שעה שמוחזר עניינו של המבוטח אל ועדה לעררים בעקבות פסק דין, עם הוראות, על הועדה להתייחס רק לאמור בפסק הדין, ואל לה לפתוח מחדש נושאים שלא עלו בועדה. משניתן פסק דין שבו מושב עניינו של מבוטח אל ועדה לעררים בהרכב שונה, אין כל הגיון בהחלת ההלכה האמורה, שכן ועדה חדשה זו לא דנה כלל בערר בישיבה קודמת שלה, לא ביצעה בדיקה של המבוטח ואם תוגבל סמכותה לביצוע הוראות פסק הדין בלבד, הרי שייתכנו מקרים שהועדה לא תוכל לקיים את חובתה לבדוק את המבוטח, ויהיה עליה להסתמך על בדיקות שנעשו על ידי ועדה קודמת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ועדה רפואית בהרכב שונה: .1המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 31/5/92, עת נפגע בכתפו השמאלית, בחזהו ובצלעותיו. ביום 5/1/93קבעה ועדה רפואית כי החל מיום 1/2/93נכותו היציבה של המערער עקב התאונה היא בשיעור %.0 המערער ערר על החלטה זו ועררו נדון בפני ועדה רפואית לעררים שהחליטה, ביום 16/6/93לדחות את עררו. .3המערער הגיש ערעור לבית דין זה על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 16/6/93, וערעורו נידון בתיק נג/213-.01 .4ביום 31/1/94ניתן פסק דין בתיק נג/213- .01פסק הדין אישר את הסכמת הצדדים להשיב את עניינו של המערער אל ועדה רפואית לעררים, בהרכב שונה, שיכלול גם קרדיולוג, הועדה, על פי המוסכם, היתה אמורה לקבוע את ממצאיה ולהחליט: "אם יש מקום לנכות או לא ואם יש קשר סיבתי או לא לתלונות לגבי הגב". .5עניינו של המערער אכן הושב לועדה רפואית לעררים בהרכב שונה שכלל גם קרדיולוג. הועדה הרפואית לעררים (החדשה) (שתיקרא להלן: "הועדה") דנה בעניינו של המערער ביום 9/1/95והחליטה גם היא לדחות את הערר. על כך הוגש הערעור שבפני. .6המחלוקות בין הצדדים משתרעות על פני מספר עניינים ובסעיף 7להלן אביא תמצית של מחלוקות אלה, אך ככל הנראה שני הצדדים מסכימים כי בחלקו של פסה"ד שצוטט בסעיף 4לעיל, נפלה טעות סופר ובמקום "גב" היה צריך לבוא "לב". .7תמצית המחלוקות: א. האם - לאור ההנחה שאכן היתה טעות סופר והכוונה היתה ל"לב" ולא ל"גב" - חייבת היתה הועדה להתייחס לתלונות האורתופדיות של המערער, שהועלו בבקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה (בענין כתף שמאל) או שמא די היה לה להסתפק בענין הקרדיולוגי, כמצוות פסק הדין? ב. בענין הקרדיולוגי - האם טעתה הועדה באופן התייחסותה לחוות דעתו של ד"ר מאיר ובאי-התייחסותה לחוות דעתו של ד"ר עבוד? ג. האם יש לקבוע את נכותו הקרדיולוגית של המערער על פי מה שנקבע בנכות הכללית? .8חובת ההתייחסות להיבטים האורתופדיים: א. ב"כ המשיב טען, בהסתמך על דב"ע נא/29- 01פרנקל - המוסד לביטוח לאומי (פד"ע כד 160), כי שעה שמוחזר עניינו של המבוטח אל ועדה לעררים בעקבות פסק דין, עם הוראות, על הועדה להתייחס רק לאמור בפסק הדין, ואל לה לפתוח מחדש נושאים שלא עלו בועדה. אכן נכון כי זו ההלכה הפסוקה, אך במה דברים אמורים? כאשר הועדה אליה מוחזר עניינו של המבוטח היא אותה ועדה שדנה בעניינו בטרם פסק הדין. ב. משניתן פסק דין שבו מושב עניינו של מבוטח אל ועדה לעררים בהרכב שונה, אין כל הגיון בהחלת ההלכה האמורה, שכן ועדה חדשה זו לא דנה כלל בערר בישיבה קודמת שלה, לא ביצעה בדיקה של המבוטח ואם תוגבל סמכותה לביצוע הוראות פסק הדין בלבד, הרי שייתכנו מקרים שהועדה לא תוכל לקיים את חובתה לבדוק את המבוטח, ויהיה עליה להסתמך על בדיקות שנעשו על ידי ועדה קודמת. ג. אין מקום לשלול באופן גורף אפשרות שפסק דין יורה על ועדה בהרכב שונה תוך מתן הוראות מסויימות ומוגבלות לאותה ועדה, אך הכלל צריך להיות שכאשר משתנה הרכבה של הועדה על פי פסק דין, ההרכב החדש אמור לדון בערר מתחילתו. ד. משכך, אף שפסק הדין נתן לועדה הוראות בענין הקרדיולוגי, לא היה בהוראות אלה כדי לשחרר את הועדה מחובתה לדון בערר כולו, לרבות בענין האורתופדי וככל הנראה, זו גם הסיבה לכך שהועדה בהרכבה החדש כללה גם אורתופד. ה. יתרה מכך, בתקופה שבין מתן פסק הדין לבין כינוסה של הועדה שלח ב"כ המערער מכתב למשיב, בו טען על בעיות נוירולוגיות ואורתופדיות, ואליו צורפו מסמכים רפואיים שונים. הועדה היתה מחוייבת לדון בערר כולו, לרבות הטענות האורתופדיות והנוירולוגיות ולא להסתפק בדיון בהיבט הקרדיולוגי. ה. על כן, מקובלת עלי טענתו של ב"כ המערער שהועדה טעתה בכך שהסתפקה בדיון הקרדיולוגי. .9חוות הדעת של ד"ר מאיר: א. אמנם, ד"ר מאיר מצא (בלשון מהוססת) נכות בשיעור % 10בגין מחלת לב והועדה לא קבעה נכות כלשהי בענין זה, אף שמסרה שהיא מסכימה עמו, אך מלשונו של ד"ר מאיר ברור כי עשה הפרדה בין נכות בגין "מחלת לב" לבין פגיעה בלב עקב התאונה, והוא קבע במפורש שלא הוכחה כל פגיעה בלב עקב התאונה. ב. לפיכך, ברורה עמדתה של הועדה אשר ראתה עצמה מסכימה עם ד"ר מאיר ולא קבעה נכות בגין מחלת הלב, כפי שסבר ד"ר מאיר שניתן לעשות "לכל היותר". ג. אין באמור לעיל כדי לשחרר את הועדה מחובת עריכת "חשבון עו"ש", ומחובתה לנסות להסביר את הגורם לנכות הקרדיולוגית, אם היא סבורה שהנכות אינה קשורה לעבודה, ולכך אתייחס בהמשך. .10חוות הדעת של ד"ר עבוד: א. מסעיף 18של פרוטוקול הועדה עולה כי חוות דעתו של ד"ר עבוד היתה בפניה. חוות דעת זו כוללת הן דעה בקשר לגובה נכותו של המערער והן דעה בענין הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות. ב. הועדה לא התייחסה כלל לחוות דעתו זו של ד"ר עבוד ובכך ברור כי טעתה (ב"כ המשיב לא טען מאומה בענין חוות דעתו של ד"ר עבוד). .11הנכות הכללית: טענת ב"כ המערער כי יש לקבוע את נכותו של המערער על פי הנכות שנקבעה במסגרת הנכות הכללית, אינה תואמת לא את ההלכה הפסוקה ולא את ההגיון - המחייב אבחנה בין נכות כללית - המסתפקת בקביעת המצב הרפואי, לבין נכות מעבודה - המחייבת גם ממצא של קשר סיבתי בינה לבין העבודה. לפיכך, אני דוחה את הטענה. (עם זאת, משנקבעה נכות כללית באותם תחומים שבהם טוען המבוטח לנכות מעבודה, הרי שאם הועדה סבורה כי אין כל נכות כזו (בניגוד למקרה בו היא סבורה כי יש נכות אלא שאין היא קשורה לתאונה), יש לצפות ממנה כי תסביר במה שגו הרופאים שקבעו את הנכות במסגרת הנכות הכללית. בענייננו, סברה הועדה כי אין כל ממצא לבבי שגורם לנכות כלשהי, ולכן נראה לי כי היה מן הראוי שאכן תסביר מדוע היא חולקת על מי שקבע את הנכות הקרדיולוגית בנכות הכללית). לסיכום: .12אני מקבל את הערעור, בעיקר לאור האמור בסעיף 8לעיל. .13מאחר שזו הפעם השניה בה מוחזר עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים על פי פסק דין, אני מוצא לנכון לסטות מהכלל, ולהורות כי עניינו של המערער יובא לועדה רפואית לעררים בהרכב שונה. .14הועדה אליה יובא עניינו של המערער (להלן: "הועדה החדשה") תכלול קרדיולוג (כנפסק בהסכמה בפסק הדין הקודם), אורתופד ונוירולוג (לאור העובדה שהמערער טוען לבעיות אורתופדיות ונוירולוגיות, בנוסף לקרדיאליות). הועדה החדשה לא תכלול רופא מן הרופאים שדנו בעניינו של המערער בועדות הקודמות. .15הועדה החדשה תדון מחדש בערר שהגיש המערער על החלטת הדרג הראשון מיום .16/6/93 .16הועדה תיתן דעתה לחוות דעתו של ד"ר מאיר ולחוות דעתו של ד"ר עבוד ותתייחס אליהן במנומק. .17הועדה החדשה תקבע תחילה אם המערער הוא "נכה" ואת דרגת נכותו, לגבי כל אחד מהתחומים - אורתופדי, נוירולוגי וקרדיאלי. אם תסבור הועדה שאין למערער נכות קרדיאלית כלל או שדרגת נכותו זו נמוכה מ-%50, תסביר הועדה מדוע היא חולקת על מי שקבע את נכותו הקרדיאלית במסגרת הנכות הכללית. .18אם תמצא הועדה כי למערער אכן יש נכות, תקבע הועדה נכות זו כנכות מן התאונה, אלא אם תסביר מדוע אין קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות, ובמקרה כזה תסביר גם ממה נובעת הנכות שאינה קשורה לתאונה. אם תסבור הועדה שהנכות נובעת ממצב קודם לתאונה, תהיה הועדה זכאית לנכות אחוזי נכות מנכותו של המערער - רק באותה מידה שלדעתה היתה נקבעת למערער דרגת נכות אם היה נבדק טרם התאונה. .19על המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -.500, 1ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/11/96, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/11/96ועד התשלום בפועל. .20פסק דין זה ניתן על ידי זמן רב לאחר המועד לתיתו, ועל כך שלוחה התנצלותי לצדדים, ובעיקר למערער. .21כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו. רפואההרכב ועדה רפואיתועדה רפואית