ההלכה הפסוקה היא, כי "כאשר בן משפחה מטפל בנפגע ומשקיע 'מאמץ יוצא דופן וחריג' מעבר למקובל בין בני משפחה, יהיה זכאי הנפגע לפיצוי בגין אותה עזרה, גם אם אין הוא משלם עבורה (ע"א 121/85 ליאור נ' פרי (לא פורסם), פסקה 9; ע"א 357/80 נעים נ' ברדה פ"ד לו(3) 762, 791-792)" (ע"א 1164/02 קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' לידור, מיום 4.8.05, בפסקה 11, מפי כב' השופט גרוניס (כתוארו אז)). ב-ע"א 8536/06 כוכבי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 13.7.09) הפחית בית המשפט את סכום הפיצוי בגין עזרת הזולת והעמיד אותו על סך של 13,500₪, תוך שקבע: "חשוב להבהיר כי הפיצוי שנקבע בעניין אקסלרד נועד לשקף את הצרכים הטיפוסיים של נכים קשים הסובלים מנכות כגון קוודרופלגיה, הזקוקים לסיעוד ולעזרה במשך כל שעות היום. ברי כי בכל מקרה ומקרה ייתכנו מאפיינים ספציפיים באופי העזרה, אולם כל עוד המסגרת הכללית של העזרה מתאימה להנחות של עניין אקסלרד, הנטייה תהיה שלא לסטות מהסכום שנקבע שם, לכאן או לכאן. כך, בענייננו, העלו הצדדים היבטים ספציפיים כאלה ואחרים של העזרה לנפגע - עזרה הדרושה בכל שעות היממה - ובית המשפט עמד על הצורך לסייע לנפגע בביצוע שינויי תנוחה במיטתו, אולם לא מדובר בשינויים המצדיקים סטייה מהלכת אקסלרד (ראו גם, לאחרונה, ע"א 8629/07 בן ארי נ' קליידרמן (לא פורסם, 25.2.2009))" (מפי כב' המשנה לנשיאה, השופט ריבלין) (וראו גם: ע"א 11183/04 דלאל נ' קינן, מיום 6.2.06, בפסקה 7; ע"א 1457/07 עירית הרצליה נ' כץ, מיום 14.1.09, בפסקה 25; ע"א 7986/10 שהוזכר לעיל, שם הועלה סכום הפיצוי בגין סיעוד, בהסכמה, לסכום שנקבע בהלכת אקסלרד). בפסק הדין ב-ע"א 4772/02 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' צ'יבוטארו (מיום 25.11.09), נקבעה תוספת פיצוי בגין העסקה חלקית של עובד ישראלי. ואולם, באותו ענין דובר במי שמצבו נדיר: עולמו הפנימי "צלול ועשיר" בלשונו של בית המשפט, אך הוא כלוא בתוך גופו המשותק. המשיב מתקשר עם העולם באמצעות מצמוץ ולכן מרכיב העזרה בעולמו הוא "קריטי" (וראו גם: ע"א 10842/02 שהוזכר לעיל, בפסקה 7). עזרת הזולת / עזרת צד שלישי