התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה: .1זוהי תביעה לדמי לידה שנדחתה ע"י הנתבע מהטעם שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין מעסיקתה. .2התובעת עבדה אצל אחותה. התובעת החלה את עבודתה אצל אחותה בחודש אפריל 93', כאשר כבר היתה בהריון. התובעת ילדה ב- 6.10.93ושהתה בחופשת לידה עד סוף דצמבר 93'. .3א. בבית הדין העידה התובעת, שהיא עבדה אצל אחותה בקוסמטיקה בפקידות בעת ובעונה אחת. התובעת, לגירסתה, עשתה טיפולי פנים, טלפונים ופקידות, היא אף עשתה ליחויות והיתה מפקידה כספים בבנק. אחותה בקושי היתה במשרד, התובעת החזיקה לאחותה את המשרד. ב. בהתאם לעדותה של התובעת בבית הדין, ברור שכאשר היא נכנסה לעבודה, לא קבעה עם אחותה מה יהיה גובה משכורתה, והיא לא ידעה כמה תקבל. בעת ובעונה אחת העידה התובעת, שהיא כן ידעה שהיא מקבלת 000, 1ש"ח לחודש. עם זאת לשאלה מה היתה המשכורת שהתובעת קיבלה, היא השיבה שהיא לא קיבלה משכורת משום ששכרה קוזז ע"ח חובותיה, התובעת קיבלה רק תלושי משכורת. עם זאת כאשר היתה זקוקה לכסף נהגה התובעת לבקש מאחותה כסף מזומן, וקיבלה מידי פעם בין 200ש"ח ל- 300ש"ח. לפני נסיעתה לחו"ל, השאירה התובעת חובות בשווי של 000, 20ש"ח לאחותה ולבני משפחה אחרים, והיתה זאת אחותה שקיזזה לה את החוב ממשכורתה, והחזירה את החובות של התובעת לבני משפחתה. ג. מעדותה של התובעת בבית הדין עולה שכאשר נכנסה לעבודה לא נקבעו לה שעות עבודה קבועות. התובעת טענה שפעם עבדה משעה 9.00בבוקר ועד שעה 18.00בערב ולפעמים עד .19.00 לשאלה מי השגיח על שעות העבודה שלה, ענתה התובעת שאחותה היא זו שאמרה לה באילו שעות תעבוד, והיא הסכימה לזה. בחקירתה הנגדית, טענה התובעת שאחותה לא מדפיסה כרטיס נוכחות, אך התובעת מקבלת משכורת לפי שעות. לשאלה מנין ידעה התובעת כמה שעות עבדה ביום, ענתה שאת שעות העבודה רשמו התובעת ואחותה על דף נייר, וזה היה ביניהן. חודש לאחר מכן, אחותה של התובעת אמרה לה כמה שעות היא תעבוד ומה תהיה משכורתה. כאשר ב"כ הנתבע עימתה ואימתה עם התובעת את הודעתה של אחותה של התובעת, לידיה לאופר, אשר אמרה שהיא לא ערכה שום רישומים על שעות עבודתה של התובעת, ענתה התובעת שהיא לא אחראית למה שאחותה אמרה, והיה זה התפקיד של אחותה לנהל את הרישומים. .4א. בתחילה התובעת לא זכרה שמסרה הודעה בפני החוקרת של הביטוח הלאומי, ולאחר שנזכרה שכן מסרה הודעה, נמסרה לה ההודעה נ/ 2והתובעת קראה בבית הדין את ההודעה. לאחר שסיימה לקרוא את ההודעה ציינה, שהנוסח בעמוד הראשון של ההודעה הוא של החוקרת ולא שלה. לדברי התובעת, היא נתנה את ההסבר שלה, והחוקרת רשמה מה שנוח לה. התובעת, לטענתה, חתמה מבלי לקרוא את מה שהחוקרת כתבה. בתחילה התובעת טענה, שלא ידעה בגלל מה היא נותנת את הפרטים, ולכן גם לא ביקשה לקרוא את הכתוב בהודעה נ/ 2(עמ' 4לעדותה). ברם לשאלת ביה"ד הודתה התובעת, שכאשר נתנה את הפרטים לחוקרת בביטוח לאומי, ידעה שהיא באה לשם "כדי לתת פרטים בגלל תביעה לדמי לידה שהגישה". שורה לאחר הדברים הנ"ל הודתה התובעת "שאפשר לומר שמה שכתוב בחקירה זה נכון". גם בהודעה בביטוח לאומי אמרה את האמת וגם בביה"ד אמרה אמת. כאשר עומתה ואומתה התובעת עם הודעתה בביטוח הלאומי, שם אמרה שעסקה במכירת מוצרי קוסמטיקה ושקיבלה גם אחוזים, הודתה שאחותה נתנה לה צ'ופר, ובלשון התובעת: "זאת זכותה, זאת אחותי". ב. בבית הדין הודתה התובעת, שכל תקופת עבודתה לא הפקידה כספים בחשבונה, וכאמור כאשר היתה זקוקה לכסף מזומן, פנתה לאחותה וקיבלה מידי פעם סכומים קטנים כדמי כיס. ג. בעמ' 5, ש' 15, העידה התובעת ששלושה חודשים לאחר חופשת הלידה, גמרה את החוב אצל אחותה. בש' 16לאותו עמוד, אמרה התובעת כי איננה יודעת בדיוק להגיד מתי גמרה את החוב, תאריך מדויק איננה זוכרת. כשחזרה מחופשת הלידה והתחילה לעבוד, ידעה מה תהיה משכורתה וידעה גם כמה חוב נותר לה. היא ישבה עם אחותה וסיכמה עימה. כאמור לעיל, כאשר הציבו בפני התובעת את הודעת אחותה שהיא לא ערכה שום רישומים, כל מה שהיה לה להגיד זה שאחותה היתה אחראית על הרישומים. ד. התובעת הודתה שלא קיבלה מאחותה חופשה שנתית, היא מאמינה שהיא חייבת לה חופשה כזו, אך התובעת לא דרשה אותה, וכך אמרה התובעת: "בין אחיות זה לא כמו לעבוד עם אדם זר, אם אני אבקש מחר מאחותי חופשה של חודש, אז אני חושבת שאנחנו נסתדר בשנה הבאה, ע"י זה שהיא תקזז לי... זאת אחותי, לאדם זר אין אינטרס לעזור, לאחותי יש". .5א. לאחר שעיינתי בעדותה של התובעת, מול הודעתה בביטוח הלאומי, ולאחר שעיינתי גם בהודעה של לידיה לאופר, אחות התובעת, שאת חתימת האחות אישרה התובעת בעדותה, הגעתי למסקנה שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין אחותה לידיה לאופר. ב. ההלכה היא כי קירבה משפחתית כשלעצמה, אינה מונעת היווצרות יחסי עובד ומעביד, ואולם יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו בין קרובי משפחה, תוך שימת לב לסימני היכר שונים (דב"ע נג/72-0 פייגלשטוק-המל"ל, פד"ע כו', עמ' 283, בעמ' 286). ישנם כמה סימני היכר שאותם צריך לבחון בהקשר לקיומם או אי קיומם של יחסי עובד ומעביד, כגון מסגרת מסודרת ופחות או יותר קבועה של שעות עבודה, שיעור משכורת תמורת העבודה, תפקיד מוגדר. .6א. בבואי ליישם את סימני ההיכר לקיום יחסי עובד ומעביד על מהות עבודתה של התובעת אצל אחותה, הן בהתאם לעדותה בבית הדין, הן בהתאם להודעתה נ/ 2והן בהתאם להודעת אחותה נ/3, מתקבלת התמונה הבאה: התובעת כאשר התחילה את עבודתה, לא ידעה מה יהיו שעות עבודתה ואף לא קבעה עם אחותה מה יהיה גובה שכרה. שעות העבודה לא נרשמו לא על ידי התובעת ואף לא על ידי אחותה. ב. ישנן הרבה סתירות בין עדותה של התובעת בבית הדין לבין הודעתה נ/ 2ובין הודעת אחותה נ/.3 בהודעה נ/ 2אמרה התובעת, שהיא היתה מוכרת מוצרי קוסמטיקה ועבדה על שכר בסיס + אחוזים, ורק לעתים עבדה כקוסמטיקאית. בביה"ד העידה התובעת, שעשתה תפקידים מרובים, פקידות, קוסמטיקה, שליחויות והפקדות בבנק. ישנם גם הבדלים בין שעות העבודה להן טענה התובעת בהודעה נ/ 2לבין עדותה בבית הדין. ג. קיימת סתירה בין הודעת התובעת נ/ 2לגבי שכרה, לבין עדותה בבית הדין שם אמרה שהיתה אמורה לקבל 000, 1ש"ח. כאשר התברר לה שבהודעתה היא דיברה על שכר בסיס + אחוזים אמרה שגם זה נכון ו"כאשר צריך היה לשלם אחוזים-אחותי שילמה לי". ברור הוא מעדותה של התובעת שלפחות עד ללידה היא לא קיבלה משכורת אלא רק תלושי משכורת, ומידי פעם קיבלה מזומן לדמי כיס. התובעת שטענה בפני שהיא עבדה כדי להחזיר את החובות שלה לבני משפחתה, לא ידעה לפרט למי בדיוק מבני המשפחה היא חייבת כסף, למעט אחותה לידיה לאופר, והיא אף לא ידעה למי בעצם מחזירים את חובה, תוך כדי קיזוז משכורתה, שאותה לא קיבלה בגלל אותו קיזוז. לגבי שיעור המשכורת של התובעת בחודשים שלפני הלידה, מסתבר שהיא עבדה הרבה שעות עבודה, דבר שהוא קצת בלתי מתקבל על הדעת. כלומר, דוקא בחודשים הגבוהים יותר של ההריון התובעת טענה שעבדה יותר שעות עבודה ולכן קיבלה משכורת יותר גבוהה. גירסה זאת לא מהימנה עלי. סביר יותר להניח שאחותה של התובעת רצתה לעזור לה לקבל דמי לידה יותר גבוהים, ולכן העלתה את שכרה בחודשים הצמודים למועד הלידה. הואיל ונתגלו סתירות בקשר למהות תפקידה ועבודתה של התובעת אצל אחותה בין עדותה לבין ההודעה נ/2, קשה לי לקבוע בודאות מה בדיוק היה אופי עבודתה של התובעת אצל אחותה לפני הלידה, חוץ מהעובדה שברור לי שהתובעת עזרה לאחותה בעסק. .6גם סימן ההיכר של מסגרת שעות עבודה מסודרת-לא הוכחה. מסתבר שלא התובעת ואף לא אחותה ניהלו רישום על שעות העבודה. במקומות שונים (בעדותה ובהודעתה נ/ 2ובהודעת אחותה נ/3) נאמרו גירסאות שונות על שעות העבודה. אין לי ספק שהתובעת עבדה מספר שעות, אך הואיל ועדותה רצופה סתירות, לא נמסרה לי גירסה מהימנה ומבוססת שעליה אוכל לבסס קביעה מדוייקת של שעות עבודתה של התובעת אצל אחותה. .7קירבה משפחתית בין מעסיק למועסק מביאה לכך שבית הדין יבחן בהקפדת יתר האם התקיימו ביניהם יחסי עובד ומעביד. על התובעת מונח נטל הראיה שהיא "עובדת" ועליה לשכנע את בית הדין בדבר קיום יחסי עובד ומעביד בינה לבין אחותה, כדי שתוכל לזכות בדמי הלידה, להם היא עותרת בתביעתה. התובעת לא השכילה להוכיח קשר חוזי מסודר להסדרת מערכת זכויותיה וחובותיה כעובדת אצל אחותה. כל אותם סימני היכר ליחסי עובד ומעביד, המוזכרים בפסיקה, וכפי שצוינו בהרחבה לעיל, לא מתקיימים בעניינה של התובעת. לפיכך, ולאור כל האמור לעיל דין התביעה להידחות. .8הואיל וקבעתי שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין אחותה עד ללידת ביתה, אני קובעת שעל הנתבע להחזיר לתובעת את הכספים ששולמו כדמי ביטוח לנתבע. מאחר שהתובעת העידה שאחרי הלידה היא חזרה לעבודה מסודרת אצל אחותה, יש לבדוק האם לאחר הלידה אכן נתקיים קשר חוזי מסודר בין התובעת לאחותה באופן שמהתקופה שלאחר הלידה ניתן לראות בתובעת "עובדת" לכל דבר וענין עקב יחסי עובד ומעביד המתקיימים בינה לבין אחותה. אם אכן מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין התובעת לאחותה אין להחזיר את הכספים ששולמו לנתבע לאחר לידת ביתה של התובעת. ברם עובדה זו צריכה להתברר בביטוח הלאומי. .9בנסיבות הענין אין צו להוצאות.הריוןלידהדמי לידה