בענפי הביטוח הלאומי שבהם שכרו של המבוטח משמש תשלום לבסיס הגימלה (כגון, דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה) יש חשיבות רבה לקביעה "אמיתית" של השכר. לחשיבות זו מטרה כפולה. מחד גיסא על הגימלה, שנועדה להחליף הכנסה שפסקה, להתבסס על השכר שקיבל המבוטח למעשה. מאידך גיסא כדי למנוע ניצול לרעה של הוראת החוק, על פקיד התביעות לברר את נכונותו של השכר והאם אין הוא מושתת על נתונים בלתי נכונים", כמצוטט מדב"ע נב140-/0, ברכה-המל"ל פד"ע כד' עמ' 523ואילך. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העלאת שכר פיקטיבית לאחר לידה: אין מחלוקת לגבי עובדות הרקע: משנולד, במז"ט, לתובעת, העובדת כחשבת בחב' נורדן טכנולוגיות בע"מ, בנה, ב-5.11.92, הוגשה ואושרה תביעתה לדמי לידה, על בסיס הכנסתה ברבע השנה שקדמה להפסקת עבודתה. אולם, ב- 15.12.92הוגשה, ע"י היולדת, בקשה לאישור דמי לידה עבור שכ"ע נטען בסך של -.500, 7ש"ח נוספים, אותם קיבלה עבור עבודתה הנוספת, לטענתה, בהכנת תשקיף החברה, בחודשים שקדמו ללידתה, בהכנת תשקיף החברה כנ"ל, לקראת רישומה בבורסה לניירות ערך. המחלוקת הכספית, כעולה מכתב התביעה המקורי שהוגש ע"י התובעת בעצמה, בהמשך למכתב סניף הנתבע מר"ג, מ-25.1.93, לפיו הוחלט לשלם לאם היולדת דמי לידה נוספים בסך של -.433, 1ש"ח: "נמסר לי מהמוסד לביטוח לאומי כי הסכום יחושב כ"בונוס" שיחולק לשנה שלמה ויחושב באופן יחסי לשלושת חודשי חישוב דמי הלידה. לדעתי סכום זה הינו פיצוי עבור עבודתי הרבה בשעות לא שיגרתיות (שעות לילה) ולא בונוס ולאור זאת הנני תובעת שסכום זה יחושב באופן הנ"ל: %500 70, 7: 3xשהינם 750, 1ש"ח תוספת חודשית 3xסה"כ 250, 5ש"ח ולא רק 433, 1ש"ח כפי שקיבלתי מהמוסד לביטוח לאומי. אי לכך אבקשכם לחייב את המוסד לביטוח לאומי בהפרשים סך 817, 3ש"ח". משנענתה בקשתה של התובעת לסיוע משפטי, לאחר שהוגש כתב תביעה מפורט ב-13.10.94, בעקבותיו תצהיר מאת התובעת, ב-21.11.94, זומנו והופיעו הצדדים לישיבת הוכחות ראשונה ב- 16.1.95(עמ' 5- 1לפרוטוקול המוקלד) בה העידה ונחקרה התובעת על תצהירה. נ"צ הוזמנו ולא הופיעו, הוחלט לקיים הדיון בהעדרם. ב- 22.5.95נתקיימה ישיבת הוכחות שניה ואחרונה (עמ' 11- 6לפרוטוקול המוקלד) בה העיד ונחקר רו"ח מר אבינועם כובשי, רו"ח חב' נורדן בע"מ. טען-הדגיש, בין השאר, ב"כ התובעת בסיכומיו, שהוגשו ב-8.6.95: "התובעת הגישה תצהיר מפורט, נחקרה עליו בביה"ד ואף העיד מטעמה רו"ח כובשי המשמש רו"ח של החב' נורדן טכנולוגיות בע"מ. כעולה מהעדויות התובעת היא החלה לעבוד קשה ובצורה אינטנסיבית מהרגיל החל מיוני 92' כאשר העומס היה בעיקר בשלושת החודשים שקדם לפרסום התשקיף בבורסה. התובעת עבדה מעל ומעבר לצורך הכנת התשקיף, עבדה בשעות בלתי שגרתיות כולל מוצאי שבת ולילות וזכתה על כך לתוספת מיוחדת שהוענקה לה כפיצוי לעבודתה בשלושת החודשים אוגוסט-ספט'-אוק' 92' בהכנת תשקיף החברה (ראה דבריה בעמ' 2לפרוטוקול שורות 19-13, 25-23). התובעת אף מסבירה שזה התבטא בצורת מניות וזה הופיע בתלוש והיא שלמה מס הכנסה ודמי ביטוח כחוק על הכנסה זו. התובעת מסבירה מדוע הסכום לא צויין בזמן הגשת התביעה לדמי לידה והתובעת מציינת שאת התביעה הגישה מיד לאחר הלידה, ורק כעבור כחודש כשהחברה יצאה לבורסה והמנכ"ל הודיע לה שהיא מקבלת מניות הטבה עבור המאמץ המיוחד שהשקיעה בעבודה בשלושת החודשים הקודמים ליציאתם לבורסה, והמקבילים לתקופה קודם הלידה, רק אז הגישה תיקון לתביעה לדמי לידה (ראה עמ' 4שורות 19-9).. לסיכום, ביה"ד הנכבד מתבקש לקבל את גרסת התובעת הנתמכת ע"י גירסת רו"ח כובשי ששולמו לה אופציות כשכר מיוחד ו/או בונוס עבור עבודה מיוחדת והשקעה בעבודה בשלושת החודשים אוגוסט-ספט'-אוק' שקדמו להנפקת התשקיף בבורסה. סביר יותר והגיוני שיש לקבל את העמדה שזהו שכר עבודה לשלושת חודשים בהם עבדה במאמץ רב מהרגיל ואין כל הגיון שיחולק לאורך תקופה של שנה..... לטענתנו על המוסד לבי"ל להתחשב בסכום זה כשכר עבודה בשלושת החודשים שקדמו ללידה וזאת ע"פ החוק ותקנותיו לענין חישוב דמי הלידה. גם אם נקבל את גירסת הביטוח הלאומי בונוס או פיצוי מיוחד, הרי לטענתנו כפי שבא לידי ביטוי בתצהירה, עדותה, עדות רו"ח כובשי והמסמכים שהוגשו לביה"ד מדובר בשכ"ע מיוחד עבור שלושת החודשים אוג'-ספט'-אוק' שקדמו לפרסום התשקיף ובהם השקיעה התובעת עבודה רבה שזיכתה אותה בתוספת שכר ספציפית לשלושת החודשים בהם עבדה קשה מהרגיל". מנגד, טען-הדגיש, בין השאר, ב"כ נתבע בסיכומיו, שהוגשו ב-15.11.95: "בראשית הדברים אנו סבורים, כי די במקרא סיכומיו הענייניים של ב"כ התובעת, על מנת שאפשר לדעתנו, להגיע לכלל הכרעה נכונה בתיק זה. ולהלן מספר נקודות חשובות שהועלו או משתמעות כאמור בסיכומיו: התובעת לא ידעה בזמן אמת, כי עבודתה הנוספת או המאומצת תתוגמל בשכר נוסף או בתמורה חליפית כלשהי (וודאי לא לענין הצורה או גובה התגמול כאמור). בסופו של דבר, ע"פ החלטה חד צדדית של מנכ"ל החברה, הוענקו לה ורק בנובמבר 1992, לאחר הלידה ולאחר הגשת תביעתה הראשונה למוסד, חבילת מניות הטבה, שפדיונן נדחה (לחצי שנה). מניות הטבה, כאמור, הוענקו במענק חד פעמי בחודש נובמבר ויוחסו למעורבותה ו/או מאמציה הכלליים של התובעת בתור עובדת בכירה יחסית בפרוייקט כניסתה של החברה לבורסה. השאלה שאנו מבקשים להציב בראש הדברים היא, האם היסודות הנ"ל שלוקטו מסיכומיו של ב"כ התובעת ושאינם שנויים, למעשה, במחלוקת, לא עונים והולמים בדיוק את היסודות המיוחסים למענק - "בונוס" - ולא לשכר רגיל כהגדרתו לענין זה בתקנות. בניגוד לאמור, שכר או תוספת שכר בבחינת שכר רגיל, הינה על בסיס משפטי דו צדדי מוסכם. הוא בוודאי אינו בבחינת נורמה חד פעמית שיסודותיה אינם מוגדרים וכל כולה בבחינת הפתעה. שכר רגיל ו/או תוספת לו, הינם יסודות המוסדרים מראש והם צמודים לאותה עבודת יסוד ולאותה עבודה נוספת מוגדרת, והעיקר משתלמים בפועל לשיעורים עפ"י דיווחים דווקניים בצמוד למועדים מוגדרים... לדעתנו, בפנינו מקרה ברור, שבו ניתן לומר, כי המענק ששולם בדיעבד ובאופן כללי (שלא בהתיחס לשעות עבודה מוגדרות(, אינו בכלל שכר רגיל ו/או תוספת לגיטימית אחרת בנסיבות הענין המצטרפת דווקא לשכר הרגיל כהגדרתו בתקנות. האפיונים כאמור, הולמים דווקא "תשלום נוסף" כמוגדר בתקנות כאמור. צריך לזכור, כי מתקין התקנות, בהגדירו שכר רגיל, נקט לשון דווקנית ביותר, לאמור: שכר רגיל יחשב, השכר השוטף, העלאת שכר, פרמיות וגמול בעד עבודה בשעות נוספות... לכל היותר בפנינו יסודות אופייניים ביותר של "בונוס": החלטה חד צדדית ובדיעבד, ע"פ רצונו הטוב של המנכ"ל. כל אלה כאמור כפי שעמדנו על כך לעיל מורים כי בפנינו מענק בחזקת "תשלום נוסף" - ותו לא" (הדגשה במקור). בין השאר נרשמו תשובותיה של התובעת במהלך ח"נ (עמ' 2ואילך): "ש.אם כך את היחידה שעבדה על התשקיף מטעם חברת נורדן? ת.נכון. ש.אם כך ולפי האישור שצירפת של רו"ח כובשי - מדוע עוד 2קיבלו, ניסים ואסייג? ת.הם עובדים בתחומים אחרים שלא קשורים לענין של הבורסה והנה"ח אבל בעל הבית החליט לתגמל אותם. כשיוצאים לבורסה יש אפשרות בונוס. אני למשל קיבלתי את זה כי עבדתי מעל ומעבר, ממש כך. ש.שלום ואסייג קיבלו סכומים אסטרונומים לעומתך, הם עבדו קשה יותר? ת.הם עבדו בתחומים אחרים לגמרי, אין מה להשוות. ש.האם את יודעת איך נקבע התגמול לכל אחד? ת.אינני יודעת. אני פעלתי לפי הוראות. גם את הסכום שניתן לי לא אני קבעתי. ש.ואם היו נותנים לך -.000, 1ש"ח? ת.הייתי אומרת תודה רבה, לא ביקשתי שום דבר. ש.אם זה כך מדוע את מגדירה זאת כשכר? ת.כי עבדתי בשביל זה, בשעות בלתי שיגרתיות. ש.אבל אמרת שאם היית מקבלת רק -.000, 1ש"ח היית אומרת תודה? ת.אז הייתי אומרת שגם ה-000, 1ש"ח זה שכר.גם בתקופה של חג סוכות עבדתי וראיתי הערכה מצד המנכ"ל, אלו היו חודשים קשים, עבדתי קשה והייתי בהריון. ש.אם את כחשבת מתעקשת לקרוא לזה שכר מדוע זה לא התבטא במשכורת? ת.כי זה הגיע בצורת מניות אז היינו צריכים לגלם את זה לשווי מניות ברוטו וזה הופיע בתלוש, שילמתי מס הכנסה כמו שצריך. ש.מדוע זה לא שולם בשכ"ע בשקלים בחודשים הרלוונטים? ת.מניות זה שווה כסף לכל דבר שילמתי על זה מס הכנסה וביטוח לאומי. ש.אם את מתייחסת לזה כאל שכר, לגבי אותם חודשים, מדוע פדית את המניות רק לאחר כחצי שנה? ת.מה זה שייך?". בין השאר נרשמו תשובותיו של עד התובעת רו"ח אבינום כובשי במהלך ח"נ: (עמ' 7ואילך) "ש.מה ההבדל בין הסך הזה שקיבלה, בצורה שקיבלה, לבין סתם בונוס שמקבלים עובדים אחרים בחב' אחרות? ת.אין לי עוד חב' בורסאיות חוץ מנורדן כך שאינני יודע מה קורה בחב' אחרות. ש.מה ההבדל בין בונוס בחב' לאופציות מניות? ת.פה זה היה תשלום פיצוי עבור עבודה שנעשתה להכנת התשקיף. לשאלתך, כך החליטה הנהלת החברה. ש.איפה ההחלטה? ת.בתשקיף כתוב שהיא מקבלת 5000אופציות ששווין היה אז בערך -.500, 7ש"ח. לשאלתך, זה בא לידי ביטוי בתשקיף וכך זה נכתב שם. בתשקיף לא מצויין עבור מה קיבלה זאת. אבל חובה לציין את קבלת האופציות. ש.האם אתה יודע אם יש פרוטוקול כלשהו של החברה לענין זה? ת.אינני יודע. ש.אם אני אומר לך שלמעשה כשאין החלטה כזאת וזה רק רשום בתשקיף אז זה בדיוק בונוס ותו לא? ת.אני לא יודע בדיוק מה זה בונוס של תשקיף. אני יודע שקיבלה את זה עבור עבודה מאומצת על התשקיף אבל אני לא יודע איך לקרוא לזה. ש.אני אומר לך שבד"כ בונוס מקבלים עבור מאמץ מיוחד. ת.היא קיבלה את זה עבור מאמץ מיוחד. ש.אם הטענה היא שקיבלה את זה כשכר או כפיצוי על עבודה ויש להתייחס לזה כאל תוספת שכר - מדוע באופציות, שהמימוש של זה בעוד חצי שנה? שכר מקבלים כשכר לכל דבר. ת.אני לא יודע למה ההנהלה החליטה לתת את זה בצורה כזאת. אני לא מחליט". מכאן להחלטתנו - שני ב"כ הצדדים גם יחד לא איתרו ולא תמכו יתדותיהם בפסקי דין מנחים, יש לצאת מתוך הנחה שלא ניתן היה לאתר פס"ד העונה במישרין לשאלה שהתעוררה במחלוקת שבין הצדדים נשוא ההתדיינות בתיק זה. כלשונו של סעיף 53לחוק הביטוח הלאומי נוסח 1995בפרק ג' לענין ביטוח אימהות: "דמי הלידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת", כאשר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין זה, כהוראות סעיף 54הבא אחריו "הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90". דרכי חישובו של "שכר העבודה הרגיל" ו"תקופת רבע השנה" נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (אמהות) תשי"ד-1954, ראה לענין זה עמ' 69בכרך א' של "עוקדן הבטחון הסוציאלי", ספרו המנחה של כב' הנשיא מ. גולדברג. די לנו בכך שנצביע על תקנה 1(2) לפיה יש לצרף לתביעה לדמי לידה "אישור מעבידה של המבוטחת, אם המבוטחת היא עובדת, בדבר הפסקת העבודה לרגל ההריון ובדבר שכר העבודה של המבוטחת ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה" (הדגשה שלנו). הלכה פסוקה היא: "בענפי הביטוח הלאומי שבהם שכרו של המבוטח משמש תשלום לבסיס הגימלה (כגון, דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה) יש חשיבות רבה לקביעה "אמיתית" של השכר. לחשיבות זו מטרה כפולה. מחד גיסא על הגימלה, שנועדה להחליף הכנסה שפסקה, להתבסס על השכר שקיבל המבוטח למעשה. מאידך גיסא כדי למנוע ניצול לרעה של הוראת החוק, על פקיד התביעות לברר את נכונותו של השכר והאם אין הוא מושתת על נתונים בלתי נכונים", כמצוטט מדב"ע נב140-/0, ברכה-המל"ל פד"ע כד' עמ' 523ואילך. בהמשך לנ"ל יש לקבוע כי אין עמדתנו שונה מדעתו של ב"כ הנתבע כעולה מסיכומיו. אכן נכון הדבר שלא בוצעה כאן, חו"ח, "פיקציה" כדי להגדיל את הכנסתה של התובעת, תוך הסתרת נתונים. ברור לחלוטין מתי הוענקה אופציית מניות ההטבה לתובעת, אשר נפדתה כפי שנפדתה רק כחצי שנה לאחר מכן (סעיף 10לתצהירה של התובעת). אין מניעה מלהאמין לתובעת גם אם אין החלטה מפורשת לגבי החלטת ההנהלה להעניק את המענק, ניתן אכן המענק כפי שניתן, בין השאר גם כאות הערכה לעבודתה המאומצת והחורגת מהרגיל לקראת הכנת התשקיף בטרם יציאה לבורסה. אולם מכאן ועד למסקנה כי מדובר "בתוספת שכר ספציפית לשלושת החודשים בהם עבדה קשה מהרגיל" כנסיונו של ב"כ התובעת לשכנע - הדרך היא ארוכה. יש לראות במענק שניתן כפי שניתן "בונוס" שאין לראות בו חלק משכר העבודה הרגיל, לענין הכנסתה של המבוטחת ברבע השנה "שקדם ליום הקובע". אמנם ע"פ סעיף 55לחוק ישנה סמכות לשר להתקין תקנות בדבר הוראות נוספות ומשלימות לחישוב שכר העבודה הרגיל, אולם תקנות כאלה לא הותקנו עד עתה. אם הוחלט כפי שהוחלט להוסיף לשכרה הרגיל של התובעת, לצורך חישוב דמי הלידה המגיעים לה, גם חלק יחסי של המענק, מענק חלקי 12חודשים - לא ניתן שלא לקבוע כי הנתבע פעל כפי שפעל ע"פ שיקול דעתו דווקא מתוך כוונה טובה ורצויה לבוא לקראת התובעת, בהעדר תקנות מפורשות לענין כזה, גם אם התוצאה לא הניחה את דעתה. דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות משלא התבקשו.לידהשכר "פיקטיבי"