קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת קצבת תלויים מביטוח לאומי: .1א. התובעת שהנה אלמנת המנוח ז"ל, להלן "המנוח", מקבלת מהנתבע קצבת תלויים, הואיל, והתאונה שבעקבותיה נפטר המנוח הוכרה כתאונת עבודה. ב. ביום 17.4.97קיבלה התובעת הודעה מהנתבעת לפיה, הופחתה קצבת התלויים עקב בדיקה שערך הנתבע, לפיה, התברר שהדיווחים על משכורתו של המנוח נעשו לאחר קרות התאונה בה כאמור מצא המנוח את מותו, לפיכך, הופחתה הגמלה שהיתה זכאית לה התובעת. ג. בעקבות ההודעה הנ"ל הוגשה התביעה בפנינו בה אנו נדרשים לבטל ההחלטה הנ"ל, כן נטען שעל יסוד קצבת התלויים שאושרה למנוח הגיעה האלמנה וחב' הבטוח לידי הסכם הפשרה, זאת בהתחשב בהיוון הקצבאות שהתובעת זכאית להם מהמוסד, ולא יתכן לשנות מצבה לרעה, מה גם ואין יסוד לנטען. .2בכתב ההגנה נטען שבהסכם הפשרה עם חברת הבטוח נלקח בחשבון השכר האמיתי של המנוח ולא ההכנסה הפיקטיבית, כן נטען שהכנסתו האמיתית של המנוח היתה פחותה בהרבה מההכנסה שדווחה ע"י המעביד, לכן, פעל הנתבע כפי שפעל בהפחתת קצבת התלויים. כן נטען שהנתבע מוסמך להפחית קצבה המשולמת לתובעת ברגע שהתגלו ראיות המעידות על כך שההכנסה שדווחה, ואשר שימשה בסיס לגובה הגמלה, יסודה בטעות. .3להלן העובדות הנוגעות לענין העולות מחומר הראיות: א. המנוח עבד במפעל משקאות בבעלות בני משפחת ערטול. ב. המנוח עבד במשמרת לילה כאחראי משמרת. ג. המנוח נפטר ביום 10.6.94בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. ד. בשנת 1993הוחלט במפעל לעשות לעובדים בטוח מנהלים. לפי גירסת סוכן הבטוח הסיכום עם הנהלת המפעל לעשות פוליסה, לפיה, הפרמיה שתשולם לא תעלה על 500ש"ח, ללא כל קשר למשכורת שמקבל כל עובד, לרבות המנוח, וכך אכן נעשה, וזה ההסבר כי בהודעה לבטוח חיים נרשמה משכורת חודשית של 2554ש"ח (ראה נ/1). ה. בתלושי המשכורת לחודשים 5/94,4, 3שכרו של המנוח היה 4000ש"ח נטו. התלושים הודפסו ב- 6.12.94(ראה נ/2). כפי שהדבר עולה מתלושי המשכורת הסכום הנ"ל מורכב מהסכומים הבאים: משכורת 2740ש"ח ומשמרות 2500ש"ח, מצרוף הסכומים הנ"ל נוכו סכומים למס הכנסה, בטוח לאומי וקופ"ח. ו. הנתבע המציא תעודת עובד צבור לפיה, בשנת 1993שכרו הכולל של המנוח היה 623, 33ש"ח ואילו בשנת 1994עבור 5חודשים שכרו הכולל היה -. 266, 26ש"ח (ראה נ/3). ז. המפעל נשרף ב-.2.9.95 .4ב"כ הצדדים הגישו סיכומים כאשר כל צד טוען לגירסתו. כן טען ב"כ התובעת כי הנתבע פעל שלא כדין בהפחתת הגמלה, זאת בחריגה מהמסגרת החוקית שנקבעה לכך בסעיף 315לחוק, כן מפנה לפסיקה הנוגעת (כב/228- 0לעניין המל"ל נ. רחל פטיטו, פד"ע כ"ה 305). מפנה תשומת הלב להסכם הפשרה שהגיעו אליו התובעת וחב' הבטוח במסגרת תביעת הנזיקין, וכאן נקלחו בחשבון הקצבאות ששולמו לתובעת בטרם ההפחתה, מכאן, ההפחתה גרמה לשינוי מצבה לרעה של התובעת. .5מנגד, נטען שהנתבע פעל כדין ובמסגרת סמכותו. תלושי המשכורת שהוגשו הודפסו לאחר מותו של המנוח ומדובר בתלושים שאינם משקפים השכר האמיתי שקיבל המנוח. מפנה לתעודת עובד צבור, המצביעה על ההפרש בשכר בשנת 1993לעומת 1994וכן לאור חוסר ההגיון בהפרש. כן טענה ב"כ הנתבע כי כל מסמכי המפעל עלו באש בשריפה ולא ניתנים לאיתור, לכן, הנתבע לא יכל להשיג גם טפסי 101או 106הנוגעים להכנסה הרלבנטית. אצל הנתבע יש נתונים לגבי הכנסה בשנת 1992ואילו ההכנסה לשנת 1994דווחה לאחר הפטירה. מפנה לעדות המנהל שהנו בן דודו של המנוח שטען שלא סביר שהמנוח השתכר 2500ש"ח בשנת 1993, למרות הדיווחים אצל הנתבע. מבקשת להעדיף הדיווח שנמצא במוסד. לעניין עדות סוכן הבטוח, הסברים שניתנו ע"י הסוכן ואחרים הנם הסברים בדיעבד ויש להגיע למסקנה שהעדות אינה מהימנה. כן מתייחסת לסמכות החוקית של פקיד התביעות לשנות החלטתו אם מתבררות עובדות לא נכונות שנמסרו לו. בסיכום, העלאה בשכרו של המנוח היתה פיקטיבית שנועדה אך ורק להגדלת הקצבה. הנתבע הגיש ראיות המצביעות על שכרו של המנוח ואילו התובעת לא הגישה ראיות מעבר לאותם תלושים שהודפסו לאחר מות המנוח. .6א. העידו בפנינו התובעת, סוכן הבטוח וכן אחד ממנהלי המפעל בו עבד המנוח, אשר נחקרו חקירה נגדית, כמו כן הוצגו מסמכים שונים לרבות תלושי משכורת (נ/2) הצעת בטוח (נ/1) וכד'. ב. טענת ב"כ הנתבע כי גירסתו של סוכן הביטוח אינה מהימנה דינה להדחות, הדבר לא עולה מחקירתו, וגירסתו לא הופרכה, וקיבלה חיזוק בעדות אחד ממנהלי המפעל. מר סוהיל קרואני הסביר, הן בתצהירו, והן בעדותו בפנינו, את פרטי העסקה שנעשתה, לפיה, סוכם שיעשה בטוח חיים בתנאי שהפרמיה לא תעלה על 500ש"ח, והסבר זה סביר בנסיבות הענין. כל עוד שאין מדובר בבטוח חובה, הרי צדדים לעסקה רשאים להסכים על גובה בטוח, מכאן גובה הפרמיה שתשולם, מכאן גם נרשם גובה המשכורת החודשית. גובה המשכורת החודשית אינו צריך לשקף המשכורת בפועל, אלא התשלומים שתשלם חב' הבטוח בקרות אותו מקרה המזכה בבטוח. ג. כפי שהצדדים העידו, המפעל נשרף ועמו כל תכולת המסמכים אך יחד עם זאת אין להגיע למסקנה שלא ניתן היה לאמת אותם נתונים בתלושי המשכורת עובר לפטירת המנוח ניתן היה לאמת הנתונים במס הכנסה ובקופת חולים וגם בבטוח הלאומי עצמו, למוסדות אלה משולמים תשלומים חודשיים ולא שנתיים, וניתן היה לעמוד על גובה הסכומים ששולמו ע"י המפעל עבור עובדיו ולהסיק מסקנות. בנסיבות הענין לא היה מקום להגיע למסקנה שדיווחי המפעל היו דיווחים לא אמיתיים ונעשו אך ורק כדי שהמנוח יזכה בקצבה מוגדלת, מסקנה זאת הנה מרחיקת לכת ולפני שהנתבע הגיע למסקנה זאת היה מקום לבחון אותה בדקדקנות, דבר שלא נעשה בענינינו. ד. תביעת התובעת לתשלום גמלת תלויים נחתמה ע"י התובעת ב- 13.9.93ומנהל המפעל חתם עליה ב- 15.10.94(נ/4), בתביעה פורטו הכנסות המנוח לחודשים האחרונים בטרם פטירתו והסכומים משקפים הרשום בתלושי המשכורת (נ/2). מכאן, אף אם תלושי המשכורת הודפסו ע"י המחשב ב- 6.12.94הרי נתוני השכר דווחו עוד ב- 9/94ובנסיבות הענין לא נראה לנו שכל הצדדים עשו יד אחד כדי לדווח דיווחים לא אמיתיים. כפי שעולה מהנ"ל, יותר מידי גורמים היו מעורבים כדי שניתן להגיע למסקנה זאת. ה. יש לשים לב לעובדה נוספת שב- 9/94המפעל היה קיים, מכאן גם הנתונים שדווחו עליהם היו קיימים. איננו סבורים שהצדדים המעורבים צפו שהמפעל ישרף במועד שישרף, מכאן, טענת ב"כ הנתבע כי לא ניתן היה להשיג מסמכים דינה להדחות, מהטעם, שאותם נתונים הדרושים לעניין ואשר דווח עליהם, היו גם לפני השריפה כמוסבר לעיל. ו. עיון נוסף בתלושי המשכורת יכול ללמד מדוע נתבקש סוכן הבטוח לעשות פוליסה בסכום משכורת שדווח עליו ב-נ/.1 בתלוש המשכורת רשומים 2סכומים, שכר יסוד וכן שכר משמרות, וככל הנראה הצדדים רצו להבטיח את שכר היסוד. ז. טענת ב"כ הנתבע כי הצהרת סוכן הבטוח מסכלת המטרה מאחורי פוליסת בטוח מנהלים דינה להדחות, מהטעם, שמדובר בעסקה חוזית שהוראה חוקית אינה פרושה עליה וצדדים יכולים להגיע לכל סכום בענין, סיכום זה אינו פוגע באף הוראה חוקית לרבות תשלום פ. פיטורים. על כל פנים האמור בסעיף הנ"ל יש בו כדי להסביר הבסיס לסכום פוליסת בטוח מנהלים. .7בהתייחס לאמור לעיל, דין החלטת פקיד התביעות להתבטל. על הנתבע לשלם את קצבת התלויים על בסיס השכר שדווח ע"י התובעת. בהגיענו למסקנה הנ"ל לא היה צורך שנדון בסוגיה שמעורר ב"כ התובעת לענין סמכות הנתבע לשנות החלטתו. בכל מקרה, סמכות זאת מוסדרת בסעיף 315לחוק, ובנסיבות הענין איננו סבורים שהנתבע חרג מגדר הסעיף. .8ניתן היום י"ז בחשון תש"ס, 27/10/1999 בהעדר הצדדים. בנסיבות העניין, על הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2000ש"ח בתוספת מע"מ.קצבת תלויים