קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם הקצאת אופציות לעובד: 1. שתי שאלות עיקריות דרושות להכרעתינו בתיק זה. האחת - האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעת . ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית נדרש לשאלה השניה - נסיבות פקיעת האופציות אשר הוקצו לתובע, בהתאם להסכם הקצאת אופציות אשר נחתם בין הצדדים ביום 8.7.07. הצדדים : 2. אלון רפאלי (להלן - התובע) הינו מהנדס מערכות מידע במקצועו, כיהן כמנהל פיתוח עסקי בנתבעת. 3. אפליקיור טכנולוגיות בע"מ (להלן- הנתבעת) הינה חברה פרטית בע"מ המתמחה באבטחת מידע באינטרנט. התשתית העובדתית כעולה מתצהירי הצדדים , מהעדויות ומהמסמכים שהוגשו לתיק- 4. היחסים בין הצדדים נמשכו מחודש ינואר 2004 ועד לסוף חודש מאי 2005. החל מחודש ינואר 2004 ועד לסוף שנת 2004 שימש התובע כיועץ ללא שכר בנתבעת , במתכונת העסקה מצומצמת (להלן- התקופה הראשונה). 5. לטענת התובע מיום 20.12.05 ועד לסוף חודש מאי (להלן- התקופה השניה) התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים. מנגד טענה הנתבעת כי גם בתקופה השניה לא שררו יחסי עבודה בין הצדדים. לשיטתה, התובע שימש בתקופה זו כיועץ חיצוני והקשר עמו הופסק ביום 31.5.05. 6. הצדדים נחלקו בדיעותיהם לעניין הנסיבות אשר הובילו לסיום היחסים ביניהם. בעוד התובע טוען כי לא פוטר מהחברה עקב אי שביעות רצון, שעה שהנתבעת היתה מרוצה מעבודתו, טענה הנתבעת כי לא היתה מרוצה מתפקוד התובע, לפיכך הוחלט להפסיק את ההתקשרות עמו. משסוגיה זו לא דרושה לשם בירור השאלות השנויות במחלוקת לא ראינו לקבוע מסמרות בעניין זה. 7. בין הצדדים נחתמו מספר הסכמים בדבר הענקת אופציות או מניות. ההסכם האחרון מחודש יולי 2007 הינו הסכם בדבר הקצאת אופציות, במסגרתו ניתנו לתובע 10,083 אופציות לרכישת מניות החברה במחיר מימוש בסך של 0.01 ₪ למניה, תוך תקופה של 90 יום , ממועד חתימת החוזה (להלן הסכם האופציות- צורף כנספח יב' לתצהיר התובע). בהסכם נקבעה תקופה של 90 יום על מנת לממש את האופציות ,במסגרתה היה על התובע ליתן הודעה בכתב כי ברצונו לממש את האופציה ולשלם את מחיר המימוש בסך של 100 ₪. כמו כן מההסכם עולה כי כל המסים בגין העסקה ישולמו על ידי התובע. 8. לטענת הנתבעת ביום 11.10.07 פקעו האופציות שהוקצו לתובע שעה שלא המציא אישור בדבר ביצוע תשלום המס המלא בפועל, כתנאי למימוש האופציות. מנגד טען התובע כי הדרישה להמצאת אישור מס הינה בניגוד לאמור בהסכם הקצאת האופציות. העדים: 9. מטעם התובע העידו התובע בעצמו וכן אישתו הגב' זיוית רפאלי. בנוסף העיד מטעם התובע עו"ד עדי מנטל אשר הגיש חוות דעת בשאלת המס. מטעם הנתבעת העידה עו"ד חנה סלומון אשר הכינה עבור הנתבעת, יחד עם עו"ד אייל רובין, חוות דעת בענייני מס. האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים? 10. בהתייחס לתקופה הראשונה, דומה כי אין מחלוקת כי לא שררו יחסי עבודה בין הצדדים . מתצהיר התובע עולה כי: "החל מחודש ינואר 2004 ועד חודש נובמבר עבדתי כיועץ לנתבעת ללא שכר ובמתכונת מצומצמת" (ראו סעיף 5 לתצהיר התובע). לא נטען וממילא לא הוכח כי התובע דרש שכר עבודה בגין התקופה הראשונה. התובע אמנם העיד כי סוכם בינו לבין מר משה בסול, מנכ"ל הנתבעת ולאחר מכן יו"ר מועצת המנהלים בזמנים הרלוונטים לתביעה (להלן - מר בסול) כי עם גיוס הון משמעותי על ידי הנתבעת ישולם שכר עבור עבודתו, ויוקצו מניות על ידי הנתבעת (סעיף 13 לתצהיר התובע). אולם, בכך אין די כדי ללמד על קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים בתקופה הראשונה ובודאי נוכח העובדה כי אין כל דרישה לתשלום שכר עבודה בגין תקופה זו. 11. המחלוקת בין הצדדים נסובה על התקופה השניה, כפי שהוגדרה לעיל. כאמור, בעוד לשיטת התובע בתקופה השנייה התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, טוענת הנתבעת כי גם בתקופה זו לא התקיימו יחסי עבודה. התובע נסמך על הודעת דואר אלקטרוני בדבר סיכום פגישה מיום 20.12.04. במסגרתה התחייב לעבוד בנתבעת במתכונת של חצי משרה בתמורה לשכר בסך 7,000 ₪ לחודש + מע"מ , אשר שולם באופן קבוע במהלך השליש הראשון לכל חודש. לטענתו מדובר בשכר שאינו גבוה עבור היקף המשרה והשעות שהקדיש לנתבעת .עוד טען כי שכרו לא היה תלוי בהצלחת הנתבעת, למעט מניות אשר הובטחו בהיותו שותף מלא בהקמת הנתבעת. כן טען כי בחלק ניכר מהזמן עבד לפי תוכנית מסודרת אשר הוכתבה ופוקחה ע"י מר בסול ונדרש לעמוד במטלות אשר הוטלו עליו במסגרת זמנים מתוחמת. לטענתו, העבודה בתקופה השניה בוצעה במשרדי הנתבעת תוך מתן שירותי משרד כפי שנתנו לכלל עובדי הנתבעת. כמו כן, התובע התחייב שלא לייעץ לחברות מתחרות למעט חברת Impreva - Ahkun לה נתן ייעוץ עובר להעסקתו על ידי הנתבעת, ומכל מקום חברה זו לא היתה גורם מתחרה בנתבעת משסיפקה שירותים לחברות גדולות בניגוד לנתבעת אשר שירותיה הוענקו לחברות קטנות. לטענתו צמצם את שעות הייעוץ לחברה זו לכשעתיים ברבעון מתוך נאמנות לחברה. 12. מנגד טענה הנתבעת כי בתקופה השניה המשיך התובע במתן שירותי יעוץ לחברה תמורת תשלום של 7,000 ₪ + מע"מ כנגד חשבונית מס כחוק, בניסיון לבחון את תרומתו האפשרית לנתבעת. לשיטתה, בכל התקופה היה התובע קבלן עצמאי ולא שולמה כל תוספת מעבר לשכר אשר נקבע. כמו כן הוסכם בין הצדדים כי התובע ימשיך לתת יעוץ לחברתImpreva Ahkun, חרף היותה חברה מתחרה בנתבעת. לטענת הנתבעת, התובע נשא בתשלומי המס ולא השתלב כלל בחברה. עם סיום מתן שירותי היעוץ ע"י התובע לא נזקקה הנתבעת למחליף במקומו. בנוסף נטען כי שכר התובע היה גבוה וכלל מתן אופציות ללא תמורה, עובדה התומכת בטענתה להעדר קיום יחסי עבודה בין הצדדים. 13. התובע נסמך על הודעת דואר אלקטרוני ממר בסול מיום 20.12.04 (נספח ב' לתצהיר התובע) בה נרשם כדלקמן - סיכום פגישה והסכמה מיום 20.12.04: "לאלון יוקצו 11,000 מניות (המהוות 1% מהחברה נכון להיום) בסוף מאי 2005. החל ממועד זה , כל שלושה חודשים קלנדריים , יהיה זכאי ל- 2,750 מניות, שיוקצו בסוף כל שנת פעילות. בתמורה מתחייב אלון לעבוד במתכונת של חצי משרה באפליקיור. תמורת החצי משרה זכאי אלון לשכר, בעלות מעביד של 7,000 ₪. אלון מתחייב כי במשך תקופת פעילותו באפיקיור לא יעסוק בפעילות מתחרה לאפליקיור...למעט, המשך פעילות, במידה וידרש מול Impreva - Ahkun". אכן כטענת התובע במסמך זה השתמשו הצדדים במונחים המאפיינים יחסי עובד מעביד. עם זאת ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי היות "עובד" הוא דבר הקרוב לסטאטוס ומעמד זה אינו נקבע על ידי הצדדים, אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן (ראו:ע"ע 283/99 שמעון ברק נ' כל הקריות בע"מ ואח', פד"ע לה' 641). 14. לצורך ההבחנה בין עובד לבין עצמאי- נותן שירותים , פיתחה ההלכה הפסוקה את המבחן המעורב המכיל בתוכו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים דוגמת הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; צורת תשלום השכר ; אופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד(ראו: ע"ע 300021/98 זאב טריינין, עו"ד נ' מיכה חריש ומפלגת העבודה, עבודה ארצי, כרך לג(51), 31). נבחן את יחסי הצדדים בהתאם למבחן המעורב, תוך מתן משקל נכבד למבחן ההשתלבות על שני פניו. 15. נקדים ונאמר כי מהמסמכים שהוצגו ומעדויות הצדדים למדים אנו כי התובע היווה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהמערך הארגוני בנתבעת בתקופה השניה. התובע שימש כמנהל פיתוח עסקי והוצג בפני גורמי חוץ ככזה. במסגרת תפקידו קיבל החלטות אסטרטגיות בתחום הפיתוח העסקי בשיתוף עם מר בסול והוצג בפני עובדים ומשקיעים חיצוניים או שותפים עסקיים, כעובד הנתבעת לכל דבר ועניין. עוד עולה כי פעולות התובע היו חיוניות לנתבעת לכל אורך תקופת העסקתו על כן מילא תפקיד חשוב בהנהלת הנתבעת. לתובע הונפק כרטיס ביקור בו תואר כמנהל הפיתוח העסקי של הנתבעת (נספח ה' לתצהיר התובע), במסמכי הפרופיל העסקי של הנתבעת נזכר התובע כמנהל פיתוח עסקי בנתבעת (נספח ו' לתצהיר התובע), וכך גם הוגדר במסמכים אשר מוענו לגורמי חוץ (ראו נספח ז' לתצהיר התובע). בתכתובות הדואר האלקטרוני בין התובע לבין גורמים אחרים בזמן עבודתו בנתבעת, הוצג התובע כמנהל פיתוח עסקי בנתבעת. (נספח ח' לתצהיר התובע) והשתמש בכתובת הדואר של החברה. 16. נתונים אלה במצטבר , מובילים למסקנה כי הפן החיובי של מבחן ההשתלבות התקיים בענייננו. לא מכבר נקבע ע"י בית הדין הארצי כי עת באים אנו לבחון יישומו של הפן החיובי של מבחן ההשתלבות "יש לבחון האם מתקיים "מפעל" יצרני שניתן להשתלב בו, האם הפעולה המבוצעת דרושה לפעילות הרגילה של המפעל, והאם מבצע את העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו בגדר גורם חיצוני". (ראו ע"ע 176/09 ז'וז'ט מואב נ' תפנית וינד בע"מ, ניתן ביום 9.11.10). 17. נוכח מכלול הראיות שהובאו לעיל, סבורים אנו כי הפן החיובי של מבחן ההשתלבות, התקיים בתובע. הוכח כי התובע היה חלק מהמערך הארגוני השוטף של הנתבעת, הסממנים השונים מצביעים על היותו עובד אינטגרלי ובלתי נפרד מהנתבעת. עוד יצוין כי טענות התובע בעניין זה לא נסתרו בתצהירי הנתבעת ואף לא בחקירתו הנגדית, שעה שכלל לא נחקר בנושא זה. 18. אשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות - לטענת הנתבעת לא מנעה מהתובע המשך פעילות עם חברת Impreva - Ahku, על כן יש לראותו כמי שהתקיים בו הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. נזכיר כי "כדי לבסס טענה לקיומם של יחסי עובד ומעביד, יש להוכיח כי האדם בו מדובר אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני" (ראו: בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נ(4) 628; עניין ג'וג'ט מואב שלעיל). הצדדים מסכימים כי התובע התחייב בתקופת פעילותו בנתבעת שלא לעסוק בפעילות מתחרה למעט עבור חברת Impreva - Ahku לה נתן ייעוץ, עובר לתחילת העסקתו בנתבעת. עם זאת, סבורים אנו כי מתן יעוץ לחברה ספציפית אחת, באישור הנתבעת, "במידה וידרש", איננו בגדר בעל עסק המשרת את המפעל כעובד עצמאי וכגורם חיצוני. התובע הצהיר כי מתוך תחושת נאמנות לנתבעת צמצם את שעות הייעוץ לחברת Impreva - Ahku למינימום, ומכל מקום הנתבעת לא ראתה בחברה כמתחרה (ראו סעיף 25 לתצהיר התובע). עדות התובע בענין זה לא נסתרה. לפיכך, ועל יסוד כל האמור לעיל , באנו לכלל מסקנה כי אין לראות בתובע כבעל עסק עצמאי המעניק שירות חיצוני לנתבעת. נוסיף כי טענת התובע כי בתקופת עבודתו השניה עבד במשרדי הנתבעת ונתנו לו שירותי משרד כפי שמספקת הנתבעת לעובדיה (שירותי מזכירות, טלפון, חניה וכיוצ') לא נסתרה אף היא. 19. עוד ניתן ללמוד מהמסמכים שצורפו לתצהיר התובע, כי העבודה נעשתה בכפיפות ישירה למר בסול והתובע נדרש לעמוד במטלות אשר הוטלו עליו במסגרת זמנים קבועה. (ראו נספח ג' לתצהיר התובע) על כן , גם מבחן הפיקוח השליטה והכפיפות התקיים בענייננו. 20. לטענת הנתבעת מתן חשבוניות ותשלום המע"מ מלמד על יחסי קבלן לקוח. בעניין ג'וג'ט מואב הנזכר לעיל, נקבעו הדברים הבאים: "כך גם באשר לצורת התשלום למערערת על ידי החברה ואופן ניכוי מס ההכנסה והתשלומים למס ערך מוסף ולביטוח לאומי. גם אם התשלום למערערת בוצע כנגד חשבוניות מס והוצאת "חשבון ספק", והמערערת שילמה מסים לרשויות באופן עצמאי, אין בכך כדי להצביע בהכרח על קיומם של יחסי מזמין ונותן שירות". על יסוד דברים אלה ,סבורים אנו כי תשלום השכר כנגד חשבוניות מס אינו מלמד כי מדובר ביחסי מזמין ונותן שירותים דווקא. התובע העיד כי הסכים להצעת מר בסול במהלך תקופת ההעסקה השניה להנפקת תלושי שכר אולם, הדבר לא יצא אל הפועל מטעמים טכניים בלבד (ראו סעיף 20 לתצהיר התובע). גם בעניין זה לא נחקר התובע בחקירתו הנגדית על כן עדותו לא נסתרה. מהאמור לעיל עולה כי אין לראות בעובדה כי לתובע שולם שכר כנגד חשבוניות, תימוכין ליחסי ספק - לקוח. 21. בנוסף, טענות התובע כי העבודה בוצעה במשרדי הנתבעת תוך שימוש בשירותי המשרד אשר מספקת הנתבעת לעובדיה האחרים, ומחויבותו להגיע לעבודה בשעות קבועות בהתאם למוסכם לרבות קבלת אישור טרם יציאה לחופשה או העדרות (ראו סעיף 22 לתצהיר התובע) לא נסתרו. כמו כן לא נסתרה טענת התובע לפיה נדרש לבצע את העבודה בעצמו, על כן מבחן "הקשר האישי" התקיים במקרה דנן. 22. משקבענו כי מבחן ההשתלבות על שני פניו התקיים בתובע וכן מבחן הפיקוח והשליטה ומבחן הקשר האישי, לא מצאנו ליחס משקל לטענת הנתבעת כי לא נזקקה למחליף עם סיום עבודת התובע, טענה אשר הוכחשה על ידי התובע אשר הבהיר כי תפקידו עבר למר עומר גולן(סע' 39 לתצהיר התובע). עוד נציין כי טענות הצדדים בדבר שכרו של התובע בתקופה השניה (נמוך או גבוה) נטענו על ידי שני הצדדים בעלמא, ללא כל תימוכין למשכורות הנהוגות בתחום, לפיכך לא מצאנו בטענותיהם תרומה לסוגיית סיווג התובע. 23. הלכה פסוקה היא מקדמת דנא כי מעמד של עובד נקבע לאחר שקילת כל הסממנים הן לצד היותו עובד והן לצד היותו עצמאי (ראו עניין ג'וג'ט מואב לעיל). מכלול הסממנים אשר פורטו לעיל מצביע על קיום יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעת. לאור קביעתנו לעיל, על פיה בין התובע לנתבעת שררו יחסי עובד מעביד בתקופה השניה , קמה לבית דין זה סמכות לדון בתביעה. הסכם האופציות: 24. כתשתית להכרעה בסוגיה זו נביא בקצרה את המארג ההסכמי בעניין הקצאת מניות או אופציות , אשר שרר בין הצדדים במהלך תקופת העבודה השניה וטענות הצדדים בעניין זה. 25. בסיכום אשר נערך בין הצדדים ביום 20.12.04 נקבע כי לתובע יוקצו 11,000 מניות שהיוו 1% מהחברה באותה עת, עד סוף חודש מאי 2005 ולאחר חודש מאי יהיה התובע זכאי ל- 2,750 מניות עבור כל שלושה חודשים קלנדרים נוספים, אשר יוקצו בסיום כל שנת פעילות (ראו נספח ב' לתצהיר התובע). 26. במועד סיום יחסי הצדדים נערכה פגישה בין התובע לבין מר בסול, בה סוכם כי התובע יקבל סך של 10,083 מניות עבור כל תקופת עבודתו בנתבעת ותעודת מניה תונפק על ידי הנתבעת במועד קרוב. (נספח י' לתצהיר התובע). 27. לטענת התובע חרף האמור, כאשר ביקש לקבל לידיו את תעודת המניה המובטחת נדחה ע"י מר בסול בטענות "לך ושוב", והוצע לו לוותר על המניות תמורת אופציות, אותן יוכל לממש במחיר אפס. כן נאמר לו כי באמצעות הקצאת האופציות, ידחה מועד תשלום המס. לאחר שכנועים רבים נאות להחליף את 10,083 המניות ב- 10,083 אופציות להמרה במחיר אפס. לטענת התובע, לא היה בקיא בדיני המס והאמין לדברי מר בסול כי החלפת המניות באופציות תגרום לדחיית אירוע המס. בהמשך, פנה התובע למר בסול וביקש לערוך הסכם הקצאת אופציות. הפעם טען מר בסול כי מימוש האופציות המובטחות במסלול המוסכם, יגרור אירוע מס בשיעור 50%. כפתרון הציע מר בסול לכלול את התובע בתוכנית האופציות עבור עובדי החברה. הובטח לתובע כי הסכם הקצאת האופציות יומצא לאחר הכנת תוכנית האופציה ואישורה. מידי תקופה פנה התובע למר בסול על מנת לקבל את כתב האופציה או לחתום על הסכם הקצאת אופציות ונדחה בתירוץ כי לא ניתן להקצות את האופציות בהעדר תוכנית אופציות מטעם הנתבעת. 28. ביום 29.1.07 גובשה תוכנית אופציות אולם רק במהלך חודש אפריל 2007 התברר לתובע כי תוכנית האופציות אושרה עוד בחודש ינואר 2007. במועד זה, פנה התובע למר בסול ובקש לחתום על הסכם בדבר הקצאת אופציות כמוסכם בין הצדדים. בחודש מאי 2007 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך. ביום 4.7.07 הודיעה הנתבעת לתובע על אישור תוכנית האופציות וביקשה מהתובע לסור בדחיפות למשרדיה על מנת לחתום על הסכם הקצאת האופציות ביום 5.7.07. לבקשת התובע נאותה הנתבעת לדחות את מועד החתימה על הסכם ההקצאה בארבעה ימים, עד ליום 8.7.07. 29. ביום 8.7.07, חתם התובע על הסכם הקצאת האופציות לפיו ניתנו לו 10,083 אופציות לרכישת מניות החברה במחיר מימוש בסך 0.01 ₪ למניה, תוך תקופה של 90 יום בלבד, ממועד חתימת החוזה (להלן הסכם האופציות- צורף כנספח יב' לתצהיר התובע). לתובע הונפקה תעודת אופציה, בה נרשם כי התובע הינו הבעלים הרשום של 10,083 אופציות המסומנות ממס' 146,259 עד מספר 156,611 ועד בכלל. (נספח יג' לתצהיר התובע). 30. לטענת הנתבעת, התובע פנה בבקשה לערוך הסכם אופציות תחת הסכמים קודמים שהיו בין הצדדים. ביום 8.7.07 נחתם הסכם הקצאת אופציות, המבטל את כל ההסכמות הקודמות בין הצדדים לעניין זה. לגרסתה, לאחר שהתברר לתובע כי הקצאת המניות מהווה "ארוע מס" המחייב תשלום מיידי של המס, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הקצאת אופציות ולא מניות, מהלך אשר נעשה לטובת התובע . התובע אף שלח לנתבעת ביום 19.6.05 דואר אלקטרוני בו הוא מבקש לקבל אופציות ולא מניות (נספח ג' לכתב ההגנה). 31. עוד טענה הנתבעת כי הסכם האופציות אינו מקפח את התובע אלא תואם את דרישות החוק. ההסכם הינו ברור ובהיר וכולל פירוט התנאים המקובלים והרגילים לאופן מימוש האופציות (תשלום מימוש; הודעת מימוש ותשלום המס). בנוסף, לתובע ניתנו ארבעה ימים לעיין בהסכם עובר לחתימתו, איש לא איים עליו, ההסכם איננו ארוך ואינו מקפח או פוגע בזכות כלשהי של התובע. עוד נטען כי התובע לא פעל כמתחייב מההסכם, שעה שהמציא לחברה אישור מרשויות המס באיחור רב, באמצע חודש נובמבר 2007. כמו כן האישור לא תאם את הנדרש, מאחר ואירוע מימוש האופציות הינו אירוע מס עפ"י הוראת סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] המחייב תשלום כל המס במועד מימוש האופציות. האישור שהוגש היה אישור לניכוי מס באופן חלקי בלבד המתייחס רק ל 37.5% מסך המניות, בעוד שבהסכם האופציות נקבע כי המימוש יתייחס למלוא האופציות. ביום 18.9.07 נשלח לתובע מכתב בו הוסברה הדרישה לשלם את סכום המס (נספח ו' לכתב ההגנה) וזאת בנוסף לאמור במפורש בהסכם ההקצאה. התובע, מטעמים השמורים עמו, בחר שלא לשלם את המס ולמעשה לא הותיר כל ברירה בידי הנתבעת אלא להודיע לבורסה לניירות ערך על פקיעת האופציות. 32. נקדים ונאמר כי מקובלת עלינו עמדת הנתבעת לפיה הסכם האופציות מיום 8.7.08 מבטל הסכמות קודמות בין הצדדים. מסקנה זו עולה במפורש מהסכם האופציות. בסעיף 8.4 להסכם נקבע כדלקמן- Entire Agreement : Amendment .Subject to the plan . to which this Agreement is subject ,this agreement, together with the exhibits hereto, constitutes the entire agreement between Grantee and the Company with respect to options granted hereunder and supersedes all prior agreements, understanding and arrangements, oral or written between Grantee and the company with respect to the subject matter hereof. Grantee acknowledge ,confirms and agrees that the plan may be terminated and amended from time to time in accordance with "the terms of section 18 of the plan. 33. להשלמת התמונה יצויין כי הסכם האופציות כולל שלושה נספחים. נספח א' תוכנית האופציות של החברה אשר אושרה בשנת 2007 (להלן- תוכנית האופציות) ; נספח ב' כתב תנאים בקשר לאופציות (נספח B); נספח ג' הסכם נאמנות. ההסכם הקובע לענייננו הינו הסכם האופציות על נספחיו, על כן טענות התובע ביחס לתקופה הקודמת ליום החתימה והנסיבות שהובילו לחתימה על הסכם האופציות אינן רלבנטיות לענייננו וממילא לא הוכחו, אף לא בראשית ראיה. בסעיף 4 להסכם שכותרתו הקצאה - Vesting , נקבע כדלקמן: Subject to all the provisions of the plan with respect to vesting of options ,conditions to their exercise and other restriction , options shall vest and become exercisable according to the Vesting Dates set forth in Exhibit B hereto. for the avoidance of any doubt , all unexercised Options granted to the Grantee shall terminate and shall no longer be exercisable on the Expiration Date. מכאן, ההסכם נסמך על תאריך המימוש בנספח B, דהיינו 90 ימים מיום ההקצאה, וקובע ביחס לכל האופציות שלא מומשו עד תאריך זה ,כי יפקעו. דברים אלה קיבלו ביטוי מפורש במכתב הנתבעת לתובע מיום 18.9.07 (נספח ו' לכתב ההגנה). במכתב זה הודע לתובע כי היה והאופציות לא ימומשו עד מועד הפקיעה, יפקעו הן לרבות הזכויות אשר נבעו מהם. בהערת אגב נציין כי בניגוד לטענת הנתבעת, ממסמך זה לא עולה כי תנאי למימוש הוא תשלום המס. 34. לאור האמור לעיל , עלינו לבחון את הפעולות אשר נדרש התובע לבצע לצורך מימוש האופציות. מכלול המסמכים והראיות למדים אנו כי אין חולק שלצורך המימוש נדרש התובע ליתן הודעה בדבר מימוש וכן לשלם את סכום המימוש. שאלה אחרת היא האם כחלק בלתי נפרד מתהליך המימוש נדרש התובע גם לשלם את המס הנובע מאירוע מימוש האופציות והאם בנסיבות (לגביהן אין חולק) בהן התובע לא שילם את המס ולא המציא פטור עד תום תקופת המימוש, פוקעות האופציות. לשון אחר האם נכונה טענת הנתבעת כי משהתובע לא שילם את מלוא המס כתוצאה מאירוע מימוש האופציות והפיכתן למניות, לא נותרה כל ברירה אלא להודיע לבורסה לניירות ערך, על פקיעת האופציות ביום 11.10.07. 35. הנתבעת נסמכת בטענתה על סעיף 7 להסכם האופציות שעניינו במסים (Taxes). לטענת התובע מהסכם האופציות עולה כי עליו לבצע שתי פעולות בלבד במהלך תקופת המימוש על מנת לממש את האופציות. הנתבעת לא טענה במעמד חתימת ההסכם כי המצאת אישור המס הינו תנאי למימוש האופציות. עם זאת התובע הסכים כי בהתאם להוראות ההסכם, כל המסים בגין העסקה יוטלו עליו וכי הנתבעת רשאית לעכב את מסירת המניות לאחר מימושן כל עוד לא ישולם המס ויומצא אישור בגין התשלום. לשיטת התובע עליו לשלם את המס רק במועד בו הוא "נפגש" עם הכסף (ראו סעיף 57 לתצהיר התובע וכן עמ' 8 לפר שורות 8-16, 21, 22-24, 31-33, עמ' 10 לפר שורות 16-20). 36. סעיף 12 לתוכנית האופציות אשר כותרתו מימוש המענק - Exercise of Awards. בס"ק 12.3 קובע כדלקמן- "The exercise of an Award shall be made by a written notice of exercise (the "notice of exercise ") delivered by grantee to the company at its principal executive office, in such form and method as may be determined by the company which exercise shall be effective upon receipt of such notice by the company , specifying the number of shares to be purchased and accompanied by the payment of the exercise price, and containing such other terms and conditions as the committee shall prescribe from time to time". מכאן למדים אנו כי מימוש האופציות מותנה בשני תנאים בלבד. הראשון מסירת הודעה בכתב על המימוש והשני - תשלום מחיר המימוש (100 ₪) . למען הסר ספק נעיר כי אין כל הוראה בסעיף 12 ממנה ניתן ללמוד כי על התובע לשלם את המס קודם וכתנאי למימוש בפועל. על כן צודק התובע בטענתו כי שני תנאים בלבד נדרשים לצורך המימוש. (ראו סעיף 57 לתצהיר התובע). 37. מסקנתנו מתחזקת נוכח עדות הגב' חנה סלומון- עדת הנתבעת, כפי שיפורט להלן. בעוד שבחוות דעת ציינה כי כתנאי למימוש נדרש "אישור מרשות המסים על פטור מניכוי מס במקור" כאשר נשאלה מה הם התנאים בחוזה למימוש האופציות השיבה כי: "הוא צריך לשלם את תוספת המימוש ולהביא אישור על ניכוי מס במקור תוך 90 יום" (עמ' 20 לפר' שורות 7-6). בהמשך העידה- "...כלומר התנאי למימוש, תשלם את תוספת המימוש ותודיע ולצורך המימוש ולצורך כך אתה צריך להביא אישור לניכוי מס במקור" (עמ' 21 לפר' שורות 19-18) ודוק; מהעדות עולה כי לכל היותר נדרש התובע עובר למימוש וכתנאי לו, להמציא אישור בגין ניכוי מס במקור, וזאת בניגוד לאמור בחוות הדעת שם נכתב כי כתנאי למימוש נדרש אישור מרשות המיסים על פטור מניכוי מס במקור. 38. זאת ועוד. כאשר הופנתה העדה לסעיף 12.3 לתכנית האופציות השיבה - "בסעיף הנ"ל כתוב שהוא צריך לשלם את מחיר המימוש" (עמ' 20 לפר' שורות 12-9.) כאשר הקשה ב"כ התובע היכן בהסכם כתוב כי לצורך המימוש צריך התובע לשלם את המס השיבה- "השאלה ברורה. זה לא כתוב בסעיף הנ"ל אלא כתוב בסעיף אחר שאגיע אליו. לא למדתי את התכנית בע"פ. אך יש ס' אחר שכתוב שם. אם תיתן לי זמן לעיין אגיע אליו" (עמ' 20 לפר' שורות 17-13). יצוין כי עד כתיבת שורות אלה, לא הפנתה העדה או מי מטעם הנתבעת לסעיף בהסכם ממנו ניתן ללמד כי היה על התובע לשלם את המס עובר למימוש וכתנאי לו. 39. הנתבעת נסמכת בטענתה, על סעיף 7 להסכם האופציות אולם כאשר הופנתה הגב' חנה סלומון לסעיף 7.2 להסכם האופציות השיבה כי סעיף זה לא חל על התובע. (ראו- עמ' 22-21 לפר' שורות 23 ואילך). לא ברור על מה נסמכת הנתבעת (במישור ההסכמי) בגישתה כי היה על התובע לשלם את המס עובר למימוש וכתנאי לו. 40. להשלמת התמונה יצוין כי מתצהיר התובע עולה כי ביום 6.9.07 הודיע לנתבעת על רצונו לממש לאלתר את מלוא האופציות במחיר המימוש הקבוע בהסכם האופציות 0.01 ₪ עבור כל מניה על כן התנאי הראשון התקיים. (ראו לעניין זה סעיף 68 לתצהיר התובע וכן נספח טו). עוד עולה מתצהירו כי ביקש למלא אחר התנאי השני - תשלום סכום המימוש בסך 100 ₪ , אך נתקל בסירוב הנתבעת ובכך עמד לשיטתו בתנאים הנקובים בהסכם האופציה על נספחיו (ראו סעיפים 69-74 לתצהיר התובע). עדות התובע בדבר ניסיונותיו לשלם לנתבעת או מי מטעמה את סכום המימוש לא נסתרה. לפיכך , יש לראות בתובע כמי שביקש לשלם את סכום המימוש בסך 100 ₪, אולם נחסמה דרכו על ידי הנתבעת , מטעמיה היא. 41. לא זו אף זו, גרסת התובע לפיה ביקש לשלם את סכום המימוש בסך 100 ₪ נתמכת בעדות אשתו - הגב' זיוית רפאלי אשר העידה כי: "אני זוכרת שהיתה המחאה ויודעת באופן כללי...אני זוכרת שזה היה קשור לאופציות ואני זוכרת את ההמחאה " - ראו עמ' 2 לפר' שורות 25-24; עמ' 3 לפר' שורות 2-1ׂׂׂ). לא נעלמה מעינינו העובדה כי מדובר בעדה בעלת אינטרס , על כן ראוי היה ליתן לעדותה משקל מופחת, עם זאת משעדותה ועדות התובע בעניין זה לא נסתרו ולו במקצת, יש לקבל גרסתם בדבר ניסיונות התובע לשלם את מחיר המימוש. הדעת נותנת כי התובע יפעל לתשלום סכום המימוש, אשר היה תנאי ברור וקבוע בהסכם ואין כל היגיון בטענה כי התובע לא שלם סכום זעום זה, נוכח שווי האופציות במועד הרלוונטי. 42. כמפורט לעיל, לשיטת הנתבעת תנאי נוסף למימוש הוא תשלום מלוא המס קודם למימוש. משלא מצאנו תנאי זה בסעיף שעניינו מימוש (סעיף 12.3 לתוכנית האופציות) לכאורה, די בכך כדי לדחות את טענות הנתבעת. עם זאת ולמען שלמות התמונה ראינו להביא את לשון סעיף 7 להסכם האופציות ממנו מבקשת הנתבעת ללמוד תנאי זה: סעיף 7 להסכם קובע כדלקמן: "7.1 Any tax consequences arising from the grant or exercise of any Option , from any other event or act (of the Company and/or its Affiliates the trustee or the Grantee ), hereunder , shall be borne solely by the grantee. The company and/or its Affiliates and/or the trustee shall withhold taxes according to the requirements under the applicable laws, rules, and regulations, including withholding taxs at source. Furthere more, the grantee hereby agrees to ndemnify the company and/or its Affliliates and/or the trustee and hold them harmless against and from any and all liability for any such tax or interst or penalty thereon, including without limitiation, liabilities, relating to the necessity to withhold, or to have withheld, any such tax from any payment made to the grantee. 7.2 The Grantee will not be entitled to receive from the company and/or the Trustee any shares allocated or issued upon the exercise of Options prior to the full payments of the grantee`s tax liabilities arising from options which were granted to him and /or Shares issued upon the exercise of options. For the avoidance of doubt , neither the company nor the Trustee shall be required to release any share certificate to the grantee until all payments required to be made by the grantee have been fully satiafied. 7.3 The recipt of the options and the acquisition of the shares to be issued upon the exercise of the options may result in tax consequences, with respect to which section 19 of the plan applies . GRANTEE IS ADVICED TO CONSULT A TAX ADVISER WITH RESPECT TO THE TAX CONSEQUENCES OF RECEIVING OR EXERCISING THIS OPTION OR DISPOSING OF THE SHARES". (ההדגשה במקור - ר.צ) 43. מהאמור לעיל עולה כי על התובע לשאת בכל המיסים כתוצאה מתהליך מימוש האופציות וכי הנתבעת לא תישא במס כתוצאה ממימוש האופציות ע"י התובע. (סעיף 7.1). ביטוי נוסף לעקרון זה מצאנו גם בסעיף 19.1 לתוכנית האופציות. כן עולה מההסכם כי מקבל המענק לא יהיה זכאי לקבל מהחברה ו/או מהנאמן מניות ו/או זכויות הנובעות ממניות קודם לתשלום מלוא המס בו חב מקבל המענק אשר נבע ממימוש האופציות. למען הסר ספק נקבע, כי לא החברה ולא הנאמן מורשים לשחרר מניות שהוקצאו עד שמקבל המענק ישלם את כל התשלומים הנדרשים באופן המניח את הדעת. (סעיף 7.2) 44. בסעיף 19.2 לתוכנית האופציות מצאנו הוראה זהה בה נקבע כדלקמן: "The company and/or , when applicable , the Trustee , shell not be required to release any share certificate to a grantee until all required payment have been fully made". בסעיף 7.3 להסכם נקבע כי מאחר ומקבל המענק עשוי לחוב במס בגין פעולת מימוש האופציות , מומלץ כי יעזר בשירותי יועץ מס. 45. מהמקובץ לא עולה כי כתנאי מוקדם למימוש האופציות על מקבל המענק לשלם את המס. אמנם, החברה ו/או הנאמן (לפי העניין) נדרשים לעכב את העברת תמורת המניות למקבל המענק כל עוד לא שולמו מלוא המיסים, אך לא מצאנו בהוראות ההסכם כל עיגון לטענת הנתבעת על פיה בנסיבות בהן התובע לא הציג אישור בדבר תשלום מס או אישור בדבר פטור מתשלום מס בתוך תקופת המימוש, דין האופציות לפקוע. לשיטתנו, מההסכם משתמע כי שעה שהתובע מסר הודעה בכתב על רצונו לממש את האופציה ומשבקש לשלם את מחיר המימוש בסך 100 ₪ - היה על החברה ו/או הנאמן ליתן הוראת מימוש לבורסה לניירות ערך. ככל שלאחר מכן המיסים לא שולמו ע"י התובע (מקבל המענק) רשאית היתה הנתבעת, בהתאם להסכם האופציות, לעכב ו/או להשהות את תמורת המניות אצלה ו/או אצל הנאמן אך מכאן ועד פקיעת האופציות, על כל המשמעויות הנובעות מכך, ארוכה הדרך. יכולת העיכוב נלמדת מהוראות סעיף 7.2 להסכם האופציות, כמו גם מסעיף 19.2 לתוכנית האופציות. יוער כי טענת העדה הגב' חנה סלומון לפיה סעיף 7.2 לא חל על התובע לא הובהרה ואף סותרת את טענת הנתבעת בעניין זה. 46. ככל שסברה הנתבעת באמת ובתמים כי היה על התובע לשלם את המס עובר למימוש האופציות וכתנאי למימוש בפועל, שאם לא כן דין האופציות לפקוע, ושעה שהייתה מודעת להודעת בדבר מימוש האופציות, סבורים אנו כי היה עליה ליידע את התובע כי אי תשלום המס משמעותו פקיעת האופציות ,כל זאת טרם שנתנה לבורסה לניירות ערך הודעה בדבר פקיעת האופציות. התנהלות הנתבעת אשר עטה על ההזדמנות אשר נפלה בחלקה, דהיינו איחור של חמישה ימים בהבאת אישור המס, אשר איננו כאמור תנאי למימוש האופציות, ובהתאמה הודעתה בדבר פקיעת המניות , הינה התנהלות המלמדת על חוסר תום לב ורצון לקפח את התובע ולמנוע מימוש זכויותיו. 47. כלל יסוד במשפט העבודה הוא כי בין הצדדיםלחוזה העבודה מתקיים קשר חוזי , החורג מקשר חוזי רגיל ובמסגרתו חבים הצדדים זה לזה בחובות אמון מוגברות (ראו:דב"ע נה/3-145 מדינת ישראל , משרד השיכון - יעקב בוכריס, פדע לו 1; ע"ע 1303/00 אלונה ליפשיץ- מדינת ישראל ואח' ,). לשיטתינו הנתבעת פעלה בדרך שאינה מקובלת ביחסי עבודה, בחוסר תום לב תוך הפרת חובת הנאמנות שעה שבחרה לראות בהסכם ככולל תנאי בעניין אישור המס לצורך הודעת המימוש , אשר כאמור אינו משתמע מהההסכם . לו הייתה הנתבעת מקיימת את חלקה בהסכם ולא פועלת מתוך שיקולים כלכליים ואינטרסנטים , היה נמנע מהתובע האובדן הכספי והפגיעה הקשה בזכויותיו. 48. הנתבעת מבקשת לבסס טענותיה באשר לנסיבות פקיעת האופציות על הודעת דואר אלקטרוני מיום 8.8.07 אותו מיען התובע לעו"ד חן משה וכותרתו "מימוש אופציות" בו נכתבו הדברים הבאים - " עו"ד חן שלום רב, ... לפי מיטב הבנתי משיחה קודמת שקיימתי עם עו"ד חן עלי להכין: א. תשלום עבור מימוש האופציות. ב. אישור רשמי מרשויות המס על ניכוי מס במקור. ג. הודעת מימוש לנאמן" ממסמך זה עולה כי התובע היה מודע לעובדה שתשלום בגין מימוש האופציות מוטל לפתחו. עם זאת, סבורים אנו כי מכתב זה איננו מהוה ראיה לגרסת הנתבעת על פיה התובע ידע שהתשלום צריך להיעשות עובר למימוש ובהעדרו יפקעו האופציות. יצוין פעם נוספת כי תשלום המסים עובר למימוש וכתנאי למימוש איננו משתמע מהוראות הסכם האופציות על נספחיו וגם לא ממכתב הנתבעת מיום 18.9.07 (נספח ו לכתב ההגנה). מימוש האופציות הינו "אירוע מס", ועם המימוש על התובע לשלם את המס הנובע מהפעולה, אולם הנתבעת לא הוכיחה כי עובר למימוש וכתנאי למימוש היה על התובע לשלם מס מלא ובהעדר תשלום, דין האופציות לפקוע. 49. סיכומם של דברים עד כאן - לא מצאנו בהסכם האופציות על נספחיו קרי, במישור ההסכמי בין הצדדים , כל תימוכין לפקיעת האופציות בגין אי תשלום מס עובר למימוש. כפועל יוצא אף לא ראינו לקבל את טענת הנתבעת כי איחור של יום אחד מנע את המימוש. לכל היותר היה על הנתבעת לעכב את העברת המניות לתובע עד לקבלת אישור בדבר שיעור המס, אולם לא היה כל בסיס לקביעת הנתבעת כי העדר תשלום המס כמוהו כפקיעת האופציות. 50. הכרעתנו מבוססת על המישור ההסכמי בין הצדדים, אולם לאור הסתמכות הצדדים על חוות דעת בענייני מס, ולמעלה מהדרוש , נתייחס למספר היבטים בנוגע לסוגיות המס שהתעוררו בהליך. 51. בין אם האופציות שהוקצאו לתובע סווגו במסלול של סעיף 3(ט) לפקודה ובין אם סווגו במסלול של סעיף 102 לפקודה, דומה כי אין מחלוקת כי חובת ניכוי מס במקור חלה על הנתבעת , הגוף שהעניק את האופציה דהיינו , המשלם וזאת מכח הוראת סעיף 164 לפקודה כמו גם מכח תקנות וצווים נוספים שהותקנו. (ראו לעניין זה חוות הדעת של הנתבעת סעיף 5.2 , ראו גם עדותו של עדי מנטל עמ' 18 לפר' שורות 10-13, וכן עדות הגב' חנה סלומון עמ' 19 לפר' שורות 10-12, 16). עם זאת גם מההיבט המיסויי אנו סבורים כי החובה לנכות מס במקור איננה מהווה תנאי הכרחי למימוש בלעדיו פוקעת האופציה. ודוק; על פי שיטת הנתבעת עצמה מדובר היה במניות סחירות על כן, מדובר בהכנסת עבודה המסווגת בסעיף 2(2) לפקודה או הכנסה מעסק או משלח יד המסווגת בסעיף 2(1), כבר במועד ההקצאה ולכל המאוחר במועד המימוש. דיון זה חורג מדיוננו וממילא לא נטען על ידי מי מהצדדים כי חבות המס חלה כבר במועד ההקצאה ויוסף עוד כי לשיטת התובע מדובר במניות חסומות. (ראו לעניין זה פסק דינו של בית המשפט העליון ע"א 7034/99 פ"ה נ' יאיר דר, מיסים יח/3 ה- 92 (להלן- עניין יאיר דר). 52. מסקנתנו מתיישבת עם הוראות ההסכם ממנו עולה (סעיף 7.2) כי הנתבעת רשאית היתה לעכב או להשהות את הכספים נשוא המניות או אצל הנאמן (לפי העניין) עד לקבלת אישור בעניין שיעור המס החל על התובע. עם זאת, הנתבעת לא היתה רשאית להציב תנאי בדבר תשלום מלוא המיסים, כתנאי למימוש ובהעדר תשלום להודיע לבורסה לניירות ערך על פקיעת המניות. 53. עוד טענה הנתבעת כי מדובר בתקבול שהינו "שווה כסף" ובמקרה כזה נוצר קושי בהעברת ניכוי מס במקור, שכן התשלום בוצע בשווה כסף ואילו את המס שנוכה במקור יש להעביר במזומן. לטענתה, נקבע בין הצדדים כי על המקבל לשאת בתשלום המס ולהעביר למשלם את המס, על מנת שיעבירו לרשות המיסים. סבורים אנו כי ככל שהיתה ניתנת הוראת מימוש חלף הודעה בדבר פקיעת האופציות, ניתן היה להמיר את האופציות למניות ומתמורת המניות לשלם את המס. לחילופין התובע היה רשאי להותיר חלק מהמניות בידי הנתבעת כתמורה בגין תשלום המס. עדת הנתבעת, הגב' חנה סלומון אשר הופנתה לסעיף 7.2 להסכם האופציות הקובע כי החברה ו/או הנאמן רשאים היו לממש את האופציה לכדי מניה, ולעכב את המניה עד שהתובע ישלם את המס, השיבה כי סעיף זה לא חל במקרה של התובע. (ראו עמ' 21-22 לפר' שורות 23 ואילך). עם זאת לא הנתבעת לא הבהירה איזו הוראה כן חלה בעניין זה, ואף עיון בהסכם לא העלה כל הוראה אחרת בנושא. 54. יצוין כי טענת הנתבעת לפיה היו עובדים אחרים שפנו לרשויות המס וקיבלו פטור נטענה בעלמא ולא הוכחה ולו במקצת (ראו עמ' 18 לפר' שורות 18-21). כמו כן, לא מצאנו כל ממש בטענת הנתבעת כי האישור ככל שהיה יכול לסייע בידי התובע הוגש באיחור והוביל לפקיעת האופציות, וזאת נוכח קביעתנו כי אישור זה איננו מהווה תנאי הכרחי ובלעדי למימוש, וממילא אין בהגשתו או אי הגשתו לשנות לעניין מימוש האופציה אלא לעניין העברת המניות לתובע. 55. להשלמת התמונה נציין כי איננו מקבלים את טענת התובע כי מדובר היה במניות חסומות ומשכך האישור הינו חלקי. מההסכם לא עולה כי מדובר באופציות חסומות ו/או בילתי עבירות. מההסכם ובפרט מנספח B למדים אנו כי האופציות (כולן) ניתנות למימוש בתוך 90 יום. גם מהוראות החסימה של תקנון הבורסה לניירות ערך בת"א, החלות על האופציות שהוקצו לתובע (ראו נספח ו' לכתב ההגנה), לא עולה כי מדובר באופציות חסומות או בילתי עבירות במובן פסק הדין בעניין יאיר דר. עם זאת העובדה כי האופציות היו סחירות אינה מעלה ואינה מורידה לעניין התנאים למימוש האופציות וקביעתינו על פיה העדר תשלום מס אינו גורר פקיעת האופציות. 56. הסעד לו זכאי התובע: התובע טוען טענות חלופיות בעניין זה ובין היתר תובע פיצוי לפי שווי המניה הגבוה החל ממועד ההפרה ועד מועד מתן פסק הדין. התובע נסמך על ע"א 489/83 ליפשיץ נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 205 (1986) שם אומץ כלל אשר ננקט במשפט האמריקאי, לפיו זכאי הנפגע לפיצוי, לפי השער הגבוה ביותר שבו נסחרה המניה ממועד ההפרה ועד למועד מתן פסק הדין. נציין כי לא מצאנו לקבל את טענת הנתבעת לפיה התובע אינו זכאי לפיצוי כספי בגין התובענה משום שהגיש את התובענה בגין "אי מימוש אופציות" על כן באפשרותו לתבוע רק הקצאת מניות במובן של "הקצאה בעין" דהיינו, אכיפת חוזה האופציות. 57. עיון בכתב התביעה כמו גם בסיכומי התובע מלמד כי התובע עתר לקבל סעדים רבים וחלופיים לרבות סעדים כספיים מהנתבעת. כמו כן לא נעלמה מעינינו טענת התובע כי שווי המניות כיום הוא אפסי, ולבטח לא עולה כדי שוויון במועדים הרלוונטיים בכתב התביעה, בנוסף המניות אינן סחירות ומצויות ברשימת השימור כעולה מהחלטת דירקטוריון הבורסה מיום 20.1.11. 58. לאחר ששקלנו טענות הצדדים בענין הסעד הכספי קובעים אנו כי יש ליתן בידי התובע סעד של פיצוי בגין שווי המניה במועד בו הודיע על מימוש האופציות במכפלת האופציות להן היה זכאי. כעולה מנספח טו' לתצהיר התובע במועד מתן ההודעה בדבר מימוש אופציות דהיינו ביום 5.9.07, שער המניה בבורסה לניירות ערך עמד על 22.05 ₪. סכום זה יש להכפיל במספר האופציות - 10,083 שהוקצאו לתובע כך שהתוצאה המתקבלת היא 222,330 ₪. אחרית דבר: 59. הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מהיום סך של 222,330 ₪ , בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 29.12.08 . משתביעת התובע התקבלה תשא הנתבעת בהוצאות שכ"ט עו"ד התובע בסך של 15,000₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. חוזהאופציות