ועדה רפואית לנפגעי פיגוע טרור

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ועדה רפואית לנפגעי פיגוע טרור: .1המערער, יליד יום 13/6/80, נפגע בפעולת איבה, ביום 6/4/94, עת נפצע בכתפו ובאמתו השמאלית, מפיצוץ מכונית התופת בעפולה. .2המערער הועמד לבדיקת ועדה רפואית, אשר קבעה ביום 21/7/94, כי למערער היתה נכות זמנית בשיעור % 30לתקופה שמיום הפיגוע ועד ליום 30/6/94וכי החל מיום 1/7/94, נכותו היציבה של המערער עקב פעולת האיבה הינה בשיעור %.0 .3המערער ערר על החלטת הועדה הרפואית בפני ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה"), אשר החליטה, ביום 18/12/94, כי לא נותרה נכות אורתופדית וכי ברצונה לבקש בדיקה פסיכולוגית נוספת וכן את תיקו הרפואי של המערער מקופ"ח לבדיקת התרופות שהוא מקבל. כן החליטה הועדה כי ברצונה לפגוש את המערער פעם נוספת. הועדה התכנסה שנית, ביום 12/3/95לאחר שהומצאה לה הבדיקה הפסיכולוגית הנוספת ובלא שהומצא לה תיק קופת חולים. באותו יום, החליטה הועדה לאשר את הנכות הזמנית שנקבעה על ידי הדרג הראשון, אלא שקבעה נכות זמנית נוספת, בשיעור % 10לתקופה שמיום 1/7/94ועד ליום .30/9/95 .4ערעור זה מופנה כנגד החלטתה האמורה של הועדה. .5תמצית טענות ב"כ המערער: א. הרכב הועדה לא היה מתאים, לא היה צורך ברופא פנימי. ב. הועדה לא התייחסה כראוי לחוות הדעת של ד"ר יגיל ושל הפסיכולוגית קריבוי שהיו בפניה. ג. פגמים נפשיים אינם נרפאים בהינף יד בתקופת קצרות של 4- 3חודשים, ושיקול דעתה של הועדה פגום באופן המחייב את התערבות בית הדין. .6תמצית טענות ב"כ המשיב א. הועדה כללה הן אורתופד והן פסיכיאטר. ב. הועדה הסבירה כי אינה זקוקה לתיק קופ"ח, למרות שביקשה אותו בישיבתה הראשונה. ג. הועדה התייחסה באופן מספיק לשתי חוות הדעת שהיו בפניה. .7סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, מחיל על ערעור זה את התנאים האמורים בסעיף 123לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995(בעבר - סעיף 64א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968). לפיכך, ניתן לערער על החלטת הועדה, בשאלות משפטיות בלבד. טענת ב"כ המערער בדבר שיקול הדעת הפגום לאור הידיעה "מן המפורסמות" על משך הזמן הנדרש עד לריפוי פגמים נפשיים, אינה טענה בתחום המשפטי אלא בתחום הרפואי בלבד, אך גם בתחום זה, מתעלם ב"כ המערער מכך שהועדה קבעה נכות זמנית לתקופה של כ- 18חודשים ולא 4- 3חודשים בלבד, כנטען על ידי ב"כ המערער. .8הרכב הועדה גם טענתו של ב"כ המערער כנגד הרכבה של הועדה אינה יכולה להתקבל. הועדה כללה גם אורתופד וגם פסיכיאטר ואין צורך שיהיו בה שני מומחים באותו תחום. נוכחותו של רופא פנימאי - לא היתה יכולה להזיק למערער. .9התייחסות לחוות הדעת: א. בפני הועדה עמדו שתי חוות דעת; האחת של ד"ר יגיל, מומחה לפסיכולוגיה, שחיווה דעתו כי נכותו של המערער היא בשיעור %60, והשניה של גב' קריבוי - שהוזמנה לבקשת הועדה עצמה - שלפיה מתקבלת אצל המערער תמונה דכאונית, והמערער סובל מתסמונת נפשית קשה לאחר טראומה. ב. הועדה רשמה את תלונות המערער ואביו, והתברר כי על פיהן אכן לוקה המערער, מבחינה נפשית, בבעיות רבות ושונות כתגובה לטראומה שעבר, באופן המשפיע על התנהגותו בבית, על התאמתו החברתית, ועל לימודיו וכושרו השכלי. הועדה לא שללה תלונות אלה. ג. בהחלטתה של הועדה אין כל התמודדות עם הממצאים האמורים בשתי חוות הדעת, ממצאים אשר קיבלו תוקף בתלונות שנרשמו על ידי הועדה ולא נשללו על ידיה. ד. הועדה ציינה (בישיבתה הראשונה) כי עיינה בחוות דעתו של ד"ר יגיל, אך לא רשמה מאומה בנוסף לכך ולא הסבירה מדוע הקביעה עליה המליץ ד"ר יגיל אינה מקובלת עליה. בישיבתה השניה, רשמה הועדה כי עיינה בחוות דעתה של גב' קריבוי, ושוב - לא התייחסה במאומה לממצאים העולים מחוות הדעת. ה. בכך - טעתה הועדה טעות משפטית המצדיקה את השבת עניינו של המערער אליה. .10תיק קופת חולים: א. בישיבתה הראשונה ביקשה הועדה לקבל את תיק קופ"ח כדי לבדוק את התרופות שהמערער מקבל. התיק, לא הומצא לועדה. ב. בישיבתה השניה רשמה הועדה כי אין צורך בתיק קופ"ח לאור שתי הבדיקות הקליניות ולאור הבדיקה הפסיכולוגית. הנמקה זו אינה ברורה. הבדיקה הקלינית הראשונה נעשתה כבר ביום ישיבתה הראשונה של הועדה ובאותה עת היתה בפני הועדה גם חוות דעתו של ד"ר יגיל. בחוות דעתה של גב' קריבוי שהוגשה לועדה בישיבתה השניה לא נאמר מאומה על התרופות, ואילו בבדיקה הקלינית השניה כל שנאמר על התרופות הוא "מקבל כדורי שינה" דבר זה נאמר כבר בבדיקה הראשונה. ג. אם לאחר שנאמר לועדה בישיבתה הראשונה כי המערער נוטל כדורי שינה, היא החליטה לבדוק את תיק קופ"ח כדי לבחון באילו תרופות מדובר מדוע סברה בישיבתה השניה, שכבר אין צורך בעיון בתיק, מבלי שנמסר לה כל מידע אחר על התרופות ? אין תשובה לתמיהה זו בהחלטת הועדה. התמיהה עוד מתגברת כאשר מעיינים בסעיף 32לפרוטוקול הישיבה השניה, שם מבקשת הועדה כי תיק קופת חולים יוזמן לישיבת הועדה הבאה. ד. אמנם, ועדה שהזמינה חומר רפואי או בדיקה מסויימת, זכאית לוותר על אותו חומר, אך ויתור זה, ככל החלטותיה של הועדה, אמור להיות סביר ומנומק. ויתורה של הועדה על החלטתה לבדוק את התרופות - אינו סביר והנמקתו לאו הנמקה היא. .11קביעת נכות זמנית: א. סעיף 119לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995מאפשר קביעת דרגת נכות זמנית שלא על פי המבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-.1956 ב. נכותו של המערער אינה נקבעת על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995ועל פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, ולפיכך, להוראת סעיף 119האמור אין תחולה בעניינו של המערער. ג. נכותו של המערער אמורה להיקבע על פי הכללים והמבחנים מכח סעיף 10(ב) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט- 1959ואין בהם הוראה מקבילה לסעיף 119הנ"ל. ד. תקנה 12(א)(2) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), התש"ל-1969, מאפשרת קביעת דרגת נכות זמנית, אך אין בה ואין בשאר הכללים מכח סעיף 10(ב) לחוק הנכים, שחרור של הועדה מחובתה לקבוע את הנכות על פי המבחנים, רק בשל כך שהנכות היא זמנית. ה. עיון בפריטים 33ו- 34למבחנים שבתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), התש"ל-1969, מלמד שנכות בשיעור % 10מתאימה למי שיש לו הגבלה קלה בלבד על כושר התפקוד. הועדה לא קבעה כי הגבלת המערער בכושר תפקודו הינה קלה בלבד, לא שללה את קביעתה של גב' קריבוי שהתסמונת הפוסט טראומטית של המערער הינה "קשה" ולא שללה את ממצאיו של ד"ר יגיל על כך שהמערער סובל מהפרעה קשה במצבו הנפשי ובתפקודו החברתי והלימודי. למרות זאת, מצאה הועדה לנכון, בלא כל הסבר, לקבוע למערער נכות זמנית בשיעור % 10בלבד. החלטה זו אינה יכולה להישאר על כנה. .12לאור העובדה שתקופת הנכות הזמנית שנקבעה על ידי הועדה כבר תמה (ביום 30/9/95) אני מניח שבינתיים זומן המערער לקביעת המשך נכותו (הועדה לא פעלה כמתחייב מתקנה 12(א)(3) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל- 1970ולא קבעה בעצמה מועד לבדיקת המערער לשם קביעת דרגת נכותו מחדש). למרות זאת ובלי קשר לקביעות נוספות שהיו (אם היו) בעניינו של המערער, הרי שלאור האמור בסעיפים 11- 9לעיל, אני סבור שיש לקבל את הערעור ולהשיב את הענין לועדה לשם תיקון הליקויים המשפטיים שנמצאו בהחלטתה. לסיכום: .13אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה, על מנת שתפעל כאמור להלן: א. תתייחס באופן מנומק ומפורש לשתי חוות הדעת (של ד"ר יגיל ושל גב' קריבוי). אם המסקנות שבשתי חוות הדעת מקובלות על הועדה - תקבע הועדה נכות בהתאם (גם אם זמנית). אם הועדה חולקת על המסקנות שבחוות הדעת - תסביר מדוע. ב. הועדה תסביר מדוע ויתרה על הצורך לבדוק את התרופות בתיק קופ"ח של המערער, במיוחד נוכח העובדה שהועדה עצמה ביקשה להביא את התיק לישיבה של הועדה הבאה (סעיף 32לפרוטוקול מיום 12/3/95). ג. הועדה תקבע את נכותו של המערער, בין אם יציבה ובין אם זמנית, על פי הכללים והמבחנים שנקבעו מכח סעיף 10(ב) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-.1959 .14לאור העובדה שהמערער קיבל ייצוג משפטי על ידי הלשכה לסיוע משפטי, איני רואה טעם בפסיקת הוצאות. .15כל צד זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק הדין יומצא לו.רפואהנפגעי פעולות איבהטרורועדה רפואית