית, יש להם שתי בנות משותפות והם מתגוררים בסמיכות. הנתבע הפנה לפסיקה המפרשת באופן מורחב את המושג "מגורים משותפים" וטוענת כי המבחן הוא מהות הקשר ולא דווקא המגורים המשותפים. נטען כי עדות התובעת לא היתה אמינה וכי התגלו סתירות רבות בעדויות אל מול ההודאה לחוקרים. נטען כי הסיבה שהשניים אינם מתגוררים ביחד היא גודל הדירות ולא סיבה אחרת כלשהי. נטען כי הוכח שהתובעים ניהלו משק בית משותף בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ולכן ההחלטה בעניינם התקבלה כדין. 19. לאחר שמיעת העדים ועיון בטענות הצדדים, להלן פסק הדין. 20. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה קובע מהי הגדרת "בני זוג": "לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו". 21. לתובעים שתי בנות משותפות, אחת ילידת שנת 2007 והשניה ילידת שנת 2008. התובעים נמצאים בקשר רציף במשך כל השנים. על פי עדות התובע לחוקר המוסד (נ/1), משפחתו - אחיו ואחיותיו, מכירים את התובעת והשניים הולכים ביחד לאירועים משפחתיים. התובעת אישרה בעדותה שהתאהבה בתובע והבת השניה נולדה מתוך התאהבות זו. כן העידה כי בין השניים "קירבה של בני זוג". 22. מחומר הראיות עולה כי בתקופה שבין אפריל 2010 ועד אוגוסט 2012, בנו של התובע נעצר ונשלח למעצר בית. תחילה שהה בבית גרושתו של האבא ולאחר מספר חודשים עבר לבית אביו שם ריצה את תקופת המעצר. מחומר הראיות עולה שהתובעת נאותה להיות ערבה, ביחד עם התובע, לתנאי המעצר של הבן. 23. חקירת התובע על ידי חוקרי המוסד לביטוח לאומי, נערכה בחודש אוגוסט 2010. התובעים טוענים בסיכומים כי בתקופה זו, היה הבן בביתו של התובע והקשר בין בני הזוג, לטענתם, קיבל אופי שונה. 24. טענה זו של התובעים קשה לקבל לאחר שמעיינים בחקירתו של התובע בפני החוקר, כאמור, ביום 2/8/10. וכך אמר התובע: "...יש לי 5 ילדים, שלושה מהגרושה שלי ליאורה... עדי בן 16 שהוא עצור במושב רינתה אצל גרושתי. לשאלתך למה הוא נמצא אצלה אני אומר שבית המשפט דרש מקום רחוק מתל אביב..." וכן אמר לחוקר: "...יש לה מפתחות לבית שלי. היא מגיעה הביתה, מנקה מכבסת ומבשלת, הכל עושה אצלי בבית. ארוחות יום שישי היא מבשלת אצלי או אצלה או שאני מבשל ואוכלים ביחד. אנחנו כרגע בימי שישי נוסעים למושב לבקר את הילד. אנחנו נוסעים יחד עם הילדים...". 25. קריאת עדותה של התובעת בפני החוקר, ביום 2/8/10, מעלה כי אף היא לא הזכירה דבר לגבי היותה ערבה לבן השוהה במעצר בית. כל שאמרה ביחס לכך הוא ששילמה מחשבון הבנק שלה, עבור אזיקון לבן של התובע שהוא "אסיר בשחרור". כאשר התובעת סיפרה לחוקר שהיא נכנסת לביתו של התובע באופן חופשי, עושה כביסה, מבשלת, מנקה את ביתו של התובע וכו', לא אמרה דבר וחצי דבר על הבן שנמצא במעצר בית ובוודאי שלא ציינה שהבן נמצא אצל התובע. משמעות הדבר - כי בעת מסירת ההודעה לחוקרי המל"ל, בנו של התובע היה במעצר בית בבית גרושתו של התובע ולא בביתו של התובע בתל-אביב. בעדות שמסרו התובעים לחוקרי המל"ל, תעדו את החיים הרגילים, היומיומיים, ללא כל קשר לבן העצור. לא מן הנמנע שלאחר שהבן עבר לרשות אביו, היחסים בין התובע לתובעת התחזקו אף מעבר למה שסיפרו לחוקרים, אך לא הובא בפנינו תעוד על כך. 26. התובעת נשאלה בחקירתה בפנינו מדוע לא סיפרה לחוקרים דבר על מעצר הבית של הבן. תשובתה לא היתה מספקת (פרוטוקול עמ' 7 ש' 27). 27. התובעים טענו לכך שכל אחד מהם מנהל את ענייניו הכספיים בנפרד. מחומר הראיות עולה שלא כך הדבר. על פי עדות התובעת, ביקשה מהתובע המחאות מחשבון הבנק שלו "לשם מימון צרכי הבית השוטפים שלי". התובעת טענה כי בכל חודש היתה מחזירה לתובע את הסכומים שהועברו מחשבונו. כך טענה גם לגבי הוראת הקבע למעון של הבת הצעירה, שגרה בביתה. מחומר הראיות ומעדויות עולה שבחשבונו של התובע נעשו על ידי התובעת הפקדות בסכומים גבוהים. התובעת נשאלה על כך בעדותה בפני החוקר והשיבה שהפקידה גם כסף שלה כהחזר על סכומים שהעביר לה התובע, וגם את המשכורת של התובע. לדבריה, התובע היה מקבל חלק מהמשכורת כמפרעה ואילו את הסכום שקיבל כמשכורת, 1500 או 2000 ₪, היתה היא מפקידה לחשבון הבנק שלו שכן "הוא היה בעבודה אז הלכתי להפקיד לו". עוד אישרה לחוקר שהיא שילמה את כל ההוצאות "גם לסופר, גם לקניות וגם מעון וחוגים של הבנות וועד של הגן", דרך שיקים של התובע ובסוף החודש העבירה אליו את הקצבה שקיבלה. הובהר שגם חשבון הטלפון של התובעת משולם מחשבון הבנק של התובע. כך גם חשבון הטלפון של בתה (סעיף 12 לתצהיר התובעת). 28. מנגד, התובע העיד: "נכון שיש לי חשבון בבנק הפועלים. לשאלתך מי מבצע בו פעולות אני משיב שאני בלבד... כאשר את מציגה לי תדפיסי חשבון ומראה שיש הרבה מאוד הפקדות שמצויין בהן שמי שעשה את זה זאת אילנית... אני משיב שברור כי לפעמים היא אמרה שהיא צריכה להפקיד לי כנגד שיק אז הייתי אומר לה שתשאיר לי 200 ₪...". 29. סיכום חומר הראיות מעלה שהתובע והתובעת מנהלים את חייהם ללא הפרדה כספית. אמנם לא הוכח שלמי מהם זכות חתימה בחשבון של האחר, אך הוכח שהתובעת מעורבת בחשבון הבנק של התובע, מקבלת כספים מהתובע באופן תדיר ומפקידה כספים לחשבון של התובע. מעדותה עולה שהתובע נותן לה את משכורתו, מדי חודש, על מנת שתפקיד אותה בבנק. עוד עולה שהוצאות הבית של התובעת ממומנות מחשבון הבנק של התובע, כאשר השאלה האם התובעת מחזירה את השיק לתובע, נותרה בלתי ברורה ולא קיבלה מענה חד משמעי. 30. התובע הביא לעדות את רותם לוי על מנת להוכיח שהוא נעתר לפניות של אנשים להעביר כספים דרך חשבון הבנק שלו. בעדות זו אין כדי לסייע. בשונה מעניינה של הגב' רותם, הובהר כי היחסים בין התובע לתובעת היו יחסים זוגיים לכל דבר ועניין והשותפות בחשבון הבנק, היתה אחד מההיבטים לשותפות זו. 31. באשר למהות היחסים בין התובע לנתבעת, התגלו פערים משמעותיים בין הגירסה שמסרו לחוקר המוסד בחודש אוגוסט 2010 לבין הגירסה שמסרו בתצהירים ובעדותם בפנינו. התובע נשאל על ידי החוקר מה מפריד בינו לבין התובעת כדי להיקרא בני זוג והשיב: "לא עשינו חתונה. חוץ מחתונה אנחנו מתנהלים כבני זוג לכל דבר ועניין". גם התובעת אמרה לחוקר, כשנשאלה, האם השניים הם בני זוג: "אנחנו ביחד, מקיימים יחסים אינטימיים אבל גרים בבתים נפרדים". ובעדותה למוסד לביטוח לאומי, מחודש פברואר 2011, אמרה: "אני לא מכחישה שהוא בן זוגי ויש לנו שתי בנות משותפות, אך אני מגדלת את בנותיי בביתי... טוביה מגדל את ילדיו לבד ונחשב אב חד הורי...". 32. מאידך, בדיון בפנינו שינו את גרסתם. התובע אמר: "...אני חי את החיים שלי. זה נכון שיש את הקטע של הזוגיות אבל יש לי עוד מעבר לזה, זה לא רק אילנית" והתובעת אמרה: "... חוץ מלהביא שני ילדים לא היו לנו יחסים של אהבה, ריגושים וכאלה. זה דברים שהתבשלו במשך הזמן. אפשר להגדיר אותנו מכרים, ידידים טובים...". 33. סיכום חומר הראיות מעלה כי הנתבע הוכיח שהתובע והתובעת הינם בגדר "ידועים בציבור כבני זוג" כמשמעות המונח בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה. חומר הראיות מעלה כי השניים מוכרים בקרב חברים ובני משפחה כבני זוג, מגדלים שתי בנות משותפות, מנהלים את ענייניהם הכספיים בשיתוף, התובע מממן את הוצאות משק הבית של התובעת, ולו באופן חלקי. התובעת ניהלה למעשה את משק הבית של התובע, כמו גם את משק הבית שלה, וזאת לא רק בתקופה שבנו של התובע היה במעצר בית אלא גם קודם לכן. התובעת בישלה, כיבסה, ניקתה בביתו של התובע. בני המשפחה המורחבת ישבו לאכול בלילות שבת בבית התובע או בבית התובעת. כל אלה ועוד, מעידים כי השניים הינם ידועים בציבור כבני זוג. 34. בכך אין די. סעיף 1 לחוק השלמת הכנסה דורש, בנוסף, תנאי של "מגורים יחדיו". בסוגיית המגורים המשותפים של בני זוג ידועים בציבור, ניתנו מספר פסקי דין מהם עולה הלכה שלפיה יש לפרש מונח זה בהרחבה. ראו לעניין זה מאמרו של דר' ליפשיץ, "נשואים בעל כורחם: ניתוח ליברלי של מוסד הידועים בציבור", דיוני משפט פה' עמ' 741. כך נקבע, כי מקום שבו בני זוג לא גרו ביחד מסיבות של אי רצון לפגוע בילדי אחד מהם, אך בפועל חיו כבני זוג לכל דבר ועניין, יראו בהם כבני זוג ידועים בציבור (עמ"ש (מרכז) 140-11-07 ל.א. נ' ה.ד. (מיום 17/3/09). ובעניין עבל (ארצי) 1169/01 אורה אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 10/5/04) נקבע: "מגורים משותפים פירוש המהות, הכוונה לבלות בצוותא חיי היום יום ... אשה שפלוני בא לביתה כאל ביתו בכל עת שהוא מתפנה מעבודתו על מנת לחלוק עם אותה אשה את ההפסקות בעבודה, את חובותיו, הרי שגם אם מסיבות שונות הלינה אינה משותפת, אין בכך כדי להצביע שלבני הזוג אין חיים משותפים... קנה המידה צריך שיהיה כוונה לחיי שיתוף..." וכן ראו רע"א 9755/04 ריגל ביטון נ' קצין תגמולים משהב"ט (מיום 31/8/08) שם נקבע כי המבחן הוא מבחן סובייקטיבי - כיצד ראו בני הזוג, האיש והאשה, את מערכת היחסים ביניהם. דברים דומים נאמרו על ידי בית הדין הארצי בעניין דב"ע מט/04-136 עזיז אלעביד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 309 ובעניין עב"ל (ארצי) 241/05 סארה זמאמירי - המוסד לביטוח לאומי (מיום 18/6/06). 35. במקרה שבפנינו, בגירסה המוקדמת של התובעת אשר נמסרה לחוקרי המל"ל בטרם קיבלה ייעוץ משפטי, אמרה שהסיבה שהשניים אינם גרים ביחד היא: "שתי הדירות שלנו קטנות מאוד ואי אפשר לגור ביחד באף אחת מהן..." וכן: "... אנחנו עושים הכל אבל לא חיים ביחד במובן הזה שאנחנו ישנים במיטות נפרדות. אי אפשר פשוט כי הדירות נורא קטנות" גם בעדותה אישרה שהנושא של גודל הדירות הוא רלבנטי לאי המגורים ביחד. התובע בעדותו אישר שזו אחת הסיבות לאי מגורים ביחד. כך נאמר: "לטענתך שהעניין היה יותר טכני ושאילנית אמרה לחוקר שאנחנו לא עוברים לגור ביחד כי מדובר בדירות קטנות, אני משיב שבין היתר זה נכון ויש גם את הזכויות מול עמידר שאפשר לאבד אותן.". 36. התובעים בסיכומים, טוענים שלו היו מגישים תביעה להשלמת הכנסה כזוג, הקצבה שהיו מקבלים היתה גבוהה יותר, לאור מספר הילדים המשותף. לטענה זו לא התקבלה תשובה על ידי המוסד לביטוח לאומי. 37. סיכום ומסקנות מכלול הראיות שהונחו בפנינו מעלה שלא היתה הצדקה לשלול את זכאותם של התובע ושל התובעת להבטחת הכנסה כבודדים, באופן רטרואקטיבי. אמנם הוכח שהשניים הינם בני זוג אשר מגדלים שתי בנות משותפות. אמנם הוכח ניהול כספי וכלכלי משותף ומעורבות כלכלית בחיי היום יום. על אף אלה, הנתבע לא הראה כי בהגשת התביעה להבטחת הכנסה כבודדים, התובעים פעלו תוך הטעיה של המוסד. באופן עובדתי, כל אחד מהתובעים גר בדירה נפרדת ומגדל בה את ילדיו מנישואים אחרים. התובעים הבהירו כי הסיבה לאי מגורים במשותף היא סיבה אובייקטיבית - גודל הדירות ואי רצון לאבד זכאות בחברת עמידר. התובעים לא הסתירו את הקשר ביניהם. לחוקרי המל"ל תיארו את אופי היחסים ביניהם - כבני זוג אשר בחרו, במודע, שלא לגור ביחד. גם במכתבה של התובעת לנתבע (נ/7) סיפרה על היותם בני זוג ועל החלטתם שלא לגור ביחד: "לא מכחישה שהוא בן זוג ויש לנו שתי בנות משותפות, אך אני מגדלת את בנותיי בביתי... טוביה מגדל את ילדיו לבד..." 38. יתר על כן, לו היו מגישים תביעה להבטחת הכנסה כזוג, ומציינים בה שהם גרים בדירות נפרדות, אין כל רבותא שתביעתם היתה מתקבלת. ודאי שלא היתה מתקבלת באופן אוטומטי, ללא חקירות ודרישות מטעם המוסד לביטוח לאומי, נוכח העובדה שהתובעים אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת. 39. מעדויות התובעים בפני חוקר המל"ל ובפנינו, לא התרשמנו כי פעלו כפי שפעלו על מנת להונות את המוסד לביטוח לאומי, אלא תארו בכתבי התביעה להבטחת הכנסה שהגישו, את היותם גרים בדירות נפרדות. 40. במקרה שבפנינו אין מדובר בשאלת זכאות לגמלה אלא בשלילת גמלה באופן רטרואקטיבי. במצב מיוחד זה, לטעמנו, נטל ההוכחה הוא שונה, באשר משמעות שלילת הגמלה הינה יצירת חוב בסכומים גבוהים על כל אחד מהתובעים. בנוסף, במצב הדברים שנוצר, לא קיימת עוד אפשרות להגיש תביעה לגבי התקופות שנשללה הזכאות, כבני זוג - כאמור, המוסד לביטוח לאומי לא הבהיר סוגיה זו. 41. הלכה היא כי במקרה של ספק ומשעסקינן בביטוח סוציאלי, הספק דינו לפעול לטובת המבוטח. במקרה הנדון, לאור הספקות המתוארים לעיל, מסקנתנו היא כי יש לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי ולקבוע כי התשלומים ששולמו לכל אחד מהתובעים כהבטחת הכנסה, שולמו כדין. 42. סוף דבר, תביעת התובעים מתקבלת כאור לעיל. אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. הבטחת הכנסהבני זוג